אתלטיקו נסיונל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אתלטיקו נסיונל
סמל הקבוצה
מידע כללי
שם מלא קורפורסיון דפורטיבה קלוב אתלטיקו נסיונל
כינוי Los Verdolagas, Rey De Copas
תאריך ייסוד 7 במרץ 1947
אצטדיון אצטדיון אטנאסיו חירארדוט, מדיין
(תכולה: 45,943)
בעלים קבוצת ארדילה לוייה
נשיא אנדרס בוטרו פיליפסבורנה
מאמן ריינלדו רואדה
ליגה ליגת העל הקולומביאנית
http://www.atlnacional.com.co/
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

קורפורסיון דפורטיבה קלוב אתלטיקו נסיונלספרדית: Corporación Deportiva Club Atlético Nacional) היא קבוצת כדורגל קולומביאנית מהעיר מדיין. הקבוצה מארחת את משחקי הבית שלה באצטדיון אטנאסיו חירארדוט, המשמש אצטדיון בית גם עבור דפורטיבו אינדפנדיינטה מדיין. שחקני הקבוצה לובשים חולצות פסים בירוק ובלבן. הקבוצה מחזיקה בשיא אליפויות ליגת העל הקולומביאנית עם 15 תוארי אליפות.

ב-1989 זכתה הקבוצה בגביע ליברטדורס לאחר ניצחון על אולימפיה במשחק הגמר. ב-2016 הוכתרה בפעם השנייה כאלופת היבשת אחרי ניצחון על אינדפנדיינטה דל ואייה מאקוודור, כאשר בתווך סיימה כסגנית בטורניר של 1995 אחרי הפסד בגמר לגרמיו.

ב-2016 דורגה הקבוצה במקום הראשון בעולם לפי הדירוג של הפדרציה העולמית לסטטיסטיקה והיסטוריה (IFFHS) והייתה לקבוצה הלא אירופאית הראשונה שנמצאת במקום זה.[1]

ב-2017 הפכה לקבוצה הקולומביאנית הראשונה שזוכה בגביע רקופה סודאמריקנה, אחרי ניצחון על שאפקואנסה מברזיל. שתי הקבוצות נפגשו לאחר שנסיונל החזיקה בתואר אלופת הליברטדורס ושאפקואנסה בתואר אלופת הקופה סודאמריקנה, לאור משחק גמר הסודאמריקנה שלא התקיים ביניהן בעקבות אסון המטוס[2]

לאורך השנים שיחקו בקבוצה כדורגלנים קולומביאנים ידועים כגון פאוסטינו אספרייה, רנה היגיטה, ויקטור אריסטיסאבאל, אנדרס אסקובר, איוואן קורדובה, לאונל אלבארס, אלכסיס גרסיה, אלביירו אוסוריאגה, אקיבלדו מוסקרה, מאוריסיו סרנה, חואן פבלו אנחל, דויד אוספינה וחואן קאמילו סונייגה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו של המועדון והזכייה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הוקמה ב-1947 על ידי לואיס אלברטו וילחאס לופרה, חורחה אוסוריו, אלברטו איסטמן, חילברטו מולינה, ראול ספאטה לוטרו, חורחה גומז חאראמייו, ארטורו טורס פוסאדה וחוליו אורטיז. תחילה הוקמה תחת השם אתלטיקו מוניסיפל והצטרפה לליגה שהוקמה ב-1948. הליגה מנתה עשר קבוצות שרישומן הותנה בתשלום של כ-1,000 פסו קולומביאני. הקבוצה רשמה את ניצחונה הראשון אי פעם במשחק הראשון על קבוצת אוניברסידד דה קולומביה. ב-1951 שונה שמה של הקבוצה לאתלטיקו נסיונל עד היום. הסיבה לשינוי השם הייתה העובדה שפילוסופיית המועדון דגלה בעידוד שחקנים מכל רחבי המדינה ולא רק ממחוז אנטיוקיה, מה גם שהמועדון דגל בהחתמת שחקנים קולומביאנים בלבד ורק ב-1953 החתים את השחקן הזר הראשון, הארגנטינאי אטיליו מיוטי.

הקבוצה שחגגה אלפות ראשונה ב-1954

התואר הראשון של המועדון הגיע בשנת 1954. המאמן היה פרננדו פטרנוסטר, משאימן בקבוצה בקדציה הראשונה כאשר רק החלה הליגה. נסיונל סיימה עונה מרשימה עם הפסד בודד אחד ועם הארגנטינאי קרלוס גמבינה כמלך השערים עם 21.[3] למרות התואר, המשך שנות ה-50 לא היטיבו עם הקבוצה ממדיין שסבלה גם מקריסה כלכלית, מה שאילץ אותה להתאחד עם היריבה העירונית, אינדפנדיינטה מדיין. הקבוצה המאוחדת המשיכה להקרא אתלטיקו נסיונל אבל החזיקה מעמד בדיוק שנה אחת.

