דביר בנדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דביר בנדק
דביר בנדק - כנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר.JPG
דביר בנדק בכנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר, 2015
תאריך לידה 29 בדצמבר 1969 (בן 47)
מקום לידה קריית חיים, ישראל
פרסים פרס השחקן לדרמות טלוויזיוניות בפסטיבל סיאול,
פרס שחקן המשנה ע"ש שמוליק סגל מטעם תיאטרון הבימה זכה במנחה השנה
דמות ידועה אהרון ב"סיפור גדול"
אבי משולם ב"המשרד"
שי רוזן ב"סברי מרנן" מיקי הגדול ב"החיים זה לא הכל נח ליטני הנפילים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקים אחרים יו"ר שח"ם - איגוד שחקני המסך (בשנים 2007-2012)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דביר בֶּנֶדֶק (נולד ב-29 בדצמבר 1969) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ומדבב ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדק נולד וגדל בקריית חיים. היה חניך תנועת הנוער "המחנות העולים". שירת בצה"ל בזמן האינתיפאדה הראשונה ברצועת עזה במסגרת הנח"ל. לאחר שחרורו, טייל ברחבי העולם ולאחר שובו ארצה, לאחר תקופה בה עבד בעבודות עפר החל ללמוד תיאטרון. ב-1997 סיים בנדק את לימודיו בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. לאחר סיום לימודיו החל לעבוד במועדון צוותא כשחקן, פועל במה, תאורן ולבסוף גם כמנהל טכני[1].

ב-2008 קיבל את פרס שחקן המשנה ע"ש שמוליק סגל מטעם תיאטרון הבימה; זכה ב"פרס השחקן לדרמות טלוויזיוניות" בפסטיבל סיאול על משחקו בסרט הסטודנטים של אייל אסרף "החונך"[2]; והיה מועמד לפרסי אופיר על תפקידו בסרט "סיפור גדול"[3] ובסרט "ארץ פצועה"[4].

במשך 5 שנים, עד אוקטובר 2012, כיהן בנדק כיו"ר הוועד המנהל של "שח"ם - ארגון השחקנים בישראל". בתום הקדנציה, החליפו בתפקיד אוהד קנולר. במרץ 2016 התפטר מתפקידו כיו"ר מדור הפרינג' במועצה הישראלית לתרבות ואמנות במחאה על מדיניות שרת התרבות מירי רגב.

בנדק מתגורר בגבעתיים ונשוי לשחקנית עירית נתן בנדק. לשניים שתי בנות משותפות[5].

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסטיבל עכו: ב-1995 גילם את פודזו בהצגה "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט שביימה נולה צ'לטון. ב-1998 שיחק בהצגה "התבוננות" שכתב וביים עמיר קליגר בהשראת כתבי קפקא. ב-1999 שיחק לצד אשתו עירית נתן בנדק בהצגה "גבר אישה מילים" שכתב וביים ניצן כהן. על משחקם בהצגה זו זכו הזוג בפרס על עבודת משחק.

בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא: ב-1997 שיחק בהצגה "הוא". ב-2000 שיחק בהצגה "4 על 4". ב-2003 שיחק בהצגה "מחזה לילה" מאת יהושע סובול שביים בן לוין. ב-2004 שיחק בהצגה "שטחים ופרידות" מאת אלדד כהן שביימה ליחי בקרמן. ב-2008 שיחק בהצגה "מאחר" שכתב וביים עוזי וייל.

ב-תיאטרון צוותא: ב-2000 שיחק בהצגה "ג'ונגול" מאת בעז גאון שביים משה נאור. ב-2003 שיחק בהצגה "פחד קהל" שכתב וביים משה נאור. ב-2005 שיחק בהצגה "צפירה" שכתבו וביימו דני אשור ורותם קינן. ב-2008 שיחק בהצגה "מלחמה - אופרת רוק" שכתב קובי ויטמן וביים איקה זהר.

באנסמבל הרצליה: ב-2001 שיחק בהצגה "גוד" מאת וודי אלן שביים בן לוין.

בתיאטרון אורות: ב-2002 שיחק בהצגה "אני עם אשתך גמרתי" שכתב וביים חנוך רעים.

בתיאטרון תמונע: ב-2005 שיחק בהצגה "משחקי חברה" שכתב וביים ניצן כהן. ב-2006 גילם את אנטון אנטונובניץ', ראש העיר בהצגה "רביזור" מאת גוגול שביים ישי קרני אקהאוז.

