המכלול הארכאולוגי במרידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המכלול הארכאולוגי במרידה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
התיאטרון הרומי
התיאטרון הרומי
מדינה ספרדספרד  ספרד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1993, לפי קריטריונים 3, 4
קואורדינטות 38°54′58″N 6°20′16″W / 38.9161°N 6.33778°W / 38.9161; -6.33778

המכלול הארכאולוגי במרידהספרדית: Conjunto arqueológico de Mérida) בספרד הוא אסופה של מבנים היסטוריים, כולל האתר הארכאולוגי הרומי החשוב ביותר בחצי האי האיברי. העיר אמריטה אוגוסטה (Emerita Augusta) הוקמה על ידי אוגוסטוס קיסר בשנת 25 לפנה"ס בסוף המערכה הצבאית בספרד. העיר, שהייתה בירת הפרובינקיה הרומית לוסיטניה, נועדה לשכן יוצאי צבא משני לגיונות רומיים שלחמו עבור האימפריה הרומית במהלך המלחמות הקנטבריות: הלגיון החמישי אלאודה והלגיון העשירי גמינה.

עד נפילת האימפריה הרומית המערבית הייתה אמריטה אוגוסטה, כיום מרידה, מרכז כלכלי, משפטי, צבאי ותרבותי של האימפריה. השפעתה הייתה כזו שאוסוניוס הגדיר אותה כעיר התשיעית החשובה ביותר בעולם הרומי.

השרידים הארכאולוגיים החשובים ששרדו עד היום הם עדות לחיוניותה של עיר זו. התיאטרון, האמפיתיאטרון וגם אמת המים הם מההישגים העיקריים של הגאונות האדריכלית של התרבות הרומית בספרד. לאור מורשת זו נחנך במרידה בשנת 1986 המוזיאון הלאומי לאמנות רומית, שתוכנן על ידי האדריכל הספרדי רפאל מונאו (ספ'). שבע שנים לאחר מכן, בשנת 1993, צורף המכלול לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, כשבנוסף לשרידים מהתקופה הרומית נוספו לו שרידים מהתקופה הוויזיגותית ומהשלטון המוסלמי בספרד.

מונומנטים מהתקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במת התיאטרון הרומי
האמפתיאטרון הרומי
הקירקוס הרומי
מקדש דיאנה
קשת טראיאנוס
הגשר הרומי מעל הגוודיאנה
אמת המים של הניסים

התיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאטרון נבנה לבקשת הקונסול מרקוס ויפסניוס אגריפה, ונחנך בין השנים 16–15 לפנה"ס. עם קיבולת של כ-6,000 צופים, הוא נסמך אל גבעת סן אלבין (Cerro de San Albín, הנקודה הגבוהה ביותר בעיר), שהמדרון שלה מאפשר אֲקוּסְטִיקָה מעולה. הוא נותר קבור עד המאה ה-20, אך הוא משמש שוב בתפקידו המקורי בפסטיבלים חשובים של תיאטרון, מוזיקה קלאסית ואירועים אמנותיים אחרים.

תוכנית התיאטרון היא קלאסית: אורכסטרה, הבמה, קיר הבמה וחצי מעגל של מדרגות אבן. בין האורכסטרה למושבים, ישנם שלושה ספסלים, מרווחים יותר משאר המושבים, ספסלים השמורים מראש לאנשים במעמד גבוה, כגון שופטים. המושבים מחולקים לשלושה חלקים: נמוך, בינוני וגבוה. גם כאן, נראה שמדובר בחלוקה של מעמדות חברתיים. ניתן גם להבחין בין המעברים הנמצאים בין החלק התחתון לאמצעי.

המבנה המרכזי הרבה יותר מפואר. קיר הבמה מהודר, כמו רוב המונומנטים הרומאים. הוא בנוי משני מפלסים (מהבמה), שניהם כוללים אכסדרת עמודים. ההבדל הבולט ביחס למונומנטים רומאים אחרים כמו הקולוסיאום, הם לא יוצרים ארקדה אלא מקורים בארכיטרב. המפלס הראשון כולל פסלים המייצגים גברים בשריון או בגלימות. אולי לוחמים נודעים או קיסרים שהפכו לאלים. שלושה פתחים מאפשרים גישה לבמה עבור השחקנים, שניים צדדיים קטנים, ופתח מרכזי שנפתח אל פריסטיל גדול. מעל כניסה מרכזית זו נמצא פסל של אישה, ככל הנראה אלה, ונוס או קרס.

