לדלג לתוכן

מרב סודאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרב סודאי
לידה 12 בדצמבר 1970 (בת 53)
נהריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אלימה ריטה לאמנות ההדפס (2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
meravsudaey.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרב סודאי (נולדה ב-12 בדצמבר 1970) היא אמנית וציירת ישראלית.

סודאי נולדה וגדלה בנהריה. סיימה ב-1995 את לימודי האמנות באוניברסיטת חיפה. לאחר מכן המשיכה בלימודי אמנות במדרשה לאמנות בית ברל ובלימודי קולנוע ותקשורת במכללה להוראה טכנולוגית בתל אביב.

במשך כמעט עשרים שנה חיה ופעלה בתל אביב. עם סיום לימודי התואר הראשון הצטרפה לגלריה ג'ולי מ. כאמנית הבית, והציגה בה תערוכות יחיד, השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות, עבדה עם המאייר דני קרמן ולמדה בסטודיו של הצייר מנחם מזרחי.

בשנת 2005 חזרה לאוניברסיטת חיפה ללימודי M.F.A באמנות יצירה, אותם השלימה בשנת 2007. כיום היא ממשיכה בעשייה אומנותית, ומשתתפת בתערוכות קבוצתיות במסגרות שונות בישראל ובעולם. חיה ויוצרת בקיבוץ גבת שבעמק יזרעאל.

"קו 32א" / מרב סודאי, 2003
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
"מתאבדות למתאבדים" / מרב סודאי, 2004
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
"אינשאללה" / מרב סודאי, 2005
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

עיסוקה בנושא ילדותה בנהריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיים בעיר נהריה, שהייתה במוקד הסכסוך הישראלי-ערבי בשנות ילדותה של סודאי, הביאו אותה, כאמנית בוגרת, לעסוק בתכנים מגוונים הקשורים לסביבתה האישית והבינאישית, החברתית, הפוליטית ולעיתים גם המדינית. סודאי עוסקת בנושאים אקטואליים כגון: חברה, יחסים, טרור, מלחמה ומאבקים, וכן שכול. כמו כן היא מרבה לשלב בעבודותיה פרטים אוטוביוגרפיים שונים השאובים מעולמה הפרטי, העוסקים בהתבגרות, במעבר שבין ילדות לנשיות, התפכחות, וכן ביחסים בינתרבותיים בחייה שלה ושל משפחתה. את הדימויים היא שואבת מהתבוננות בסביבתה האישית, החברתית והלאומית. לרוב הם מבוססים על חומרים תיעודיים מזירות אירוע, על צילומי עיתונות, על צילומים מהאלבום המשפחתי ועל חוויות אישיות.

פריצה לתודעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 פרצה סודאי לתודעה עם עבודה בשם "קו 32 א'", אותה הציגה בתערוכה "אוברקראפט" שאצרה תמי כץ-פרימן בבית האמנים בתל אביב. בעבודה זו ניסתה סודאי להעביר את התחושות והאווירה שסבבו אותה ואת ישראל בתקופת האינתיפאדה השנייה. העבודה מתארת סצנה המבוססת על צילום עיתונות, המתעד את אחד מאירועי הדמים של האינתיפאדה – זירת פיגוע ההתאבדות בקו 32א' בירושלים (יוני 2002). היא עשויה בטכניקת רקמה ותפירה של פאייטים בשלל צבעי הקשת, שביצועה מחייב אורך רוח ושקט נפשי. באמצעות טכניקה זאת, סודאי מתארת את המציאות הקשה באופן אסתטי ודקורטיבי, דבר המעלה שאלות ומעניק לה פרשנות חדשה לגבי המציאות הישראלית התקופתית המתוארת ואופן ההתמודדות עמה.

