שבט נפתלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בול המוקדש לשבט נפתלי

שֵׁבֶט נַפְתָּלִי הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט, נפתלי בן יעקב ובלהה.

ברכות לשבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכת יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה--הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר." (בראשית מט כא).

ברכת משה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר "וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה" (דברים לג כג).

השבט במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימלי השבט: אבן החושן והדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הפירוש[1], סמלו של שבט נפתלי האבן המסמלת שבט זה היא השבו באמצע הטור השלישי של החושן, המזוהה לרוב כאגט.

ה"אות" של השבט (כלומר הדגל שלו) הוא האיילה על רקע יין צלול עם צבע אדום עדין.

הדגל של שבט נפתלי

לפי פירוש הרמב"ן סמל זה מציין את טובו של נפתלי, כאיילה הנשלחת לבשר טוב.

נשיאי השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד הראשון מוזכר אֲחִירַע בֶּן עֵינָן. מוזכר 4 פעמים בספר במדבר. הקריב את קורבנות הנשיאים ביום השנים עשר (12) לחנוכת המשכן.

כיוון שנחלת שבט נפתלי, שאחירע בן עינן היה נשיאו, היא בגליל המזרחי ועמק החולה, הונצח שם אביו במספר אתרים באזור, כגון האתר הארכאולוגי עינן, נחל עינן ומאגר עינן.

במרגלים נַחְבִּי בֶּן-וָפְסִי (במדבר י"ג, ט"ו). ובמפקד השני בסוף ספר במדבר,בפרשת מסעי, פדהאל בן עמיהוד.

המסע במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט נפתלי במחנה שבט דן, שהיה ממצפון למשכן. היה שלישי במחנה זה.

  • במפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 53,400 איש.
  • במפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 45,400 איש.

נחלת השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נחלת שבט נפתלי
נחלות שבטי ישראל

שבט נפתלי התנחל בחלק המזרחי של הגליל באזור עמק החולה, בקעת גינוסר וחופי הכנרת.

נחלת שבט נפתלי או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח ארץ ישראל. היא השתרעה מהגבול הצפוני של ארץ ישראל - קו חצביה - צידון לאורך נהר הליטני עד לנחל יששכר בדרום, וכללה מספר ערים כגון עין חצור. נחלת שבט נפתלי תחומה נהר הירדן, ימת החולה וים כנרת במזרח, ועם נחלת שבט אשר ונחלת שבט זבולון. סביבת הר תבור היא נקודת המפגש לשלושת השבטים.

ארץ נפתלי נחשבה לחבל ארץ גדול. בתור שכזו היא אחד מאזורים הנכלל בתאור הארץ מפי משה כאשר הוא עולה להר נבו, לפני פטירתו. וכך מתואר בספר דברים: וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן.‏[2]

השבט בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט נפתלי השתתף במלחמות דבורה הנביאה ומבני שבט זה יצא ברק בן אבינועם, מצביא מלחמת דבורה, בן היישוב קדש נפתלי שבנחלת נפתלי. כמו כן השבט השתתף במלחמתו של השופט גדעון בן יואש במדיינים (שופטים, ו, לה).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבינו בחיי, בפרושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח
  2. ^ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוקים א'-ב'.


שבטי ישראל

ראובןשמעוןלוייהודהיששכרזבולוןדןנפתליגדאשראפריםמנשהבנימין

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.