מבנה העמודים מעיד על השראה רבה מהסדר הקורינתי, בעיקר הכותרות, כמו גם הטורוס והבסיס. בקיר הגמלון (מעוגל) במפלס השני יש אפריז. נראה שהעמודים עשויים משיש, כמו הסטילובטה של המפלס השני, אך ניתן גם להבחין בשימוש בלבנים ורודות, כמו גם אבנים פשוטות בחלק האחורי של הקיר. ההבדל בצבע במקומות, כמו בחלק השמאלי ביותר, חושף שחזורים גלויים לעין.

האמפיתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמפיתיאטרון נפתח בשנת 8 לפני הספירה לאחר שנחנך בתקופת הקיסר אוגוסטוס. הוא היה ממוקם ממש ליד התיאטרון של מרידה. תוכנית המפלסים דומה למדי לזו של התיאטרון, אך מידותיו שונות למדי. אורכו של האמפיתיאטרון הוא 126 מטר, רוחבו 65 מטרים והוא יכול היה להכיל כמעט 15,000 איש דרך 26 המעברים שלו, יחסית יותר מהקולוסיאום ברומא.

קירקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

באורך של 400 מטרים ורוחב של 100 מטרים, הקירקוס היה מבנה המופעים הגדול ביותר בעיר. הוא נהנה, עם האמפיתיאטרון, מאהדת הציבור שהעדיף יותר ריגושים עזים מאשר יצירות תיאטרליות. בשל מידותיו הוא היה מחוץ למתחם החומה, סמוך לדרך שחיברה בין אמריטה אוגוסטה לקורדובה וטולטום.

נראה שנבנה בראשית המאה הראשונה תחת הקיסר טיבריוס. לקירקוס היה קיבולת של 30,000 מושבים, מחולקים למפלסים (מחולקים ביציע (cavea), במטרה להבדיל אנשים על פי מעמד חברתי). במתחם היה מסלול בו נערכו התחרויות. במרכז מסלול זה נמצא קיר, ה"ספינה" (spina), באורך של 223 מטרים ורוחב של 8.5 מטרים. הוא עוטר במונוליתים ופסלים מקודשים. המופעים שהתקיימו במקום היו מרוצי מרכבות, שהיו אחת האטרקציות המועדפות על הצופים באימפריה. הצוותים המובילים של מרכבות הרתומות לזוג (ביגה) או לארבעה סוסים (קוודריגה) נהנו מהצלחה מסוימת: רבים מהם מיוצגים בציורים או בפסיפסים.

קירקוס מרידה הוא כיום אחד מהשמורים הטובים ביותר מהעולם הרומי. במקום הוקם מרכז הסברים שיאפשר לנו להבין את תפקודו ומבנהו.

מקדש דיאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדש (אנ') דיאנה היה שייך לפורום העירוני. כיום בלא הגג, מדובר בבניין במצב טוב לשימור. זהו אחד המבנים הדתיים הנדירים שלא סבלו קשה מפגעי הזמן. ניתן להסביר את המאפיין הזה במיוחד על ידי שילובו בארמון בסגנון הרנסאנס של הרוזן של לוס קורבוס, שחלקים ממנו נותרו כשרידים בתוך המקדש עצמו. הוא ידוע כיום בזכות הקדשתו לדיאנה, אלת הציד במיתולוגיה הרומית. עם זאת, זו לא הייתה מטרתו המקורית. מקום זה הוקדש למעשה לפולחן הקיסר.

בנייתו מתוארכת לסוף המאה הראשונה לפני הספירה, או לתחילת המאה הראשונה, בתקופת הקיסר אוגוסטוס. תוכנית הבניין מלבנית והוא מוקף בעמודים, כשחזיתו פונה לפורום. החזית נוצרה משישה עמודים שעליהם הוצב גמלון. העמודים הם בסגנון הסדר הקורינתי, עם טורוס בבסיס העמודים וכותרות עם שריגים של עלי אקנתוס המוצבים על עמודים כשהחוליה העליונה המחורצת, עשויה אולי מגרניט. מעל לארכיטרב מופיעה רצועה שנייה, ככל הנראה תמיכה באפריז. לבסוף, אפשר להבחין כי המקדש אינו מכבד את סידור העמודים (n / 2n + 1) של המקדש היווני.

