אלדד יניב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלדד יניב
אלדד יניב
תאריך לידה 20 בפברואר 1968 (בן 49)
מדינה ישראל
עיסוק עורך דין, עיתונאי, יועץ פוליטי
סוג כתב ממקימי ארגון השמאל הלאומי ו"ארץ חדשה"

אלדד יניב (נולד ב-20 בפברואר 1968) הוא עורך דין, עיתונאי ויועץ פוליטי ישראלי. יניב היה ממקורביו של אהוד ברק בתקופת כהונתו כראש ממשלה ובראשית חזרתו לפוליטיקה. עמד בראש מפלגת "ארץ חדשה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יניב נולד וגדל בראשון לציון. בשנת 1986 התגייס לצה"ל. את שירותו הצבאי עשה בשבועון "במחנה". לאחר שחרורו למד משפטים ובמקביל עבד כעורך בפועל של עיתון "במחנה" באמצע שנות התשעים[1]. לאחר מכן היה עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" והיה עורך ברשת המקומונים שלה בעיתונים "ידיעות 08 רמלה-לוד", "אמצע נתניה", "אמצע חדרה" ו"על השרון". הוא התמחה אצל עו"ד דב וייסגלס והיה שכיר במשרדו במשך מספר שנים. ב-2001 הקים את משרד עורכי הדין יניב ושות', הממוקם בתל אביב, בו הוא שותף בכיר. משרת במילואים כסנגור צבאי, בדרגת סגן.

יניב היה חבר בצוות שהוביל את הקמפיין של אהוד ברק בבחירות 1999, היה מעורב בפרשת עמותות הקש של אהוד ברק, ובדיעבד הכה על חטאו והתנצל בפני אמנון ליפקין שחק[2][3]. לפי יניב, דייויד זילברג היה אחראי על גיוס חוקרים פרטיים, מציאת חומרים על הבחירות והפללת שרים ובכירים במערכת הפוליטית. אחרי ניצחון ברק בבחירות, שימש כראש המטה האישי של ראש הממשלה. בין השנים 2002 ל-2006 היה היועץ המשפטי של מפלגת העבודה. לקראת הבחירות לראשות המפלגה ב-2005, בהן ניצח עמיר פרץ, יצא יניב נגד הבאת אלפי טופסי התפקדות על ידי אנשי פרץ במה שהוא כינה "מפקד הארגזים"[4]. בשנת 2007 שימש כמנהל הקמפיין של ברק בבחירות הפנימיות לראשות העבודה. מייד לאחר ניצחונו של ברק, מונה יניב לראש מטה מפלגת העבודה, אולם חודשים ספורים אחר כך, בדצמבר 2007, העביר אותו ברק מהתפקיד לאחר תקופה של מתיחות ביניהם.

יניב היה חבר קבוע בפאנל התוכנית "מועצת החכמים". חבר נשיאות עמותת "עלה - עזר לילד המיוחד". ב-2010 מונה על ידי מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לוועדת היגוי לבחינת קביעת נורמות ציבוריות בסוגיות יחסי הון-שלטון[5].

יניב מרבה להתבטא על יחסי הון ושלטון בישראל. בין היתר העיד על עצמו: "אני חושב שבעתיד המאוד לא רחוק יכניסו אנשים לכלא על דברים שאני עשיתי. הדברים שעשיתי ייחשבו לעבירות, דברים הרסניים ונוראים במשמעותם... יש הון ויש שלטון ומישהו... צריך לחבר ביניהם. אני הייתי הכבל שמחבר ביניהם"[6].

מאז חודש דצמבר 2013 הוא פרסם באתר "וואלה!" מדי שבוע פרקים מספרו האינטרנטי "פניית פרסה"[7] עד צנזור טורו בחודש מרץ 2013 בנושא בנימין בן אליעזר[8].

החל ממאי 2014 טורו מתפרסם בירחון "ליברל" של לאוניד נבזלין[9].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 כתב יחד עם המחזאי שמואל הספרי את מסמך "השמאל הלאומי" והיה ממנהיגי תנועה זו. יניב הביע הזדהות עם מחאת האוהלים (2011). בשנת 2012 הקים יניב את מפלגת "ארץ חדשה" ביחד עם הבמאי רני בלייר, ופרש מפעילותו בתנועת השמאל הלאומי. המפלגה קיבלה כ-28,000 קולות בבחירות[10] ולא נכנסה לכנסת.

