בית טארגאריין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: משלב שפתי נמוך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמל בית טארגאריין

בית טארגאריין היא שושלת בדיונית בסדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" שכתב ג'ורג' ר. ר. מרטין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצא בית טארגאריין הוא בעיר העתיקה ואליריה ממנה נמלטו[דרושה הבהרה] לאי דרגונסטון. צאצא של השושלת הוא אאיגון "הדרקון", אשר יחד עם אחיותיו כבש את שבע הממלכות בווסטרוז ואיחד אותן תחת שלטונו. בית טארגאריין שלט בווסטרוז קרוב לשלוש מאות שנה. 15 שנה לפני תחילת אירועי הספר הראשון, משחקי הכס, מרד רוברט באראתיאון בשלטונו של אאיריז טארגאריין, המכונה "המלך המשוגע", ושם קץ לשלטון של בית טארגאריין[1]. אאיריז טארגאריין נדקר בגבו על ידי גיסו של רוברט, ג'יימי לאניסטר, המכונה בשל כך "קוטל המלך".

שושלת טארגאריין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידועה
 
דאימון
 
 
 
 
ואלאנה ולראריון
 
אאיריון הראשון
 
 
 
 
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ויסיניה
 
אאיגון הראשון
 
ראיניז
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'יין וסטרלינג
 
מאיגור הראשוןאאינז הראשון
 
לא ידוע
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליסאן
 
ג'איהאיריז הראשון
 
 
 
 
לא ידוע
 
לא ידועה
 
 
 
 
ליידי ארין
 
וייסריז הראשון
 
ליידי הייטאואר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא ידועלא ידועלא ידוע
 
רהאינירהאאימונדאאיגון השני
 
לא ידועהלא ידועלא ידוע
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא ידועה
 
וייסריז השנילא ידועה
 
אאיגון השלישי
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אאימוןנאירז
 
אאיגון הרביעי
 
 
דאינה
 
באילור הראשוןאלאינהרהאינהדאירון הראשון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דאירון השני
 
מיריה מארטלדאינריז
 
מארון מארטלדאימון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיקר
 
לא ידוערהיאגלאאיריז הראשון
 
אאילינורבאילור השני
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אאימוןאאיגון החמישי
 
לא ידועהדאירון השלישיאאיריוןראידאילהמאטאריסואלאר
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג’איהאיריז השני
 
לא ידועהדאנקןרהאיל
 
לא ידועלא ידועלא ידועלא ידוע
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רהאילה
 
אאיריז השניסטפון באראתיאון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראיגאר
 
אליה מארטלוייסריז השלישידאינריז
 
דרוגו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראיניז השנייהאאיגון השישיראייגו

דמויות בבית טארגאריין[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאינריז טארגאריין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דאינריז טארגאריין

דאינריז טארגאריין נולדה לאחר מותו של אביה אאיריז, ואמה מתה בלידתה. היא נאלצה לברוח מן הממלכה יחד עם אחיה וייסריז, קרוב המשפחה היחיד שנותר לה, לערים החופשיות שמעבר לים הצר, מחשש ש"החמס" יחפשו אחריהם ויהרגו אותם. אחיה החליט להשיאה לחאל דרוגו בתמורה לצבא שינסה לכבוש חזרה את שבע המלכויות. לאחר מות בעלה ובנם, דאינריז הקימה לתחייה שלושה דרקונים מביצים עתיקות מאובנות ששרפה בתוך להבות. מאז ואילך כונתה "אם הדרקונים" ו"הבלתי נשרפת".

מטרתה היא לכבוש מחדש את ווסטרוז. לאחר התפרקות החלאסאר של דרוגו, היא צעדה לעבר קארת', יחד עם אמותיה, שלושה פרשים, ילדים וזקנים. כשהגיעו לקארת', סירבה להצעת אציל בשם קסארו זוהאן דאקסוס, להינשא לו בתמורה לעזרתו בכיבוש כס הברזל. לאחר מכן מכשף בשם פיאט פרי חטף את שלושת דרקוניה וכלא אותם בבית הבלתי מתים, ביתם של המכשפים. היא הביסה את כל החזיונות והתעתועים שהוצגו בפניה והשיבה את דרקוניה. לאחר מכן, פגשה בלוואס החזק, ונושא כליו ארסטאן לבן-זקן (שהתגלה כסר באריסטאן סלמי אמיץ הלב) והם אמרו לה שממתינות לה שלוש ספינות של אילריו מופאתיס, הפרנס מפנטוס, אשר יקחו אותה אליו. היא עלתה על הספינות אך לאחר זמן מה שינתה את מסלולן לעבר מפרץ סוחרי העבדים. היא כבשה את שלוש הערים הכי גדולות של סוחרי עבדים - אסטאפור, יונקאי ומירין. לאחר שכבשה את מירין, היא הפכה למלכתה ושלטה בה. בזמן שביונקאי ובאסטאפור התחוללה מהפכה, וסוחרי העבדים ביונקאי נוטלים מחדש את השלטון, באסטאפור מוכתר מלך חדש, קליאון הגדול, שמבקש את ידה של דאינריז. עם כל המאורעות האלה, במירין, בני ההרפיה (אצילים גיסקאריים. גיס הייתה אימפריה גדולה עד שהובסה בידי ואליריה, ההרפיה היא סמל האימפריה) טובחים בלא-טמאים, חייליה שהשיגה באסטאפור. בזמן ששלטונה במירין לאט לאט מתרופף, היונקאים מחריבים את אסטאפור, וצועדים לעבר מירין. בשביל להרגיע את היונקאים ואת בני ההרפיה, היא נישאת להיזדאהאר זו לוראק, אציל מיריני, שהצליח להרגיע את בני ההרפיה וגם להשקיט לעת מסוימת את היונקאים. לפני שנישאה, הגיע אליה שוב קסארו זוהאן דאקסוס, והציע לה 13 ספינות גדולות בשביל לעזוב את מירין כשלא יאונה לה כל רע. היא סירבה, וגם קארת' הצטרפה ללחימה נגדה. לאחר שפתחה בצורה חגיגית בגלל השלום עם יונקאי את בורות הלחימה, הגיע דרוגון, הדרקון השחור, וזרע הרס, עד שדאינריז עלתה על גבו וטסה ממירין. היא הגיעה לים הדות'ראקי, לגבעה שבה התגורר דרוגון. היא קראה לה 'דרגונסטון', על שם המקום בו נולדה וטירת בית טארגאריין בווסטרוז. לאחר כמה ימים, מצא אותה חאל פונו, פרש הדם של בעלה המת חאל דרוגו.

