דאינריז טארגאריין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דאינריז פרי-סער טארגאריין
Daenerys "Storm-Born" Targaryen
Daenerys Targaryen with Dragon-Emilia Clarke.jpg
סוג גיבורה
שם ספר שיר של אש ושל קרח
תוכנית טלוויזיה משחקי הכס
הופעה ראשונה

בסדרת הספרים: משחקי הכס, (1996)

בסדרת הטלוויזיה: "החורף מגיע", 2011
הופעה אחרונה בסדרת הטלוויזיה: "כס הברזל", 2019
יוצרים ג'ורג' ר. ר. מרטין
גילום הדמות אמיליה קלארק
מידע
כינויים פרי-סער, חאליסי של ים העשב הגדול, הבלתי-נשרפת, אם הדרקונים, מנתצת השלשלאות, מלכת האנדאלים וראשוני האדם מגינת שבע הממלכות
סטטוס פעילה[1]/מתה[2]
גיל 16[1]/22[2]
תאריך לידה 284AC[1]‏/282AC[2]
מקום לידה Dragonstone עריכת הנתון בוויקינתונים
גזע אדם
מין נקבה
מקצוע מלכה
שיוך בית טארגאריין
מומחיות דוברת השפה המשותפת ואלריאנית ודות'ראקית
כוחות עמידה לאש[2], שולטת בדרקונים
אזרחות שבע הממלכות עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה 305AC[2]
סיבת המוות נדקרה בלבה על ידי מאהבה, ג'ון שלג[2].
דמויות קשורות
משפחה בית טארגאריין: אאריז (אב), ריילה (אם), ראיגאר (אח), וייסריז (אח), ג'ון שלג (אחיין, בן זוג),
דרוגון, ויסריון וראיגהאל (דרקונים) נחשבים גם כילדיה ,
חאל דרוגו (בעל, מת), ראייגו (בן שמת בלידה), היזדאהאר זו לוראק (בעל לצרכים פוליטיים)[1]
חברים ז'ורה מורמונט (יועץ ושומר), טיריון לאניסטר (ימין המלכה)[2], מיסאנדיי (יועצת, דוברת ומתורגמנית), תולע אפור (מפקד צבא הבלתי-טמאים), ואריז (יועץ)[2], דאריו נאהאריס, ג'ון שלג[2]
אויבים מלך הלילה ו"האחרים" ("ההלכים הלבנים")[2], בני ההרפיה, בעלי העבדים, סרסיי לאניסטר, בית באראתיאון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דאינריז "פרי-סער" טארגארייןאנגלית: Daenerys "Storm-Born" Targaryen) היא דמות מרכזית בסדרת ספרי הפנטזיה האפית "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין, ובסדרת הטלוויזיה "משחקי הכס", המבוססת על סדרת הספרים. מגולמת על ידי אמיליה קלארק.

דאינריז משמשת כנקודת תצפית בסיפור ופרקים רבים מסופרים מנקודת מבטה. היא מאופיינת כנערה חזקה, אמיצה, נחושה, נדיבה ורחומה, מצד אחד, אבל תוקפנית, עקשנית ואימפולסיבית מצד שני. כנצר האחרון לבית טארגאריין, היא טוענת לכתר שבע הממלכות של וסטרוז ויוצאת להשיב לידיה את כס הברזל.

ביוגרפיה בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאינריז טארגאריין היא אחת האחרונות משושלת טארגאריין. היא נולדה לאחר מותו של אביה אאיריז, ואמה מתה בלידתה. היא נאלצה לברוח מן הממלכה יחד עם אחיה וייסריז, קרוב המשפחה היחיד שנותר לה, לערים החופשיות שמעבר לים הצר, מחשש שאנשיו של "החמס", המלך רוברט בראתיאון, יחפשו אחריהם ויהרגו אותם. אחיה החליט להשיאה לחאל דרוגו, מנהיג הדות'ראקים, בתמורה לצבא שינסה לכבוש חזרה את שבע הממלכות. לאחר מות בעלה ומות בנה, דאינריז הקימה לתחייה שלושה דרקונים מביצים עתיקות ומאובנות עמן נכנסה אל תוך הלהבות. מאז ואילך כונתה "אם הדרקונים" ו"הבלתי נשרפת".

