כאוס (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כאוס

כאוסיוונית: Χάος) במיתולוגיה היוונית - מקורו של כל הקיים, ממנו נוצרו האלים הראשונים וחלוקת העולם הראשונה. המקבילה לתוהו ובוהו שבספר בראשית ובמיתולוגיה הכנענית, התהום הראשוני.

במיתולוגיה היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכאוס היה החומר הראשוני וחסר הצורה העשוי מערבוביה של ארבעת האלמנטים הבסיסיים של העולם: אדמה, אוויר, מים ואש. על פי סיפור הבריאה היווני המובא בתאוגוניה מאת הסיודוס, ממנו נוצרו הישויות הראשונות:

במיתולוגיה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אובידיוס, בספרו מטמורפוזות מתחיל (שורות 5-31) בכאוס ובהתהוות היסודות ממנו. הכאוס אצל אובידיוס כבר אינו ריק, חלל, אלא, בדומה למסופר בספר בראשית - תוהו ובוהו. היסודות (עפר, אויר, מים, אש) קיימים בכאוס בעירבוביה

ים ויבשה בטרם יהיו, לא נברא עוד רקיע; עוד בתבנית עירבוביה ללא־תואר רבץ כל הטבע...
...יחד שכנו יסודות של עפר, של אויר ושל מים...
...אור לא היה באויר - וצורה לא הייתה עוד לחומר...

– אובידיוס, מטמורפוזות ספר ראשון. תרגום שלמה דיקמן

הכאוס הוא מצב של מאבק תמידי בין ניגודים "חום נאבק עם קרה, הלחות נלחמה עם היובש, רב הקשה עם הרך וכבדים עם קלים לא השלימו". הכאוס בא לקיצו כאשר אל "שם קץ למדון ברקיע" והפריד בין היסודות על פי כובדם כך שה"אתר" הקל תופס את מקומו ברקיע עם גרמי השמים, מתחתיו האוויר והאדמה "נדחסה בכבדה והשפילה לשבת, מים נקוו מסביבה וחבקו בחיקם את הארץ"

Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.