רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רב הכותל שמואל רבינוביץ', בין גבי אשכנזי לבני גנץ, בביקור בכותל.

רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים (בקצרה: רב הכותל) פועל במסגרת הרבנות הראשית לישראל, והוא אחראי למתן שירותי דת ליהודים בכותל המערבי ובמקומות קדושים נוספים בישראל, המפורטים בתקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981.‏[1]

במסגרת תפקידו ממונה רב הכותל על אכיפת חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967 במקומות הנתונים לפיקוחו, ובכלל זה מניעת חילול שבת, מניעת תלבושת שאינה הולמת, מניעת קיבוץ נדבות והפרעה לתפילה ברחבת הכותל המערבי,‏[2] הגבלות על העיסוק בצילום ברחבת הכותל המערבי ועוד. רב הכותל משתתף בטקסים המתקיימים ברחבת הכותל, ולעתים רבות מלווה אנשי ציבור מאומות העולם הפוקדים לראשונה את הכותל המערבי[3].

משנת 1967 כיהנו בתפקיד ארבעה רבנים, כאשר המינוי תקף לאורך כל חייהם. משנת 2000 מכהן בתפקיד הרב שמואל רבינוביץ'.

התפתחות התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוטר אנגלי בכותל בערך בשנת 1934

בעקבות מחאות היישוב היהודי בארץ ישראל ובעולם על תקרית בין שוטרים למתפללים שאירעה בסמוך לכותל ביום הכיפורים ה'תרפ"ט (24.09.1928), שבה נפגעו מתפללים יהודים, מינתה ממשלת בריטניה בהסכמת חבר הלאומים ועדה ל"קביעת הזכויות והתביעות השנויות במחלוקת של היהודים והמוסלמים בכותל המערבי". ועדה זו כונתה בשם "ועדת הכותל הבינלאומית".

מטעם היישוב היהודי הוקמו שתי ועדות לצורך הטיפול בענייני הכותל. הוועדות היו מורכבות מנציגים של המוסדות הלאומיים, הרבנות הראשית, ואגודת ישראל. ועדה אחת טיפלה בשאלות הכרוכות בהופעת היישוב היהודי בפני הוועדה הבינלאומית. הוועדה כללה את האישים: פרופ' דוד ילין, פרופ' שמואל קליין, יצחק בן צבי, פרופ' בן-ציון דינור, עו"ד מרדכי אליעש והרב שמואל שזורי. הוועדה השנייה טיפלה בעניין ההשגחה והפיקוח על הסדרים של הכותל המערבי. הוועדה כללה את האישים: יוסף מיוחס, הרב משה בלוי, הרב משה המאירי, הרב משה פרוש הרב רפאל קצנלנבוגן ועוד.

למעשה עוד קודם לכן היה קיים מינוי של שמשים מטעם העדה הספרדית והאשכנזית לטובת שמירת הסדרים וצורכי המתפללים בכותל. ידוע על הנושאים בתפקידים אלו כבר בשלהי המאה ה-19. ובעת דיוני ועדת הכותל נתבקשו הללו להעיד על פועלם בשנים שקדמו.

מינוי הרב אורנשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה שנייה של היישוב היהודי קבעה למנות את הרב יצחק אביגדור אורנשטיין והגדירה את תפקידיו הבאים:

  • תפקידו להימצא בכל זמני התפילות והכנוסים ולהשגיח על הסדרים במקום.
  • לפקח על עבודת השמשים וסדור ענייני התרומות שהגיעו מהדלקת נרות ליד הכותל ושימשו לאחזקת המקום.
  • לנהל רישום ותיעוד על המקרים בעלי ערך המתרחשים במקום.
  • לעמוד בקשר עם המשטרה הנמצאת במקום, ולשמור על קשר עם שכני המקום במידת האפשר.
  • במקרים בעייתים לדווח לוועד הפועל של הוועדה.
  • כמו כן הוטלו עליו תפקידים ספרותיים לאסוף כל החומר שנכתב או נאמר בעל פה ביחס לכותל במשך הדורות
  • להיות מזכיר וועדת הכותל.

תפקידו של הרב אורנשטיין כאחראי על הכותל מטעם הרבנות הראשית והוועד הלאומי החל בשנת 1930, לאחר פרסום כל מסקנותיה של ועדת החקירה המנדטורית לחקירת מאורעות תרפ"ט הידועה גם בשם משפט הכותל. הרב אורנשטיין כיהן בתפקיד זה עד נפילתו של הרובע היהודי במלחמת השחרור.

לאחר ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבועות תשכ"ז, בעקבות מלחמת ששת הימים, שערי העיר העתיקה נפתחו לתנועה חופשית של אזרחי ישראל. יותר ממאתיים אלף איש הגיעו בהתרגשות רבה אל הכותל. עקב כך נדרשו כללים וסדרים להתנהלות המקום כראוי לו מצד קדושתו וחשיבותו התרבותית. בח' בתמוז תשכ"ז, (16 ביולי 1967), חוקקה הכנסת את חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967. האחריות לכותל המערבי, סדריו, תחזוקתו וניהולו עברו מהרבנות הצבאית אל משרד הדתות בראשותו של ד"ר זרח ורהפטיג. תקנות שהותקנו מכוח חוק זה קובעות את המותר והאסור בכותל המערבי ובאזור הסמוך אליו.

רבני הכותל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יצחק אביגדור אורנשטיין (1948-1930).
    • שמשי הכותל: רפאל מיוחס ואחריו בנו יעקב ממשפחת מיוחס מטעם העדה הספרדית. נח גלזשטיין‏[4] מטעם העדה האשכנזית. הנ"ל שימשו בתפקיד זה כבר משלהי המאה ה-19.
  • הרב יוסף משה שכטר היה ראשון שכיהן בתפקיד רב הכותל לאחר שחרור העיר העתיקה. מוּנה לתפקיד באוגוסט 1967.‏‏[5]
  • הרב מאיר יהודה גץ מוּנה בשנת 1968 למתאם ברחבת הכותל, אחר-כך מונה על ידי הרבנות הראשית לרב הכותל ויתר המקומות הקדושים מסביב להר הבית, ובשנת 1992 הרחיבה הרבנות הראשית את התפקיד לרב הכותל וכל המקומות הקדושים בארץ ישראל. כיהן בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת 1995.
  • הרב שמואל רבינוביץ מונה בשנת 1995 לרב המקומות הקדושים, ובשנת 2000 מונה גם לרב הכותל המערבי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981
  2. ^ בג"ץ 7326/09 יגאל הלפרסון נגד שר הדתות, הרב יעקב מרגי, ניתן ב-11.10.2009
  3. ^ לדוגמה ביקוריהם של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סגן ראש ממשלת סין, נשיא אנגולה, נשיא פולין, מבקר המדינה של אוסטריה וכיוצא בזה.
  4. ^ ב-1921 שכר גזלשטיין שני חדרים ליד המבוא לרחבת הכותל והשמיש אותם לטובת בית כנסת, שבו התפללו יהודי ירושלים באופן תדיר בכל ימות השבוע , שבתות, מועדים וחגים.
  5. ^ לוח זמנים לחשיפה, באתר הקרן למורשת הכותל המערבי