הגעתו של אסוולדו סובלדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמן סובלדיה, שעימו זכה המועדון בשתי אליפויות

האליפות השנייה הגיעה רק ב-1973, 19 שנים אחרי האליפות הראשונה, אבל היא גם הייתה הספתח לאחת התקופות היפות של נסיונל. ב-22 ביולי 1976 אישרו במועדון על הגעתו של אחד המאמנים המעוטרים בארגנטינה, אוסוולדו סובלדיה, המאמן שלקח מספר אליפויות עם אסטודיאנטס. כבר בעונתו הראשונה עם הקבוצה, הצליח סובלדיה להוליך אותה לאליפות השלישית בתולדותיה, כאשר היא מנצחת בחוץ במשחק הקבובע את אונסה קלדס 0-2.[4]

ב-1979 הגיע למועדון אחד מהזרים הטובים בהיסטוריה של הכדורגל הקולומביאני, הפרואני ססאר קואטו. קרלוס ולדרמה אף ציין בראיון מסוים שהיה שואב המון השראה ומסתכל על קואטו משחק. ב-1981 השיג סובלדיה את האליפות השנייה שלו והרביעית בסך הכל של נסיונל. הקבוצה העפילה לבית הגמר של הטורניר יחד עם ג'וניור, אמריקה קאלי ודפורטס טולימה. במשחק האחרון התמודדה נסיונל מול אמריקה. שער של איברגואן נתן לנסיונל את היתרון ופנדל שנשרק לטובתה לקראת הסיום, גרם לשחקני אמריקה לעזוב את המגרש לפני השריקה האחרונה ולתת את האות לחגיגות האליפות של נסיונל. הפרואני קואטו סיים ככובש המצטיין עם 17 שערים.[5] אבל כל התקופה המוצלחת של המועדון תחת המאמן הארגנטינאי הגיעה לסיומה באופן טרגי, כאשר סובלדיה מצא את מותו ב-17 בינואר 1982 בעקבות התקף לב שחווה בעת שסגר על הימור של מרוץ סוסים, אהבתו השנייה.

תקופת הקריאולו והקשר לקרטל הסמים הגדול בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-80 וה-90, הקשר בין מועדונים הפאר בקולומביה עם קרטלי הסמים היה חזק ואף גלוי. במקרה של נסיונל, היא קושרה לקרטל הסמים של מדיין שהיה בגדול בעולם בראשותו של הברון פבלו אסקובר. הוא היה מטורף על כדורגל והיה מעין רובין הוד כאשר השקיע הון תועפות בבניית מגרשים בשכונות העוני של העיר וכן עזר מאוד לקבוצתו האהודה, אתלטיקו נסיונל. בהיעדר תמיכה מההתאחדות, הקבוצות מצאו את הפתרון אצל קרטלי הסמים. לא פעם נצפו שחקני נסיונל ודמויות מוכרות כמו רנה היגיטה ולאונל אלבארס, מבקרים את אסקובר בתא המעצר שלו.[6]

אחד התנאים של אסקובר לתמיכה בקבוצה היה לשחק עם שחקנים מקומיים בלבד. תחילה דובר על שחקנים שנולדו במחוז אנטיוקיה בלבד, אחר כך שחקנים שנולדו בקולומביה. נסיונל סיגלה לעצמה פילוסופיה לשחק ללא זרים בכלל בתקופה שנקראה "פורוס קריאולוס" (בספרדית Puros Criollos) שהמשמעות: ילידי המקום. תקופה זו נמשכה 16 שנים, מ-1987 ועד 2003. זו גם הייתה אחת התקופות היפות ביותר של נסיונל מבחינה ספורטיבית.[7] ב-1987 הוחתם המאמן פרנסיסקו מטוראנה בקבוצה והוא לקח עמו את חברו הטוב, הרנן דאריו גומס. השניים עבדו במקביל בנסיונל ובנבחרת הלאומית. ב-1988 הגיעה הקבוצה לגמר והפסידה למיונאריוס אבל הבטיחה את מקומה בגביע הליברטדורס בשנה שלאחר מכן.

