בית הכנסת "ויז'ניצר קלויז" בסיגט
 | |
| צילום מ-2007 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת | רחוב Basarabiei 10 |
| מיקום | סיגט |
| מדינה |
רומניה  |
| בעלים | פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה |
| זרם | קהילות הסטטוס קוו אנטה, חסידות ויז'ניץ |
| רב בית הכנסת |
שמואל בנימין דנציג (1944-1906) ראש הקהל = ישראל איזידור קסנר (נספה ב-1944 בשואה) |
| נוסח תפילה | נוסח ספרד |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1896–1902 (כ־6 שנים) |
| חומרי בנייה | לבנים |
| סגנון אדריכלי | אקלקטי - נאו-מורי, נאו-בארוקי, נאו-רומנסקי, איטלקי |
| מידות | |
| קומות | שתיים |
| קואורדינטות | 47°55′47″N 23°53′28″E / 47.929690462365°N 23.8912389596°E |
 | |
  | |
בית הכנסת "ויז'ניצר קלויז" בסיגט (Templul Vijnițer Kloiz) הוא בית כנסת בעיר סיגטו מרמאציאי במחוז מרמורוש בצפון רומניה. בית הכנסת נחנך בשנת 1902 על ידי קהילת חסידות ויז'ניץ שהיוותה רוב בין יהודי סיגט[1] . בית הכנסת שופץ מאז פעמים רבות. עד שנת 2021, עת נחנך בית הכנסת הגדול החדש של חסידי סאטמר, הוא היה בית הכנסת הפעיל היחיד בעיר והוא עומד לרשות הקהילה היהודית הקטנה המתגוררת בעיר. בית כנסת זה ידוע גם בכינוי "בית הכנסת הספרדי החדש" או בית הכנסת כָהָן - על שם משפת כהנא הלר, משפחת רבנים ואנשי עסקים בעלת מעמד מרכזי בקרב קהילת חסידות ויז'ניץ.
התפתחות הקהילה היהודית בסיגט[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המסורת, היהודים הראשונים הגיעו לסיגט כבר בשנת 1640. בשנת 1648 הגיעו לסיגט יהודים שברחו מהפרעות ומעשי הטבח בפולין ובאוקראינה. יהודים המשיכו להגיע מגליציה ומהאימפריה הרוסית לאחר חלוקת פולין בשנת 1772 וסיפוח גליציה לממלכת הבסבורג . בקבוצה זאת נכלל הרב צבי בן משה אברהם, שנודע כהירש אברהמוביץ', שכיהן כרב הקהילה הקטנה בין השנים 1759–1771.[2]
בשנת 1773 יהודי סיגט ביקשו מהקיסר האוסטרי יוזף השני רשות לבנות בית כנסת. בקשתם נענתה בשנת 1788. בין השנים 1802–1819 כיהן בסיגט הרב יהודה כהנא הלר, מחבר הספר "קונטרס הספקות". הוא הותיר אחריו שבעה בנים ובת, להם צאצאים רבים שהתפרסמו כתלמידי חכמים, רבנים, ראשי קהילות ופרנסים. בשנת 1830 חיו בסיגט 300 יהודים ורבם היה מנחם מנדל שטרן מחבר הספר "דרך אמונה" (בין השנים 1819–1834)[2] .באותה תקופה יהודי סיגט הצטרפו יחד עם הרב שטרן לחסידות קוסוב שפעלה במזרח גליציה ובבוקובינה. מנהיגה של חסידות זאת, בין השנים 1802 – 1825 היה האדמו"ר מנחם מנדל הגר (קוסוב) בעל ה"אהבת שלום". שלושה עשורים לאחר פטירתו, בשנת 1854 ייסד בנו מנחם מנדל מוויז'ניץ בעל ה"צמח צדיק" את חסידות ויז'ניץ. אז יהודי סיגט רבים בחרו להצטרף לחסידות ויז'ניץ.