בתיאטרון חיפה: ב-2008 שיחק בהצגה "המכוער" מאת מריוס פון מיינבורג שביים ארי רמז. ב-2009 גילם את ג'פרי בהצגה "שלוש מסיבות" מאת אלן אייקבורן שביימה רביד דברה, ושיחק בהצגה "המקום ממנו באתי" מאת דייוויד מאמט שביימו משה נאור ואסף צפור. ב-2013 גילם את טיטו מרלי, טנור, בהצגה "שיגעון באופרה" מאת קן לודוויג שביים משה נאור. הצגה זו הייתה קופרודוקציה עם התיאטרון הקאמרי.

ביולי 2016 החל לשחק בעיבוד למחזה "גלנגרי גלן רוס" שכתב דייוויד מאמט ועלה בתיאטרון חיפה. לצד: דב גליקמן, רמי הויברגר וישי גולן.

בתיאטרון גשר: ב-2010 גילם את גילם את אנטון אנטונובניץ', ראש העיר בהצגה "רביזור" שעיבד רועי חן ע"פ גוגול וביים יבגני אריה. ב-2011 גילם את דון ז'ואן בהצגה "דון ז'ואן" מאת מולייר שעיבד וביים אלכסנדר מורפוב. ב-2012 גילם את פרופ' צ'מלי בהצגה "הארווי" מאת מרי צ'ייס שביים משה איבגי.

ב-2010 גילם את שרק במחזמר "שרק" מאת דייוויד לינדזי אבייר שביים עוז מורג.

בתיאטרון הבימה (1998-2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 גילם את מנדל, המלמד של מנשה בהצגה "הדיבוק - בין שני עולמות" שכתב וביים חנן שניר ע"פ ש. אנ-סקי. ב-1999 גילם את פובליוס בהצגה "יוליוס קיסר" מאת שייקספיר שביים עודד קוטלר. באותה שנה גילם את דודו בהצגה "כריש פטיש" מאת פיליפ רידלי שביימה נויה לנצט, ואת צבי קולוסאל בהצגה "לב טוב" מאת גלעד עברון שביים חנן שניר.

ב-2000 שיחק בהצגה "קדיש לנעמי" מאת אלן גינסברג שעיבד וביים חנן שניר. ב-2002 גילם את אדק המשופם בהצגה "טנגו" מאת סלאבומיר מרוז'ק שביים מישה לוריה. ב-2004 גילם את החייט אדריאן קורבו בהצגה "בגדי המלך" מאת נסים אלוני שביים מיכאל גורביץ', בקופרודוקציה של תיאטרון הבימה ותיאטרון החאן. באותה שנה שיחק בהצגה "חודש בכפר" מאת איוואן טורגנייב שעיבד וביים חנן שניר.

ב-2005 גילם את נחמן טוש ואת ציון בהצגה "מבקר המדינה 2005" מאת אילן חצור שביים אילן רונן. ב-2006 גילם את אהרון, בעלה המת של כרמלה (רונית אלקבץ) בהצגה "פירורים" שכתבה וביימה רביד דברה. ב-2007 גילם את בול וורת'אן, בנה של דייזי (ליא קניג) בהצגה "הנהג של מיס דייזי" מאת אלפרד יורי שביים איציק ויינגרטן.

קריירה בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 גילם את דני איש השב"כ בסרט הטלוויזיה של דרור שאול "מבצע סבתא". ב-2002 גילם את גרינשפן בסדרת הטלוויזיה "שאול" ששודרה ב"הוט". בין השנים 20032005 גילם דמויות שונות בסדרת הטלוויזיה "הרצועה" שזכתה לביקורות מצוינות. ב-2003 גילם את קובי בסדרת הטלוויזיה של אורי ברבש "מיי פירסט סוני", לצד יורם חטב ודפנה רכטר. באותה שנה שיחק בסדרת הטלוויזיה "צימרים" ששודרה בערוץ 1. ב-2007 הוא שיחק בסדרה מדע בדיוני הנקרא "הנפילים" בתור נח ליטני.

ב-2005 גילם את מאסטר קים בסדרת הטלוויזיה "זומזום" ששודרה בערוץ הילדים. ב-2007 גילם את מיקי הגדול בעונה השביעית של הסדרה "החיים זה לא הכל", וגילם את כהן בסדרת הטלוויזיה המוקומנטרית "24/7 - תום אבני" ששודרה בערוץ הילדים. ב-2008 גילם את דמות אחיו הבדיוני של מייקל לואיס בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "גם להם מגיע" (שהורדה משידור תוך זמן קצר) ובאותה שנה גילם דמויות שונות בתוכנית המערכונים ששודרה בערוץ 10 "מקום לדאגה"; גילם את יצחקי בסדרת הטלוויזיה שביים אליאב לילטי "חקירה פנימית"; גילם את נוח ליטני בסדרת הטלוויזיה ששודרה בyes "הנפילים"; גילם את הכומר זבאטס בסדרת הטלוויזיה "פאפאדיזי" ששודרה גם היא בyes והשתתף בסדרת הטלוויזיה "כוונות טובות".

