אלי רגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי רגב
אליהו הוניגספלד
סא"ל אלי רגב, 1988
סא"ל אלי רגב, 1988
סא"ל אלי רגב, 1988
לידה 18 במרץ 1948 (בן 76)
ניקוסיה בקפריסין
תאריך עלייה אפריל 1948
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי פולי
השכלה תאר ראשון בהיסטוריה אוניברסיטת תל אביב
תאר שני מדעי החברה וחינוך אוניברסיטת חיפה
הכשרת מנהלי בית ספר
בת זוג אורה מבית יוסף
השתייכות חיל הים הישראליחיל הים הישראליחיל הים
תקופת הפעילות 1966–2016 (כ־50 שנה)
דרגה סגן-אלוף (ים) סגן-אלוף
תפקידים בשירות

מפקד אח"י אילת (סער 2)
מפקד אח"י נגה מפקד אח"י מולדת
מפל"ג שליטה בסיס חיפה
סגן מפקד זירת ים סוף
מפקד בתי ספר הפעלה בבה"ד חיל הים

מפקד קדטים בבית הספר לקציני ים עכו
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה.
עיטורים
ציון לשבח ממפקד חיל הים
תפקידים אזרחיים
מנהל בית הספר לקציני ים עכו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלי רגב (נולד ב-18 במרץ 1948) הוא קצין צה"ל בגמלאות שהיה מנהל בית הספר לקציני ים עכו. החל את דרכו כלוחם בטרפדות וזכה לציון לשבח על פעילות בקרב רומני. שירת כמפקד ספינת טילים ומפל"ג שליטה בבסיס חיפה.

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלי רגב נולד ב-18 במרץ 1948 בניקוסיה שבקפריסין. בכור לאסתר ונתן הוניגספלד ניצולי שואה שעלו כמעפילים במולדת (אוניית מעפילים) לחופי חיפה וגורשו לקפריסין ב-31 במרץ 1947.

לאחר הולדתו של רגב עלו הוריו אסתר ונתן הוניגספלד באפריל 1948 לקיבוץ אשדות יעקב, בשנת 1952 בגיל 4 עברה המשפחה למושב לימן, וכעבור שנתיים עברה לנהרייה.

רגב למד שמונה שנים בבית הספר היסודי "דוד רמז" בנהריה, והצטרף לאגודת הימייה בנהריה. המשיכה לים שנוצרה באגודת השייט הניעה את רגב להירשם לבית הספר הימי מבואות-ים שבמכמורת בניהולו של מרדכי פאיאנס, המדריך חיים מגדלי ואם הבית אסתר ריימונד. בחופשת הקיץ עבר רגב קורס מפקדי סירות במסגרת גדנ"ע ים בעכו בהדרכתו של יוסף זברק.

שירות בחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1966 התגייס רגב עם רוב בני מחזורו מבית הספר מבואות ים והוצב בבסיס חיפה, בפלגת ספינות הטורפדו, פלגה 914 על הספינה ט-205 בפיקודו של סגן רפי רז.

פלגת הטרפדות 914[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגב הוצב בספינה ט-205 בנזין כימאי ותותחן תותח אורליקון 20 מ"מ, בפיקודו של סגן רפי רז. השירות בטרפדות היה כרוך בהפלגות אימונים ומבצעים רבים. לפני מלחמת ששת הימים ט-205 עלתה לשיפוץ והצוות עבר לספינה ט-203 שירדה משיפוץ. במלחמת ששת הימים שפרצה ב-5 ביוני 1967 השתתף רגב עם הספינה בפיקודו של סרן (מיל) רמי רפאלי בפעולת פורט סעיד (1967). ביום 8 ביוני השתתפה הספינה באירוע תקרית ליברטי, תקיפת אונית ביון אמריקאית שנכנסה לאזור הלחימה.

קרב רומני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר מלחמת ששת הימים ב-11 ביולי 1967 השתתף רגב בכוח שמנה שתי טרפדות אח"י "דיה" ט-204 בפיקודו של סגן גיל קרן ואח"י "איה " בפיקודו של סרן רפי רז. מפקד זוג הטרפדות סגן מפקד הפלגה סרן אלי רהב, והמשחתת אח"י אילת בפיקוד סא"ל יצחק שושן, נתקלו בשתי ספינות טורפדו מצריות P-183 מול חופי רומני בצפון סיני.

בקרב שהתפתח שנודע בשם "קרב הרומני", הוטבעו שתי ספינות הטורפדו המצריות, האחת על ידי הטרפדות והשנייה על ידי המשחתת אח"י "אילת". רגב היה תותחן חרטום ותפקד גם ירה וגם טען מחסניות. על תפקודו בקרב רומני זכה רגב לציון לשבח, ממפקד חיל הים האלוף שלמה אראל.