נסיונל הוגרלה בבית המוקדם עם מיונאריוס, אמלק ודפורטיבו קיטו. הפתיחה הייתה גרועה עם שלוש תוצאות תיקו והפסד. נסיונל הייתה צריכה לנצח את שני המשחקים האחרונים מול היריבות מאקוודור והיא אכן עשתה זאת עם 1-2 על קיטו ו-1-3 על אמלק. מיונאריוס סיימה ראשונה ונסיונל שנייה, כדי להעפיל לשמינית הגמר. בשמינית פגשה את ראסינג קלוב מארגנטינה וניצחה אותה בסיכום הכללי 2-3. היריבה הבאה ברבע הגמר הייתה מיונאריוס במפגש טעון מאוד שהצית את היריבות המרה בין מחנות האוהדים והמועדונים עד היום. לאחר ניצחון 0-1 במדיין, התאפיין הגומלין בבוגוטה במשחק פראי על גבול האלים, משחק שהסתיים בתיקו 1-1 והעלה את נסיונל לשלב חצי הגמר. עד היום טוענים במיונאריוס כי השופט קיפח אותם מאחר שפחד מפבלו אסקובר.[8]

היגיטה, גיבור גמר הליברטדורס

בחצי הגמר פגשה נסיונל את דאנוביו מאורוגוואי. לאחר 0-0 במשחק הראשון במונטווידאו, נסיונל הראתה עליונות ברורה בגומלין במדיין והביסה את דאנוביו 6-0 כשאלביירו אוסוריאגה כובש ארבעה שערים. כדי להפוך לקבוצה הקולומביאנית הראשונה שזוכה בתואר, היה על נסיונל לגבור בגמר על קלוב אולימפיה מפרגוואי. במשחק הראשון שלטה אולימפיה וניצחה 0-2. בעקבות דרישת הCONMEBOL לשחק את הגמר באצטדיון המכיל מינימום 50,000 מקומות, נאלצה נסיונל לארח את הגומלין באצטדיון בבוגוטה. לאחר מחצית ראשונה מאופסת, כבשו מיניו (שער עצמי) ואוסוריאגה לזכות נסיונל וקבעו 2-2 בסיכום שני המשחקים. כדי להכריע את זהות האלופה, ניצבו הקבוצות בפני בעיטות הכרעה ולאחר 18 ניסיונות, היו אלו שחקני נסיונל שחגגו תואר היסטורי כשניצחו 5-4 עם ארבע עצירות של רנה היגיטה והפנדל המכריע של לאונל אלבארס.[9]

בעקבות זכייתה, פגשה נסיונל ב-17 בדצמבר 1989 את מילאן האיטלקית במשחק על הגביע הביניבשתי המסורתי שנערך בטוקיו, בירת יפן. לאחר 0-0 בתום 90 הדקות, שיחקו הקבוצות עוד 30 דקות של הארכה ודקה לפני שהמשחק יוכרע בבעיטות הכרעה, כבש אלבריגו אבני את שער הניצחון למילנזים בבעיטה חופשית.[10]

ב-1990 שוב נפגשו נסיונל וקלוב אולימפיה, הפעם בחצי גמר הליברטדורס ובניגוד לגמר אשתקד, שחקני אולימפיה היו אלו שחגגו בסיום. באותה שנה נסיונל הספיקה להפסיד לבוקה ג'וניורס במשחק הרקופה אבל זכתה בגביע בינ"ל נוסף כאשר ניצחה בגמר גביע אינטראמריקנה את פומאס ממקסיקו 1-6 בסיכום המשחקים.[11]

נסיונל הוסיפה לעצמה עוד שתי אליפויות קולומביה בשנים 1991 ו-1994. בשנים אלו הקבוצה מוציאה עוד שחקנים שהיוו את הבסיס לנבחרת הלאומית כמו פאוסטינו אספרייה, ויקטור אריסטיסאבאל, מאוריסיו סרנה, חואן פבלו אנחל והרמן גביריה. הקבוצה מצליחה להגיע בפעם השנייה בתולדותיה לגמר גביע הליברטדורס של שנת 1995 כאשר בחצי הגמר היא עוברת את קבוצת הפאר מארגנטינה, ריבר פלייט. לאחר ניצחון באצטדיון אטנאסיו חירארדוט 0-1 משער מדהים של השוער היגיטה בבעיטה חופשית[12], הפסידה נסיונל בגומלין בתוצאה זהה כשהיגיטה שוב מצטיין ומונע הפסד גבוה יותר. בבעיטות ההכרעה שוב הצטיין השוער כאשר כבש מצד אחד והדף מן העבר השני כדי להעלות את קבוצתו לגמר הטורניר מול קבוצת גרמיו הברזילאית. לאחר שהפסידה במשחק הראשון בברזיל 1-3, לא הצליחה נסיונל לבצע מהפך במדיין וסיימה בתיקו 1-1, מה שנתן את הגביע לגרמיו.[13]

בשנת 1996 רכשה קבוצת ארדילה לוייה את הקבוצה. בראש הקבוצה עומד המיליארדר קרלוס ארדילה לוייה, שבבעלותו בין היתר גם הערוץ הממלכתי RCN וכן חברת המשקאות הגדולה פוסטובון, שהיא גם נותנת החסות של הקבוצה. נסיונל הפכה לקבוצה הקולומביאנית הראשונה שנרכשת בידי בעלים פרטי. ב-1997 זכתה הקבוצה בגביע אינטראמריקנה שני שלה לאחר שהחליפה את מחזיקת הגביע, גרמיו, שהחליטה לפרוש. נסיונל פגשה את ספריסה מקוסטה ריקה וניצחה אותה בסיכום 2-3.[14]