שנה מאוחר יותר, ב-2004, עדיין תחת הרושם וההשפעה התקופתיים של אירועי האינתיפאדה השנייה, הציגה סודאי את "המתאבדות למתאבדים", בתערוכה "LOVE IS IN THE AIR” ב"זמן לאמנות" בתל אביב (אוצרת: תמי כץ-פרימן). בעבודה זו יצרה ויטראז' מדומה על חלון זכוכית המבוסס על אלמנטים של פיתוי אירוטי בסגנון אר נובו מסוף המאה התשע-עשרה, בהקשר של תעמולה פלסטינית המבטיחה פרס רומנטי כחלק מגיוס מחבלים מתאבדים למלחמת ג'יהאד.

אלמנטים ביוגרפיים ומשפחתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 החלה סודאי להכניס לעבודותיה אלמנטים ביוגרפיים ומשפחתיים; בעבודה "אינשאללה", המבוססת על צילום שנלקח מהאלבום המשפחתי של האמנית, הפכה סודאי קיר שלם במתחם בית בנמל שבמתחם נמל תל אביב למעין שטיח קיר אוריינטלי דקורטיבי, הנתון במסגרת קישוטית שבה מופיעה המילה "אינשאללה" בקליגרפיה עברית-ערבית הלקוחה מכתבי הקודש המוסלמיים[1]. בעבודה נראה סבה של האמנית לבוש טלית וחובש כיפה וכובע, מברך אותה. הדימוי הפיגורטיבי שמצוי בעבודה משתלב ומובלע לסירוגין בתוך אורנמנטיקה מזרחית ושלל דקורציות דמויות שטיח קיר מזרחי, שמתפקדות כגריד הסוואה. השטיח הדקורטיבי מבליע בתוכו ניגודים, לכאורה, שמשתלבים זה בזה לכדי שיח תרבותי, דתי, עדתי, ולשוני אינטגרטיבי עשיר. המילה "אינשאללה" היא מיצוי של כל המגולם בברכה, ומבטאת את הכמיהה להגשמת הבקשה שבה.

העבודה "אינשאללה" היוותה בסיס לעיסוק נרחב ומעמיק של סודאי בסוגיית האינטראקציה בין מזרח ומערב, הדומה והמנוגד. בסדרה "ברכות" שהוצגה בתערוכה "אוריינטד" (2008) ובתערוכה "הולכת כמו מצרייה" (2011), עוסקות עבודותיה ביחסים גדושים בניגודים תרבותיים וערכיים בחברה הישראלית, וביחסיה המורכבים של ארץ ישראל הקדומה והעכשווית עם סביבתה התרבותית, הגאוגרפית, המדינית והפוליטית.

בשנת 2008, כחלק מאירועי יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל, נבחרה סודאי להציג את עבודותיה בתערוכה "AS IS - אמנות ישראל בת ימינו" ב-Complesso Del Vittoriano בכיכר ונציה שברומא, איטליה. בתערוכה, שהופקה בשיתוף שגרירות ישראל ובחסות מוסדות ממשלתיים, הוצגו העבודות "קו 32 א'", "המתאבדות למתאבדים" ו"קורבנות", עם עבודותיהם של 20 אמנים ישראלים נוספים, בהם סיגלית לנדאו, ניר הוד, אלי שמיר ויעל ברתנא, שעוסקים, לדברי האוצרת רות כץ, "במציאות הישראלית - לטוב ולרע - ומייצגים את הפן האנושי של החברה הישראלית, את המורכבות והפחדים שלה".

תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1999 - "דבק", גלריה ג'ולי מ. תל אביב.
  • 2001 - "שלום לתמימות", גלריה ג'ולי מ. תל אביב.
  • 2003 - "אימפרסיה", גלריה ג'ולי מ. תל אביב.
  • 2006 - "על כבישים וקדושים", גלריה גורן, מכללת עמק יזרעאל. אוצר: יהודה יציב.
  • 2008 - "אוריינטד", גלריה ג'ולי מ. תל אביב.
  • 2011 - "הולכת כמו מצרייה", גלריה ג'ולי מ. תל אביב.
  • 2013 - "חלון אחורי" ו "תראו אותי" הגלריה העירונית לאמנות עפולה. אוצרות: אביטל אפל, אדריאנה סגל וויטינג
  • 2015 - "נכוחה" גלריה לאמנות, ק. גבעת חיים איחוד. אוצרות: ורד נחמני וחנוש מורג.
  • 2019 - "פרא – תערוכת יחידה" גלריה מאיה, ת"א. אוצר: ציבי גבע
  • 2024- "איפה את" תערוכה שעוקבת אחרי הדימוי הנשי

