אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי
 |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי לתוך ערך זה.
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי לתוך ערך זה. | |
 |
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
| |
| ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי. | |
 |
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: מיזוג אגף האסטרטגיה ואגף בניין הכוח לאגף אחוד.
| |
| יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: מיזוג אגף האסטרטגיה ואגף בניין הכוח לאגף אחוד. | |
 | |
| סמל אגף התכנון | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | אג"ת |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | אגף / יחידת מטה |
| בסיס האם | הקריה |
| פיקוד | |
| יחידת אם | המטה הכללי של צה"ל |
| דרגת המפקד |
 אלוף |
| מפקד נוכחי | אייל הראל |
| מפקדים | ראשי האגף |
אגף התכנון ובניין הכוח (אג"ת)[1] בצה"ל הוא אגף במטה הכללי, האמון על האגף עוסק בתכנון ובתכלול של האסטרטגיה הצבאית, בתכנון ובניין הכוח הצה"לי משלב העיצוב ארוך הטווח, דרך תכנון שנתי ורב שנתי של בניין הכוח בצה"ל (כולל הובלה וניהול מערכות לבניין כוח רב-זרועי) ובריכוז הפעולות לעיצוב המערכה ולתכנונה אל מול הזירה האיראנית .
אג"ת אחראי על גיבוש מבנה, ארגון ותקינת כוח האדם בצה"ל, על אמצעי הלחימה והמשאבים לגופי צה"ל בתחומי התקציב, ועל תחומי המקרקעין, התשתיות והפריסה בצבא, לרבות הגנה על אינטרסים ביטחוניים בתחום התשתיות. בנוסף, אחראי אג"ת על עיצוב וגיבוש שיטות לחימה רב-זרועיות חדשות, הסדרת ארכיטקטורה רב זרועית בבניין כוח וקידום חדשנות אופרטיבית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד בשנות השלושים פעל במטכ"ל של ארגון ההגנה גוף תכנון, ובראשית מלחמת העצמאות, בנובמבר 1947, הוקמה באגף המבצעים במטכ"ל ההגנה מחלקת תכנון (אג"ם/2), שבראשה עמד ישראל בר.
אגף תכנון הוקם ב-2 ביוני 1948 כאגף עצמאי הכפוף לרמטכ"ל, ובראשו עמד אלוף יוחנן רטנר. תפקיד האגף היה לשאת באחריות לתכנון האסטרטגי. עיקר עיסוקיו של האגף היה תכנון כל פעולות צה"ל העתידיות, קביעת קווים מנחים לפיתוח, יצור ורכש אמל"ח, וקביעת קווים מנחים לבניית מערכי ביצורים והקמת התיישבות. רטנר עמד בראש האגף שבועות בודדים, שלאחריהם מונה לשמש כנספח צבאי בברית המועצות.
בפברואר 1949 אורגן מחדש אגף המבצעים כאגף מטה כללי (אג"ם), שכלל בתוכו חמש מחלקות, בהם מחלקת התכנון. בראש מחלקת התכנון, הועמד בשנית ישראל בר, שגם מונה לפקד החל מחודש אוגוסט 1949 על מחלקה משולבת לתכנון ולמבצעים למשך מספר חודשים. במהלך תקופה זו, תרם ישראל בר תרומה משמעותית לעיצובו של צה"ל.
בסוף חודש נובמבר 1949 פוצלה שוב מחלקת תכנון ומבצעים, ובראש מחלקת התכנון עמד שלום עשת. תחת עשת עסקה המחלקה בארבעה נושאים: תכנון אסטרטגי; תכנון ביטחון לאומי; אמל"ח; ותוכניות לבניין הכוח.
בשנת 1966 מחלקת התכנון שולבה עם המחלקה לתפקידי מטה, כך שנוצרה המחלקה לתכנון וארגון (תוא"ר). בראש המחלקה המאוחדת עמד אברהם טמיר, שתוארו הפך בהמשך לעוזר ראש אג"ם לתכנון.
