אליפות ארצות הברית (WWE)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליפות ארצות הברית
פרטים
האלוף הנוכחי ג'ף הארדי
תאריך זכייה 16 באפריל 2018
ארגון מפעיל WWE
תאריך יצירה 1 בינואר 1975
שמות קודמים אליפות ארצות הברית במשקל כבד של NWA
אליפות ארצות הברית במשקל כבד של WCW
אליפות ארצות הברית של ה-WCW
עיצובים קודמים WWE US title belt.jpg
סטטיסטיקות
הכי הרבה זכיות ריק פלייר (6 זכיות)
האלוף הראשון הארלי רייס
האלוף לזמן
הארוך ביותר
לקס לוגר ‏(523 ימים)
האלוף לזמן
הקצר ביותר
סטיב אוסטין ‏(5 דקות)
האלוף
המבוגר ביותר
טרי פאנק ‏(56 שנים, 85 ימים)
האלוף
הצעיר ביותר
דייוויד פלייר ‏(20 שנים, 121 ימים)
האלוף
הכבד ביותר
ביג שואו ‏(230 ק"ג)
האלוף
הקל ביותר
קאליסטו ‏(77 ק"ג)

אליפות ארצות הבריתאנגלית: WWE United States Championship) היא אליפות היאבקות מקצועית של ארגון ה-WWE. האלוף הנוכחי הוא ג'ף הארדי שניצח בקרב יחידים את ג'ינדר מהאל בתוכנית Raw במסגרת "זעזוע המתאבקים".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות ארצות הברית הייתה ידועה במקור כ"אליפות ארצות הברית במשקל כבד של NWA". האליפות נוצרה בארגון MACW ב-1 בינואר 1975, על ידי ג'ים קרוקט הבן, הבעלים של ארגון ה-MACW. האלוף הראשון בתולדותיה של החגורה היה הארלי רייס. בשנת 1988, טד טרנר (הבעלים של הארגון ההיאבקות הגדול ביותר בזמנו, ה-WCW) קנה את האליפות והפך אותה לאליפות המשנית של ארגון ה-WCW. במרץ 2001 הארגון WWE רכש את הארגון WCW ובכך האליפות עברה ל-WWF ושמה שונה ל"אליפות ארצות הברית של WCW". בסדרת ההישרדות 2001, אליפות ארצות הברית התאחדה עם האליפות הבין יבשתית ואליפות ארצות הברית הושבתה זמנית. ביולי 2003, האליפות הוחזרה לפעילות והאליפות הפכה להיות כאליפות משנית בתוכנית סמאקדאון.

שמות האליפות במשך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנים
NWA United States Heavyweight Championship 1975-1991
WCW United States Heavyweight Championship 1991-2001
WCW United States Championship 2001-2003
WWE United States Championship 2003 - הווה

זוכי האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס. מתאבק זכייה מספר תאריך הזכייה מספר ימים בהחזקת התואר מיקום אירוע הערות
1 הארלי רייס 1 1 בינואר 1975 183 טלהאסי, פלורידה האוס שואו זכה בתואר לאחר שניצח בטורניר על האליפות.
2 ג'וני ולנטיין 1 3 ביולי 1975 93 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
- פנויה - 4 באוקטובר 1975 - - - האליפות התפנתה לאחר שולנטיין סיים את קריירת ההיאבקות שלו בפציעה.
3 טרי פאנק 1 9 בנובמבר 1975 18 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו זכה בתואר לאחר שניצח בטורניר על האליפות.
