איילת ולדמן
ולדמן ב-2009 | |
לידה |
11 בדצמבר 1964 (בת 59) ירושלים |
---|---|
מדינה | ארצות הברית, ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת וסליין, בית הספר למשפטים בהרווארד |
שפות היצירה | אנגלית |
יצירות בולטות | אהבה ועוד משימות בלתי אפשריות |
בן או בת זוג | מייקל שייבון (1993–?) |
www | |
איילת ולדמן (באנגלית: Ayelet Waldman; נולדה ב-11 בדצמבר 1964) היא סופרת ומסאית ישראלית-אמריקאית.
עבדה במשך שלוש שנים כסנגורית ציבורית, וניסיונה זה שימש השראה לספריה. פרסמה שבעה מותחנים בסדרה "Mommy-Track Mysteries", וארבעה רומנים נוספים. ספרה "Love and Other Impossible Pursuits" ("אהבה ועוד משימות בלתי אפשריות" בתרגום לעברית שיצא לאור בהוצאת אריה ניר) יצא לאור בשנת 2006, ובשנת 2011 עובד לסרט בשם "האישה האחרת", בכיכובה של נטלי פורטמן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איילת ולדמן נולדה בשנת 1964 בירושלים, בת ללאונרד וריקי, שעלו ממונטריאול שבקנדה (כשבתחילת המאה ה-20 היגרו לשם מאוקראינה), לאחר שבשלב קודם של חייו אביה לחם במלחמת העצמאות (ונמנה עם מקימי קיבוץ כיסופים).[1] לאחר מלחמת ששת הימים עברה עם משפחתה למונטריאול, משם לרוד איילנד, ולבסוף התיישבו ברידג'ווד, ניו ג'רזי. למדה פסיכולוגיה וממשל באוניברסיטת וסליין שבקונטיקט וסיימה לימודיה ב-1986. עם תום לימודיה שבה לישראל והתגוררה כחצי שנה בקיבוץ ואחר כך חזרה לארצות הברית והחלה בלימודי משפטים בבית הספר למשפטים בהרווארד, ובשנת 1991 סיימה לימודים אלה. התמחתה אצל שופט פדרלי ובמשרד עורכי דין בניו יורק, ועברה לקליפורניה עם הסופר האמריקאי-יהודי מייקל שייבון, לו נישאה בשנת 1993.
בקליפורניה עבדה כעורכת דין בנושאי פלילים, ובמשך שלוש שנים הייתה סנגורית ציבורית. בשנים 1997–2003 לימדה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בתקופה זו החלה לכתוב סיפורת, תוך שהיא מתבססת על ניסיונה המשפטי.
בעת שהייתה בחופשת לידה לאחר הולדת בתה הראשונה החלה לכתוב טורים על הורות,[2] וחזרה לעסוק בכך לאחר שפרשה מעבודתה כסנגורית ציבורית.
בשנת 1997 החלה בכתיבת מותחנים. תחילה כתבה בסתר, ובהמשך זכתה לעידודו של בעלה. החל משנת 2000 פרסמה שבעה מותחנים בסדרה "Mommy-Track Mysteries", שהגיבורה שלהם היא ג'ולייט אפלבאום, בלשית במשרה חלקית ואם במשרה מלאה. בדומה לוולדמן, אפלבאום היא ג'ינג'ית בגובה מטר וחצי, סנגורית ציבורית לשעבר הנשואה לסופר, שהאמהות הפכה אותה לעקרת בית, אך היא מוצאת עיסוק זה כמשעמם. כדי להפיג את השעמום, אפלבאום פועלת כבלשית במשרה חלקית.
ולדמן פרסמה גם רומנים אחדים. הראשון שבהם, Daughter's Keeper ("שומרת הבת") יצא לאור בשנת 2003 ועוסק באישה צעירה, אוליביה, המעורבת בהובלת סמים, ויחסיה עם אמהּ. הספר עוסק גם במדיניות הסמים הפדרלית, ובפרט עונש המינימום הקבוע בה, על מערכת המשפט הפלילי. ההשראה לספר באה ממקרה אמיתי שבו טיפלה ולדמן.
בשנת 2006 יצא לאור ספרה Love and Other Impossible Pursuits (יצא לאור בעברית בשם "אהבה ועוד משימות בלתי אפשריות") עוסק בעורכת דין בוגרת אוניברסיטת הרווארד, שאיבדה את תינוקהּ עקב מוות בעריסה.[3] השראה לכך היווה אובדן עוברהּ עקב פגם גנטי. בשנת 2011 עובד הספר לסרט בשם "האישה האחרת", בכיכובם של נטלי פורטמן, ליסה קודרו וסקוט כהן.
בשנת 2008 הייתה פעילה בבחירות המקדימות ובבחירות לנשיאות ארצות הברית, בתמיכה בברק אובמה,[4] והשתתפה בוועידת המפלגה הדמוקרטית.