עד סוף המאה ה-20 הוסיפה נסיונל עוד שלושה תארים. ב-1998 זכתה בגביע מרקונורטה אחרי ניצחון בסיכום הכללי 4-1 על דפורטיבו קאלי.[15] שנה לאחר מכן זכתה באליפות קולומביה השביעית בתולדותיה, תחת אימונו של שחקן העבר, לואיס פרננדו סוארס, אחרי שגברה בגמר השנתי על אמריקה קאלי בבעיטות הכרעה.[16] זו הייתה האליפות השלישית בה זוכה נסיונל על חשבונה של אמריקה, מה שהגביר עוד יותר את היריבות בין המועדונים ואת המפגשים ביניהם כקלאסיקו של קולומביה. בשנת [2000] זכתה שוב פעם בגביע המרקונורטה והפכה לשיאנית המפעל, כאשר גברה בגמר על מיונאריוס 1-2 בסיכום הכללי.[17]

שליטה מקומית במילניום החדש (2000-2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנה לא מוצלחת הן בליגה המקומית והן בטורניר היבשתי, נסיונל הוזמנה להשתתף בטורניר חדש שהקימה הקונפדרציה הדרום אמריקאית, גביע סודאמריקנה, שהחליף את גביע מרקונורטה וגביע מרקוסור. היא עברה בדרך את אמריקה קאלי, סנטיאגו וונדררס ונסיונל מאורוגוואי, כדי להעפיל למשחק הגמר מול סן לורנסו. לצערה היא קרסה במשחק הראשון ודווקא בבית מול האוהדים, כשהפסידה 0-4 ובעצם איבדה סיכוי לזכות. הגומלין השתיים בתיקו 0-0 והקבוצה מארגנטינה חגגה זכייה ראשונה במפעל החדש.[18] גם בליגה המקומית היא הגיעה לגמר, אבל הפעם אמריקה קאלי הייתה זו שחגגה על חשבונה.

המעבר למתכונת הליגה החדשה של שני טורנירים בשנה עשה רק טוב לקבוצה. היא החליטה גם לשנות את פילוסופיית המועדון בכל הקשור להחתמת שחקנים קולומביאנים בלבד ולאחר 17 שנים החתימה זרים ראשונים: הקשרים חורחה רוחאס מונצואלה והוגו מוראלס מארגנטינה. במהלך שנת 2004 עלתה הקבוצה לגמר בשני הטורנירים, אבל הפסידה לאינדפנדיינטה מדיין וג'וניור בהתאמה. הגמר מול ג'וניור היה דרמטי בצורה בלתי רגילה. נסיונל הפסידה במשחק הראשון בברנקייה 0-3 ולא הרבה נתנו לה סיכוי בגומלין. אבל בעזרת 45,000 אוהדיה שמילאו את אצטדיון אטנאסיו חירארדוט למרות התוצאה במשחק הראשון, נסיונל שלטה ללא עוררין לאורך כל המשחק, עד שכבר הוליכה בתוצאה 1-5, מה שהיה מקנה לה את האליפות. לצערה, ג'וניור הצליחה לכבוש שער מצמק בדקה ה-88 והישוותה את התוצאה בסיכום ל-5-5. האליפות שוב הוכרעה בפנדלים וג'וניור הייתה זו שניצחה בסופו של דבר אחרי גמר הירואי.[19]

ב-2005 מונה למאמן הקבוצה אחיו הבכור של אנדרס אסקובר, סנטיאגו. לקבוצה חזר החלוץ ויקטור אריסטיסאבאל ששיתף פעולה בהתקפה עם הכישרון הצעיר, אדיקסון פראה. יחד עם רוחאס ומוראלס, עם הקפטן הוותיק, מאוריסיו סרנה והמגן חואן קאמילו סונייגה בצעדיו הראשונים בבוגרים, נסיונל הייתה הקבוצה הטובה ביותר בסמסטר הראשון וגם בפלייאוף סיימה ראשונה את הבית שלה. במשחק הגמר היא פגשה את אינדפנדיינטה סנטה פה. אחרי 0-0 באצטדיון אל קאמפין, נסיונל זכתה באליפות השמינית שלה אחרי ניצחון 0-2 בגומלין במדיין.[20]