4 פול ג'ונס 1 27 בנובמבר 1975 107 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
5 בלאקג'ק מוליגן 1 13 במרץ 1976 217 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
6 פול ג'ונס 2 16 באוקטובר 1976 43 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
7 בלאקג'ק מוליגן 2 15 בדצמבר 1976 11 שרלוט, צפון קרוליינה האוס שואו
8 פול ג'ונס 3 9 בדצמבר 1976 6 ווינסטון סיילם, צפון קרוליינה האוס שואו
9 בלאקג'ק מוליגן 3 15 בדצמבר 1976 204 ראלי, צפון קרוליינה האוס שואו
10 בובו ברזיל 1 7 ביולי 1977 22 נורפוק, וירג'יניה האוס שואו
11 ריק פלייר 1 29 ביולי 1977 84 ריצ'מונד, וירג'יניה האוס שואו
12 ריקי סטימבאוט 1 21 באוקטובר 1977 72 צ'ארלסטון, דרום קרוליינה האוס שואו
13 בלאקג'ק מוליגן 4 1 בינואר 1978 77 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
14 מר היאבקות 1 19 במרץ 1978 21 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
15 ריק פלייר 2 9 באפריל 1978 265 שרלוט, צפון קרוליינה האוס שואו
16 ריקי סטימבאוט 2 30 בדצמבר 1978 92 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
17 ריק פלייר 3 1 באפריל 1979 133 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
- פנויה - 12 באוגוסט 1979 - - - התפנתה לאחר שפלייר זכה באליפות הזוגות של NWA והיה חייב לפנותה.
18 ג'ימי סנוקה 1 1 בספטמבר 1979 231 שרלוט, צפון קרוליינה האוס שואו הביס את ריקי סטימבאוט בגמר טורניר על התואר.
19 ריק פלייר 4 19 באפריל 1980 98 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
20 גרג ולנטיין 1 26 ביולי 1980 121 שרלוט, צפון קרוליינה האוס שואו
21 ריק פלייר 5 24 בנובמבר 1980 64 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
22 רודי פייפר 1 27 בינואר 1981 193 ראלי, צפון קרוליינה האוס שואו שמה של האליפות משתנה ועובר לארגון היאבקות אחר.
23 הו מקדניאל 1 8 באוגוסט 1981 24 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
- פנויה - ספטמבר 1981 - - - הו מקדניאל נפצע.
24 סמל סלאוטר 1 4 באוקטובר 1981 229 שרלוט, צפון קרוליינה האוס שואו הביס את ריקי סטימבאוט בגמר הטורניר על התואר.
25 הו מקדניאל 2 21 במאי 1982 17 ריצ'מונד, וירג'יניה האוס שואו
26 סמל סלאוטר 2 7 ביוני 1982 76 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו התואר הוענק לסלאוטר לאחר שמקדניאל נפצע.
27 הו מקדניאל 3 22 באוגוסט 1982 74 שרלוט, צפון קרוליינה האוס שואו
28 גרג ולנטיין 2 4 בנובמבר 1982 163 נורפוק, וירג'יניה האוס שואו
29 רודי פייפר 2 16 באפריל 1983 14 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
30 גרג ולנטיין 3 30 באפריל 1983 228 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו ולנטיין ניצח מפני שהשופט הורה לעצור את הקרב בגלל פציעה של רודי פייפר.
31 דיק סלייטר 1 14 בדצמבר 1983 129 שלבי, צפון קרוליינה האוס שואו
32 ריקי סטימבאוט 3 21 באפריל 1984 64 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
33 הו מקדניאל 4 24 ביוני 1984 7 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
- פנויה - יולי 1984 - - - טולי בלנצ'רד תקף את הו מקדניאל באמצע הקרב
34 הו מקדניאל 5 7 באוקטובר 1984 167 שרלוט, צפון קרוליינה האוס שואו הביס את מני פרננדז בטורניר על התואר.
35 מגנום T.A 1 23 במרץ 1985 120 שרלוט, צפון קרוליינה האוס שואו
36 טולי בלנצ'רד 1 21 ביולי 1985 130 שרלוט, צפון קרוליינה האוס שואו
37 מגנום T.A 2 28 בנובמבר 1985 182 גרינסבורו, צפון קרוליינה Starrcade מגנום T.A ובלנצ'רד נלחמו בקרב כלוב.
- פנויה - 29 במאי 1986 - - - התפנתה לאחר שמגנום T.A תקף את נשיא הארגון, בוב גייגל
38 ניקיטה קולוף 1 17 באוגוסט 1986 328 שרלוט, צפון קרוליינה האוס שואו קולוף הביס את הו מקדניאל בטורניר "הטוב משבעה קרבות".
39 לקס לוגר 1 11 ביולי 1987 138 גרינסבורו, צפון קרוליינה האוס שואו
40 דאסטי רודס 1 26 בנובמבר 1987 141 שיקגו, אילינוי Starrcade
- פנויה - 15 באפריל 1988 - - - דאסטי רודס תקף את נשיא הארגון, ג'ים קורנט
41 בארי וינדהאם 1 13 במאי 1988 283 יוסטון, טקסס האוס שואו וינדהאם הביס את ניקיטה קולוף בטורניר על התואר.