ב-2009 גילם את יעקב בסדרת הטלוויזיה "שירות חדרים", וכן השתתף בתפקיד קבוע בסדרה הקומית "קוויקי", אשר שודרה בערוץ 2 ובערוץ ביפ. ב-2010 גילם את התפקיד הראשי (אבי משולם) בגרסה הישראלית של "המשרד" המופקת על ידי yes; וגילם את אלישע אוטומזגין בסדרת הטלוויזיה "טקסי דרייבר". ב-2011 החל לגלם את דמותו של שי רוזן בסדרה הקומית "סברי מרנן". ב-2013 החל להגיש תוכנית אירוח יחד עם בובות "רד בנד" בתוכנית "המופע של רד ודביר" של הזכיינית "רשת" בערוץ 2.

החל מ-2009 בנדק הוא הפרזנטור של "בנק מזרחי טפחות" ביחד עם ארקדי דוכין[6].

בנובמבר 2014 הנחה את תוכנית הבידור "הכל הולך" בהשתתפותם של הקומיקאים והשחקנים שחר חסון, קרן מור, נעמי לבוב, מולי שולמן, אליאנה תדהר ועוד.

דביר בנדק, 2008

קריירה בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 גילם את אריק בסרטו של יצחק צפל ישורון "זמן אוויר" לצד משה איבגי ויבגניה דודינה. ב-2001 גילם את בעלה של הלגה בסרטו של צבי שיסל "אסקימו לימון: החגיגה נמשכת"; שיחק בסרטו של איתי לב "חמש דקות בהליכה" לצד טל ליפשיץ, שרון אלכסנדר ואלון אבוטבול; וגילם את ברדוגה בסרטו של עודד דוידוף "מרס תורכי". ב-2003 גילם את אבנר בסרטו של דובר קוסיאשווילי "מתנה משמיים", וגילם את גדי בסרטו של דרור שאול "סימה וקנין מכשפה". ב-2005 גילם סרסור בסרטו של יאיר הוכנר "ילדים טובים" המתאר יממה בחייהם של שני נערים תל אביביים העוסקים בזנות; וגילם מאפיונר שכינויו "הבוס" בסרטו זוכה חמישה פרסי אופיר של אייל חלפון "איזה מקום נפלא". ב-2007 שיחק בסרט הסטודנטים של הגר בן-אשר "משעולים", וגילם את שפילמן בסרטו של יונתן פז "אסקימוסים בגליל".

ב-2008 גילם את צחי בסרטו של יאיר הוכנר "אנטארקטיקה" המספר על בדידות וחיפוש אחר אהבה אצל קבוצת להט"ב בתל אביב; וגילם את בונו בסרטו של יקי יושע "עוד אני הולך". ב-2009 גילם את "אהרון" בסרט הקולנוע של שרון מימון וארז תדמור "סיפור גדול" והשתתף בסרטו של דורון ערן "רגליים קרות". ב-2010 שיחק בסרט "יום הולדת"; בסרטה של קרן ידעיה "כלת הים" וגילם את גבי בסרטה של מיכל בת-אדם, "מאיה". ב-2012 גילם את "רביד" בסרט הפיגוע (The Attack)‏[7] הישראלי-לבנוני. ב-2013 יצא לאקרנים הסרט "מי מפחד מהזאב הרע" שגם בו שיחק בנדק. ב-2015 השתתף בנדק בסרט "ארץ פצועה" (של ארז תדמור), עליו היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית שחקן המשנה. עוד באותה שנה שיחק בסרט "איביזה" בתפקיד ג'וש, עבריין מקומי. ב-2016 השתתף בסרט "ברש". ב-2017 השתתף בסרטו של נוני גפן "הכל שבור ורוקד".

קריירת דיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדק דיבב את הדמויות הבאות:

השתתף בדיבוב קולות רקע בסרטים "מכוניות", "שרק השלישי", "מפלצות נגד חייזרים", "הנסיכה והצפרדע", "למעלה", "ארתור והמינימונים 2", "בולט", "וול-אי" ועוד. כמו כן דיבב את הכריש בפסטיגל 2008 ("תפוס ת'פסטיגל").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
2010ששון גבאי (פולישוק)
פרס האקדמיה לטלוויזיה – השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית
2011 – דביר בנדק (המשרד)
הבא:
2012נורמן עיסא (עבודה ערבית)