ב-2007 מתמנה למאמן הקבוצה אוסקר הקטור קינטבני הארגנטינאי, שחודש לפני כן הפתיע את קולומביה כשלקח אליפות עם דפורטיבו פאסטו הקטנה. הקבוצה מחתימה גם שחקנים כמו חיירו פטיניו, אלקין מורייו, אלדו לאאו רמירס ואיוואן הורטדו, שחוברים לדויד אוספינה, חואן קאמילו סונייגה, כרמלו ולנסיה, ויקטור אריסטיסאבאל וסרחיו גלבן ריי. נסיונל רושמת שנה היסטורית והופכת לקבוצה הראשונה שזוכה בשתי אליפויות בעונה אחת מאז שעברו לשיטת הליגה הקצרה. ניצחון על לה אקידד בגמר האפרטורה וניצחון על אתלטיקו הוילה בגמר הפינליססיון, נתנו לנסיונל את אליפויות מספר 9 ו-10.[21][22]

חואן קרלוס אוסוריו, המאמן המעוטר ביותר בתולדות המועדון

לאחר שהקבוצה רשמה תואר נוסף ב-2011 ושוב תחת המאמן אסקובר, המטרה הייתה גביע הליברטדורס. מאחר שכשל בטורניר עצמו, פוטר אסקובר וחואן קרלוס אוסוריו מונה במקומו במאי 2012. לאוהדים היה קשה להסתגל לשיטות החדשות של אוסוריו והקבוצה הייתה רחוקה מלהרשים. האוהדים דרשו את פיטוריו אבל ההנהלה נתנה לו גיבוי שהתחזק עם הזכייה בגביע הקולומביאני. הקבוצה העפילה לשלב הבפלייאוף בטורניר האפרטורה 2013, אבל שוב יכולת חלשה העמידה אותה בסיכוי קלוש להעפיל לגמר, מחזור אחד לסיום. הקבוצה הייתה חייבת לנצח את איטגואי כדי להעפיל והתוצאה הייתה 1-1 בדקה ה-88, כאשר נפסק כדור חופשי לנסיונל. חואן דויד ולנסיה היה הבועט הקבוע והוא זה שגם כבש את שער הניצחון. נסיונל העפילה לגמר מול סנטה פה ולאחר 0-0 במדיין, ניצחה 0-2 בבוגוטה וזכתה באליפות ה-12 שלה.[23] מה שלא היה ידוע אז, זה שאותו שער של ולנסיה פתח את הדרך לשושלת מאוד מוצלחת של נסיונל תחת אוסוריו.

הקבוצה השלימה דאבל או טרבל ב-2013, כאשר זכתה גם באליפות טורניר הפינליססיון וגם שוב בגביע הקולומביאני.[24][25] כלומר ב-2013 זכתה נסיונל בכל התארים המקומיים והודחה בשלב חצי הגמר של גביע סודאמריקנה בידי סאו פאולו. ב-2014 הפך אוסוריו למאמן המעוטר ביותר בתולדות נסיונל, כאשר הוליך את הקבוצה לאליפות שלישית ברציפות[26], לראשונה מאז החלו הטורנירים הקצרים, וכן גם לגמר גביע סודאמריקנה מול ריבר פלייט. לאחר 1-1 בקולומביה, הייתה זו ריבר שחגגה עם ניצחון 0-2 בגומלין בארגנטינה.[27]

גביע הליברטדורס חוזר אחרי 27 שנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2015 הקבוצה נאלצה להפרד מהמאמן אוסוריו, שקיבל הצעה להצטרף לסאו פאולו. מי שנכנס לנעליו הגדולות היה ריינלדו רואדה, שהרזומה שלו כולל בעיקר הצלחה ברמת הנבחרות.[28] רואדה ועוזרו, ברנרדו רדין, המשיכו להתבסס על הבסיס שהשאיר אוסוריו בנסיונל למעט שינויים קטנים כמו הגעתו של ג'ימי צ'ארה ושילובו של הילד בן ה-19, מרלוס מורנו, שהתגלה כהצלחה גדולה. נסיונל הגיעה לגמר הפלייאוף מול ג'וניור, הפסידה בחוץ 1-2 וניצחה בבית 1-0 משער של מרלוס מורנו ולבסוף זכתה בתואר לאחר דו-קרב בעיטות הכרעה. זו הייתה האליפות ה-15 של הקבוצה, שבאופן רשמי הפכה לשיאנית הזכיות בקולומביה לפני מיונאריוס.[29]

המטרה הבאה הייתה גביע הליברטדורס ולשם כך החזירו את ויקטור איברבו מאירופה במקומו של ג'פרסון דוקה שעזב למקסיקו ואת אנדרס איברגואן שהגיע במקום ג'ימי צ'ארה שעזב אף הוא. נסיונל שובצה מספר 4 עם הוראקן מארגנטינה, פניארול מאורוגוואי וספורטינג קריסטל מפרו. נסיונל שברה כמה שיאים בטורניר ואחד מהם היה שהיא הפכה לקבוצה הראשונה אי פעם שלא סופגת שער חובה בשלב הבתים. היא השיגה 16 נקודות מתוך 18 אפשריות, כאשר רק תיקו 0-0 ביתי מול הוראקן במשחק האחרון מונע ממנה לסיים במאזן מושלם. נסיונל כבשה 12 שערים וכאמור לא ספגה כלל.[30]

