אברהם בר גוטלובר

אברהם בר גוטלובר
Abraham Ber Gottlober
לידה	14 בינואר 1811; סטרוקונסטנטינוב, אוקראינה
פטירה	12 באפריל 1899 (בגיל 88); ביאליסטוק, האימפריה הרוסית
מדינה	האימפריה הרוסית

אין לבלבל ערך זה עם הערך "אברהם גוטלוב ורנר".

אברהם דוב בּער גוֹטלוֹבֶּר (בפולנית: Abraham Ber Gottlober;‏ (14 בינואר 1811, סטרוקונסטנטינוב, חבל ווהלין – 12 באפריל 1899, ביאליסטוק) היה משורר, סופר, מחזאי, היסטוריון, עיתונאי ומחנך, מהחשובים שבתנועת ההשכלה. הוא כתב בעיקר בעברית, אך גם ביידיש. נודע בשמות העט "אב"ג" ו"מהללאל" (שהוא תרגום לעברית של שם משפחתו).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 17, בעיר טרנופול, הכיר לראשונה את תנועת ההשכלה, בפוגשו את יוסף פרל, מלומד משכיל. חותנו, האדוק בדתו, אילץ אותו להתגרש מאשתו ולכן שמר גוטלובר טינה ליהדות החרדית ולחסידות כל ימיו, דבר שמצא ביטוי בכתביו. בין השנים 1830–1850 התגורר במקומות שונים בבסרביה, וכן בברדיצ'ב ובקרמניץ שם לימד בבית הספר עד 1865 אז התמנה למורה בסמינר לרבנים בעיר ז'יטומיר עד סגירתו ב-1873. בשנת 1876 היה העורך המייסד של הירחון הספרותי "הבוקר אור", שיצא לאור בלבוב, וכעבור ארבע שנים עבר לוורשה, ובמשך שתים-עשרה שנה שימש יוצרים עברים לפרסום יצירותיהם, ביניהם גוטלובר עצמו, ראובן אשר ברודס, שלום אברמוביץ', דוד פרישמן, י"ל פרץ, ואחרים; והיה אחד מהגורמים להיווצרות המרכז הספרותי העברי בוורשה. פרעות הסופות בנגב ב-1881 זעזעו את גוטלובר וגרמו לו להצטרף לתנועת חיבת ציון, מאז רוב יצירתו הוקדשה לשירי געגועים לארץ ישראל.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטלובר הקדיש עצמו לשירה והיה המשורר הפורה ביותר בדורו. ספר השירה הראשון שלו יצא לאור בווינה בשנת 1851. במשך שנים רבות עד היותו בן שלושים ושבע, גוטלובר חיבר שירים העוסקים בנושאים רבים. רוב רובם של שיריו מכונסים בשלושת הספרים של "כל שירי מהללאל": בספר הראשון שירים מקוריים ילידי הגיון לבו והשתפכות נפשו; בספר השני שירים שנכתבו לשעת ששון ושמחה או בכי ומספד, ושירים המתורגמים מלשונות אחרות; ובספר השלישי הפואמה "תולדות השיר והמליצה" העוסקת בתולדות השירה העברית.

גוטלובר תרגם את המחזה "נתן החכם" לגוטהולד אפרים לסינג לעברית, מה שנחשב בזמנו למאורע ספרותי גדול, ואת הספר "ירושלים" של משה מנדלסון. בתחום ההיסטוריה כתב על תולדות הקראים ועל תולדות הקבלה והחסידות.

בין השנים 1840–1870 הרבה לכתוב ביידיש; יצירותיו ביידיש היו בחלקו הגדול סאטירה כנגד היהדות החרדית והחסידות. אבג התייחס באופן אמביוולנטי ליידיש וראה בה מצד אחד שפה נחותה אך מצד שני כלי בלעדי שבו יכול היה לפנות לקוראים היהודיים של אותה תקופה.

גוטלובר זכה בשעתו לתהילה רבה, אולם בעוד ספריו אינם ידועים או מוערכים, יש חשיבות ליצירתו כהיסטוריון, במיוחד ספרו על תולדות הקראים - ביקורת לתולדות הקראים, לזכרונותיו משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-19 - זכרונות ומסעות, ותרומתו לקובץ סיפורי העם של שלום עליכם.

בשנת 1867 הוציא לאור את המחזה "תפארת בני בינה", בהשפעת המחזה "מגדל עוז" של הרמח"ל.

גוטלובר פגש והשפיע על שלשה סופרים יהודיים חשובים: מנדלי מוכר ספרים, אברהם גולדפדן ושלום עליכם.

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרחי אביב - שירה
הניצנים - שירה
קול רינה וישועה באהלי צדיקים - סיפור קצר
זכרונות מימי נעורי
זכרונות ומסעות
איגרת ביקורת - ביקורת שירה
ביקורת לתולדות הקראים, וילנא תרכ"ד
תולדות הקבלה והחסידות
כל שירי מהללאל - שירה
אגרת צער בעלי חיים
אורות מאופל
היזהרו בבני העניים
תפארת בני בינה - מחזה

יידיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאס שטריימל מיטן קאפעלוש
דאס גרויסע קינטס אודער דאס ביסעלע מינטס
דאס ליד פונעם קיגעל - פרודיה של שיר של שילר
דער דעקטאָך אודר צווי חופות אין איין נאכט (המפה או שתי חתונות בלילה אחד)
דער בידנע ישראל
דער סיים אודער די גרויסע אספה אין ואלד ווען די חיות האבן אויסגעקליבען דעם לייב פיר א מלך - האספה הגדולה ביער בה המליכו החיות את האריה למלך - יצירה סאטירית
דער גלגול - סאטירה חברתית נוקבת

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועה שלו-תורן, א.ב. גוטלובר ויצירתו הפיוטית, הוצאת דביר, 1958
א. ב. גוטלובר, מאת איציק מאנגר, בתוך ספרו דמויות קרובות, תרגם מיידיש אברהם שלונסקי, סיפא - אחרית דבר מאת דב סדן. מרחביה 1941

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אברהם בר גוטלובר בוויקישיתוף

"אברהם בר גוטלובר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
כתבי אברהם בר גוטלובר בפרויקט בן-יהודה
אברהם דב גוטלובר (1811-1899), דף שער בספרייה הלאומית