מטרתה היא לכבוש מחדש את ווסטרוז. לאחר שהחלאסאר (השבט) של דרוגו התפרק, היא צעדה לעבר קארת', עיר גדולה מאוד שאירחה את החלאסאר המצומצם המורכב משלושת פרשיה, אמותיה, ילדים וזקנים. כשהגיעה לקארת', אציל קארת'י בשם קסארו זוהאן דאקסוס, הציע להינשא לה ובתמורה יעזור לה לכבוש את כס הברזל. היא סירבה. לאחר כמה זמן, שוכנעה דאינריז על ידי פיאט פרי מגילדת המכשפים, אחד מהאנשים שהכירה בקארת', להגיע לבית "הבלתי מתים" על מנת להדריך אותה בהמשך דרכה. שם היא ראתה חזיונות מהעבר ומהעתיד, בלי שתדע מה אומרים החזיונות. אך למעשה זה היה תעלול של פיאט פרי והמכשפים על מנת לגרום לדאינריז להיות תקועה שם לנצח. למזלה, היא נשאה אחד מדרקוניה, דרוגון, על כתפה והוא הציל אותה בכך ששרף את הבלתי מתים והצית את המקום. לאחר מכן, פגשה את בלוואס החזק, ונושא כליו ארסטאן לבן-זקן (שהתגלה כסר באריסטאן סלמי אמיץ הלב) והם אמרו לה שממתינות לה שלוש ספינות של אילריו מופאתיס הפרנס מפנטוס, והן אמורות לקחת אותה אליו.

בהתחלה היא עלתה על הספינות, אך לאחר זמן מה שינתה את המסלול לעבר מפרץ סוחרי העבדים על מנת לגייס צבא של עבדים לוחמים בשם לא-טמאים. את הלא טמאים היא שכנעה לבגוד באדוניהם ובעזרתם היא כבשה את שלוש הערים הגדולות ביותר של סוחרי העבדים: אסטאפור, יונקאי ומירין. לאחר שכבשה את מירין, היא הפכה למלכתה ושלטה בה. במקביל התחוללה מהפכה ביונקאי ובאסטאפור. ביונקאי סוחרי העבדים נטלו מחדש את השלטון ובאסטאפור הוכתר מלך חדש, המבקש את ידה של דאינריז. לצד כל אלה במירין, בני ההרפיה טובחים בלא-טמאים, חייליה שהשיגה באסטאפור. בני ההרפיה הם אצילים מגיס, אימפריה שהובסה בידי ואליריה שסמלה היה ההרפיה. עם התרופפות שלטונה במירין, היונקאים ובעלי בריתם מחריבים את אסטאפור וצועדים לעבר מירין. קסארו זוהאן דאקסוס הגיע אליה שוב והציע לה 13 ספינות גדולות בשביל לעזוב את מירין כשלא יאונה לה כל רע. היא סירבה, וגם קארת' הצטרפה ללחימה נגדה. בשביל להרגיע את היונקאים ואת בני ההרפיה, דאינריז נישאת להיזדאהאר זו לוראק, אציל מיריני, שהצליח להרגיע את בני ההרפיה ולהשקיט לעת מסוימת את היונקאים. לאחר שפתחה בצורה חגיגית בגלל השלום עם יונקאי את בורות הלחימה, הגיע דרוגון, הדרקון השחור, וזרע הרס, עד שדאינריז עלתה על גבו ועפה ממירין. היא הגיעה לים הדות'ראקי, לגבעה שבה התגורר דרוגון. היא קראה לה 'דרגונסטון', על שם המקום בו נולדה וטירת בית טארגאריין בווסטרוז. לאחר כמה ימים, מצא אותה חאל ז'אקו, פרש הדם של בעלה המת חאל דרוגו.

