ריצ'רד גולדסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריצ'רד גולדסטון

ריצ'רד ג' גולדסטוןאנגלית: Richard J. Goldstone ובמקור Goldstein; נולד ב-26 באוקטובר 1938) הוא משפטן דרום אפריקאי, יהודי, שופט לשעבר בבית המשפט החוקתי של דרום אפריקה. עמד בראש צוות הבדיקה של האו"ם למבצע עופרת יצוקה. שימש שנים ארוכות כחבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדסטון נולד בבוקסבורג שעל יד יוהנסבורג לבנג'מין הארי גולדסטון ולקתרין ג'ייקובסון. גולדסטון הוא דור שלישי למשפחה דרום אפריקאית ממוצא אנגלי-ליטאי מעורב, אבי אמו היה אנגלי וסבו השני היה ליטאי שהיגר במאה ה-19. משפחתו לא הייתה דתיה, אולם הוא זוקף לזכות היהדות את השקפותיו המוסריות, לאור הרדיפות הרבות מהם סבלו היהודים לאורך ההיסטוריה.‏[1]

נשוי לנולין גולדסטון (נולדה נולין ברמן), אותה פגש בעת לימודיהם באוניברסיטה בשנת 1960. לזוג שתי בנות, אחת מהן התגוררה בישראל.‏[2] גולדסטון מגדיר עצמו ציוני, וכשופט שאב השראה מפסיקותיו של אהרן ברק.

עבודתו המשפטית בדרום אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדסטון סיים בשנת 1962 לימודי משפטים בהצטיינות באוניברסיטת ויואטרסאנד ביוהנסבורג ועבד כעורך דין בעיר זו. בשנת 1980 מונה לשופט מחוזי במחוז טרנסוואל. בשנת 1989 מונה לשופט בערכאת הערעור של בית המשפט העליון.

עמד בראש ועדת חקירה על אלימות ציבורית והפחדה, שנודעה בשם "ועדת גולדסטון"‏‏[3]. הוועדה פעלה להפגת פרץ האלימות בדרום אפריקה שהחל לקראת סוף שלטון האפרטהייד. גולדסטון שימש נשיא המכון הלאומי למניעת פשיעה ושיקום עבריינים בדרום אפריקה וכן ראש מועצת המנהלים של המכון לזכויות האדם בדרום אפריקה.

החל משנת 1994 ועד לשנת 2003 שימש שופט בבית המשפט החוקתי של דרום אפריקה‏‏[4].

כשכיהן כשופט בערכאת הערעור העליונה של דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד אישר הוצאה להורג של 28 שחורים על עברות אלימות ועונש מלקות לארבעה שחורים. באחד מפסקי הדין כתב גולדסטון כי "הגרדום הוא העונש היחידי שעשוי להרתיע רוצחים". כמו כן שלח למאסר ילד בן 13 שהפגין נגד האפרטהייד‏[5]. בתגובה לפרסום מידע זה ב"ידיעות אחרונות", במאי 2010, אמר גולדסטון כי מאז ומתמיד היה נגד עונש מוות, אך בתקופת האפרטהייד היה עליו לכבד את חוקי המדינה, וסיפר כי מעולם לא הפלה נאשמים שחורים אף שלעתים נאלץ לקיים חוקים שהתנגד להם מוסרית.[6]

משפטן בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-15 באוגוסט 1994 ועד ספטמבר 1996 גולדסטון היה התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר (ראו גם גרובן מאליץ') ובבית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה. בשנת 1997 מונה לחבר ועדה בינלאומית שמונתה על ידי ממשלת ארגנטינה לבדיקת הפעילות הנאצית במדינה החל משנת 1938. בשנים 1998 - 2001 עמד בראש ועדת בדיקה בינלאומית על קוסובו. בשנת 2004 מונה על ידי מזכיר האו"ם קופי ענאן כחבר בוועדת פול וולקר כדי לחקור את תוכנית נפט-תמורת-מזון של האו"ם בעיראק.

צוות הבדיקה על מבצע עופרת יצוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צוות הבדיקה של האו"ם למבצע עופרת יצוקה

ב-3 באפריל 2009 מונה גולדסטון לעמוד בראש צוות הבדיקה של האו"ם למבצע עופרת יצוקה, שהוקם לבדיקת פעילות צה"ל במבצע עופרת יצוקה ולמעשי החמאס שהובילו למבצע (צוות שנודע בשם ועדת גולדסטון). ב-15 בספטמבר פרסם האו"ם את דו"ח צוות הבדיקה.

הדו"ח מותח ביקורת על התנהגות ממשלת ישראל בעת מבצע עופרת יצוקה. בדו"ח קבע צוות הבדיקה כי התקפות צה"ל על מבני ממשל ועל מתקני משטרה בתחומי רצועת עזה מהווים למעשה התקפה צבאית על אזרחים, האסורה על פי החוק הבינלאומי.

צוות הבדיקה סקר בדו"ח את התקפות הטילים והמרגמות מתוך רצועת עזה על ריכוזי אוכלוסייה ישראלים, באופן מיוחד על שדרות וקיבוץ ניר-עם, התקפות אשר גרמו להרג שלושה אזרחים בתקופה הנבחנת בדו"ח, כאלף פצועים ופגועי הלם, וכן להפרעה משמעותית בשגרת החיים. הדו"ח קובע כי התקפות אלה של ארגונים פלסטיניים, אשר כוונו נגד ריכוזי אוכלוסייה, עומדות בניגוד לחוק הבינלאומי.

גולדסטון הסביר את רצונו לעמוד בראש צוות הבדיקה בכך "שהמניע העיקרי שלי הוא לעשות משהו, אפילו קטן, לטובת תהליך השלום".‏[7][8]

ממשלת ישראל, צה"ל ומשרד החוץ טענו שהדוח אינו מאוזן, מסולף, "שקר מרושע" וגורם נזק למדינת ישראל ולמלחמה בטרור. כמו כן פרסם צה"ל דוח החולק על ההאשמות בדו"ח גולדסטון על פגיעה מכוונת באזרחים ותשתיות אזרחיות. בתחילת 2010 פרסמו צה"ל והפרקליטות הצבאית דו"ח החוקר את טענות דו"ח גולדסטון ומתנגד לטענות הדו"ח על פגיעה מכוונת של צה"ל באזרחים חפים מפשע ובתשתיות אזרחיות. הדו"ח נמסר לבכירים באו"ם וחלקים ממנו דלפו לעיתונות לפני שפורסם רשמית.‏[9]

ב-1 באפריל 2011 פרסם גולדסטון מאמר בעיתון "וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "בחינה מחדש של דו"ח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה". במאמרו טען גולדסטון כי לוּ נהנה משיתוף פעולה מצד ישראל ולוּ "ידע אז מה שיודע היום", היו מסקנות הדו"ח שונות. במיוחד התייחס גולדסטון להאשמה ב"פשעי מלחמה לכאורה", שהופנו נגד ישראל. עוד טען גולדסטון במאמרו כי מועצת זכויות האדם של האו"ם מוטה לרעת ישראל, וכי ישראל חקרה את מעשיה, בעוד החמאס מאן לעשות כן.[10][11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]