מאיר זורע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאיר זורע
Meir zorea.jpeg
מאיר זורע, 1958
נולד 14 במרץ 1923
קישינב, בסרביה
עלה לישראל 1926
נפטר 24 ביוני 1995 (בגיל 72)
קיבוץ מעגן מיכאל
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
Jewish Brigade insignia.svg  הבריגדה היהודית
IDF new.png צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1939 - 1953, 1956 - 1962
דרגה קפטן (צבא בריטניה) קפטן
אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
פעולות התגמול

עיטורים

עיטור הצלב הצבאי (הצבא הבריטי)

תפקידים אזרחיים

נציב קבילות חיילים, מבקר מערכת הביטחון, ראש מינהל מקרקעי ישראל, חבר כנסת

מאיר זורע
כנסות 9
סיעה התנועה הדמוקרטית לשינוי

מאיר (זרו) זורע (זארודינסקי) (14 במרץ 1923 - 24 ביוני 1995) היה קפטן במלחמת העולם השנייה ואלוף בצה"ל, איש ציבור וחבר כנסת, ממייסדי ד"ש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זורע נולד בקישינב שבבסרביה (אז תחת שלטון רומניה) ועלה עם הוריו ארצה כשהיה בן שלוש. הוא למד בבית הספר הריאלי בחיפה והיה אחד מראשי שבט הצופים "משוטטי בכרמל". הוא היה בין חברי קבוצת הצופים א' שהייתה גרעין ההתיישבות הראשון של הצופים, שעבד במכון אילון, המפעל הסודי לתחמושת של ארגון ההגנה בגבעת הקיבוצים וב-1949 הקימה את קיבוץ מעגן מיכאל. בגיל 16 הצטרף להגנה והיה חבר בפלגות הלילה המיוחדות בנוטרים במשטרת קריית חיים. כבר בגיל צעיר זה קיבל עליו את הפיקוד על נקודת משמר הכרמל, תוך לימודיו בריאלי[1]. עם תום לימודיו הצטרף לצבא הבריטי שירת בפלוגה מס' 20 בבאפס וכקצין בגדוד השני של הבריגדה היהודית[2]. זורע לחם עם הבריגדה בחורף שנת 1945 במערכה על נהר סניו (ליד בולוניה שבאיטליה) מול הורמאכט במשך חודשיים שבסופם נסוגו הגרמנים. זורע, שהיה אז קצין בדרגת סגן משנה, זכה בעיטור הצלב הצבאי על כך שהוביל את אנשיו מול אש תופת. בעת שחרורו עם פירוק הבריגדה כבר נשא זורע דרגות קפטן (סרן).

כמו רבים מיוצאי הבריגדה סיפק זורע, כחייל לשעבר, כיסוי לפעולות ההגנה, בעיקר הברחת נשק ליישוב שהיה תחת שלטון המנדט הבריטי כמו גם העלייה הבלתי לגאלית של ניצולי שואה מאירופה לארץ ישראל. זורע גם לקח חלק בפעולות הנוקמים ללכידת אנשי המשטר הנאצי והוצאתם להורג. חברי הנוקמים נעו באירופה בקבוצות של שלושה-ארבעה אנשים. זורע העיד שהנוקמים הרגו רק אנשים שהיו מעורבים ישירות ברצח יהודים. בתחילה נהגו לירות כדור בראשם, אחר כך עברו לחניקה בידיהם החשופות. הנוקמים לא נהגו לומר למוצאים להורג שום דבר לפני הביצוע - לא מי היו או למה הם הורגים אותם. ההרג היה כמו הריגת חרק.

שנותיו בצה"ל ובוועדות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות השתתף בקרב נבי סמואל כנספח לגדוד הרביעי של הפלמ"ח. שירת כמפקד גדוד 62 בחטיבת עציוני בירושלים והשתתף בקרבות הקסטל וגבעת הרדאר. לאחר תום המלחמה עמד בראש מחלקת ההדרכה, כמו גם היה מפקד בית הספר לקצינים. הוא פרש מצה"ל בשנת 1953 לקיבוץ. בשנת 1956 חזר לשירות הקבע ומונה למפקד גייסות השריון, באפריל 1958 מונה לראש אגף ההדרכה ובאוקטובר אותה שנה לראש אגף המטה הכללי בדרגת אלוף. בשנת 1959, בעקבות "ליל הברווזים" הודח זורע מאגף המטה הכללי ומונה לאלוף פיקוד הצפון עד שנת 1962.