קשת טראיאנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונומנט המכונה באופן מסורתי "קשת טראיאנוס" (Arco de Trajano) אינו כנראה קשת ניצחון, אלא כניסה מונומנטלית לפורום הרומי. כתובת ההנצחה אבדה, אך היסטוריונים מודרניים מסכימים לתארכו לתקופת טיבריוס (המאה הראשונה).

השער, שנמצא על הקארדו מקסימוס, הפרידה בין הפורום של הפרובינקיה לפורום העירוני.

הקשת, שנבנתה בגרניט, חופתה בשיש שנעלם מאז. גובהה 13.97 מטרים, עומקה 5.7 מטרים ורוחבה המקסימלי 8.67 מטרים.

גשרים רומאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני גשרים (viaduct) הם חלק מהמכלול הארכאולוגי של מרידה. הראשון ניצב מעל הנהר גוודיאנה (בספרדית: Puente Romano) מדרום-מערב בהארכה של הדקומנוס מקסימוס, השני נמתח מעל הנחל אלבארגס (Puente Romano sobre El Albarregas) צפונה ביציאה של הקארדו מקסימוס במקביל ל"אמת המים של הניסים" ויוצר צומת עם ויה דה לה פלאטה (אנ').

הגשר הרומי מעל הגוודיאנה היה בתוואי של הדקומנוס מקסימוס, אחד העורקים העיקריים של העיר. בכך סימן את הכניסה לעיר מדרום-מערב, והוא קבע בחלקו את התצורה. זהו המונומנט הרומי העתיק ביותר ששרד במרידה. בנייתו החלה מיום הקמת העיר, במטרה אסטרטגית, לאפשר את הגנת העיר והסביבה.

הגשר מורכב ממבנה בטון, מעוטר בגושי גרניט, והוא בנוי משישים קשתות, הפרוסות לאורך 792 מטרים. גודל זה מציב את גשר המרידה בין הארוכים ביותר באותה תקופה. מיקום הגשר נבחר בקפידה, על מעברה שבמרכזה איון, המחלק את מסלול הנהר לשתי זרועות. הגשר המקורי לא היה מבנה רציף: הוא הורכב אז משני מקטעי קשתות, שהצטרפו באי עליו הוקם מבנה בסיס גדול. זה האחרון הוחלף במאה ה-17 על ידי כמה קשתות, לאחר ששיטפון הרס חלק מהמבנה בשנת 1603. בעבר, בתקופה הרומית, הוארך הגשר מספר פעמים. לפחות חמש קשתות נוספו כך שהשביל לא נחתך על ידי שיטפונות הגוודיאנה. התוצאה של תוספות שונות אלה היא אורך כולל של 792 מטרים, מה שהופך אותו לאחד הגשרים הרומאים הארוכים ביותר שנמצאים עדיין בשימוש.

אמות מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אמת המים של הניסים" (Acueducto de los Milagros) היא חלק מצינור (או אמת מים) שסיפקה מים לאמריטה אוגוסטה ממאגר פרוסרפינה (Embalse de Proserpina), שנמצא 5 קילומטרים מהעיר. המים הגיעו למגדל שמירה (castellum) שנמצא ברובע הנוכחי של סנטה אולליה (ההריסות עדיין נראות). משם נמתחה אמת המים לאורך 827 מטרים, עד למגדל השמירה הסופי של גבעת אל קלבריו (Cerro de El Calvario), לאחר שחצה את עמק אלבארגס, בגובה מקסימלי של 25 מטרים. הוא נבנה בראשית המאה הראשונה בשילוב אבן ולבנים. העמודים ברוחב 3 מטרים, מורכבים מסדרה של שלוש קשתות עגולות למחצה, בנויות מלבנים. על הקשתות העליונות נבנתה התעלה להובלת מים.