בסדרת הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת הטלוויזיה דאינריז היא בעלת עמידות לאש ושרדה שתי שריפות קשות. בעונה הראשונה היא מציתה את עצמה ביחד עם חאל דרוגו הגוסס, המכשפה שרימתה אותה וביצי שלושת הדרקונים. היא קמה מן האפר כשבידיה שלושה אבקועי דרקונים, ובזכות כך הוענק לה הכינוי "הבלתי-נשרפת". בעונה השישית היא מציתה את מקדש הדות'ראקי עם החאלים בתוכו ויוצאת ללא פגע. בכך מצליחה לגייס את נאמנותם.

בעונה השישית מצליחה דאינריז להשיג מחדש שליטה בערי מפרץ סוחרי העבדים הודות לשלושת דרקוניה וצבא הפרשים הדות'ראקים. היא ממנה את טיריון לאניסטר לימינה וליועץ ראשי. עוד מייעצים לה ז'ורה מורמונט, ואריז מווסטרוז, מיסנדיי המתרגמת ותולע אפור, מפקד צבא הבלתי-טמאים. בעונה השביעית דאינריז יוצאת לווסטרוז כאשר ברשותה שלושה דרקונים בוגרים וצבא ענק המורכב מהבלתי-טמאים והפרשים הדות'ראקים. היא כובשת מחדש את דרגונסטון ומקימה בו את בסיסה ליציאה למערכה לכיבוש וסטרוז והכתרתה כמלכת שבע הממלכות.

בדרגונסטון היא נפגשת עם ג'ון שלג, מלך הצפון ולשעבר מפקד משמר הלילה, שמשכנע אותה להתגייס לעזרתו להילחם בהלכים הלבנים - צבא של אל-מתים אכזריים שנמצא מצפון לחומה ומתקדם כדי לכבוש את וסטרוז עם רדת החורף. ג'ון יוצא בראש משלחת לוחמים ללכוד את אחד האל-מתים אך מכותר בידי צבאם. בשיא הקרב מגיעה דאינריז ודרקוניה כדי להצילם. במהלך החילוץ נהרג ויסריון, אחד מדרקוניה של דאינריז מחנית קרח שמיידה בו מלך הלילה וגופתו צונחת אל קרקעית האגם הקפוא. ג'ון ודאינריז מתאהבים, הוא נשבע לה אמונים כמלכתו והיא מתחייבת להילחם במלך הלילה. במקביל, צבא המתים מושים את גופת הדרקון מן האגם, ומקימים אותו כאל-מת הנשלט בידי מלך הלילה. הדרקון פורץ את החומה הגדולה ומאפשר את פלישת המתים דרומה.

דאינריז וכוחותיה מתבצרים בווינטרפל. יחד עם ג'ון שלג ואנשי הצפון הם מביסים את צבא המתים. לאחר הניצחון בווינטרפל, דאינריז מתעקשת לנוע דרומה ולהביס את סרסיי. בדרכה היא נקלעת במפתיע למארב של יורון גרייג'וי וצי הברזל. הם יורים חצי עקרבים אשר פוגעים בראיגל, הדרקון השני של דאינריז, והורגים אותו. במארב גם נחטפת מיסנדיי, העוזרת הקרובה של דאינריז. בטרם תפרוץ המלחמה, סרסיי נושאת ונותת עם דיאנרייז. משלא הגיעו להסכמה, סרסיי מורה לגרגור קלגיין לערוף את ראשה של מיסנדיי.

התפשטות הידיעה על זכותו החוקית של ג'ון שלג לכס, לצד מותם הטרגי של מיסאנדיי וראיגל, גורמים להתערערות נפשית של דאינריז. כשפורצת המלחמה מול סרסיי היא מחריבה את מעלה מלך והורגת המוני חפים מפשע, גם לאחר כניעת צבאה של סרסיי. ג'ון וטיריון מזועזעים מהמאורעות וטיריון מזהיר את ג'ון שדאינריז איבדה את עשתונותיה ומהווה איום קטלני על כל תושבי וסטרוז. בטרם התיישבה על כס הברזל ג'ון מגיע לשוחח עם דאינריז. בלהט השיחה הם מתנשקים, ולמרות אהבתו העזה אליה, ג'ון דוקר אותה למוות כדי למנוע ממנה לשרוף את כל וסטרוז. דרוגון מגיע מיד ונסער לגלות על מותה. ביגונו הוא מתיך את כס הברזל, נושא את גופת דאינריז ועף למרחקים.

דרקוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המוות של בעלה חאל דרוגו, דאינריז ואנשיה הקימו מדורה שאליה הכניסו את גופתו, המכשפה מירי מאז דור, ושלושת ביצי הדרקונים שקיבלה דאינריז כמתנת חתונה. במהלך הלילה דאינריז נכנסה אל המדורה, ובבוקר שלאחר מכן מצאו אותה אנשיה כשלצידה שלושה גורי דרקונים. דרקוניה הפכו למקור כוחה העיקרי, ובאמצעותם השיגה דאינריז בני ברית רבים. דאינריז מתכננת להשתמש בדרקונים כדי לכבוש את שבע הממלכות של ווסטרוז, כשיגדלו.

דרוגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרוגון תואר כגדול ביותר והאגרסיבי מבין שלושת הדרקונים. דאינריז קראה לו על שם בעלה המת, דרוגו.

דרוגון תואר כדרקון שקשקשיו שחורים, הקרניים והעיניים שלו אדומים כדם.[3] גם השיניים שלו שחורות.[4] הלהבה של דרוגון תוארה בצבעים שחור ואדום, וניתן להרגיש את החום שלה גם ממרחק שלושים מטרים. משק הכנפיים שלו נשמע כמו רעם. הוא מדמם דם שחור.[3]

כשדאינריז הייתה בבית הבלתי מתים היא נשאה את דרוגון על כתפה. כשהבלתי מתים ניסו לתקוף את דאינריז דרוגון שרף אותם. כשביקרה בעיר אסטאפור, דאינריז הציעה לאדוני העבדים את דרוגון כתשלום על צבא הבלתי טמאים. אך ביום העסקה דאינריז צוותה על דרוגון ושאר הדרקונים שלה לתקוף את האדונים. לאחר שדרוגון הרג ילדה קטנה בחיפוש אחר אוכל, החליטה דאינריז לכלוא את שלושת הדרקונים במרתף בעיר מירין, אבל דרוגון ברח. כשדאינריז פתחה את בורות הלחימה דרוגון הגיע במהלך הקרב. הרבה מהנוכחים בבור תקפו את דרוגון מחשש שהוא מהווה איום, כדי שלא יפגע דאינריז עלתה על גבו של דרוגון ורכבה עליו לים הדות'ראקי. שם מצא אותם חאל ז'אקו, פרש הדם של בעלה המת חאל דרוגו.

בסדרת הטלוויזיה, דאינריז השתמשה בשלושת הדרקונים כדי לשרוף את הספינות של אדוני העבדים. לאחר מכן היא מפליגה לווסטרוז עם הצבא שלה ועם הדרקונים, ומגיעה לאי דרגונסטון. בעונה השביעית דאינריז רוכבת על דרוגון כשהיא מתקיפה את הצבא של בית לאניסטר, וגם כשהיא מתקיפה את צבא ההלכים הלבנים של מלך הלילה. בעונה השמינית דאינריז רוכבת על דרוגון כשהיא שורפת את מעלה המלך. לאחר שהיא משמידה את העיר וג'ון סנואו דוקר אותה בליבה, דרוגון מגיע מיד ונסער לגלות על מותה. ביגונו הוא מתיך את כס הברזל, נושא את גופת דאינריז ועף למרחקים.

ויסריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאינריז קראה לויסריון על שם אחיה המת, וייסריז טארגאריין.

ויסריון תואר כדרקון שקשקשיו בצבע קרם, הקרניים והעצמות שלו זהובות. גם העיניים של ויסריון זהובות, ותוארו כשתי בריכות של זהב מותך. השיניים שלו שחורות.[5] גם הטפרים שלו שחורים.[6] רוב הלהבה של ויסריון זהובה, אך חלקים ממנה כתומים ואדומים.[5] הדם שלו זהוב ואדום.[5]

כשדאינריז מבצעת עם אדוני העבדים עסקה על צבא הבלתי טמאים, היא מצווה על ויסריון ושאר הדרקונים שלה לתקוף את האדונים. לאחר שדרוגון הרג ילדה קטנה בחיפוש אחר אוכל, החליטה דאינריז לכלוא את הדרקונים במרתף בעיר מירין. לאחר שהצעת הנישואין של קוונטין מארטל נדחתה על ידי דאינריז, החליט קוונטין לנסות לאלף את אחד מדרקוניה כיוון שלא רצה לחזור הביתה בידיים ריקות. הוא עלה על ויסריון בניסיון לאלף אותו, אך ראיגל שרף אותו. אנשיו של קוונטין ברחו והשאירו את דלת המרתף פתוחה, וכך הצליחו ויסריון וראיגל להשתחרר.