בדצמבר 2014, התמודד בפריימריז של מפלגת העבודה לכנסת העשרים והוצב במקום ה-30 ברשימת המחנה הציוני לכנסת. המפלגה קיבלה 24 מנדטים והוא לא נכנס לכנסת.

בעשור השני של המאה ה-21 פועל אלדד בניסיון להעביר את בנימין נתניהו מתפקידו כראש הממשלה בדרכים תקשורתיות ומשפטיות. לצורך כך הוא מעביר ידיעות בעניין נתניהו לכלי התקשורת, בשיתוף פעולה עם רביב דרוקר ואחרים. הוא עתר לבג"ץ בשנת 2016 נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ואחרים בדרישה לפתוח בחקירות נגד נתניהו וכן לפרסם את החשדות והממצאים נגדו. העתירה נדחתה במרץ 2017, תוך שהשופטים רומזים על קשר אפשרי בין פעילותו הפוליטית של יניב ובין העתירה[11].

בפברואר 2017 פורסם כי בכוונת יניב להתמודד על ראשות מפלגת העבודה בבחירות שייערכו ביוני[12], אולם בסופו של דבר הוא לא התמודד.

יניב נשוי ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב.

מצטרף להפגנות בפתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלדד יניב בהפגנה בפתח תקווה בסמוך לבית של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט

במהלך ההפגנות בפתח תקווה החל להגיע אליהן ולקחת חלק פעיל. הוא התקבל באהדה של הפעילים, כל עוד נאמר לו שאיננו יכול לייצג בהפגנה גוף פוליטי כלשהו. נשא דברים בהפגנות אלה. בעמוד הפייסבוק שלו כתב והעיד על מני נפתלי כאילו היה גיבור ישראל, בפעילותו זו. במוצאי שבת 19 באוגוסט 2017 נעצר בידי המשטרה בכניסה לפתח תקווה, בגין "שידול לעבירה של הפרת סדר"[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במחנה, באתר העין השביעית
  2. ^ "הסיפור האמיתי: מי גנב לנתניהו את השלטון? - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2017. 
  3. ^ News1 | כך תפרנו תיק לליפקין-שחק, www.news1.co.il
  4. ^ מיה בנגל, 'פרץ יגנוב שוב את המפלגה', באתר nrg‏, 13 בדצמבר 2006
  5. ^ צבי זרחיה, משטרת הטייקונים של מבקר המדינה: הקים ועדה לבחינת יחסי הון-שלטון, באתר TheMarker‏, 11 בינואר 2010
  6. ^ גידי וייץבעתיד המאוד לא רחוק יכניסו אנשים לכלא על דברים שאני עשיתי, באתר הארץ, 18 באפריל 2012
  7. ^ פניית פרסה - הטור השבועי של אלדד יניב, באתר וואלה!
  8. ^ נתי טוקר, אלדד יניב על צינזור מאמרו באתר "וואלה!": "התקשורת - כלי שרת של הטייקונים", באתר TheMarker‏, 28 במרץ 2014
  9. ^ לי-אור אברבך, ‏הטורים של אלדד יניב עוברים למגזין "ליברל" של ליאוניד נבזלין, באתר גלובס, 11 במאי 2014
  10. ^ תוצאות הבחירות באתר ועדת הבחירות המרכזית
  11. ^ תלם יהב, חקירות נתניהו: נדחו עתירות נגד היועץ המשפטי לממשלה, באתר ynet, 9 במרץ 2017
  12. ^ עדי דניאל, אלדד יניב יתמודד על ראשות העבודה, 23 בפברואר 2017, באתר ערוץ 20
  13. ^ אור רביד‏, המחאה נגד היועמ"ש: המשטרה עצרה את מני נפתלי ואלדד יניב בכניסה לפ"ת, באתר וואלה! NEWS‏, 19 באוגוסט 2017