שעון בן 24 שעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שעון בן 24 שעות שעון בן 12 שעות
00:00 12:00 לפנה"צ
(תחילת היום)
"12 בחצות"
01:00 1:00 לפנה"צ
02:00 2:00 לפנה"צ
03:00 3:00 לפנה"צ
04:00 4:00 לפנה"צ
05:00 5:00 לפנה"צ
06:00 6:00 לפנה"צ
07:00 7:00 לפנה"צ
08:00 8:00 לפנה"צ
09:00 9:00 לפנה"צ
10:00 10:00 לפנה"צ
11:00 11:00 לפנה"צ
12:00 12:00 אחה"צ
12 בצהריים
13:00 1:00 אחה"צ
14:00 2:00 אחה"צ
15:00 3:00 אחה"צ
16:00 4:00 אחה"צ
17:00 5:00 אחה"צ
18:00 6:00 אחה"צ
19:00 7:00 אחה"צ
20:00 8:00 אחה"צ
21:00 9:00 אחה"צ
22:00 10:00 אחה"צ
23:00 11:00 אחה"צ
24:00 בלתי מוגדר
("12 בחצות")*
(סוף היממה)
* ראו "בלבול בין צהריים לחצות
"

שעון בן 24 שעות הוא מוסכמה של מדידת זמן, על פיה היממה מתמשכת מחצות הלילה עד חצות הלילה ביום שלמחרת ומחולקת ל-24 שעות הנספרות החל מחצות, כלומר מ-0 ועד 23. מערכת מדידת זמן זו היא שיטת הצגת הזמנים הנפוצה ביותר בעולם כיום.[1] עם זאת השימוש בשיטת שעון בן 12 שעות עדיין שולטת במספר מדינות, בייחוד אוסטרליה, קנדה, (מלבד קוויבק), הודו, הפיליפינים וארצות הברית. במדינות רבות משתמשים בשתי השיטות, כאשר בשיטת 12 השעות נעשה שימוש בדיבור בשל קלות השימוש, ובכתב ובשימושים רשמיים מועדפת שיטת 24 השעות. שיטת ה-24 שעות מכונה לעתים בארצות הברית ובקנדה כ"זמן צבאי" או "זמן אסטרונומי" ואף באוסטרליה (לעתים נדירות). בבריטניה כונתה השיטה "זמן קונטיננטלי" (continental time), אם כי מאז שבריטניה עצמה עברה לשיטה זו פסק השימוש במונח זה למטרה זו. בבריטניה ובמדינות נוספות כונתה השיטה גם "זמן הרכבת" (railway time) - החל מ-1842 החלו כל חברות הרכבות בבריטניה לעבוד על פי לוח זמנים אחיד בן 24 שעות. שיטה זו היא גם שיטת סימון הזמן בתקן הבינלאומי, ISO 8601.‏[2] גם ברפואה מקפידים על שעון בן 24 שעות ברישום בגיליונות רפואיים כיוון שהוא מונע אפשרות לטעות באיזו שעה התרחש מאורע בהיסטוריה הרפואית של מטופל.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצורת הרישום בת 24 שעות נכתב זמן ביממה בצורה HH:mm (לדוגמה 01:23) או בצורה HH:mm:ss (לדוגמה 01:23:45), כאשר HH (מ-00 ועד 23) הוא מספר השעות השלמות שעברו מאז חצות, mm (מ-00 עד 59) הוא מספר הדקות השלמות שחלפו מאז השעה השלמה האחרונה, ו-ss (מ-00 עד 59) הוא מספר השניות שחלפו מאז הדקה השלמה האחרונה. במקרה של דקה מעוברת יכול הערך של ss להגיע עד 60. אפס מוביל נוסף לכל המספרים הקטנים מ-10. האפס המוביל אינו חובה עבור השעות שברישום, אך מקובל מאוד בשימוש ביישומי מחשב, בהם מפרטי היישום דורשים זאת (למשל אם מקפידים על תקן ISO 8601). במקרים בהם נדרש פירוט ברמה של חלקי שניות, יכתבו השניות כשבר עשרוני, כלומר, לאחר ציון השניות השלמות תבוא נקודה עשרונית (או פסיק במדינות מסוימות) ואחריה השבר, לדוגמה 01:23:45.678. התו המפריד הנפוץ ביותר בין השעות, הדקות והשניות הוא נקודתיים, שהוא התו בתקן ISO 8601. בכמה מדינות אירופאיות היה מקובל להשתמש בנקודה כתו מפריד, אך מאז השתנו רוב התקנים הלאומיים של צורת רישום זמן לשימוש בתקן הבינלאומי לתו מפריד – נקודתיים. בכמה הקשרים (למשל, בצבא ארצות הברית, בכמה פרוטוקולים של מחשב), לא נעשה שימוש בתו מפריד (לדוגמה 2359), ובכמה אזורים (צרפת וקוויבק) נעשה שימוש באות h (עבור "heure" – שעה בצרפתית) כאשר מציינים שעות ודקות בלבד (18h45).

חצות 00:00 ו-24:00[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברישום של 24 שעות, היממה מתחילה בחצות, 00:00, והדקה האחרונה של היממה מתחילה ב-23:59. לצורכי נוחות, ניתן להשתמש גם ברישום 24:00 על מנת להתייחס לחצות כסיומה של יממה בתאריך מסוים – כלומר 24:00 של יום מסוים זהה ל-00:00 של היום שאחריו.

