קלינינדורף
.jpg) | |
| הישוב קליניבסקה מוצף אחרי קריסת סכר נובה קחובקה ב-2023 | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 מחוז חרסון |
| תאריך ייסוד |
1807  |
| גובה | 21 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב העירוני | 1,142 (2019) |
| קואורדינטות | 47°06′54″N 32°58′29″E / 47.115°N 32.974722222222°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
  | |
קלינינדורף (עד 1927: שדה מנוחה הגדולה, Больша́я Сейдемену́ха. לאחר 1944 מוכר בשם קלינינסוקויה וקליניבסקה, Кали́нинское, Калинівське ומספר הגיות דומות) היה מושב חקלאי יהודי שהוקם במסגרת ההתיישבות החקלאית בדרום אוקראינה בפלך חרסון ורוקן מתושביו היהודים ב-1941 במהלך שואת יהודי אוקראינה. לאחר מלחמת העולם השנייה תושבי הכפר היהודים לא חזרו אליו ושמו שונה מיידיש לרוסית ובהמשך לאוקראינית. נכון למרשם מ-2019 גרו בכפר קליניבסקה 1,142 תושבים אוקראינים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושבה הוקמה ב-1807 בפלך חרסון (מחוז חרסון כיום) על ידי יהודים יוצאי פלך מוהילב, פלך צ'רניגוב ופלך ויטבסק, כחלק מיהדות פלך חרסון, בעקבות תקנת 1804. ההתיישבות כונתה "שדה מנוחה". לפי גרסה אחת המושבה נקראה על שם בתו של דובער שניאורי ועל פי האחרת המקום היה מקום למנוחה אחרי מעבר קשה[1][2][3]. בהמשך ב-1842 נוסדה מושבה סמוכה שקיבלה את שם שדה מנוחה הקטנה, והראשונה החלה להיקרא "שדה מנוחה הגדולה". מרבית היהודים במושבה היו עובדים חקלאיים. ב-1835 התגוררו ביישוב 1,288 אנשים, וב-1845 נרשמו 1,700 עובדי חקלאות ועוד 90 תושבים שתגוררו בשדה מנוחה אבל עבדו בחרסון[4]. בנוסף ליהודים, שהיו למרבית האוכלוסייה, הגיעו לכפר גם מתיישבים גרמנים, רבים מתוכם עם ניסיון עבודה בחקלאות. ב-1858 התגוררו ביישוב 2,081 תושבים, רובם הגדול יהודים.
לפי המרשם מ-1897, התגוררו בשטעטל 1,284 יהודים, שהיו ל-81.78% מהאוכלוסייה. החל מ-1910 פעל בכפר בית ספר להשכלה יסודית ביידיש. נכון ל-1916 פעלו בכפר שלושה בתי כנסת, חדר וספרייה. ב-1910 כ-73% מתושבי שדה מנוחה ידעו קרוא וכתוב, אחוז גבוה מאוד לאזור כפרי של האימפריה הרוסית, שסבל לרוב מבערות. האוכלוסייה היהודית נפגעה בתקופת מהפכת 1905, מהפכת אוקטובר ומלחמת האזרחים ברוסיה. פוגרומים על ידי פורעים ומחלות גבו מחיר כבד בנפש. ב-1917 נפתחו בשדה מנוחה הגדולה סניפים של צעירי ציון והחלוץ.
ב-1919 השלטון הקומוניסטי כבר התבסס ביישוב וכבר ב-1920 פעל במקום סניף מקומי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. בשנים 1923–1924 היישוב שוקם מנזקי המהפכה בשיתוף פעולה של יק"א, אוזט ואגרו-ג'וינט, שסיפקו ציוד חקלאי מודרני ושיפרו את התשתיות. מסילת ברזל נסללה סמוך ליישוב ונפתחה תחנת רכבת. עקב כך החל מ-1924 ועד לשנות ה-30 מעמדה של השתפר רבות והיא הפכה למושבה מרכזית של האזור. במימון הג'וינט נפתחה בשדה מנוחה הגדולה תחנת מכונות וטרקטורים, שהייתה בין הראשונות בברית המועצות. ב-1927 שמה של שדה מנוחה הגדולה שונה ל"קלינינדורף" על שמו של מיכאיל קלינין, שהיה לראש המדינה באותה התקופה. ב-1926 חלק מתושבי המושבה הקימו כפר חקלאי נוסף בשם רוטפלד בסמוך. קלינינדורף הפכה למרכז האזור היהודי האוטונומי הראשון(רו') בברית המועצות. היו בה 11 מועצות מחוזיות (8 מתוכם יהודיות), ו-49 מושבות ( 39 מתוכן יהודיות)[5]. האזור היה חקלאי בעיקרו והיישובים הגדולים ביותר היו קלינינדורף עצמה, בוברובי קוט, לבובה ושטרנדורף.