האמה שרדה עד ימינו במצב טוב של שימור. המסורת הפופולרית גורסת כי מקור כינויה מהתדהמה של תושבי מרידה בגלל החוסן של יצירה כה עתיקה, תופעה שנחשבה מעשה ניסים. 50 עמודים עדיין עומדים, פחות או יותר, במידה משתנה של נזק. בראשית שנות השבעים של המאה ה-20 התגלו שרידי מגדל השמירה של גבעת אל קלבריו. הכרונולוגיה של האמה הייתה נושא למחלוקת רבה. כיום מקובל כי האמה נבנתה תחת אוגוסטוס.

גם אמת המים של ראבו דה בואי-סן לאסרו (Acueducto de Rabo de Buey-San Lázaro), נבנתה בתקופה הרומית. האמה הובילה מים ממעיינות צפונית לעיר. הצינורות נמשכים לאורך של כ-4 קילומטרים. בקטעים מסוימים הם משתמשים במנהרות תת-קרקעיות שיכולות להגיע לגובה של 2.5 מטרים, ומצוידות במערכת אוורור ובמדרגות המפוזרות באופן קבוע לאורך כל האמה. תשתיות אלה שמורות היטב. מצד שני, כמעט ולא נותר דבר מהמבנה שאפשר לחצות את עמק אלבארגס באורך של קרוב לקילומטר. רק שלושה עמודים וכמה קשתות נדירות מנציחים בנייה גרנדיוזית זו.

בית האמפיתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אצילים זה, המכונה "בית מיטראו" (Casa del Mitreo), נמצא במקרה בראשית שנות השישים של המאה ה-20. הוא ממוקם בצד שמאל של גבעת סן אלבין. הבניין כולו נבנה באבנים, מחוזקות באבני גזית בפינות. האלמנטים המדהימים ביותר הם פריסטיל המקיף את הגן הפנימי, אך בעיקר הפסיפס הקוסמוגוני המפורסם. האחרון הוא ייצוג אלגורי של יסודות הטבע (נהרות, רוחות ...) שאותם מנהיגה דמותו של איון. מחקרים ארכאולוגיים והרצון לפתוח אתר זה למבקרים הביאו להתקנת גג.

הנקרופוליס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת הכינוי "לוס קולומבריוס" (Los Columbarios) ידועים שני מבני קבורה באוויר הפתוח, הממוקמים מחוץ לחומות העיר הרומית, שאינן דומות לטיפולוגיה של קולומבריום. שניהם הם הדוגמה הטובה ביותר למבני קבורה באמריטה אוגוסטה. החומרים המשמשים לייצורם הם אבני בניין וגרניט. בשניהם נשמרו הכתובות המזהות של הבעלים (משפחות וקוניוס ויוליוס), כך שניתן היה לדעת מה מקורם ומצבם.

המרחצאות הרומיים באלנחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרחצאות הרומיות באלנחה

העיירה אלנחה (ספ') שוכנת כ-18 קילומטרים דרומית-מערבית למרידה. במקום יש מעיינות חמים שעל בסיסם הוקם במקום מתחם ספא, הכולל מרחצאות תרמיים, כמו גם מספר בתי מלון.

יש עדויות לשימושים הרפואיים של המעיין מהתקופה שלפני הרומאים, אך אלו בנו מתחם מרחצאות קטן במאה ה-3, מערכת הקשרים שלו עם אמריטה אוגוסטה (מרידה הרומאית) מתועדת היטב, והפכה אותו באותה עת למרכז בריאות ופנאי עבור תושבי האזור. ידוע סיפורה של וריניה סרנה (Varinia Serena), בת אצילים צעירה שנפגעה מסוג כלשהו של מחלה הקשורה למערכת הרבייה שהמעיין ריפא, אביה, ליקיניוס סרניאנוס קלריסימוס (Licinius Serenianus Clarissimus) בנה מזבח תפילה ופסל של האלה יונו, שתרמה לריפוי בתו, ומכאן שהמעיין היה מוקדש לאלה הרומית של הפוריות והמשפחה.