קורס חובלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קרב רומני שכנע מפקד הספינה סרן רפי רז את רגב להתנדב לקורס החובלים. לאחר מעבר המבדקים, עבר רגב לבסיס ההדרכה של חיל הים והחל בקורס חובלים מחזור י"ז (17) מספר חובל 471. מפקדו של הקורס היה סרן אבשלום יחיאל ומפקד בית הספר לחובלים היה סא"ל משה אורן, שהיה מפל"ג הטרפדות במלחמת ששת הימים.

ספינות הטילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום קורס חובלים 1969 נשלח רגב בשייטת ספינות הטילים ושובץ בספינת הטילים אח"י עכו סער 2 בפיקודו של רס"ן יעקב ניצן, בתפקיד סגן קצין גנ"ק. לאחר שנה מונה כמ"מ קצין גנ"ק בפיקודו של רס"ן מאיר נוי. בהמשך נשלח לבה"ד חיל הים לקורס פיקוד ימי גנ"ק בפיקודו של רס"ן מיכה רם. בסיום הקורס הוצב כקצין גנ"ק וסגן מפקד הספינה באח"י חיפה (סער 2) בפיקודו של רס"ן יצחק קוראל אלמוג. אח"י "חיפה" עלתה לשיפוץ ארוך במספנת חיל הים. במרץ 1973 הוצב רגב באח"י מזנק בפיקודו של סא"ל מיכאל ברקאי ששימש גם מפל"ג 32.

ביוני 1973 נעשה ברקאי מפקד השייטת וסא"ל יעקב ניצן נעשה מפל"ג 32 וכמפקד אח"י מזנק. באותה עת הותקנו מערכות טילי גבריאל ואח"י מזנק הפכה לסער 2 ספינת טילים. במהלך תקופת ההתקנות באפריל 1973 השתתף רגב עם הספינה במבצע אביב נעורים בכוח החפ"ק.

מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגב שירת באח"י "מזנק" כקצין גנ"ק וסגן מפקד הספינה בתקופת מלחמת יום כיפור. כל תקופת ההתקנות הספינה לא אוישה בצוות מלא, שעות ההפלגה והאימונים צומצמו דרסטית עד שבוע לפני המלחמה, שאז הוצב בה מפקד רס"ן משה בן ישי (צינר). אח"י "מזנק" הייתה ספינת הפיקוד של שייטת 3, בפיקוד מפקד השייטת אל"ם מיכאל ברקאי (יומי) עם החפ"ק, בקרב לטקיה שפתח את המבצעים בזירה הימית במלחמת יום כיפור.

אח"י מזנק הותקפה שוב בטילי סטיקס ב-8 באוקטובר 1973 בעת שהפליגה צפונית לנמל פורט סעיד, בדרכה לאזור ימת ברדאוויל להגשת סיוע לאח"י חנית (סער 3) שעלתה על חוף סיני ליד בסיס דפנה. הספינה לא נפגעה.

לאחר המלחמה דצמבר 1973 אח"י "מזנק" ואח"י "קשת" בפיקוד מש"ט 3 יומי, בצעו ליווי אוניות שהובילו רכש ביטחוני במרכז הים התיכון. בעקבות ים קשה נכנסו הספינות לעגינה במים הטריטוריאליים של האי מלטה, כמסתור מהים הסוער. המלטזים הזמינו את הספינות להיכנס לנמל ולטה, אך מפקד השייטת מיכאל ברקאי, חשד בכוונותיהם ולא נענה להזמנה. הספינות יצאו מהעגינה לים הסוער. מאוחר יותר הועברה התנצלות דיפלומטית מישראל.

חובלים ופיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1974 מונה רגב למפקד מחזורים בבית הספר לחובלים מחזורים כ"ה ומחזור כ"ו עד יולי 1975. מפקדי בית ספר לחובלים היו סא"ל שאול סלע והחליפו סא"ל אברהם בן שושן. מפקד אח"י "אילת"- בפברואר 1976 מונה רגב למפקד אח"י "אילת" (סער 2)עד יולי 1977. מפקד אח"י נוגה - ביולי 1977 מונה רגב למפקד אח"י נוגה, שהחליף את רס"ן עמי שראל. אח"י נגה שימשה אוניית הדרכה ואוניית עזר, ויצא איתה להפלגות אימונים והדרכה של קורסי החובלים ובתי ספר ימיים. שירת עד אוגוסט 1978, ואז מסר את הפיקוד לרס"ן עמי שגב, ומונה זמנית לקצין הדרכה ואג"מ ש/3 תחת המש"ט אל"ם חיים שקד.