תערוכות קבוצתיות נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1996 - "שלוש תערוכות" - מרב סודאי, תרין גרטנר, עדי אפעל. סדנאות האמנים בתל אביב. אוצרים: מימי ברפמן, אודי רוזנויין.
  • 1998 - "מרב סודאי אסף צוקר" גלריה ג'ולי מ. תל אביב.
  • 2002 - "מצע נשי" הגלריה לאמנות, אוניברסיטת באר שבע. אוצר: חיים מאור.
  • 2003 - "אוברקרפט - אובססיה, דקורציה ויופי נשכני" גלריה לאמנות, אוניברסיטת חיפה. אוצרת: תמי כץ-פרימן.
  • 2004 - "שברים", זמן לאמנות, תל אביב. אוצרת: נטע גל עצמון.
  • 2004 - “LOVE IS IN THE AIR”, זמן לאמנות, תל אביב. אוצרת: תמי כץ-פרימן.
  • 2004 - "אוברקרפט - אובססיה, דקורציה ויופי נשכני", בית האמנים תל אביב. אוצרת: תמי כץ-פרימן.
  • 2005 - "מזרחיות וערביות/ "שורשים", בקעה אל גרבייה/רמת אליהו/פקיעין/מצפה רמון אוצרים: שולה קשת זאהד חארש.
  • 2005 - "לא למכירה", בית בנמל, האנגר 26, נמל תל אביב. אוצרת: תמי כץ-פרימן.
  • 2007 - "תנאים" גלריית מרכז ההנצחה קריית טבעון. אוצרת: טלי כהן-גרבוז.
  • 2008 - "As Is" Complesso Del Vittoriano, רומא, איטליה. אוצרת: רות כץ.
  • 2009 - "Open Wide", גלריית ג'ולי מ. טורונטו, קנדה.
  • 2009 - "זמן קיבוץ חדר האוכל כמשל", חדר האוכל בקיבוץ יפעת. אוצרת: מיכל שכנאי יעקבי.
  • 2009 - "אמנות ישראלית עכשווית", גלריית ג'ולי מ. טורונטו, קנדה.
  • 2010 - "מטריקה", אוסף קופפרמן, קיבוץ לוחמי הגיטאות. אוצרת: עירית כרמון-פופר.
  • 2011 - "איך בגללך אני למעלה למטה" גלריה 121, תל אביב. אוצרת: רז סמירה.
  • 2011 - "קוד פסיפס" גלריית "על הצוק", נתניה. אוצרים: אסתי דרורי, דורון פולק.
  • 2011 - "סוף מערב", מוזיאון על התפר, ירושלים. אוצר: רפי אתגר.
  • 2012 - "הפרבולה - היום אתמול ומחר", מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, ר"ג. אוצר: כרמינה סינסקלקו.
  • 2012 - "שיעור ציור" תערוכת מחווה לאמן מנחם מזרחי, גלריה מונטיפיורי, תל - אביב. אוצרת: נועה אברון.
  • 2012 - "הולך עם לבנה" מירה מיילור ומרב סודאי, בית האמנים תל אביב. אוצרת: דניאלה טלמור.
  • 2012 - "ארץ נהדרת" קונפליקט פוליטי באמנות, בית האמנים, חיפה. אוצרת: שירלי משולם.
  • 2013 - "דם המכבים" זיכרון ושכול באמנות ישראל, מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע. אוצרת: ד"ר מירי גל-עזר.
  • 2013 - "אחת אחת" גלריה ג'ולי מ. ת"א. אוצרת: עדי קבילי.
  • 2013 - "יופיו של הצער" גלריית מרכז ההנצחה קריית טבעון. אוצרת: טלי כהן-גרבוז.
