איליה קאזאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Elia Kazan NYWTS.jpg

איליה קאזאןאנגלית: Elia Kazan;‏ 7 בספטמבר 1909 - 28 בספטמבר 2003) היה במאי קולנוע אמריקני ממוצא יווני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאזאן נולד באיסטנבול שבטורקיה בשם איליה קאזאנטסוגלויוונית: Ηλίας Καζαντζόγλου). בילדותו היגרה משפחתו לארצות הברית. הוא זכה בשני פרסי אוסקר על בימוי.

בשנת 1951 ביים קזאן את הסרט "חשמלית ושמה תשוקה", לאחר בימוי הפקה מקורית בברודוויי של המחזה שכתב טנסי ויליאמס. בסרט נתגלה מרלון ברנדו, והיה מועמד עליו לפרס האוסקר.
את האוסקר הראשון קיבל קאזאן על הסרט "הסכם ג'נטלמני" בשנת 1947. באותה שנה ביים את ההפקה המקורית של המחזה "כולם היו בניי". כן ביים את ההפקה המקורית של המחזה "מותו של סוכן" (1949).

קאזאן עבד בשיתוף פעולה הדוק עם סופרים ותסריטאים מהשורה הראשונה, ובהם ארתור מילר, טנסי ויליאמס, ויליאם אינגה, באד שולברג (חופי הכרך ופנים בקהל), ג'ון סטיינבק (ויוה זפאטה!), והרולד פינטר (הטייקון האחרון).

בעת "ציד המכשפות" של ועדת מקארתי לא עמד קאזאן בלחץ, ומסר שמות של חלק מחבריו, שלטענתו היו ידועים גם ללא עדותו. רבים לא סלחו לו על כך.

קאזאן ביים בשנת 1954 את הסרט חופי הכרך. כמו כן ביים את הסרטים: קדמת עדן (1955), "ביבי דול" (1956), "ויוה זאפאטה" (1952), ""נהר פראי" (1960), "זוהר בדשא" (1961), "ההסדר" (1969), "הטייקון האחרון" (1976), "בהלה ברחובות" (1950), "אמריקה אמריקה"(1963), "אילן גדל בברוקלין" (1945), "בומרנג" (1947), "פנים בהמון" ( 1957), "אדם על חבל מתוח" (1953 ), "פינקי" (1949) וסרטים נוספים.

בשנת 1999 זכה באוסקר על מפעל חיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איליה קאזאן, חיי, מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש, תל אביב: הוצאת דביר, 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איליה קאזאן בוויקישיתוף


Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.