דבורה הנביאה

דבורה הנביאה
למנין:	השופטת הרביעית
תקופת שיפוט:	40 שנה
הישגים עיקריים:	הנהיגה את ישראל במלחמה נגד יבין וסיסרא
שבט:	שבט אפרים
כרונולוגיית שופטים
→ שמגר בן ענת	גדעון בן יואש ←

"עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל", ציור של גוסטב דורה

דבורה הנביאה היא דמות מקראית, מהמנהיגים המושיעים שקמו לישראל בתקופת השופטים ומי ששפטה את הארץ ביחד עם ברק בן אבינעם. לפי התלמוד (מסכת מגילה, יד, ע"א), דבורה הנביאה שהשתייכה לשבט אפרים, היא אחת משבע הנביאות הנזכרות בתנ"ך.

לפי המתואר בספר שופטים, דבורה ישבה תחת תומר בין הרמה ובין בית אל (על-פי פרשנות חז"ל, מכיוון שלא רצתה להתייחד עם גברים) ובני ישראל עלו אליה למשפט.

לדעת רב, המובאת ברות רבה פרשה א סימן א זוהי תקופת שפוט השופטים שבזמנה התרחשה מגילת רות.

באותה עת תקף את ישראל יבין מלך חצור באמצעות שר-צבאו סיסרא. בתקופה זו לא היה מנהיג לישראל ולכן נחשף העם לפרעות מצד אויבם. לאור המצב, דבורה הנביאה ששפטה את העם החליטה ליזום מלחמה נגד יבין מלך חצור. היא מצווה על ברק בן אבינעם:

	"הלא ציווה ה' אלוהי ישראל! לך ומשכת בהר תבור, ולקחת עימך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון, ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו; ונתתיהו בידך!"
– שופטים ד ו-ז

ברק מהסס למלא הוראה זו והוא מציב תנאי לדבורה:

	"אם תלכי עמי והלכתי, ואם לא תלכי עמי לא אלך"
– שם, ח

דבורה עונה לו בצורה עוקצנית:

	"הלוך אלך עמך, אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך, כי ביד אישה ימכור ה' את סיסרא"
– שם, ט

המלחמה בין ברק לסיסרא מתוארת מזווית אישית ב"שירת דבורה". זו מעין שירת ניצחון ויש בה הרבה סגידה לגבורת האשה. קטע המהלל את גבורת יעל שהרגה את סיסרא, וכן ביקורת על השבטים שלא השתתפו במלחמה.

דבורה היא "אשת לפידות" (שופטים ד, ד) – ייתכן שזה שמו של בן-זוגהּ‏; פירוש אחר הוא שבן-זוגהּ היה ברק, וברק היא מילה נרדפת ללפידות. פירוש נוסף, מכיוון אחר, גורס כי מקצועה היה הכנת לפידים ופירוש אחר הוא אישה זריזה וחרוצה.

על פי המסורת נקברה דבורה בקדש נפתלי שבנחלת שבט נפתלי.

שירת דבורה

את שירת דבורה קוראים בבתי הכנסת כהפטרה של פרשת בשלח בה קוראים את שירת הים.
שירת דבורה מופיעה בספר שופטים, פרק ה'. שירת דבורה מורכבת מ-31 פסוקים. תחילתו של השיר הוא בתיאור עוזו של ה' אלוהי ישראל, לאחר מכן תאור המצב הבעייתי שקדם לה, הלל לשבטים שיצאו למלחמה, גערה לשבטים שהתחמקו ממנה, ואף קללה לתושבי מקומות שלא הצטרפו, ובהנגדה אליהם תיאור מפורט של יעל אשת חבר הקיני שבניגוד למשתמטים התנדבה וסיכנה את עצמה. השירה עמוסה ברוח של התנדבות ואהבה, לעומת הרשעות ולקיחת השלל של סיסרא. תיאור מצב האויבים בעורף, והשקט שהשתרר בעקבות הניצחון במלחמה. בדומה לשירת הים, המנהיג מודה בשירתו לה' לאחר שהתרחשה לעמו הצלה גדולה. ניתן לראות הקבלה בכמה עניינים בין השירות הללו. כמו הפתיח "אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" ובשירת דבורה "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם", וכמו ההודאה, בשירת הים – "אָשִׁירָה לה' כִּי-גָאֹה גָּאָה" ובשירת דבורה "אָנֹכִי, לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר, לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל". וכמו שירת הים גם שירת דבורה מסודרת בצורת "אריח על גבי לבנה".

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: פרק השירה (שופטים, ה)

• דבורה הנביאה, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
• דבורה הנביאה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• שירת דבורה עם פירוש למילים הקשות באתר ויקיהדות
• כיבוש חצור בסיפורי התנ"ך באתר הסודות של חצור
• דבורה הנביאה מישראל וסיסרא הלוחם מסרדיניה, באתר המולטי יקום של אלי אשד
• דבורה הנביאה אידאולוגית ומשוררת, באתר המולטי יקום של אלי אשד