קנת בילבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור של קנת בילבי מתוך מעריב, אייר דדו, 1948
קנת בילבי (משמאל) בישראל, 1948

קנת בילביאנגלית Kenneth W. Bilby‏; 7 באוקטובר 1918 - 1 באוגוסט 1997) היה עיתונאי אמריקאי שסיקר את מלחמת העצמאות ונתן את השם "דרך בורמה" לדרך העפר שהובקעה, במהלך מלחמת העצמאות, כדרך עוקפת לירושלים בזמן שהכביש הראשי מתל אביב לירושלים נחסם על ידי הלגיון הערבי הירדני בלטרון ובשער הגיא.

קנת בילבי נולד בטוסון במדינת אריזונה בשנת 1918. למד באוניברסיטת אריזונה והוענק לו תואר בוגר במדעי הרוח. במלחמת העולם השנייה שירת כקצין קרבי והגיע לדרגת לויטננט קולונל במטהו של הגנרל דווייט אייזנהאואר. במלחמה הוענקו לבילבי שלושה אותות הצטיינות: אות לגיון הכבוד, כוכב הברונזה וכוכב הכסף. לאחר המלחמה הפך בילבי לכתב בעיתון "ניו יורק הראלד טריביון", שגלגולו כיום הוא העיתון בעל התפוצה העולמית אינטרנשיונל הראלד טריביון . בראשית מלחמת העצמאות של ישראל הגיע בילבי לאזור וסיקר את מהלכיה.

בילבי היה עד לכיבוש יפו זמן קצר לפני הכרזת העצמאות וביקר בעיר לאחר שנכנעה ב-13 במאי 1948. על התקפת הפלמ"ח על שער ציון ב-22 במאי 1948 דיווח בילבי לעיתונו כי מעולם לא ראה פעולה צבאית שבוצעה בצורה כה טובה כפעולה זאת.

לאחר כישלון מבצע בן נון א' לכיבוש לטרון החליט צה"ל לכבוש את הכפרים בית ג'יז ובית סוסין, פעולה שהסתיימה בהצלחה ב-26 במאי. בכך נפתחה אפשרות לעבור בדרך מחולדה ועד קרית ענבים באמצעות ג'יפים ולעקוף את חסימת הכביש הראשי לירושלים. הוחל בהעברת שיירות הספקה בדרך זו, ובהמשך הדרך נסללה. בילבי פרסם על כך כתבה שהשתרעה על שלושה טורים בעמוד הראשון של עיתונו וכתב: "סיפור זה בוודאי יהפוך לסיפור גבורה בתולדות היהודים". על רקע נסיונו הצבאי מצא בילבי לנכון לכנות את הדרך שנפרצה בשם "דרך בורמה" על שם דרך בורמה המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה, וכך נקבע שמה לדורות.

בהמשך עבר בילבי את הקווים לצד הירדני, אך בזמן ההפוגה הראשונה גורש מעמאן לקפריסין, ביחד עם עוד ארבעה עיתונאים, בשל אהדתו לישראל. בנובמבר 1948, כאשר המלך עבדאללה הראשון החל בגישושים לסיום המלחמה, הוא מצא לנכון להזמין את בילבי לארמונו ולהעניק לו ראיון, ככל הנראה בשל קרבתו של בילבי לישראל. הראיון עם המלך פורסם בהרחבה בעיתוני העולם ועורר הד רב, עד אשר הירדנים נרתעו והשגרירות הירדנית בקהיר פירסמה הכחשה לדברים שנכתבו בכתבה על כוונותו של המלך לפתוח במשא ומתן עם ישראל.

בילבי שב לישראל, וב-25 בנובמבר היה אורח כבוד בערב לכבוד חיל האוויר הישראלי שנערך בבית הבימה בתל אביב בהשתתפות מפקדי החיל.

בשנת 1950 יצא לאור בארצות הברית ספרו על חוויותיו כעד ראייה להולדת מדינת ישראל ולמלחמת העצמאות שלה בשם "New star in the Near East". הספר ראה אור בישראל בתרגום לעברית בשם "דרך כוכב במזרח התיכון" עוד באותה שנה.

בילבי סיקר את בעיית הפליטים הפלסטינים באומרו‏[1]:

Cquote2.svg

יציאת הערבים, לפחות בתחילתה, קיבלה עידוד מצד הרבה מנהיגים ערביים כגון חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי הירושלמי הפרו נאצי הגולה, ומצד הוועד הערבי העליון לארץ ישראל. הם ראו בגל הראשון של תבוסת הערבים תופעה חולפת בלבד. יברחו ערביי ארץ-ישראל אל הארצות השכנות. דבר זה יסייע לעורר את יתר העמים הערביים למאמץ מוגבר, וכאשר תהלום הפלישה הערבית יוכלו הארצישראלים לשוב לבתיהם ולקבל פיצוי מרכושם של היהודים שייזרקו לים

Cquote3.svg

כשפרש מעיתונו היה לסגן נשיא חברת RCA - תאגיד הרדיו של אמריקה ולאחר מכן מונה למנהל בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד.

קנת בילבי נפטר בעיר דאלאס במדינת טקסס בשנת 1997.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • New star in the Near East, Doubleday, 1950.
עברית: דרך כוכב במזרח התיכון, תרגום יוסף נדבה, הוצאת אחיאסף, 1950.
  • The General: David Sarnoff and the rise of the Communications Industry, Harper and Row, 1986

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קנת בילבי: "דרך כוכב במזרח התיכון" עמודים 30-31