הרישום 24:00 משמש בעיקר להתייחסות לסוף יום בתחום זמן. שימוש טיפוסי הוא בציון שעות פתיחה של מוסד המסתיימות בחצות, לדוגמה "00:00–24:00 או "07:00–24:00". באופן דומה, כמה לוחות זמנים של חברות רכבות מציגות 00:00 כזמן יציאת הרכבת ו-24:00 כזמן הגעה. בחוזים מקובל לציין את תחילת התקופה בה חל החוזה בציון היום הראשון החל משעה 00:00 וכלה ביום האחרון בשעה 24:00 (יש לשים לב לכך ש-"24:00" הוא רישום לצורכי בהירות ואיננו מייצג זמן שעון אמיתי). בישראל, חוק הפרשנות מציין כי יום הוא "תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו", וקובע כי "שעת תחילת תקפו של חיקוק היא בשעה ‎00.01 של יום תחילתו".

בעוד שהרישום בן 24 השעות מבדיל בצורה ברורה וחד משמעית בין חצות של ההתחלה (00:00) וחצות של הסיום (24:00) של תאריך מסוים, אין הבחנה מקובלת כזו בין המשתמשים בשעון של 12 שעות. לפיכך, מדריכי כתיבה ופקודות צבאיות בכמה ארצות דוברות אנגלית שוללים את השימוש ב-00:00 וב-24:00 אפילו ברישום של 24 שעות, וממליצים לדווח במקום זאת את הזמנים בסמוך לחצות כ-23:50 או כ-00:01, על מנת להימנע מאי הבנות כשזמנים אלו יוסבו לצורת הרישום בן 12 שעות מאוחר יותר.

כרטיס רכבת דני עם חותמת זמן בלתי תקנית

ברישום זמנים מעבר ל-24:00 (כדוגמת 24:01 או 25:59) נעשה שימוש מועט ואין אליו התייחסות בתקנים הרלוונטיים. עם זאת, קיימות לכך דוגמאות בהקשרים מיוחדים ביפן ובהונג קונג כאשר שעות העבודה מתארכות מעבר לחצות, כדוגמת תוכניות טלוויזיה ובהחתמות על כרטיסי נסיעה המראות עד מתי הכרטיס תקף בכמה מערכות תחבורה ציבוריות באירופה, כדוגמת אלו הנהוגות בקופנהגן, המראות לדוגמה 27:45 במקום 03:45.

מרבית השעונים הדיגיטליים מראים זמן בין 00:00 ל-23:59. יוצא מכלל זה הם השעונים הדיגיטליים של לפחות יצרן אירופי אחד של מכשירי מטבח המראים 24:00 בחצות, במקום הסימון התקני 00:00, לדוגמה תנורי המיקרוגל של בוש-סימנס.

תמיכה במחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרבית המדינות מראים מחשבים כברירת מחדל את הזמן בשיטת הרישום של 24 שעות. לדוגמה Microsoft Windows מפעיל הצגה של רישום של 12 שעות כברירת מחדל רק אם השפה והאזור נקבעים ל:

משתמשים במקומות אלו יכולים בדרך כלל לעבור בקלות לצורת רישום של 24 שעות מבלי שהדבר ישפיע על צורת ההצגה של העדפות מקומיות אחרות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פנים עם ארבעת הנביאים/השליחים", יצירה של פאולו אוצ'לו בקתדרלה סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, 1443
מגדל שעון של 24 שעות בוונציה המציג את השעות בין 1 ל-12 פעמיים

בשיטת 24 השעות נעשה שימוש במשך מאות בשנים, בייחוד על ידי מדענים, אסטרונומים, נווטים והורולוגים. דוגמאות רבות לשעונים עתיקים המשתמשים בשיטת ה-24 שעות שרדו עד ימינו, כולל השעון האסטרונומי של פראג (Orloj) בפראג ושעון שער הרועה (Shepherd gate clock) בגריניץ'.

הצבא הבריטי והקנדי החלו להשתמש בשעון בן 24 שעות בשלהי 1917.[3] קודם לכך נוסחו הפקודות הצבאיות תוך שימוש בסיומות המוכרות p.m. (אחה"צ) ו-a.m.(לפנה"צ).

השימוש בשעון בן 24 שעות בחיי היומיום בבריטניה התגבר בהדרגה מתחילת המאה ה-20. ב-1934 עבר כתב העת Radio Times המפרט את התוכניות של ה-BBC לשעון בן 24 שעות. הניסיון נעצר לאחר חמישה חודשים בעקבות מחאות נרחבות מקוראים, ומאז ועד היום הוא מפרט את התוכניות על פי שעון של 12 שעות. לעומת זאת, תוכנית חיזוי מזג האוויר של ה-BBC עברה במשך כמה חודשים בשנת 2005 לתצוגה של שעון של 12 שעות יחד עם ביצוע שינויים חזותיים אחרים בתוכנית וחזרה לתצוגה של 24 שעות לאחר מחאות ציבוריות.

ביקורת ובעיות מעשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיטת השעון בן 24 השעות יש כמה מגרעות ובעיות מעשיות:

  • היא אינה מתאימה לשעונים אנלוגיים, שרובם מראים רק 12 שעות.
  • מגדלי שעון המשמיעים צלצולים בהתאם לשעה, כדוגמת הביג בן, מותאמים להשמעה של עד 12 צלצולים בלבד.
  • בכמה מדינות, כדוגמת בריטניה וישראל, נוהגים להקריא את השעה על פי שיטת ה-12 שעות גם כשהיא כתובה בתצוגה של 24 שעות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפשר לראות זאת למשל בערך en:Date and time notation by country שבו מפורט השימוש בשיטת מדידת הזמן בכל המדינות בעולם.
  2. ^ ISO 8601:2004 Data elements and interchange formats -- Information interchange -- Representation of dates and times
  3. ^ Dancocks, Daniel G. Gallant Canadians: The Story of the 10th Canadian Infantry Battalion 1914-1919