פרסמה גם סיפורים קצרים, בהם אחד שראה אור במסגרת אנתולוגיה בעריכת מייקל שייבון.
פרסמה טורים אישיים רבים, העוסקים באמהות,[5] שילוב אמהות ועבודה,[6] מיניות,[7] יהדות,[8] ועוד. מאמרה Motherlove, שבו כתבה כתבה שהיחסים עם בן הזוג חשובים מהיחסים עם הילדים, פורסם במסגרת אנתולוגיה של מאמרי אמהות, וזכה לפרסום רב ולתגובות רבות כאשר פורסם מחדש בהניו יורק טיימס במרץ 2005.[9] אוסף של מאמריה ראה אור בספר "אמא רעה - כרוניקה של חטאי אימהות, אסונות קטנים ורגעי חסד אקראיים".
בשנת 2014 יצא לאור ספרה Love and Treasure (תורגם לעברית בשם "אהבה ואוצרות אחרים"), המתרחש על רקע השואה.[10]
בשנת 2016 יזמו ולדמן ובעלה מייקל שייבון, בשיתוף ארגון "שוברים שתיקה", הפקת אנתולוגיה הכוללת מאמרים שכתבו סופרות וסופרים מן העולם על הכיבוש הישראלי.[11] במסגרת הפרויקט ביקרו בישראל, כ-50 סופרות וסופרים בהם דייב אגרס, ג'רלדין ברוקס, קולם טובין ומריו ורגס יוסה.[12] הספר יצא לאור ביוני 2017 בשם "Kingdom of Olives and Ash" ("ממלכה של זיתים ואפר") ובעברית בשם "חמישים 1967–2017 סופרות וסופרים מן העולם כותבים על הכיבוש". בדצמבר 2017, עיתונאית הודית עוכבה על ידי אנשי הבידוק הביטחוני בנמל התעופה בן-גוריון, שתחקרו אותה לאחר שמצאו את הספר בין חפציה. כמו כן, לא הרשו לה להמריא עם המזוודה שלה והיא נאלצה לטוס לניו יורק בלעדיה.[13]
בינואר 2017 יצא לאור ספרה A Really Good Day ("יום ממש טוב"), והוא מתעד את ניסיונה של ולדמן בנטילת מיקרו־מינון (microdosing) של LSD, לשם התמודדות עם דיכאון, הפרעה דו-קוטבית ובעיות נפשיות נוספות.[14]
בשנת 2019 נמנית בין יוצרות הסדרה "לא ייאמן", שעלתה בספטמבר לנטפליקס.
באפריל 2024 נעצרה על ידי משטרת ישראל במחסום ארז, בעת שניסתה, יחד עם עוד שישה פעילי "רבנים למען הפסקת אש", להכניס אורז לרצועת עזה.[15]
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מותחנים בסדרה "Mommy-Track"
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Nursery Crimes (2000)
- The Big Nap (2001)
- Playdate With Death (2002)
- Death Gets a Time-Out (2003)
- Murder Plays House (2004)
- The Cradle Robbers (2005)
- Bye-Bye, Black Sheep (2006)
רומנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Daughter's Keeper (2003). יצא לאור בעברית בשנת 2004 בהוצאת אריה ניר, בשם "לונה זה ירח בספרדית".
- Love and Other Impossible Pursuits (2006). יצא לאור בעברית בשנת 2007 בהוצאת אריה ניר, בשם "אהבה ועוד משימות בלתי אפשריות".
- Red Hook Road, Doubleday (2010). יצא לאור בעברית בשנת 2012 בהוצאת מודן בשם "נקודת מפגש"
- Love and Treasure, Hodder & Staughton (2014). ISBN 978-1-4447-6311-9. יצא לאור בעברית בשנת 2014 בהוצאת מודן בשם "אהבה ואוצרות אחרים".