מפקד אחי" מולדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1979 מונה רגב כמפקד אח"י מולדת סער 4 סדרת נדרן שהייתה בבנייתה במספנות ישראל. המולדת הושקה ב-22 מרץ 1979, על ידי הגברת מרים איתן, אשתו של הרמטכ"ל רפאל איתן, שגם נכח בהשקה.

ב־14 בנובמבר 1979 זכתה אחי מולדת תחת פיקודו של רגב מקום ראשון בשייטת. במבחן הכשירות, בציון משוקלל 93.37%.

ב-4 במאי 1980 השתתפו אח"י מולדת ואח"י קוממיות, שתי הספינות החדשות ביותר, במבצע "פעולה מוצלחת" לאלכסנדריה שבמצרים, לאחר שהוזמנו על ידי נשיא מצרים לביקור ראשון והיסטורי שם. הקוממיות כספינת פיקוד, בפיקודו של רס"ן יעקב גז והמולדת בפיקודו של רס"ן אלי רגב. מפקד המשלחת אל"ם אברהם בן שושן, מפקד הכוח סא"ל אלכס טל. עוד הפליגו אל"ם יצחק קוראל אלמוג, אל"ם זאב יחזקאלי, ואל"ם ישראל לשם. השגריר ישראל במצרים ד"ר אליהו בן אלישר הגיע לביקור בספינות. צוותי הספינות ביקרו באלכסנדריה ובקהיר, וזכו לקבלת פנים של מפקד חיל הים המצרי האדמירל מוחמד עלי ואשתו.

באוגוסט 1980 סיים רגב את הפיקוד על אח"י מולדת ומסר אותה לסרן זאב ינובסקי.

בספט' 1980 ועד ספט' 1981 נשלח רגב לפו"ם ארוך זרוע ים. מפקדי פו"ם זרוע ים היו אל"ם ישראל לשם ואל"ם דב בר שהחליפו בינואר 1981.

פלגת שליטה בסיס חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1981 מונה רגב לתפקיד מפקד פלגת שליטה בסיס חיפה. הפלגה עוקבת באופן רצוף בשגרה ובמלחמה אחרי המתרחש בזירה הימית בצפון המדינה. עם פריסת תחנות מכ"ם מאולגה בדרום ועד ראס בידה בלבנון. הפלגה התבססה על חיילים וחיילות סדיר, קציני וחיילי מילואים.

במלחמת לבנון הראשונה יוני 1982, בסיס חיפה בפיקודו של תא"ל אברהם בן-שושן פרס תחנות מכ"ם בלבנון, בשפך הזהרני ובדוחא דרומית לעיר דאמור עם צוותי מילואים. תחנת המכ"ם בדוחא נסגרה עם יציאת צה"ל מבירות. בשנים אלה הצליח חיל הים לסגור את הגבול הימי באופן מוחלט כנגד ניסיונות פיגוע רבים בדרך הים.

בשנת 1984 הוצב רגב בזירת ים סוף לתפקיד סגן מפקד זירת ים סוף.
בשנת 1985 פיקד רגב על בתי ספר הפעלה בבה"ד חיל הים.
בשנת 1987 מונה רגב לתפקיד מפקד הקדטים בבית הספר לקציני ים עכו, תחת ניהולו של סא"ל (מיל) זאב אלמוג (אברוצקי).
ב-31 ביולי 1991 פרש רגב לגמלאות.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שירותו הצבאי סיים רגב תואר ראשון בהיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במדעי החברה וחינוך אוניברסיטת חיפה.

לאחר שחרורו מצה"ל ביולי 1991, הומלץ רגב על ידי מחלקת פרישה ללימודי "הסבת אקדמאיים להוראה" במכללת בית ברל במשך שנת לימודים אקדמית, במקצועות היסטוריה, אזרחות ומדעי החברה. ובשנת 1992 המשיך ללימודי הכשרת מנהלי בתי ספר. במהלך השנים 1992–1996 לימד רגב כמורה בחטיבות העליונות בעכו, נהריה וכברי, ושימש מחנך כתה.

מנהל בית הספר לקציני ים עכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם בית הספר לקציני ים עכו#תקופת אלי רגב
ביוני 1996 החליף רגב את זאב אלמוג (אברוצקי) בתפקיד מנהל בית הספר, לאחר שהלה מילא את התפקיד במשך 23 שנים 1973–1996.

תקופת ניהולו של רגב התאפיינה בשינויים רבים, בעקבות מעבר בית הספר מתקצוב ישיר של משרד החינוך, לפיקוח והדרכה של "המנהל לחינוך התיישבותי." משמעות המעבר הייתה קיצוץ תקציבי משמעותי, דבר שהצריך שינוי מבני וארגוני רחב. השינוי נעשה בעבודת צוות בית ספרי רחב, בהשתתפות נציגי עמותת הבוגרים, נציגי ועד ההורים, הפיקוח על בית הספר מהמינהל לחינוך התיישבותי - "צוותי דיון וחשיבה" בליווי יועצת ארגונית חיצונית. מטרת הצוותים הייתה רענון של חזון בית הספר, מטרותיו ויעדיו (באישור מועצת המנהלים). פעילות זו חזרה מדי שנתיים.