ריינלדו רואדה, האיש שהחזיר את גביע הליברטדורס לארון של נסיונל

בשמינית הגמר פגשה נסיונל שוב את הוראקן ולאחר תיקו מאופס בחוץ, ניצחה נסיונל במדיין 2-4 והעפילה לרבע הגמר. בשלב זה פגשה נסיונל יריבה ארגנטינאית נוספת, רוסאריו סנטראל. לאחר שלא נכנע במשך שמונה משחקים שלמים, נכנע לראשונה השוער פרנקו ארמני, שספג גול כבר בדקה החמישית. למרות השער, ארמני הצטיין לאורך כל המשחק והיה הגורם העיקרי לכך שהקבוצה הפסידה לבסוף רק על חודו של גול והשאירה לעצמה סיכוי לגומלין. אותו משחק גומלין במדיין היה מאוד דרמטי, כאשר כבר בפתיחה כבשה רוסאריו שער מפנדל והגדילה את היתרון הכולל ל-0-2. אוהדי נסיונל, שראו את החלום הגביע מתרחק, התעודדו כאשר מקנלי טורס צימק את התוצאה לקראת המחצית. עוד שער מהיר של אלחנדרו גרה ונסיונל העמיד את נסיונל מרחק שער אחד מעלייה. ואז, ממש בהתקפה האחרונה של המשחק, הצליח אורלנדו בריו לדחוק את הכדור האחרון מתוך הרחבה וקבע ניצחון 1-3, שנתן לנסיונל את הכרטיס לחצי הגמר.

בפגרה שבין רבע הגמר לחצי הגמר בעקבות טורניר הקופה אמריקה 2016 שהתקיים, איבדה נסיונל את ויקטור איברבו שתקופת השאלתו הסתיימה, אבל החתימה את מלך שערי הליגה הקולומביאנית, מיגל בורחה מקורטולואה. בדיעבד, זו הייתה אחת ההחתמות הטובות אי פעם של המועדון.[31] ארבעה שערים שכבר בורחה בצמד המשחקים מול סאו פאולו נתנו לנסיונל ניצחון כולל של 1-4 בסיכום ואת הכרטיס לגמר מול אינדפנדיינטה דל ואייה. לאחר תיקו 1-1 באקוואדור, היה זה שוב בורחה שכבש את השער היחיד בגומלין במדיין ונתן לנסיונל ניצחון של 1-2 בסיכום הכלי וזכייה שנייה בהיסטוריה של המועדון בגביע ליברטדורס.[32] נסיונל גם הפכה לקבוצה שהשיגה הכי הרבה נקודות במפעל, 33, נקודה יותר מבוקה ג'וניורס.[33]

שחקני אתלטיקו נסיונל בגמר גביע הליברטדורס

ההתמקדות של נסיונל בגביע הליברטדורס ובגביע סודאמריקנה הצריך ממנה את חלוקת הסגל לשניים: שחקני ההרכב הראשון שיתמודדו במפעלים הביניבשתיים ושחקנים הקו השני שישחקו בליגה בהרכבים מעורבים. כך יצא שנסיונל, שהייתה בעצם הטובה בקולומביה, נאלצה לזנוח את הליגה המקומית אם כי בסמסטר השני של 2016 הצליח ההרכב השני של המועדון לסיים במקום הראשון את הליגה עד לשלב הפלייאוף וכן לזכות שוב בקופה קולומביה.[34] בינתיים בגביע הסודאמריקנה נסיונל שוב הצליחה להגיע לגמר המפעל אחרי שעברה בחצי הגמר את סרו פורטניו מפראגוואי בזכות שער חוץ. בגמר הייתה עתידה לפגוש את הפתעת המפעל, שאפקואנסה והייתה פייבוריטית להיות הקבוצה הראשונה שתזכה בגביע ליברטדורס ובגביע סודאמריקנה באותה השנה. המשחק הראשון נקבע להיות במדיין וב-28 בנובמבר 2016 עשתה שאפקואנסה את דרכה לקולומביה, אך בסמוך למדיין התרסק המטוס שעליו היו חברי הקבוצה. מבין 76 הנוסעים, רק 5 ניצלו.[35] המשחקים בוטלו ונסיונל כאות סולידריות ביקשה מהCONMEBOL להעניק את הגביע לשאפקואנסה, מה שאכן קרה בפועל.[36] בתמורה לכך, קיבלה נסיונל אות כבוד מהקונפדרציה הדרום אמריקאי ואף הוכרזה כקבוצת הפייר פליי של 2016 על ידי פיפ"א.[37]