42 לקס לוגר 2 20 בפברואר 1989 76 שיקגו, אילינוי Chi-Town Rumble
43 מייקל הייס 1 7 במאי 1989 15 נאשוויל, טנסי WrestleWar
44 לקס לוגר 3 22 במאי 1989 523 בלופילד, וירג'יניה המערבית האוס שואו לוגר נהפך לאלוף עם ההחזקה הכי ארוכה בהיסטוריה של האליפות (17 חודשים).
45 סטן האנסן 1 27 באוקטובר 1990 50 שיקגו, אילינוי Halloween Havoc
46 לקס לוגר 4 16 בדצמבר 1990 210 סנט לואיס, מיזורי Starrcade
- פנויה - 14 ביולי 1991 - בולטימור, מרילנד The Great American Bash האליפות התפנתה לאחר שלקס לוגר זכה באליפות העולם במשקל כבד של ה-WCW.
47 סטינג 1 25 באוגוסט 1991 86 אטלנטה, ג'ורג'יה האוס שואו סטינג הביס את "סטון קולד" סטיב אוסטין בטורניר על התואר.
48 ריק רוד 1 19 בנובמבר 1991 419 סוואנה, גאורגיה Clash of the Champions XVII
- פנויה - דצמבר 1992 - - - האליפות התפנתה מכיוון שריק רוד נפצע.
49 דאסטין רודס 1 11 בינואר 1993 138 אטלנטה, ג'ורג'יה Saturday Night רודס ניצח את ריקי סטימבאוט בקרב על התואר.
- פנויה - 29 במאי 1993 - - WorldWide קרב בין רודס לבין ריק רוד על התואר הסתיים בתיקו.
50 דאסטין רודס 2 30 באוגוסט 1993 119 אטלנטה, ג'ורג'יה Saturday Night רודס ניצח את ריק רוד בקרב על האליפות.
51 סטיב אוסטין 1 27 בדצמבר 1993 240 שרלוט, צפון קרוליינה Starrcade '93: 10th Anniversary
52 ריקי סטימבאוט 4 24 באוגוסט 1994 25 סידר רפידס, איווה Clash of the Champions XXVIII
53 סטיב אוסטין 2 18 בספטמבר 1994 <1 רואנוק, וירג'יניה Fall Brawl 1994: War Games סטימבאוט נפצע והאליפות הוענקה לאוסטין.
54 ג'ים דאגן 1 18 בספטמבר 1994 100 רואנוק, וירג'יניה Fall Brawl 1994: War Games דאגן ניצח את סטיב אוסטין בקרב של 33 שניות.
55 ויידר 1 27 בדצמבר 1994 88 נאשוויל, טנסי Starrcade
- פנויה - 25 במרץ 1995 - - - -
56 סטינג 2 2 ביוני 1995 148 דייטון, אוהיו The Great American Bash סטינג ניצח את "מאנג" בקרב על האליפות.
57 קנסוקה סאסאקי 1 13 בנובמבר 1995 44 טוקיו, יפן WCW World in Japan זכה בתואר בארגון NJPW.
58 וואן מן גאנג 1 27 בדצמבר 1995 33 נאשוויל, טנסי Starrcade: World Cup of Wrestling ניצח בקרב חושך באירוע שלם וצפה.
59 קונאן 1 29 בינואר 1996 160 קנטון, אוהיו Main Event
60 ריק פלייר 6 7 ביולי 1996 141 דייטונה ביץ', פלורידה Bash at the Beach
- פנויה - 1 בספטמבר 1996 - - - האלוף, ריק פלייר, נפצע בכתף.
61 אדי גאררו 1 29 בדצמבר 1996 77 נאשוויל, טנסי Starrcade ניצח את דיימונד דאלאס פייג' בטורניר על התואר.