הבניין הרומי הוא מבנה מלבני בו שוכנים שני תאים עגולים זהים, אחד לכל מין, שהגישה אליהם בגרם מדרגות אבן משופע. במרכז התאים נמצאות הבריכות, גם הן עגולות. תאים אלה מקורים על ידי שני קמרונות חצי כדוריים עם צוהר במרכז. בנוסף הרומאים השאירו כמה בתי הארחה פרימיטיביים ונקרופוליס קטן.

במהלך התקופה הערבית שם האזור משתנה לאלנחה, שמשמעותו "מים של אללה". לאחר תקופה זו המרחצאות ננטשו, ורק בסוף המאה ה-18 החלו הרפורמות לשיפוצם. כבר במאה ה-19 נבנה מבנה המרחצאות הנוכחי. בשנת 1930 הוא הוכרז כמונומנט לאומי, ובשנת 1985 הוא צורף לרשימת אתרי המורשת ההיסטורית הספרדית של משרד התרבות הספרדי.

מונומנטים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקתדרלה הוויזיגותית של מריה הקדושה מירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתדרלה הוויזיגותית של מריה הקדושה מירושלים (Catedral visigoda de Santa María de Jerusalén), שממנה כמעט ולא נותרו שרידים, למעט קטעים שנשמרו במוזיאון האמנות הוויזיגותית במרידה (Museo del Arte y la Cultura Visigoda de Mérida), היה מושב הארכיבישוף. זה היה חלק מקבוצה של בניינים, כולל ארמון הארכיבישוף, ובזיליקת סן חואן, עם בפטיסטריום, המחובר לקתדרלה.

אף על פי שאין מספיק נתונים על איך נראתה קבוצת מבנים זו, אנו יכולים לשחזר אותם היום בזכות הנתונים המוצעים בספר חיי האבות הקדושים של אמריטוס (Libro de las Vidas de los Santos Padres Emeritenses).

בור המים באלקסבה

אלקסבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקסבה (Alcazaba) הוא מבנה בסמוך לגשר הרומי על הנהר גוודיאנה. נבנה על ידי עבד א-רחמן השני, אמיר קורדובה בשנת 835 לספירה, כמבצר לשליטה בעיר, שמאז 805 התמרדה ברציפות כנגד שלטון אמירות. המבצר הערבי הראשון בחצי האי האיברי.

זהו מבנה מורכב, הבנוי ממתחם רבוע גדול של 130 מטר מכל צד ומסוגל להכיל מספר לא מבוטל של חיילים. בפנים בור מים, המבנה היחיד המכיל מתקן זה, המורכב ממכל מים גדול (של מים מסוננים מהגוודיאנה) שהגישה אליו מפרוזדור כפול מקומת הקרקע של המגדל. באחת הקצוות שלו הוקם מנזר למסדר סנטיאגו, וכיום היא המושב של נשיאות ממשלת אקסטרמדורה (ספ'). בסמוך לגשר הרומי יש מתחם סגור נוסף קטן יותר, המכונה אלקאסרחו (alcazarejo), ששלט על המעבר מהנהר לעיר.

בזיליקה סנטה אולליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזיליקה סנטה אולליה

הבזיליקה של הקדושה המעונה סנטה אולליה דה מרידה היא, לדברי החוקרים, המקדש הנוצרי הראשון שהוקם בהיספניה לאחר שלום הקיסר קונסטנטינוס. זו הסיבה שהיא הפכה, בתחילת ימי הביניים, מקום לעולים לרגל שהגיעו ממערב אירופה ומצפון אפריקה.

היא נבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה, ונבנתה במקור במאה הרביעית, על תל הקבורה של סנטה אולליה ובסביבת המקום בו, על פי המסורת, נרצחה הקדושה. המקדש התפרסם בעולם הנוצרי, בזכות מות קדושים של אולליה, וקיבל תמיכה כספית רבה מהבישופים והארכיבישופים של מרידה, שדאגו לפאר את המבנה. אך כתוצאה מההתקפות הנובעות מהפלישה הערבית לא נשאר דבר מחיפוי השיש והפסיפסים המוזהבים.