מספר ימים לאחר מלחמת יום הכיפורים, הוקם מחדש אגף התכנון כאגף עצמאי במטה הכללי בראשו הועמד האלוף אברהם טמיר. האגף נועד לשאת באחריות מטה כוללת לתכנון אסטרטגי, לתכנון רב-שנתי ולבניין צה"ל.
בין השנים 1974–1975 החל אגף התכנון, באמצעות המחלקה לתכנון אסטרטגי, לעסוק גם בתחומים מדיניים. בשנת 1975 השתלב האגף במשא ומתן להסכם שנחתם בין ישראל למצרים, והכין תוכניות להסדרים בין ישראל לבין מדינות ערב. לאחר כשנתיים של פעילות עבר אגף התכנון ארגון מחדש ונקבע כי ישרת הן את הרמטכ"ל והן את משרד הביטחון.
בשנת 1981, פוצל האגף לשני גופים: היחידה לביטחון לאומי (יל"ל) במשרד הביטחון שנועדה לעסוק בנושאים לאומיים ומדיניים, ואגף התכנון במטכ"ל, שנועד לעסוק בנושאים צבאיים.
בשנת 1983, החליט שר הביטחון על ביטול היל"ל ועל החזרת תפקיד התכנון האסטרטגי-מדיני לאגף התכנון.
ייעוד האגף היה "לשמש כגוף התכנון והארגון המרכזי במערכת הביטחון ובצה"ל בתחומי הניתוח, התכנון האסטרטגי, תכנון ארוך טווח, בניין צה"ל, תקינת כוח האדם ואמצעים, והתשתית", וכן "תיאום אגפי המטכ"ל, הזרועות והחילות בתחום התכנון הרב-שנתי והכנת תוכנית עבודה שנתית של צה"ל".
בשלהי 1983, הוקמה מפקדת חילות השדה במטרה לצמצם את עיסוקי המטכ"ל בחילות היבשה ולאפשר לו להתרכז בנושאים על-זרועיים, בהם הכנת תוכנית רב-שנתית שתאפשר ניצול מושכל של המשאבים.
ערב מלחמת המפרץ, ביולי 1990, הוסדר מבנה המרכז לתכנון אסטרטגי (מרתא"ס) בחירום. במלחמה מילא האגף תפקיד מרכזי בהכנת התשתית לקבלת החלטות הדרג המדיני. המחלקה לתכנון אסטרטגי באגף הפיצה ניירות עמדה, ופתחה בתהליך חשיבה סדור, שכלל הגדרת קווים אדומים ותרחישים לניהול משבר ששימשו בסיס לדיוני הרמטכ"ל, וכן עדכנה את תוכניות העבודה השנתיות של צה"ל. בנוסף, ראש האגף היה אחראי על התיאום עם צבא ארצות הברית והקישור למערך ההתרעה הלווייני. בשנת 1992, הפכה המחלקה לתכנון האסטרטגי לחטיבה.
בשנת 1993, היה האגף שותף למגעים שהובילו לחתימת הסכם המעברים. כמו-כן, היה האגף שותף לתהליך הכנה למשא ומתן עם ירדן שהובילו לחתימת הסכמים עם הירדנים והפלסטינים.
בשנת 2006 הופסקה הכפיפות הפורמלית של אג"ת לאגף המטה (אג"ם), ונקבעה כפיפותו לרמטכ"ל.
במסגרת התוכנית הרב שנתית "תנופה", בקיץ 2020 פוצל אגף התכנון לשני אגפים:
- "אגף התכנון ובניין הכוח"[2] ונועד לעסוק בבניין הכוח הרב-זרועי ובפיתוח שיטות לחימה וחדשנות. לאגף זה הוכפפו חטיבת התכנון וחטיבת שיטות לחימה וחדשנות.
- "אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי" אשר נועד לעסוק בתכנון האסטרטגיה הצבאית וריכוז הפעולות מול הזירה האיראנית[3][4][2]. לאגף זה הוכפפו החטיבה האסטרטגית והחטיבה לקשרי חוץ.
בשנת 2025 עם מינוי של אייל זמיר לרמטכ"ל, נסגר אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי ואוחד חזרה לאגף התכנון[5].