הדגש בפעילות החינוכית היה על הפעילות הימית - "הים כאמצעי חינוכי". הפלגות עם ספינות האימונים "עתיד" ו"ארי הים" לאורך חופי המדינה והפלגות לאיים במזרח הים התיכון. השתתפות ברוב השיוטים והמשטים הארציים ופעילות שייט ענפה לאחר שעות הלימודים ובסופי שבוע.

בדיקה עצמית[דרושה הבהרה] – מדי שנתיים קיים רגב צוותי חשיבה בסיוע מומחי עיסוק לבדיקת "בית הספר לאן?" לאחר מפגש ניתוח עיסוק פסיכולוגי בשנת 2010 נקבעה סיסמת ניהול חדשה ” חותרים למנהיגות ומצוינות”[1]

פרסים לבית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת ניהולו של רגב זכה בית הספר לקציני ים עכו, בפרסים רבים חינוכיים, ימיים, לימודיים והתנדבותיים. שניים מהם:

פרס החינוך הארצי 2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרס בחתימת השרה לימור לבנת שנמסר להנהלת בית הספר על ידי הנשיא משה קצב בשנת 2002. "פרס המוענק למוסדות וליחידים שהצטיינו בעשייה חינוכית. על העמדת התלמיד במרכז העשייה החינוכית, על השאיפה להובילו למצוינות ולמיצוי מלא של יכולתו, ועל הישגים הראויים לשבח במניעת נשירה של תלמידים ובהעלאת מספר הזכאים לתעודת בגרות.

על פיתוח ויישום תוכניות לימודיות מקוריות וייחודיות, המבוססות על מקצועות הים, ועל גישה חינוכית הרואה בים אמצעי לגיבוש אישיותו של התלמיד לאחריות אישית, התמדה, משמעת עצמית וחיים בצוות.

על טיפוח מסגרת חינוכית ייחודית, הרואה את בית הספר כבית חינוך ואת הפנימייה כחלק ממנו. ועל אקלים בית ספרי המאפשר למידה וחיים בצוותא של תלמידים יהודים, עולים חדשים, וותיקים יחד עם דרוזים, ערבים וצ'רקסים. כל זאת באווירה של מתן כבוד לזולת, סובלנות ועזרה הדדית.

על פעילות ענפה בחינוך לערכים ועל טיפוח מעורבות, מחויבות ומנהיגות בקרב התלמידים באמצעות פרויקטים ייחודיים כ"ניהול עצמי", הנחיית עמיתים, "אתגרים" ו"קהילה הוגנת".

פרס יד ושם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הבין לאומי להוראת השואה ביד ושם, מביע את הערכתו למפעלים חינוכיים בנושא השואה בהענקת פרסים. בית הספר לקציני ים עכו זכה בפרס על שביצע את פרויקט "סלוניקי". ששיאו הייתה הפלגה בספינות האימונים "עתיד" בפיקודו של ניר בוים ו"ארי הים" בפיקודו של גיל שרמן בספט' 2008 מעכו לסלוניקי ביוון. השתתפו הקדטים ממחלקה ג' (כתה י"א) מחזור נ'. הפרויקט נתמך בתרומות עמותת הבוגרים ובמיוחד בוגרי מחזור ז'.

ההפלגה ארכה תשעה ימי הפלגה לכל כיוון ושהות של שלושה ימים בעיר הנמל סלוניקי ומפגש עם הקהילה היהודית. הפרויקט שילב את לימודי הימאות עם לימודי שואת יהודי אירופה. על התוכנית הייחודית, ייחודה, אופן ביצועה והשפעותיה קיבל בית הספר לקציני ים עכו פרס על תוכנית חינוכית בהוראת השואה לשנת הלימודים תשס"ט.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלי רגב נישא בשנת 1971 לאורה רגב (לבית יוסף) והמשפחה מתגוררת בנהריה. לבני הזוג שלושה ילדים ושישה נכדים.

בנם ניר רגב נרצח בפיגוע במסעדת מקסים בחיפה ב-4 באוקטובר 2003. בן 25 היה במותו.

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמשון עדן, אנשי הברזל על ספינות העץ. עמ' 229, 234, 243, 248, 249. הוצאת אפי מלצר בע"מ 2000.
  • חוברת פרסי חינוך ותעודות הערכה לשנת הלימודים התשס"א, הוצאת משרד החינוך מחלקת הפרסומים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלי רגב בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוחאי פלצור, אמרי שפר בשירות הימי באתר משמר המורשת הימית.