החומות הרומיות בלוגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 43°01′N 7°33′W / 43.017°N 7.550°W / 43.017; -7.550

החומות הרומיות בלוגו
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Muralla.Lugo.Galicia.jpg
מדינה ספרדספרד  ספרד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 4
קואורדינטות 43°00′40″N 7°33′12″W / 43.0111°N 7.55333°W / 43.0111; -7.55333 
החומה על רקע הקתדרלה העירונית
החומה אל מול בתי העיר

החומות הרומיות בלוגוגליסית: Muralla de Lugo) מקיפות את כל העיר לוגו שבקהילה האוטונומית הספרדית גליסיה, וזוהי העיר היחידה באירופה המוקפת כולה בחומה רומית. החומות הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הרומית לוקוס אוגוסטי הוקמה בשנים 15 עד 13 לפנה"ס. במהלך מלחמה שניהל אוגוסטוס באזור היה בעיר מחנה צבאי, והיה זה האתר שבו היא נבנתה לפי המתאר המקובל באותה תקופה. בתקופה שבה נבנתה העיר שרר באזור השלום הרומאי, ולפיכך לא היה צורך לבנות סביבה חומה. העיר שיגשגה במאות השנים הראשונות לקיומה, בין השאר בזכות מרבצי המינרלים שבקרבתם שכנה, והייתה מרכז שלטוני ונקודה חשובה ברשת הדרכים שנבנו על ידי הרומאים. המבנים האופייניים של העיר הוא בנייני ציבור גדולים ווילות רומאיות יקרות ערך.

האזור סבל ממספר פלישות של שבטים פרנקים ואלמאנים באמצע המאה ה-2, שגורשו מהאזור לאחר שהצליחו לחדור לגבולות היספניה. ההשלכה העיקרית של הפלישות הייתה הקמת ביצורים עירוניים ברוב הפרובינקיות הרומיות המערביות. החומות של לוקוס נבנו בין 263 ל-276, ובנוסף להדיפת מתקפות של שבטים ברברים הן היו מיועדות גם נגד שבטים מקומיים שלא קיבלו באופן מלא את מרותם של הרומאים. השטח שהחומות הקיפו היה רק חלק משטח היישוב כולו.

החומות של לוגו היו חזקות, אך הן לא החזיקו מעמד מול הפלישה של הסואבים לחצי האי האיברי בתחילת המאה ה-5. הסואבים שרפו את לוגו עד היסוד. הסואבים גורשו מאוחר יותר על ידי הוויזיגותים ב-457, שהחליטו להקים את העיר מחדש. העיר נבזזה ונכבשה במהלך פלישת המורים לספרד ב-714, אך אלפונסו הראשון מאסטוריאס הצליח לכבוש אותה מחדש ב-755. העיר נהרסה פעם נוספת כאשר הנורמנים עברו דרכם במסעם לכיוון הים התיכון ב-968, ושוקמה מחדש רק במאה ה-11.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטח המוקף על ידי החומות הוא 344 דונם, ואורכן הוא 2,117 קילומטרים. עובי החומות הוא 4.2 מטרים בממוצע, ובשיאו שבעה מטרים. גובה החומות הוא בין 8 ל-12 מטרים. החומות עשויות משני חלקי אבן שביניהם ליבה המלאה באדמה, אבנים, ופיסות אבנים שעובדו מבניינים שנהרסו.

בחומה יש עשרה שערים, מתוכם נבנו חמישה בתקופה הרומית. ניתן להיכנס עם כלי רכב דרך שמונה מתוך עשרת השערים, ואילו השניים האחרים מיועדים למעבר הולכי רגל בלבד. ניתן להגיע אל המשטח שבראש החומה באמצעות חמישה גרמי מדרגות וסוללה אחת, ואילו מאמצע ראש החומה יש מספר גרמי מדרגות כפולים המובילים אל המגדלים. ההנחה היא שבעבר ניתן היה להגיע אל כל המגדלים באופן זה.

כיום (2009) קיימים 46 מגדלים שנבנו ביחד עם החומות, ובנוסף להם יש 39 מגדלים נוספים שנפגעו בדרגות חומרה שונות. המרווחים בין המגדלים אינם אחידים. המגדלים בנויים משתי קומות, רובם דמויי חצי מעגל, ורוחבם הוא בין 5.4 ל-12.8 מטרים. הצורה של חלק מהמגדלים היא דמוית חרוט, ושל חלק קטן יותר דמוית מרובע. מעל למגדל הידוע בכינוי לה מוסצ'רה יש שרידים של מבנה שהכיל שני חלונות קשתיים.

בבניית החומות נעשה שימוש במגוון חומרים. רוב האבנים היו מצופות בגרניט ובצפחה, וישנם הבדלים בתנוחת האבנים ובגודלן. בחלק מהמקרים יסודות החומה עשויים מגרניט והקיר עשוי מצפחה. קיים גם דפוס בנייה נוסף ובו החצי או שני השלישים הנמוכים מצופים בגרניט ואילו החלקים שמעליהם בצפחה, אך עם גושי גרניט המפוזרים באורח לא אחיד.

בתקופה מאוחרת יחסית בשנות קיומה של החומה בוצרו חלק מהאזורים של חלקה העליון. בין 1836 ל-1837 בוצעו בחומה עבודות שיפוצים, על מנת להקים מבצר שיתאים לצורכי התקופה.

שער פאלסה ושער מיניה הם השערים שהשתמרו בצורה הטובה ביותר, וניתן להבחין בהם בשני המגדלים ובקשת הקמרונית, וכן שרידים של חדר המשמר בחומה הפנימית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]