לא סיפורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bad Mother: A Chronicle of Maternal Crimes, Minor Calamities, and Occasional Moments of Grace (2009). יצא לאור בעברית בשנת 2010 בהוצאת מודן בשם "אמא רעה - כרוניקה של חטאי אימהות, אסונות קטנים ורגעי חסד אקראיים".[16]
- Kingdom of Olives and Ash: Writers Confront the Occupation (2017) , יצא לאור בעברית בשם חמישים 1967–2017 סופרות וסופרים מן העולם כותבים על הכיבוש, בעריכת איילת ולדמן ומייקל שייבון, ידיעות ספרים, 2017.[17]
משפחתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאיילת ולדמן ארבעה אחים חורגים מנישואיו הראשונים של אביה.[1] אחד מהם, יוסי יערי, הוא בעל עיטור המופת ממלחמת יום הכיפורים.[18] היא נישאה בשנת 1993 לסופר מייקל שייבון, ולהם שני בנים ושתי בנות. הם מתגוררים בברקלי שבקליפורניה, ומשתפים פעולה במלאכת הכתיבה שלהם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של איילת ולדמן
- איילת ולדמן, ברשת החברתית פייסבוק
- איילת ולדמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- איילת ולדמן, ברשת החברתית אינסטגרם
- איילת ולדמן, ברשת החברתית Goodreads
- איילת ולדמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- הספרים של איילת ולדמן, באתר "סימניה"
- רשימת הפרסומים של איילת ולדמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מיה סלע, הסופרת איילת ולדמן כועסת על ישראל, באתר הארץ, 27 במאי 2014
- אלכס ויליאמס, הניו יורק טיימס, איך הציל האל־אס־די את חייה של הסופרת האמריקאית איילת ולדמן, באתר הארץ, 15 בינואר 2017
- יהודה נוריאל, הסמים עובדים, באתר "ידיעות אחרונות", 28 בפברואר 2017
- אלעד זרט, "קושנר הוא חיית המחמד היהודית של טראמפ. היו סייענים כאלה גם במחנות המוות ובגטו", באתר "ידיעות אחרונות", 6 ביוני 2017
- אליסון קפלן סומר, הסופרת איילת ולדמן: "יש הפרזה עצומה בתיאור האנטישמיות בקמפוסים", באתר הארץ, 21 במאי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מיה סלע, הסופרת איילת ולדמן כועסת על ישראל, באתר הארץ, 27 במאי 2014
- ^ Susan Salter Reynolds, Bad mother? Good writer, June 22, 2009
- ^ רותה קופפר, זה עשר דקות. זה ישתלם לכן, באתר הארץ, 28 במרץ 2006
- ^ Chabon and Waldman for Obama!
- ^ Ayelet Waldman, "Too much at stake to be nice", New York Times, March 12, 2010
- ^ Ayelet Waldman, "Why it can be good to be a bad mother in a world where modern parenting has become hideously competitive", UK Daily Mail, May 28, 2009
- ^ Ayelet Waldman, "Sexy witch or cereal box: which is your teen girl", NPR, March 20, 2009
- ^ Ayelet Waldman, "Madonna's Triptych ", Tablet, September 29, 2004
- ^ Ayelet Waldman, "Truly, Madly, Deeply", New York Times, March 27, 2005
- ^ יואב שי, "אהבה ואוצרות אחרים": אם אין מה לומר - לא חובה לכתוב על השואה, באתר וואלה, 6 באוגוסט 2014
- ^ גילי איזיקוביץ, מייקל שייבון ואיילת ולדמן, הפאוור קאפל של הספרות האמריקאית, רוצים להציל את ישראל מעצמה, באתר הארץ, 2 במאי 2016
- ^ גילי איזיקוביץ, מריו ורגס יוסה ודייב אגרס ישתתפו בספר מאמרים על הכיבוש ביוזמת "שוברים שתיקה", באתר הארץ, 21 בפברואר 2016
מרב יודילוביץ', סופרים מבקרים את הכיבוש, באתר ynet, 21 בפברואר 2016 - ^ איתי בלומנטל ואסף רוזן, "למה את קוראת על הכיבוש?": עיתונאית הודית נחקרה בנתב"ג בגלל ספר, באתר ynet, 3 בדצמבר 2017
- ^ אלכס ויליאמס, הניו יורק טיימס, איך הציל האל־אס־די את חייה של הסופרת האמריקאית איילת ולדמן, באתר הארץ, 15 בינואר 2017
ליאת אלקיים, דו"ח אישי (מאוד) על מסע אל־אס־די, באתר הארץ, 7 באפריל 2017 - ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, הסופרת הישראלית שניסתה להכניס שק אורז לעזה: "תרופות לחטופים? לא סותר", באתר ynet, 28 באפריל 2024;
הארץ, איילת ולדמן: הציונות התנפצה בשבילי ב–7 באוקטובר ובפלישה לעזה, באתר הארץ, 28 ביוני 2024 - ^ שהם סמיט, "אמא רעה" מאת איילת ולדמן | יותר מדי אודות אמא, באתר הארץ, 8 ביוני 2010
- ^ אורן קקון, "חמישים": סופרי כל העולם הופכים את הכיבוש הישראלי להפנינג ניו-אייג'י, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2017
- ^ סגן יוסף יערי, באתר הגבורה
- סופרות יהודיות אמריקאיות
- עורכות דין יהודיות אמריקאיות
- עורכי דין יהודים אמריקאים
- סגל אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
- מתמודדים עם מגבלה נפשית: אמריקאים
- מהגרות מישראל לארצות הברית
- סופרות ישראליות
- בעלות טור אמריקאיות
- בעלי טור יהודים אמריקאים
- אמריקאים ישראלים
- מתמודדים עם מגבלה נפשית: ישראלים
- עורכות דין אמריקאיות במאה ה-20
- בוגרות אוניברסיטת וסליאן
- בוגרי אוניברסיטת וסליאן
- בוגרות בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד
- בוגרי בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד
- סנגורים ציבוריים אמריקאים
- ישראליות שנולדו ב-1964
- אמריקאיות שנולדו ב-1964