בשנת 1858 נבחר לרב העיר סיגט הרב יהודה יקותיאל טייטלבוים המכונה "ייטב לב", על שם ספרו, והוא הקים את חצר חסידות סיגט.[2]. ממנה התפצלה בשנת 1905 חסידות סאטמר (על שם העיר סאטמר, ברומנית סאטו מארה) ובראשה הרב יואל טייטלבוים . חסידות קוסוב וחסידות ויז'ניץ היו ידועות בפשטות ובתום לב, בלבביות, במתינות, באורח חייה ובהנהגה העממיים. לעומתן החסידויות סיגט וסאטמר היו יותר לוחמניות וקנאיות. הרבנים הראשיים של סיגט במאה ה-20 נבחרו מקרב הזרם סיגט-סאטמר, ממשפחת הרבנים טייטלבוים. בסיגט פעלו גם מוסדות של תנועות חסידיות חדשות – זידיטשוב, קרטשניף (מיסודו של הרב מאיר רוזנבוים, 1890) וספינקה (מיסודו של הרב יוסף מאיר וייס, 1880). בשנת 1920 הגיע מספר היהודים בסיגט ל-11,561, הם היוו 45% ממספר התושבים והיוו את הקבוצה האתנית הגדולה בעיר. בשנת 1930 גרו בסיגט 10,609 יהודים שהיוו 38% ממספר התושבים.[3] .רובם היו סוחרים, בעלי מלאכה, יזמים, אבל היו גם גדולים בתורה, מורים ואנשי רוח . העיר הייתה גם מרכז חשוב לתרבות היידיש,[3] והתקיימה בה גם פעילות ציונית. לאחר כניסת צבא גרמניה הנאצית להונגריה, באביב-קיץ 1944, תחת השלטון ההונגרי, הוקם בסיגט גטו בו רוכזו 13,000 יהודים מסיגט והסביבה. הצפיפות הרבה ותנאיי התברואה הירודים גרמו למגפת טיפוס שקטלה חיים רבים. בגטו זה נכלא גם חתן פרס נובל אלי ויזל ומשפחתו. בחודש מאי 1944 יצאו מסיגט בכיוון אושוויץ 4 רכבות ובהן קרוב ל 9,500 יהודים. אחרי השואה שרדו כאלפיים איש. כיום מונה קהילת סיגט כ-50 אנשים, רוב רובם במשפחות מעורבות.
תולדות בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1869 – 1871, תקופה בה העיר סיגט הייתה שייכת לממלכת הונגריה, חל פילוג ממסדי בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים והסטטוס קוו אנטה בהונגריה. כתוצאה מכך, קהילת חסידי ויז'ניץ בסיגט, בהנהגת משפחת כהנא-הלר והרב יהודה מודרן, ראש ישיבה ידוע, מאסכולת חתם סופר, החליטה לפרוש מחצרו של הרב טייטלבוים, המזוהה עם הקהילה ה"אורתודוקסית", ולהכריז על השתייכותה לזרם הסטטוס קוו אנטה, תוך הקמת קהילה נפרדת בשם "העדה הספרדית", שהתפללה בנוסח ספרד.[4]. העדה בנתה בין השנים 1885–1886 ברחוב הנקרא כיום "בסראביה" מבנה שכונה בשם "קלויז ויז'ניצר-אוטיניה" על שם חסידות ויז'ניץ וחסידות אוטיניה (יישוב השוכן כ- 70 ק"מ צפונית מוויז'ניץ בו האדמו"ר חיים הגר נכדו של מנחם מנדל מוויז'ניץ "צמח צדיק", הקים את חצרו). הבניין נבנה מתרומות משפחת כהנא במטרה לשמש בית תפילה ותלמוד תורה. הוא היה בשימוש עד שנת 1900 כאשר הוסב לשימושים אחרים (משרדים, מחסן, חדר, בית מטבחיים כשר). בימי שלטונו של ניקולאיה צ'אושסקו בתחילת שנות 1970 נהרס ובמקומו נבנתה שכונת מגורים.
במקביל הוחל בשנת 1900 בבניית בית כנסת גדול יותר, שוב בעזרת תרומות משפחת כהנא הלר, אשר נחנך בשנת 1902. כרב של העדה החל משנת 1906 נבחר ד"ר שמואל בנימין דנציג, רב אורתודוקסי ציוני בעל השכלה תורנית ובוגר אוניברסיטה בפרנקפורט , גרמניה [5].
בית הכנסת החדש נודע כ"טמפל ויז'ניצר קלויז" או "בית הכנסת הספרדי החדש". לקהילת בית הכנסת הצטרפו גם הרבה יהודים בעלי גישה מודרנית, משתלבת בתרבות המדינה ושדקדקו פחות בשמירת המצוות בחיי היום יום. לכן בשלב מסוים חלק גדול מבני משפחת כהנא עזבן ושבו אל בתי הכנסת החסידיים. באגף הצפוני של בית הכנסת נבנה מבנה קטן ששימש כ"תלמוד תורה".
בית הכנסת ניזוק בעת פשיטה של חיילים רוסים בימי מלחמת העולם הראשונה. ב-1918 העיר עברה לשליטת רומניה. בשנת 1936 בית הכנסת עבר עבודות שיפוץ. ב-1940 חזרה סיגט לשליטת הונגריה תחת משטר הורטי. בימי מלחמת העולם השנייה בה השתתפה הונגריה החל מיוני 1941, בית הכנסת שימש את הקהילה כמחסן ללבנים, לשמיכות פוך, כריות, שקי נוצות, וכו'. אחרי כליאתם בגטו, נשלחו היהודים לאושוויץ. הרב דנציג, כמו רוב יהודי העיר נספה באושוויץ. אחרי העלמות היהודים, בית הכנסת נפרץ ונשדד. בסוף שנת 1944 חזרה העיר תחת שליטה רומנית. אחרי המלחמה, בזמן השלטון הקומוניסטי נעשו עבודות שיפוץ חוזרות ב-1950, 1970 ו-1981. בינתיים רוב בני הקהילה שחזרו לגור בסיגט היגרו או עלו לישראל. אחרי נפילת השלטון הקומוניסטי בשנים 2002–2004 שוקם בית הכנסת בצורה יסודית בעזרת תורמים מהולנד (סיירק ואן דר סה). גם לואי כהנא מטולסה, אוקלהומה, צאצא למשפחת כהנא הלר נודע כתורם לשיפוץ בית הכנסת. תקופה ארוכה בית כנסת זה נשאר היחיד בסיגט והוכר כאתר מורשת היסטורית. בהמשך הוא הוכרז כמבנה היסטורי. עד לחנוכת בית הכנסת הגדול של חסידות סאטמר בשנת 2021 בית הכנסת הספרדי החדש היה בית הכנסת הפעיל היחידי בסיגט.
