אלבאיסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלהמברה, חנרליפה ואלבאיסין, גרנדה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
アルバイシン1.JPG
הכיכר הארוכה (Plaza Larga)
מדינה ספרדספרד  ספרד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 1, 3, 4
הערות הרחבה של הכרזה מ-1984
קואורדינטות 37°10′36″N 3°35′40″W / 37.17667°N 3.59444°W / 37.17667; -3.59444קואורדינטות: 37°10′36″N 3°35′40″W / 37.17667°N 3.59444°W / 37.17667; -3.59444

אלבאיסיןספרדית: Albaicín או Albayzín) הוא רובע קטן בעיר גרנדה, בקהילה האוטונומית של אנדלוסיה שבספרד. אלבאיסין הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1994, וצורף להכרזה על ארמון אלהמברה וארמון החנרליפה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים מעריכים כי את שמו של אלבאיסין העניקו לו תושבי העיר באסה, שגלו מעירם לאחר הקרב לאס נאבאס דה טולוסה והתיישבו באזור זה של גרנדה, מחוץ לחומות. עם זאת, יש חוקרים הטוענים כי השם מגיע דווקא מערבית ("אלביזין", אנשי הבזים).
אזור אלבאיסין יושב לראשונה בזמן האיברים. במקום התיישבו במפוזר תושבים של האימפריה הרומית. העדויות להגעתם של המוסלמים לאזור הם רק משלב מאוחר בהרבה, לאחר הגעתם של הזירים (שושלת ברברית) לגרנדה. הסברה הרווחת היא, שאלבאיסין לא היה מיושב בתקופה שמנפילתה של האימפריה הרומית ועד להקמתה של הממלכה הזירית (ב-1013) ובניית החומות באלבאיסין (הנקראות בספרדית Alcazaba Cadima). בשיאה של תקופה זו חיו באלבאיסין כ-10,000 תושבים. רבים מהתושבים חיו בעושר רב, בבתים מפוארים, עם גנים ובריכות, ובמרכז הרובע נבנה בתקופה ההיא אחד המסגדים המרהיבים שהיו בגרנדה, ששרידיו נותרו עד ימינו, בסמוך לכנסיית סלבדור.[1]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע אלבאיסין נמצא על גבעה תלולה המשקיפה על ארמון אלהמברה ואת נקודת התצפית הנמצאת בסמוך לכנסיית סן ניקולאס, אשר ממנה ניתן להשקיף על הארמון ועל גרנדה, פוקדים תיירים רבים. בתוך אלבאיסין ניתן למצוא את המרחצאות הערביים העתיקים, את המוזיאון הארכאולוגי של גרנדה ואת כנסיית סלבדור, שנבנתה על שרידיו של מסגד מורי. הרובע מתאפיין בבתים עתיקים וסמטאות קטנות וצעירים רבים מתגוררים בו ועוסקים באמנות. בגבעה שמעל לרובע ישנן עשרות מערות בהן מתגוררים אנשים גם כיום.

ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למצוא באלביסין מספר מבנים ומונומנטים, אשר מרביתם מתקופת הרנסאנס ומתקופת השושלת הנאסרית (השושלת המוסלמית האחרונה ששלטה בממלכת גרנדה, מ-1238 עד 1492).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ El libro del viajero en Granada, Miguel Lafuente Y Alcantara, 1843