הזכייה בליברטדורס הבטיחה לנסיונל השתתפות בגביע העולם למועדונים ולשם כך נאצלה לוותר לחלוטין על הליגה המקומית. אף על פי שסיימה ראשונה ועלתה לחצי הגמר, פגשה את אינדפנדיינטה סנטה פה. לאחר ניצחון 1-2, נסיונל נאלצה לשחק את הגומלין עם שחקני הנוער של המועדון, שכן כל הסגל של הקבוצה הבוגרת טס ליפן לשחק בגביע העולם. הרבה ביקורת הייתה בקולומביה על הדימיור שלא דחו את המשחק, שהסתיים בתוצאה 0-4 לסנטה פה, שבסוף גם זכתה באליפות. נסיונל עצמה קיוותה להעפיל לגמר גביע העולם מול ריאל מדריד, אבל נעצרה בחצי הגמר על ידי האלופה היפנית, קשימה אנטלרס והובסה 3-0. במשחק על המקום השלישי ניצחה בדו-קרב בעיטות הכרעה את קלוב אמריקה ממקסיקו.[38]

הוספת גביע הרקופה לארון הגביעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 במאי 2017 הוסיפה הקבוצה תואר בינלאומי נוסף וה-27 במספר התארים הכללי, לאחר שזכתה בגביע רקופה סודאמריקנה אחרי ניצחון על שאפקואנסה והפכה לקבוצה הקולומביאנית הראשונה שזוכה בתואר זה. במשחק הראשון הפסידה נסיונל בברזיל 1-2, אבל כעבור חודש בגומלין שנערך באצטדיון אטנאסיו חירארדוט, הביסה את שאפקואנסה 1-4 וניצחה בסיכום שני המשחקים 3-5.[39]

סמל המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל המועדון עבר מספר שינויים מאז הקמתו ועד היום. תחילה היה זה מחומש שכולל בתוכו את הצבעים ירוק-לבן, צבעי הדגל של מחוז אנטיוקיה, עם השנים נכנס גם הכיתוב. בתחילה נכתב בתוך המחומש "מועדון אתלטיקו נסיונל", אבל ככה שעברו השנים הכיתוב השתנה לראשי התיבות של המועדון בלבד, האותיות A ו-N, על גבי משולש ירוק ומשולש לבן.

Escudo de Unión Indulana Foot-Ball Club.svg Escudo de Atlético Nacional (1947-1950).svg Escudo de Atlético Nacional (1950-1953).svg Escudo de Atlético Nacional (1954-1970).svg Escudo de Atlético Nacional (1989-1993).svg Escudo Atlético Nacional 1995.png Escudo Atlético Nacional 1996.png Escudo de Atlético Nacional.svg
1935-1946 1947-1950 1950-1953 1954-1970 1989-1993 1994-1995 1996-1999 2000-

יריבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולומביה נחשבת נסיונל למועדון הגדול ביותר והיא זו שעד כה זכתה במספר האליפויות הרב ביותר וכן במספר התארים הכולל הגדול ביותר, כאשר הרחק מאחור נמצאות מיונאריוס ואמריקה קאלי. מפגש של נסיונל עם קבוצות אלו זוכה לכינוי "הקלאסיקו קולומביאנו", המשחק הגדול ביותר בקולומביה בין הקבוצות המעוטרות ביותר ועם הקהל הרב ביותר. לנסיונל יש גם יריבות עירונית עם הקבוצה השנייה של העיר מדיין, אינדפנדיינטה מדיין. משחק הדרבי ביניהן קרוי גם "אל קלאסיקו פייסה" (בספרדית El Clásico Paisa). פייסה קרוי כל אחד שמגיע מאזור צפון מערב קולומביה וכולל את מחוזות קולומביה: אנטיוקיה, ריסרלדה, קלדס וקינדיו.

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון אטנאסיו חירארדוט
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אצטדיון אטנאסיו חירארדוט