וייסריז טארגאריין[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייסריז טארגאריין, כינה את עצמו המלך וייסריז השלישי לשמו, וכונה בפי אחרים "המלך האביון". לאחר שרוברט והחמס השתלטו על ווסטרוז ועל כס הברזל, ברח עם אחותו הקטנה דאינריז לערים החופשיות. הוא נהרג בוואיז דות'ראק על ידי חאל דרוגו, כאשר דרש את כתר הזהב שלו. חאל דרוגו לקח תכשיטי ומוצרי זהב, התיך, ושפך על ראשו את הזהב המותך. לאחר מותו הבינה דאינריז שווייסריז הוא לא הדרקון האחרון, משום שאש לא יכולה לפגוע בדרקון.

ראיגאר טארגאריין[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיך דרגנסטון ויורש כס הברזל, אחיהם הבכור של דאינריז וויסריז. נקטל על ידי המלך רוברט ב"קרב על הקלשון" משום שלטענת רוברט הוא חטף את ליאנה סטארק, בה היה מאוהב. בסדרת הטלוויזיה מתגלה כי ראיגאר התחתן בחשאי עם ליאנה, ולהם נולד בן בשם אאיגאן טארגאריין, שהוא ג'ון שלג, כביכול ה"ממזר" מבית סטארק. הוא היה נשוי גם לאליה מבית דורן ולהם שני ילדים. מותו של ראיגאר סימן למעשה את סוף המלחמה. הסיבה העיקרית שמספר רב של בתי אצולה נשארו נאמנים לאאריז טארגארין ("המלך המטורף") היא נאמנותם לראיגאר, בנו ויורשו.

ראיניז טארגאריין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתם של ראיגאר והנסיכה אליה, נקטלה במהלך כיבוש מעלה מלך על ידי סר אמורי לורץ'.

אאיגון טארגאריין השישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנם של ראיגאר והנסיכה אליה, שנרצחה במהלך כיבוש מעלה מלך על ידי גרגור "ההר" קלגיין. גם אאיגון נחשב למת אך מתגלה שחייו ניצלו על ידי ואריז. הוא גודל בידי לורד ג'ון קונינגטון, יד ימינו של אאיריז השני וחברו הטוב של ראיגאר, שהוגלה לאחר כישלונו בקרב הפעמונים. הם כבשו יחד עם פלוגת הזהב (פלוגה של שכירי חרב) את קן הגריפין, מושב בית קונינגטון ופנו לכבוש את קץ-סופה, מושב בית באראתיאון.

אאימון טארגאריין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השלישי של המלך מאיקר הראשון טארגאריין. אאימון נשלח למצודת המלומדים (הנמצאת באולדטאון) לבקשת סבו, המלך דאירון השני טארגאריין. באותו הזמן, היו למלך דאירון השני ארבעה ילדים, כאשר שלושה מהם עם ילדים משלהם כבר. המלך הרגיש כי מצב בו יש יותר מידי צאצאים עם פוטנציאל לרשת את הכתר מסוכן באותה מידה כמצב בו יש מעט מידי צאצאים. אאימון למד שם והרוויח את תואר ה'מלומד'. הוא זומן לבית המשפט בשנות פעילות 'המועצה הגדולה'. שם הוצע לו הכתר בחשאי, אך הוא סירב והעביר את השלטון לאחיו הקטן, אאיגון החמישי (אבי סבה של דאינריז). לאחר העברת השלטון החליט לשרת כאח שחור במשמר הלילה מחשש שינצלו אותו במזימה לעשוק את אחיו. הוא חנך את סאמוול טארלי ששימש כשולייה שלו, ובסופו של דבר נהפך למלומד בעצמו. מת בעת שג'ון שלח אותו לאולדטאון, יחד עם סאמוול, גילי ובנו של מאנס ריידר. בזמן שסטאניס החזיק בחומה.

שיר של אש ושל קרח מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין
משחקי הכס עימות המלכים סופת החרבות משתה לעורבים ריקוד עם דרקונים רוחות החורף
(טרם יצא לאור)
חלום של אביב
(טרם יצא לאור)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למעשה לרוברט קשר משפחתי מסוים לבית טארגאריין, משום שהוא נינו של אאיגון החמישי ובן דודם מדרגה שנייה של דאינריז ווייסריז טארגאריין.