בסדרת הטלוויזיה, דאינריז השתמשה בשלושת הדרקונים כדי לשרוף את הספינות של אדוני העבדים. לאחר מכן היא מפליגה לווסטרוז עם הצבא שלה ועם הדרקונים, ומגיעה לאי דרגונסטון. בעונה השביעית דאינריז תוקפת את צבא ההלכים הלבנים של מלך הלילה באמצעות הדרקונים, אך ויסריון מת במתקפה מחנית קרח שמיידה בו מלך הלילה וגופתו צונחת אל קרקעית האגם הקפוא. צבא המתים מושים את גופתו מן האגם, ומקימים אותו כאל-מת הנשלט בידי מלך הלילה. ויסריון פורץ את החומה הגדולה ומאפשר את פלישת המתים דרומה. בעונה השמינית כשצבא המתים תוקף את ווינטרפל, דרוגון וראיגל הורגים את ויסריון האל-מת.

ראיגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאינריז קראה לראיגל על שם אחיה המת, ראיגר טארגאריין.

ראיגל תואר כדרקון שקשקשיו ירוקים, הכנפיים והעיניים שלו בצבע ברונזה.[5] השיניים והטפרים שלו שחורים.[7] הלהבה שלו תוארה בצבעים כתום, צהוב, וירוק.[8]

כשדאינריז מבצעת עם אדוני העבדים עסקה על צבא הבלתי טמאים, היא מצווה על ראיגל ושאר הדרקונים שלה לתקוף את האדונים. לאחר שדרוגון הרג ילדה קטנה בחיפוש אחר אוכל, החליטה דאינריז לכלוא את הדרקונים במרתף בעיר מירין. לאחר שהצעת הנישואין של קוונטין מארטל נדחתה על ידי דאינריז, החליט קוונטין לנסות לאלף את אחד מדרקוניה כיוון שלא רצה לחזור הביתה בידיים ריקות. הוא עלה על ויסריון בניסיון לאלף אותו, אך ראיגל שרף אותו. אנשיו של קוונטין ברחו והשאירו את דלת המרתף פתוחה, וכך הצליחו ויסריון וראיגל להשתחרר.

בסדרת הטלוויזיה, דאינריז השתמשה בשלושת הדרקונים כדי לשרוף את הספינות של אדוני העבדים. לאחר מכן היא מפליגה לווסטרוז עם הצבא שלה ועם הדרקונים, ומגיעה לאי דרגונסטון. בעונה השביעית דאינריז תוקפת את צבא ההלכים הלבנים של מלך הלילה באמצעות הדרקונים. בעונה השמינית הצבא של דאינריז נקלע במפתיע למארב של יורון גרייג'וי וצי הברזל. הם יורים חצי עקרבים אשר פוגעים בראיגל והורגים אותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 בספרים.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 בעיבוד הטלוויזיוני.
  3. ^ 1 2 דאינריז טארגאריין, ריקוד עם דרקונים, פרק 52
  4. ^ דאינריז טארגאריין, סופת החרבות, פרק 8
  5. ^ 1 2 3 4 דאינריז טארגאריין, ריקוד עם דרקונים, פרק 68.
  6. ^ דאינריז טארגאריין, עימות המלכים, פרק 12
  7. ^ דאינריז טארגאריין, עימות המלכים, פרק 40
  8. ^ דאינריז טארגאריין, ריקוד עם דרקונים, פרק 50
שיר של אש ושל קרח מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין
משחקי הכס עימות המלכים סופת החרבות משתה לעורבים ריקוד עם דרקונים רוחות החורף
(טרם יצא לאור)
חלום של אביב
(טרם יצא לאור)