62 דין מלנקו 1 16 במרץ 1997 85 צ'ארלסטון הצפונית, דרום קרוליינה Uncensored
63 ג'ף ג'ארט 1 9 ביוני 1997 73 בוסטון, מסצ'וסטס Monday Nitro
64 סטיב מקמייקל 1 21 באוגוסט 1997 25 נאשוויל, טנסי Clash of the Champions XXXV
65 קורט הניג 1 15 בספטמבר 1997 104 שרלוט, צפון קרוליינה Monday Nitro
66 דיימונד דאלאס פייג' 1 28 בדצמבר 1997 112 וושינגטון, די. סי. Starrcade
67 רייבן 1 19 באפריל 1998 1 דנוור, קולורדו Spring Stampede
68 גולדברג 1 20 באפריל,1998 77 קולורדו ספרינגס, קולורדו Monday Nitro
- פנויה - 6 ביולי 1998 - - - התפנתה כגולדברג זכה באליפות העולם במשקל כבד של ה-WCW והיה חייב לפנותה.
69 ברט הארט 1 20 ביולי 1998 21 סולט לייק סיטי, יוטה Monday Nitro ניצח את דיימונד דאלאס פייג' על האליפות.
70 לקס לוגר 5 10 באוגוסט 1998 1 ראפיד סיטי, דרום דקוטה Monday Nitro
71 ברט הארט 2 11 באוגוסט 1998 76 פארגו, צפון דקוטה Thunder שודר ב-13 באוגוסט.
72 דיימונד דאלאס פייג' 2 26 באוקטובר 1998 35 פיניקס, אריזונה Monday Nitro
73 ברט הארט 3 30 בנובמבר 1998 70 צ'טנוגה, טנסי Monday Nitro קרב ללא פסילות.
74 רודי פייפר 3 8 בפברואר 1999 13 באפלו, ניו יורק Monday Nitro
75 סקוט הול 1 21 בפברואר 1999 25 אוקלנד, קליפורניה SuperBrawl IX
- פנויה - 18 במרץ 1999 - - - פונתה על ידי יו"ר WCW, ריק פלייר.
76 סקוט סטיינר 1 11 באפריל 1999 85 טקומה, וושינגטון Spring Stampede ניצח את בוקר טי בטורניר על התואר.
- פנויה - 5 ביולי 1999 - אטלנטה, ג'ורג'יה Monday Nitro פונתה על ידי יו"ר WCW, ריק פלייר.
77 דייוויד פלייר 1 5 ביולי 1999 35 אטלנטה, ג'ורג'יה Monday Nitro ריק פלייר הענק לבנו, דייוויד, את התואר.
78 כריס בנואה 1 9 באוגוסט 1999 34 בויסי, איידהו Monday Nitro
79 סייקו סיד 1 12 בספטמבר 1999 42 ווינסטון סיילם, צפון קרוליינה Fall Brawl
80 גולדברג 2 24 באוקטובר 1999 1 לאס וגאס, נבדה Halloween Havoc הקרב הופסק לאחר שסייקו סיד דימם קשות וגולדברג זכה באליפות.
81 ברט הארט 4 25 באוקטובר 1999 14 פיניקס, אריזונה Monday Nitro
82 סקוט הול 2 8 בנובמבר 1999 41 אינדיאנפוליס, אינדיאנה Monday Nitro קרב סולמות מרובע, גולדברג וסייקו סיד השתתפו גם.
83 כריס בנואה 2 19 בדצמבר 1999 1 וושינגטון, די. סי. Starrcade סקוט הול נפצע בברך ובנואה קיבל את התואר.
84 ג'ף ג'ארט 2 20 בדצמבר 1999 27 בולטימור, מרילנד Monday Nitro קרב סולמות.
- פנויה - 16 בינואר 2000 - סינסינטי, אוהיו Souled Out ג'ארט נפצע והאליפות פונתה.
85 ג'ף ג'ארט 3 17 בינואר 2000 84 קולומבוס, אוהיו Monday Nitro האליפות הוענקה לג'ארט על ידי הקומיסר של ה-WCW, קווין נאש.
- פנויה - 10 באפריל 2000 - דנוור, קולורדו Monday Nitro פונתה על ידי אריק בישופ ווינס רוסו בגלל שהארגון "אותחל".
86 סקוט סטיינר 2 16 באפריל 2000 84 שיקגו, אילינוי Spring Stampede ניצח את סטינג בטורניר על האליפות.
- פנויה - 9 ביולי 2000 - דייטונה ביץ', פלורידה Bash at the Beach פונתה כי סטיינר הושעה מה-WCW.