הכנסייה הנוכחית נבנתה במאה ה-13, באותו אתר של הבזיליקה המקורית ועשתה שימוש חוזר בכמה חומרים, לאחר כיבוש מרידה מחדש על ידי אלפונסו התשיעי, מלך לאון. הבזיליקה היא המבנה היחיד השלם מימי הביניים שנמצאה בבירת אקסטרמדורה. הקפלות הצדדיות למזבח הראשי והדלת הימנית של החזית בולטות, בסגנון רומנסקי, נדירות באקסטרמדורה ושם כבר מתחילים לשים לב להשפעות גותיות. בפנים בולטת התקרה המחופה המכסה את קמרונותיה, כותרות ועמודים, שחלקם מגיעים מהכנסייה הוויזיגותית.

רשימת האתרים הכלולים באתר המורשת העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוד שם האתר
השם בספרדית
מיקום שטח קואורדינטות תמונה
664-001 אמת המים של הניסים
Acueducto de los Milagros
מרידה האזור המוגן: 1.177 דונם.
אזור החיץ: 209 דונם.
38°55′28.36″N 6°20′48.49″W / 38.9245444°N 6.3468028°W / 38.9245444; -6.3468028 El acueducto de Los Milagros.jpg
664-002 אמת המים סן לסארו
Acueducto de San Lázaro
מרידה האזור המוגן: 10.977 דונם
אזור החיץ: 288.7 דונם.
38°55′39.40″N 6°20′05.65″W / 38.9276111°N 6.3349028°W / 38.9276111; -6.3349028 Acueducto de San Lázaro, Mérida, España - 20041010.jpg
664-003 הגשר הרומי של אלקנטרייה
Puente romano de la Alcantarilla
מרידה האזור המוגן: 0.038 דונם 38°55′45.01″N 6°21′36.79″W / 38.9291694°N 6.3602194°W / 38.9291694; -6.3602194
664-004 אלקסבה, בור המים והגשר הרומי מעל הגוודיאנה
Alcazaba, embalse y Puente romano sobre el Guadiana
מרידה האזור המוגן: 43.975 דונם
אזור החיץ: 208.7 דונם.
38°54′55.27″N 6°20′49.78″W / 38.9153528°N 6.3471611°W / 38.9153528; -6.3471611 El puente romano y la alcazaba.jpg
664-005 התיאטרון הרומי, האמפיתיאטרון הרומי ובית האמפיתיאטרון
Teatro romano de Mérida, Anfiteatro y casa del anfiteatro
מרידה האזור המוגן: 79.637 דונם
אזור החיץ: 208.7 דונם.
38°55′3.42″N 6°20′11.92″W / 38.9176167°N 6.3366444°W / 38.9176167; -6.3366444 Merida Roman Theatre1.jpg
664-006 קשת טראיאנוס ומקדש קונקורדיה
Arco de Trajano y Templo de la Concordia
מרידה האזור המוגן: 7.827 דונם
אזור החיץ: 208.7 דונם.
38°55′09.85″N 6°20′42.82″W / 38.9194028°N 6.3452278°W / 38.9194028; -6.3452278 Mérida - Arco de Trajano - 01.JPG
664-007 בזיליקת סנטה קטלינה
Basílica de Santa Catalina
מרידה האזור המוגן: 1.549 דונם
אזור החיץ: 208.7 דונם.
38°55′19.92″N 6°20′11.11″W / 38.9222000°N 6.3364194°W / 38.9222000; -6.3364194
664-008 בזיליקה קאסה אררה
Basílica Casa Herrera
מרידה האזור המוגן: 23.455 דונם 38°57′42.83″N 6°17′37.35″W / 38.9618972°N 6.2937083°W / 38.9618972; -6.2937083 Casa Herrera basilica.JPG
664-009 הבזיליקה של סנטה אולליה ומקדש מרטה
Basílica de Santa Eulalia y Templo de Marte
מרידה האזור המוגן: 6.82 דונם
אזור החיץ: 208.7 דונם.
38°55′19.16″N 6°20′26.50″W / 38.9219889°N 6.3406944°W / 38.9219889; -6.3406944 Basílica de Santa Eulalia.jpg
664-010 הקירקוס הרומי
Circo romano
מרידה האזור המוגן: 59.935 דונם
אזור החיץ: 208.7 דונם.