אדריכלות וקישוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת נמצא בקו הרחוב. הוא נבנה בסגנון אלקלקטי המתאפיין ביסודות נאו-בארוקיים למשל עקמומיות הטימפנונים בקירות הצדדיים, אלמנטים נאו-מורים כגון שלישיית חלונות, קשת פרסה, שילוב דקורטיבי של צבעי לבן, אפרסק וצבע לבנים המזכיר אבלק ויסודות רומנסקים כגון הטימפנון הראשי הזוויתי, הכניסה הראשית החצי-קשתית וקרניזים[6] שנועדו להדגיש את הקו האופקי של הבניין וליצור מעין משחק חזיתי בין הקווים האנכיים והאופקיים. החזית היא צבועה בצבע אפרסק בשילוב אריחי טרקוטה .מוצגים עליה לוחות הברית עם עשרת הדברות. מעל הכניסה רשום בעברית פסוק מספר בראשית:
אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים
פנים הבניין מתאפיין בהשפעות בארוקיות ורומנטיות. מומחים אחדים רואים בו יסודות של סגנון המושפע על ידי הרנסאנס האיטלקי. הקישוט הפנימי הוא יחסית פשוט, מאופק ומתרכז בעיקר בבימה ובארון הקודש הנמצאים על אותו כן מוארך. הקירות נצבעו בצבעים בהירים - בצהוב, תכלת, לבן ואדום, על רקע צהוב. הגלריות של עזרת הנשים נשענות על עמודים מתכתיים דקים. לתקרות האופקיות יש קשתות דקות, מעוצבות בסגנון תחרה.[7] הקירות והרצפות מקושטים בעבודות עץ. ארון הקודש מפואר,צבוע בלבן, ומשני צדיו עמודים בעלי כותרות קורינתיות לארון הקודש חלקים מוזהבים, ובחלק העליון מוצגים לוחות הברית, על רקע כחול ומעליהם יש חלון עגול עם מגן דוד. הפרגוד המכסה את ארון הקודש עשוי קטיפה בצבע אדמדם, עם רקמות מוזהבות. מעל ארון הקודש כתוב בעברית:
מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהוָה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Eva Szmuk, Vera Szigmund, Hary Kuller- cap.Evreii așchenazi și sefarzi în localități din urban în Nicolae Cajal, Harry Kuller (coord.) Contributia evreilor din România la cultură și civilizație
- Arh.Aristide Streja, arh.Lucian Schwarz - Sinagoga în România, Editura Hasefer, București, 2009
- arga E. Árpád: Erdély etnikai és felekezeti statisztikája. II. Bihar, Máramaros, Szatmár és Szilágy megye. Népszámlálási adatok 1850/1869-1992 között. Csíkszereda, 1999, Pro-Print. 878 p., [7] t., 5 t.fol.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בתי הכנסת בסיגט
- ש. י. גרוס ויוסף כהן - ספר מארמורש מאה ושישים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן
- P.R.Zolopcsuk - Sinagoga Wisnitzer Kloiz
- האתר של ד"ר פטר לנגייל dr.Peter Lengyel - מראות מסיגט ושל בית הכנסת
- ספר יזכור על יהודי סיגט ורבניהם Izkor Book Jewish GenInc 1999-2021 עורכת: Yocheved Klausner, תרגום מאנגלית: Jerrold Landau
- Historic Synagogues in Europe, Center of Jewish Art, the Hebrew University of Jerusalem
- סרטון וידאו עם מראות של בית הכנסת בסיגט
- Louis Kahan și mormântul său la לואי כהן וקברו בטולסה, אוקלהומה, באתר Find A Grave
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Sighet Menachem Keren Kratz סיגט בקרן תרבות. גישה ב-10 בנובמבר 2020
- ^ 1 2 3 ש. גרוס, י. כהן
- ^ 1 2 Szmuk,V.Szigmund H.Kuller עמ' 815
- ^ 2018 הבלוג סיגט שלנו בפייסבוק /photos/a.1443473179242634/2045529342370345/?type=3
- ^ יוכבד קלאוסנר - ספר יזכור
- ^ A.Streja, L.Schwarz עמ' 182-181
- ^ A.Streja, L.Schwarz עמ' 182