מבנה ארגוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה אגף התכנון ובניין הכוח מתבסס על מטה המורכב מחטיבות. המבנה ההיררכי של החטיבות מורכב ממחלקות, ענפים ומדורים:
| יחידות אגף התכנון | ||
|---|---|---|
| שם | תפקיד | מפקד |
| חטיבת התכנון | אחראית על תכנון התוכניות הרב שנתיות של צה"ל ובקרה עליהן, וכן על גיבוש מדיניות ארגון של צה"ל ובניין הכוח בו לרבות קביעת הייעוד, התפקידים ועיקרי המבנה של כל יחידה. החטיבה אחראית על גיבוש כיווני בניין הכוח בכלל התחומים – התעצמות ביכולות ובארגון צה"ל; תוכניות התשתית והפריסה של צה"ל; עריכת חקר ביצועים תומך, ובהתאם, להקצאת המשאבים לגופי צה"ל בתחומי התקציב וכוח האדם. | תא"ל דרור לוי |
| החטיבה האסטרטגית | אחראית לתכנון אסטרטגי לטווח הזמן הקצר והארוך, הכנת מסמכי עמדה לגיבוש תפיסת הביטחון של צה"ל, וכן על הסדרת היחסים בין הדרג הצבאי לדרג המדיני. | תא"ל בנימין (בני) גל |
| חטיבת תבל | אחראית על שיתופי הפעולה של צה"ל עם כוחות זרים, כוחות שמירת שלום וארגונים בין-לאומיים. | תא"ל עמית אדלר |
| חטיבת שילו"ח | פיתוח שיטות לחימה רב-זרועיות חדשניות המאופיינות בחדשנות טכנולוגית, עיצוב בניין כוח ארוך טווח, ארכיטקטורת צה"ל, תקינה ביטחונית והובלת מערכות לבניין כוח רב-זרועי | תא"ל ר' |
| מנהלת מגן ישראל | מנהלת צה"לית שמעניקה מענה צבאי למאמץ השיקום של יישובי העוטף והצפון – הוקמה במהלך מלחמת חרבות ברזל. | תא"ל שגיא ברוך |
| מטה איראן | אחראי לריכוז ולתיאום של כלל המאמצים הצבאיים במערכה הלאומית המתנהלת מול האיומים מאיראן.[6][7] המטה הוקם ב-8 בנובמבר 2020[8]. | אל"ם ר' |
ראשי האגף
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיורא איילנד, לא נרדם בלילות, ידיעות ספרים, 2018, עמ' 263–297
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האגף לתכנון ולבניין הכוח, באתר צה"ל- מבקר המדינה, אגף התכנון של האג"ם במטה הכללי, דוח שנתי 52א לשנת 2001, עמ' 74–108
- גבריאל סיבוני, תכנון הפעלת הכוח במטה הכללי, המכון למחקרי ביטחון לאומי, "צבא ואסטרטגיה", כרך 3, גיליון 12, נובמבר 2011.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מילון הקיצורים וראשי התיבות, אמ"ץ-תוה"ד, 2021
- ^ 1 2 מירב בראל, 7 דברים שכדאי לדעת על הפיצול של אגף התכנון, באתר צה"ל, 22 ביוני 2020
- ^ שורת השינויים במבנה המטה הכללי של צה"ל, באתר צה"ל, 18 בפברואר 2020
- ^ חילופי ראש אג"ת והקמת אגף התכנון ובניין הכוח הרב זרועי ואגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, באתר צה"ל, 21 ביוני 2020
- ^ מערכת את"צ, תחומי אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי יועברו לאגף התכנון ובניין הכוח, באתר צה"ל, 31 במרץ 2025
- ^ מירב בראל, 7 דברים שכדאי לדעת על הפיצול של אגף התכנון, באתר צה"ל, 22 ביוני 2020
- ^ יואב זיתון, מינויים חדשים בצה"ל: מפקד סיירת מטכ"ל - ליחידת סייבר מודיעינית, באתר ynet, 14 בספטמבר 2020
- ^ בן כספית ואריה אלדד, יישוב נוסף לרשימה, באתר רדיו 103FM, 8 בנובמבר 2020
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