87 לאנס סטורם 1 18 ביולי 2000 66 אובורן הילס, מישיגן Monday Nitro ניצח את מייק אווסום בטורניר על האליפות.
88 טארי פאנק 2 22 בספטמבר 2000 1 אמרילו, טקסס האוס שואו
89 לאנס סטורם 2 23 בספטמבר 2000 36 לובוק, טקסס האוס שואו
90 ג'ן רקטיון 1 29 באוקטובר 2000 15 לאס וגאס, נבדה Halloween Havoc ניצח את לאנס סטורם ואת ג'ים דאגן בקרב 2 נגד 1.
91 לאנס סטורם 3 13 בנובמבר 2000 13 לונדון, אנגליה Monday Nitro
92 ג'ן רקטיון 2 26 בנובמבר 2000 49 מילווקי, ויסקונסין Mayhem
93 שיין דאגלס 1 14 בינואר 2001 22 אינדיאנפוליס, אינדיאנה Sin קרב הראשון שמדמם.
94 ריק סטיינר 1 5 בפברואר 2001 41 טופלו, מיסיסיפי Monday Nitro
95 בוקר טי 1 18 במרץ 2001 128 ג'קסונוויל, פלורידה Greed באותו זמן ה-WWE רכשו את WCW.
96 כריס קאניון 1 24 ביולי 2001 48 פיטסבורג, פנסילבניה סמאקדאון! האליפות הוענקה לו על ידי בוקר טי והבעלים של ECW סטפני מקמהן.
97 טאג'ירי 1 10 בספטמבר 2001 13 סן אנטוניו, טקסס Raw Is War
98 ריינו 1 23 בספטמבר 2001 29 פיטסבורג, פנסילבניה בלתי נסלח
99 קורט אנגל 1 22 באוקטובר 2001 21 קנזס סיטי, מיזורי Raw
100 אדג' 1 12 בנובמבר 2001 6 בוסטון, מסצ'וסטס Raw
- מאוחדת - 18 בנובמבר 2001 - גרינסבורו, צפון קרוליינה סדרת ההישרדות אדג' ניצח את האלוף הבין יבשתי, טסט, ואז שתי האליפויות אוחדו.
101 אדי גאררו 2 27 ביולי 2003 84 דנוור, קולורדו נקמה גאררו ניצח את כריס בנואה בטורניר על האליפות.
102 ביג שואו 1 19 באוקטובר 2003 147 בולטימור, מרילנד ללא רחמים
103 ג'ון סינה 1 14 במרץ 2004 114 ניו יורק, ניו יורק רסלמניה 20
- פנויה - 8 ביולי 2004 - ויניפג, מניטובה סמאקדאון! האליפות נלקחה מסינה לאחר שתקף את המנהל הכללי של סמאקדאון, קורט אנגל.
104 בוקר טי 2 29 ביולי 2004 68 סינסינטי, אוהיו סמאקדאון! קרב הדחות בין ג'ון סינה, רנה דופרי, קנזו סוזוקי, רוב ואן דאם, בילי גאן, צ'ארלי האס ולות'ר ריינס.
105 ג'ון סינה 2 3 באוקטובר 2004 2 מזרח רתרפורד, ניו ג'רזי ללא רחמים
106 קרליטו 1 7 באוקטובר 2004 42 בוסטון, מסצ'וסטס סמאקדאון!
107 ג'ון סינה 3 18 בנובמבר 2004 105 דייטון, אוהיו סמאקדאון!
108 אורלנדו ג'ורדן 1 3 במרץ 2005 173 אלבני, ניו יורק סמאקדאון!
109 כריס בנואה 3 21 באוגוסט 2005 58 וושינגטון, די. סי. סאמרסלאם
110 בוקר טי 3 21 באוקטובר 2005 35 רינו, נבדה סאמרסלאם
- פנויה - 25 בנובמבר 2005 - שפילד, אנגליה סמאקדאון! קרב בין האלוף, בוקר טי, לבין כריס בנואה על האליפות נגמר בהצמדה כפולה.
111 בוקר טי 4 13 בינואר 2006 40 פילדלפיה, פנסילבניה סמאקדאון! ניצח את בנואה בקרב הטוב מחמש.