לאחר שיחרורו מצה"ל, חזר זורע לקיבוץ ושילב בין עבודה בקיבוץ לפעילות ציבורית. בקיבוץ עבד בשדה ובמסגריה והיה מרכז משק ומזכיר פנים, במקביל היה ממלא מקום נציב קבילות חיילים בשנים 1973 - 1974 עקב עיסוקו של חיים לסקוב כחבר ועדת אגרנט. עמד בראש מינהל מקרקעי ישראל בשנים 1972 - 1977. זורע גם השתתף בוועדות ציבוריות כמו הוועדה שעסקה בחברת "נתיבי נפט" ובוועדה הראשונה שעסקה בעניין פרשת קו 300 (ועדה שעמד בראשה ונודעה בשם "ועדת זורע"). יצחק רבין מינה אותו למבקר מערכת הביטחון.

פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זורע היה מזוהה בתחילה עם מפ"ם, אולם בשנת 1976 הצטרף לפרופסור יגאל ידין להקמת התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש)‏[3] ולצורך כך התפטר בדצמבר 1976 מתפקידו במנהל המקרקעין‏[4]. זורע היה ראש מחלקת הארגון של המפלגה‏[5] ונבחר לכנסת התשיעית. היה ממחייבי ההצטרפות לממשלתו של בגין‏[6]. באוגוסט 1977 תקף זורע בפומבי את אמנון רובינשטיין ומאיר עמית על שלטענתו טרפדו את כניסת ד"ש לממשלתו של בגין‏[7]. עם הצטרפות ד"ש לממשלה סירב זורע לכהן כסגן שר במשרדו של ידין‏[8]. זורע כיהן בוועדת הכנסת, ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. הוא היה סמן ניצי בד"ש, ועורר עליו את חמתם של אנשי מפלגת שינוי[9]. בתחילת פברואר 1978, בעקבות נסיון להדיחו מועדת החוץ והביטחון, הודיע על פרישתו מד"ש‏[10]. לאחר שבועיים התפטר זורע מהכנסת והחזיר בכך את המנדט שלו לד"ש‏[11].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זורע שכל שניים מבניו במלחמות. יונתן, שהיה טייס קרב בחיל האוויר, נהרג בשמי רמת הגולן במלחמת ששת הימים ויוחנן, שהיה קצין מבצעים בגדוד טנקים, נהרג בקרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. בנו הבכור של מאיר זורע הוא גיורא זורע, שהיה מפקד סיירת מטכ"ל וקצין מודיעין ראשי.

מאיר זורע הלך לעולמו בקיבוצו בשנת 1995, בגיל 72. על שמו רחוב בחיפה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חנוך פטישי, זרו - האלוף מאיר זורע: מפקד, איש אדמה, הומניסט, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2013‏[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן)

משה כרמל · יוסף אבידר · משה דיין · אסף שמחוני (ממלא מקום) · משה צדוק · יצחק רבין · מאיר זורע · אברהם יפה · דוד אלעזר · מרדכי גור · יצחק חופי · מרדכי גור · רפאל איתן · אביגדור בן-גל · אמיר דרורי · אורי אור · יוסי פלד · יצחק מרדכי · עמירם לוין · גבי אשכנזי · בני גנץ · אודי אדם · גדי איזנקוט · יאיר גולן

ראשי אגף, מחלקת וחטיבת ההדרכה

אליהו בן חור · חיים לסקוב · מאיר זורע · יצחק רבין · חיים בר-לב · אברהם יפה · מאיר זורע · יוסף גבע · צבי זמיר · ישעיהו גביש · אריאל שרון · יצחק חופי · שמואל גונן · מנחם מרון · אברהם רותם · אמיר דרורי · אורי שמחוני · יוסי פלד · יצחק מרדכי · דורון רובין · יעקב אור · דורון אלמוג · גרשון הכהן · מאיר כליפי · דן ביטון · אלי רייטר · תמיר ידעי · תמיר היימן

מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל Bahad 1 Symbol.SVG

·חיים לסקוב · צבי הורביץ · הלל פפרמן · מאיר זורע · דניאל דגן · יששכר שדמי · עמנואל נשרי · ישראל טל · אברהם יפה · יוסף הרפז · יצחק חופי · אביב ברזילי · מאיר פעיל · שלמה אלטון · ישראל גרנית · יוסף קסטל · צבי בר · חיים בנימיני · אורי שמחוני · מתן וילנאי · דורון רובין · יורם יאיר · שמואל ארד · אילן בירן · שאול מופז · זאב זכרין · מתי הררי · גיורא איילנד · יצחק איתן · אלעזר שטרן · מוני חורב · עמוס בן אברהם · יוסי היימן · גל הירש · נדב פדן · אהרון חליוה · יהודה פוקס · ערן ניב · אבי גיל