  • 2013 - "wonderland" קונפליקט פוליטי באמנות, בונדאסטאג, ברלין/בריסל/מדריד/פריז/אתונה. אוצרת: שירלי משולם.
  • 2014 - "אוסף ONE, 140 אמנים ישראלים ופלסטניים בעקבות האחד" רח' מהר"ל 8 ת"א. אוצרת: נעמי אביב
  • 2014 - "שעטנז" עירובים באמנות, הגלריה לאמנות, אוניברסיטת באר שבע. אוצר: ניסן פרז
  • 2014 - "עד שתצא מקולי" מוזיאון אשדוד לאמנות. אוצרים: רוני כהן-בנימיני, יובל ביטון
  • 2014 - "שברי חרוזים" הגלריה לאמנות, אוניברסיטת באר שבע. אוצר: חיים מאור
  • 2015 - "כתמים והחתמות" - מזרחיות ופלסטיניות באמנות החזותית בישראל. גלריית בית אחותי, ת"א/ גלריה לאמנות בנצרת. אוצרות: שולה קשת ופריד אבו שקרה
  • 2015 - "נוף" מוזיאון בית שטורמן, קיבוץ עין חרוד מאוחד. אוצר: אלדד זיו
  • 2015 - "המקרר" אירוע אמנות רב תחומי מתחת לאדמה "קיר המזרח" אוצרת: חביבה פדיה
  • 2016 - אוסף San Giorgio Maggiore, " IMAGO MUNDI", ונציה, איטליה. אוצרת: נעמי אביב (ז"ל).
  • 2016 - "סודותיה של איזיס" בית ירין שחף "Pass port " ת"א. אוצר: ליאב מזרחי
  • 2016 - "מלאכת נשים" הגלריה העירונית בבית "יד לבנים", רעננה. אוצרת: אורנה פיכמן.
  • 2016 "גלבי" גלריית המשכן בית מאירוב, חולון. אוצר: גיא מורג
  • 2016 "להיות יותר מסלע" גלריה P8, ת"א. אוצר: שרון תובל
  • 2016 "זירה" גלריה טדי, ירושלים. אוצרת: כרמית בלומנזון
  • 2017 "50 ל: 1967 שעת מלחמה" המשכן לאמנות על שם חיים אתר, עין חרוד. אוצרת: דנה אריאלי. אוצר ראשי: יניב שפירא
  • 2018 "חשומה" בית האמנים תל אביב, אוצר: שרון תובל
  • 2018 "בקולנו" גלריית מכאן, סכנין. אוצרות: שולה קשת, פריד אבו שקרה
  • 2019 "הלבנט כמשל, ז'קלין כהנוב", מוזיאון ארץ ישראל, ת"א. אוצרת: שרה טוראל
  • 2019 " HSHUMA" מוזיאון ""MACT & CACT, e Centro d'Arte Contemporanea Ticino שווייץ. אוצר: שרון תובל
  • 2019 "ציורים גדולים של נשים מודאגות" גלריה חנינא, ת"א. אוצרת: שירה גיפשטיין מוסקוביץ
  • 2019 "הבית של הלינה" אחוזת יערות הכרמל, חיפה. אוצר: שרון תובל
  • 2019 "על שיער ורחצה" בית האמנים תל אביב. אוצרים: אירית לוין ואריה ברקוביץ
  • 2020 "חמש בעמק" גלריית מרכז ההנצחה, טבעון. אוצרת: ענת גיטניו

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרב סודאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תערוכת "לא למכירה", בית בנמל, האנגר 26, נמל תל אביב. 2005, אוצרת: תמי כץ-פרימן