נכון ל-1927 באזור קלינינדורף התגוררו 15,833 יהודים, שהיו כ-87% מכלל תושבי האזור. בשנות ה-30 הכמות הלכה וירדה עד שב-1939 נרשמו 7,717 יהודים באזור, שהיו כ-40% מהאוכלוסייה. סיבה המרכזית לירידה במספרים הייתה קולקטיביזציה כפויה בשנים 1932–1933 ועזיבה של המתיישבים החקלאיים אל הערים במחוז. ב-1930, כאשר התגוררו ביישוב 1,915 תושבים, נפתח בקלינינדורף קולחוז בשם "דער וועג צום סוציאליזם" (הדרך לסוציאליזם), שאיחד 250 בתי אב, והרכוש של התושבים הפך למשותף. ב-1932 כ-72,000 הקטר של שטחים חקלאיים הולאמו. כ-30 יהודים הוגדרו כקולאקים ונעצרו בידי הרשויות.
בשנים 1928–1932 הוקמו בקלינינדורף תחנת כוח, בית דפוס ובית חולים. במקביל בתי הכנסת החלו להפוך ל"בתי תרבות" והפעילות הדתית הצטמצמה והוגבלה. ביישוב פעלו לול תרנגולות ותעשיית טקסטיל. יצא עיתון ביידיש, הייתה להקת כליזמרים ופעל תיאטרון מקומי. מוסדות לימוד הכשירו את התלמידים לרמת השכלה תיכונית ומקצועית. בדומה למיעוטים אחרים בברית המועצות של אותה התקופה, היהודים קיבלו עצמאות וחופש פעולה מצומצם בניהול המשק, שהיה כפוף להוראות הממשל המרכזי. עם זאת, הקהילה המקומית הייתה אחראית בעצמה על ההשכלה וניהלה מערכת חינוך ביידיש. ביישוב פעלו בית ספר יסודי, בית ספר תיכון וטכניקום. מרבית האוכלוסייה היהודית קיבלה השכלה. שפת הלימוד הרשמית הוחלפה לרוסית רק ב-1939. לפי המרשם מ-1939 התגוררו בקלינינדרוף 1,879 יהודים, שהיו כ-60.1% מכלל אוכלוסיית הישוב[6].
ב-22 ביוני 1941 כוחות גרמניה הנאצית יחד עם כוחות צבא רומניה פלשו לברית המועצות והחלו בכיבוש מהיר של שטחי מערב אוקראינה ודרום אוקראינה. עם הפלישה יהדות פלך חרסון החלה להתפנות במהרה הרחק אל תוך מעמקי ברית המועצות. ב-27 באוגוסט 1941 כוחות ורמאכט כבשו את קלינינדורף. ב-17 בספטמבר 1941 נרצחו 1,423 יהודים שנשארו בכפר ביום הכיבוש. לאחר ימים ספורים תושבי הכפרים הסמוכים כמו שטנרדורף ויודנדורף הובלו לקלנינידרוף ונורו למוות באותו המקום. במצטבר במהלך שואת יהודי אוקראינה נרצחו באזור קלינינידרוף יותר מ-4,100 יהודים.
קלינינדרוף שוחרר על ידי הצבא האדום ב-14 במרץ 1944. לאחר נסיגתה של גרמניה וסיום מלחמת העולם השנייה הכפר חזר לפעילות באופן חלקי, אבל למעשה סיים את ההיסטוריה היהודית שלו. התושבים המועטים שחזרו לכפר היו ברובם המכריע לא יהודים. שמו של המקום השתנה ל"קלינינסקויה" (Калининское), אבל תחנת הרכבת הסמוכה עדיין נשארה עם השם "קלינינדורף". האזור האוטונומי היהודי במחוז חרסון הפסיק להתקיים. ב-1948 הוקמה בכפר אנדרטה לנספי השואה עם כיתוב ברוסית וביידיש[7][8].
בשנות ה-60 הכפר קיבל מעמד של יישוב חקלאי. ב-1991 האנדרטה לנספי השואה חודשה. ב-2016 במהלך דה-קומוניזציה של אוקראינה שמו של היישוב השתנה ל"קליניבסקה" (Калинівське). ב-2022 הוא נכבש על ידי הפדרציה הרוסית במהלך מלחמת אוקראינה–רוסיה וסופח לרוסיה. שוחרר על ידי אוקראינה באותה השנה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kalinindorf. Museum of History, באתר יוטיוב
- קאַלינינדאָרף
- מסע לשדה מנוחה: הקולחוז היהודי האבוד בערבות אוקראינה
- Калининдорф, באתר ציקולוויקי
- קלינינדורף, באתר יד ושם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שבט שמחוני - 100 שנים לעליה לארץ, פייסבוק
- ^ חרסון ו"בנותיה" – המושבות החקלאיות היהודיות, אתר גזנך קידוש השם
- ^ О названиях еврейских земледельческих колоний Юга Украины
- ^ В тихом омуте немцы водятся
- ^ קלינינדורף, אתר jewishvirtuallibrary.
- ^ קלינינדורף, אתר יד ושם
- ^ Памятник на братской могиле посёлок Калининское
- ^ Посещение мест массовых казаней еврейского населения Херсонщины.
| בקרת זהויות |
|
|---|