הקבוצה משחקת את משחקיה הביתיים באצטדיון אטנאסיו חירארדוט וחולקת אותו עם יריבתה העירונית, אינדפנדיינטה מדיין. האצטדיון הוקם ב-19 במרץ 1953 ותכולתו 45,943 מקומות. הוא נחנך בטורניר ידידות שהתקיים בין נסיונל, דפורטיבו קאלי, אליאנסה לימה ופלמנגו.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלופה: (15) II-2015, 2014-I, 2013-II, 2013-I, 2011-I, 2007-II, 2007-I, 2005-I, 1999, 1994, 1991, 1981, 1976, 1973, 1954
סגנות: (10) 1955, 1965, 1971, 1974, 1988, 1990, 1992, 2002-II-2004, I-2004, I
מחזיקת הגביע: (3) 2016, 2013, 2012
אלופה: (2) 2016, 2012
סגנות: (2) 2015, 2014
מחזיקת הגביע: (2) 2016, 1989
מחזיקת הגביע: (1) 2017
סגנות: (1) 1990
מחזיקת הגביע: (2) 1997, 1990
מחזיקת הגביע: (2) 2000, 1998
סגנות: (3) 2016, 2014, 2002
סגנות: (1) 1989
מקום שלישי: (1) 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אתלטיקו נסיונל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IFFHS, 5.4.2017, Club world ranking 2016
  2. ^ וואלה ספורט, 29.11.16 אסון המטוס של שאפקואנסה
  3. ^ El Colombiano, 19.12.1999, Asi fue el primer Nacional campeon 1954
  4. ^ Atletico Nacional, האתר הרשמי 1973 Caia el viacrusis
  5. ^ Atletico Nacional האתר הרשמי, 1981 Tetracampeon
  6. ^ El Comercio, 3.12.2014, Atletico Nacional tuvo a un hincha polemico
  7. ^ AS, Nacional 1989: "Los puros criollos" de la Libertadores
  8. ^ Semana, La historia de la rivalidad entre Millonarios y Nacional
  9. ^ Gol Caracol, 19.5.2016, 1989: Cuando Nacional cambió la suerte de los colombianos en Copa Libertadores
  10. ^ Futbolred, 13.12.2016, ArchivoRED: así fue el primer viaje de Nacional a Japón, hace 27 años
  11. ^ Atletico Nacional האתר הרשמי 1990 Primera Interamericana
  12. ^ Botefutbol, El gol de Rene Higuita de tiro libre
  13. ^ Libertadores 1995, 24.12.2006 Final: Atletico Nacional vs Gremio
  14. ^ El Tiempo, 4.4.97, ATLÉTICO NACIONAL GANÓ LA COPA INTERAMERICANA DE FÚTBOL
  15. ^ Botefutbol, Atletico Nacional campeon de la copa Merconorte 1998
  16. ^ Atletico Nacional האתר הרשמי De nuevo ante America
  17. ^ Caracol, 10.11.2000, Atlético Nacional bicampeón de la merconorte
  18. ^ Sanlorenzo האתר הרשמי Sudamericana 2002
  19. ^ Futbolred, Jaider Escobar Buitrago, 20.5.14 La inolvidable final de 2004 entre Nacional y Junior en Medellín
  20. ^ Colombia.com, 27.6.2005, Nacional campeon apertura 2005
  21. ^ Caracol, 17.6.2007, Nacional campeon apertura 2007
  22. ^ Colombia.com, 19.12.2007, Nacional campeon finalizacion 2007
  23. ^ El Espectador, 17.7.13, Atletico Nacional se corono campeon del Apertura 2013
  24. ^ Futbolred, 15.12.13, Nacional conquisto su estrella 13
  25. ^ EL Espectador, 17.11.13, Atletico Nacional bicampeon de copa colombia 2013
  26. ^ Winsports.co Atlético Nacional, campeón de la Liga Postobón 2014-I
  27. ^ La Nacion, 10.12.14, River es campeón de la Copa Sudamericana: le ganó 2 a 0 a Atlético Nacional
  28. ^ El Colombiano, 2.6.15 Reinaldo Rueda es el nuevo técnico de Atlético Nacional
  29. ^ El Espectador, 21.12.15, el más veces campeón del fútbol colombiano!
  30. ^ El Espectador ,20.4.16, Mejores campañas en la fase de grupos de la Libertadores en los últimos 10 años
  31. ^ El Espectador, 15.6.16, Miguel Ángel Borja, nuevo jugador de Atlético Nacional
  32. ^ Futbolred, 27.7.16, ¡Gigante, Nacional! Venció 1-0 a Independiente y es campeón de Copa
  33. ^ Tele13, 28.7.16 Atlético Nacional impuso un nuevo récord en tras coronarse campeón de Copa Libertadores
  34. ^ Futbolred, 17.11.2016, Atletico Nacional campeon de la copa colombia 2016
  35. ^ וואלה ספורט, 30.11.16 אסון שאפקואנסה: הטייס הספיק להודיע לבקרי הטיסה שהדלק אוזל
  36. ^ FIFA.com, 5.12.16, Chapecoense champions of Copa Sudamericana 2016
  37. ^ FIFA.com, 9.1.17, Fair play award 2016: Atletico Nacional
  38. ^ Firstpost, 18.12.16, Fifa Club World Cup: Atletico Nacional finish third in emotional aftermath of Chapecoense tragedy
  39. ^ El Colombiano, 11.5.17, Atletico Nacional se corono campeon Recopa Sudamericana