38°55′16.57″N 6°19′50.98″W / 38.9212694°N 6.3308278°W / 38.9212694; -6.3308278 VR Merida 03.JPG
664-011 קאסה מיטראו – הקולומבריה
Casa Mitreo - Columbarios de Mérida
מרידה האזור המוגן: 3,5383 דונם
אזור החיץ: 20,87 דונם.
38°54′47.29″N 6°20′17.91″W / 38.9131361°N 6.3383083°W / 38.9131361; -6.3383083 VR Merida 16.JPG
664-012 כנסיית סנטה קלרה והמוזיאון לאמנות ויזיגותית
Iglesia de Santa Clara y Museo de Arte Visigodo de Mérida
מרידה האזור המוגן: 1.532 דונם
אזור החיץ: 208.7 דונם.
38°55′06.11″N 6°20′43.73″W / 38.9183639°N 6.3454806°W / 38.9183639; -6.3454806 Museo del Arte Visigodo - Relieve.JPG
664-013 הסכר הרומי של קורנלבו
Embalse de Cornalvo
מרידה האזור המוגן: 1.881 דונם 38°59′23.67″N 6°11′23.44″W / 38.9899083°N 6.1898444°W / 38.9899083; -6.1898444 Roman Cornalvo dam, Extremadura, Spain. Pic 01.jpg
664-014 סכר פרוסרפינה
Embalse de Proserpina
מרידה האזור המוגן: 0,5571 דונם 38°58′16.75″N 6°21′54.64″W / 38.9713194°N 6.3651778°W / 38.9713194; -6.3651778 Embalse romano de Proserpina.jpg
664-015 הפורום הרומי
Foro romano Municipal
מרידה האזור המוגן: 7.155 דונם
אזור החיץ: 208.7 דונם.
38°55′5.08″N 6°20′30.01″W / 38.9180778°N 6.3416694°W / 38.9180778; -6.3416694 Le Temple de Diane.jpg
664-016 החומה הרומית והמגדל האסלאמי אלבראנה
Muralla romana y torre albarrana islámica
מרידה האזור המוגן: 0,0251 דונם
אזור החיץ: 20,87 דונם.
38°55′13.96″N 6°20′33.62″W / 38.9205444°N 6.3426722°W / 38.9205444; -6.3426722
664-017 המוזיאון הלאומי לאמנות רומית
Museo Nacional de Arte Romano
מרידה האזור המוגן: 4.447 דונם
אזור החיץ: 208.7 דונם.
38°55′6.66″N 6°20′18.57″W / 38.9185167°N 6.3384917°W / 38.9185167; -6.3384917 MNAR (Mérida) Exterior 01.jpg
664-018 האובליסק של סנטה אולליה
Obelisco de Santa Eulalia
מרידה האזור המוגן: 0.596 דונם
אזור החיץ: 208.7 דונם.
38°55′13.91″N 6°20′23.40″W / 38.9205306°N 6.3398333°W / 38.9205306; -6.3398333
664-019 הגשר הרומי מעל נהר האלבארגס
Puente romano sobre el río Albarregas
מרידה האזור המוגן: 1.094 דונם
אזור החיץ: 208.7 דונם.
38°55′29.90″N 6°20′52.17″W / 38.9249722°N 6.3478250°W / 38.9249722; -6.3478250 Puente sobre el Albarregas, Mérida.JPG
664-020 מקדש דיאנה
Templo de Diana
מרידה האזור המוגן: 10.776 דונם
אזור החיץ: 208.7 דונם.
38°55′03.68″N 6°20′35.17″W / 38.9176889°N 6.3431028°W / 38.9176889; -6.3431028 Balcón lateral en el Templo Romano de Diana.jpg
664-021 המרחצאות של רחוב רייס ורטס
Termas de la calle Reyes Huertas
מרידה האזור המוגן: 0,0637 דונם
אזור החיץ: 20,87 דונם.
38°55′10.33″N 6°20′17.06″W / 38.9195361°N 6.3380722°W / 38.9195361; -6.3380722 Restos termas romanas.jpg
664-022 המרחצאות הרומיות באלנחה
Termas romanas de Alange
אלנחה (ספ')[1] האזור המוגן: 2.977 דונם 38°47′09.67″N 6°14′31.57″W / 38.7860194°N 6.2421028°W / 38.7860194; -6.2421028 Termasalange.jpg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 18 קילומטרים דרומית-מערבית למרידה