112 כריס בנואה 4 19 בפברואר 2006 42 בולטימור, מרילנד No Way Out
113 ג'ון "בראדשואו" לייפילד 1 2 באפריל 2006 51 רוזמונט, אילינוי רסלמניה 22
114 בובי לאשלי 1 26 במאי 2006 49 בייקרספילד, קליפורניה סמאקדאון!
115 פינלי 1 14 ביולי 2006 49 מיניאפוליס, מינסוטה סמאקדאון!
116 מר קנדי 1 1 בספטמבר 2006 42 רדינג, פנסילבניה סמאקדאון! קרב משולש בין קנדי, פינלי ובובי לאשלי.
117 כריס בנואה 5 13 באוקטובר 2006 222 ג'קסונוויל, פלורידה סמאקדאון!
118 MVP‏ 1 20 במאי 2007 343 סנט לואיס, מיזורי יום הדין קרב 2 מתוך 3 הצמדות.
119 מאט הארדי 1 27 באפריל 2008 84 בולטימור, מרילנד באקלאש התואר הועבר ל-ECW יחד עם הארדי בדראפט.
120 שלטון בנג'מין 1 20 ביולי 2008 240 יוניונדייל, ניו יורק The Great American Bash התואר חזר לסמאקדאון לאחר שבנג'מין הוחשב כמתאבק בסמאקדאון.
121 MVP‏ 2 20 במרץ 2009 76 קורפוס כריסטי, טקסס סמאקדאון התואר הועבר ל-Raw שהמתאבק MVP הועבר לשם בדראפט.
122 קופי קינגסטון 1 1 ביוני 2009 126 ברמינגהאם, אלבמה Raw
123 המיז 1 5 באוקטובר 2009 224 וילקס-בארה, פנסילבניה Raw
124 ברט הארט 5 17 במאי 2010 7 טרנטו, אונטריו Raw קרב ללא פסילות וללא ספירות חוץ.
- פנויה - 24 במאי 2010 - טרנטו, אונטריו Raw התפנתה כשברט הארט נהפך למנהל הראשי של Raw.
125 R-טרות' 1 24 במאי 2010 21 טולידו, אוהיו Raw ניצח את המיז בקרב על האליפות.
126 המיז 2 14 ביוני 2010 97 שרלוט, צפון קרוליינה Raw ניצח את R-טרות', את זאק ריידר ואת ג'ון מוריסון בקרב מרובע.
127 דניאל בריאן 1 19 בספטמבר 2010 176 רוזמונט, אילינוי Night of Champions
128 שיימוס 1 14 במרץ 2011 48 סנט לואיס, מיזורי Raw התואר הועבר לסמאקדאון יחד עם שיימוס.
129 קופי קינגסטון 2 1 במאי 2011 49 טמפה, פלורידה חוקי אקסטרים קרב שולחנות, התואר הועבר חזרה ל-Raw יחד עם קינגסטון.
130 דולף זיגלר 1 19 ביוני 2011 182 וושינגטון, די. סי. Capitol Punishment
131 זאק ריידר 1 18 בדצמבר 2011 29 בולטימור, מרילנד TLC: שולחנות, סולמות וכיסאות
132 ג'ק סוואגר 1 16 בינואר 2012 49 אנהיים, קליפורניה Raw
133 סנטינו מארלה 1 5 במרץ 2012 167 בוסטון, מסצ'וסטס Raw
134 אנטוניו סזארו 1 18 באוגוסט 2012 239 לוס אנג'לס, קליפורניה סאמרסלאם שודר ב-יוטיוב כחלק מקדם התוכנית של סאמרסלאם 2012.
135 קופי קינגסטון 3 15 באפריל 2013 34 גרינוויל, דרום קרוליינה Raw
136 דין אמברוס 1 19 במאי 2013 351 סנט לואיס, מיזורי חוקי אקסטרים
137 שיימוס 2 5 במאי 2014 182 אלבני, ניו יורק Raw קרב הדחות של 20 מתאבקים.
138 רוסב 1 3 בנובמבר 2014 146 באפלו, ניו יורק Raw Backstage Pass הקרב שודר ב-WWE Network לאחר סיומה של Raw.
139 ג'ון סינה 4 29 במרץ 2015 147 סנטה קלרה, קליפורניה רסלמניה 31
140 סת' רולינס 1 23 באוגוסט 2015 28 ברוקלין, ניו יורק סאמרסלאם קרב על אליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד ועל אליפות ארצות הברית.
141 ג'ון סינה 5 20 בספטמבר 2015 35 יוסטון, טקסס לילה של אלופים
142 אלברטו דל ריו 1 25 באוקטובר 2015 78 לוס אנג'לס, קליפורניה גיהנום בכלוב
143 קאליסטו 1 11 בינואר 2016 1 ניו אורלינס, לואיזיאנה Raw
144 אלברטו דל ריו 2 12 בינואר 2016 12 לאפייט, לואיזיאנה סמאקדאון שודר ב-14 בינואר 2016.
145 קאליסטו 2 24 בינואר 2016 119 אורלנדו, פלורידה רויאל ראמבל
146 רוסב 2 22 במאי 2016 126 ניוארק, ניו ג'רזי חוקי אקסטרים האליפות החלה להיות מוצגת בתוכנית RAW.
147 רומן ריינס 1 26 בספטמבר 2016 107 אינדיאנפוליס, אינדיאנה התנגשות של אלופים
148 כריס ג'ריקו 1 9 בינואר 2017 83 ניו אורלינס, לואיזיאנה RAW
149 קווין אוונס 1 2 באפריל 2017 40 אורלנדו, פלורידה רסלמניה 33
150 כריס ג'ריקו 2 30 באפריל 2017 2 סאן חוזה, קליפורניה פייבאק
151 קווין אוונס 2 2 במאי 2017 66 ניו אורלינס, לואיזיאנה סמאקדאון לייב הקרב היה קרב חוזר
152 איי ג'יי סטיילס 1 7 ביולי 2017 16 מדיסון סקוור גארדן, ניו יורק WWE Live Event
153 קווין אוונס 3 23 ביולי 2017 2 פילדלפיה, פנסילבניה באטלגראונד הקרב היה קרב חוזר
154 איי ג'יי סטיילס 2 25 ביולי 2017 75 ריצ'מונד, וירג'יניה סמאקדאון לייב הקרב היה קרב חוזר משולש כאשר כריס ג'ריקו היה המתאבק השלישי.
155 בארון קורבין 1 8 באוקטובר 2017 70 דטרויט, מישיגן גיהנום בכלוב הקרב היה קרב משולש בין בארון קורבין, איי ג'יי סטיילס וטיי דילינג'ר.
156 דולף זיגלר 2 17 בדצמבר 2017 9 בוסטון, מסצ'וסטס התנגשות של אלופים הקרב היה קרב משולש בין דולף זיגלר, בארון קורבין ובובי רוד.
- פנויה - 26 בדצמבר 2017 - רוזמונט, אילינוי SmackDown Live דולף זיגלר ויתר על התואר, האלוף יגיע מטורניר של שמונה מתאבקים.
157 בובי רוד 1 16 בינואר 2018 54 בוסטון, מסצ'וסטס SmackDown Live ג'ינדר מהאל ניצח בחצי הגמר את אקסבייר וודס ויותר מאוחר באותו הערב בובי רוד ניצח בחצי הגמר את מוג'ו ראוולי. לאחר הקרב של רוד, המשרתים של מהאל תקפו את רוד ולאחר מכן הג'נרל מנג'ר, דניאל בריאן, נכנס והודיע שקרב האליפות לא יתקיים ברויאל ראמבל, אלא באותו הערב ובקרב בין השניים ניצח רוד.
158 רנדי אורטון 1 11 במרץ 2018 28 קולומבוס, אוהיו פאסטליין
159 ג'ינדר מהאל 1 8 באפריל 2018 8 ניו אורלינס, לואיזיאנה רסלמניה 34 הקרב היה קרב מרובע שכלל בנוסף את בובי רוד ורוסב.
160 ג'ף הארדי 1 16 באפריל 2018 האלוף הנוכחי הרטפורד, קונטיקט Raw

מובילי הזכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתאבק פעמים
ריק פלייר 6
לקס לוגר, כריס בנואה, ברט הארט, ג'ון סינה, הו מקדניאל 5
בלאקג'ק מוליגן, בוקר טי, ריקי סטימבואט 4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליפות ארצות הברית בוויקישיתוף