וסטרוז

וסטרוז (באנגלית: Westeros) היא יבשת דמיונית, בה מתרחשת רוב העלילה בסדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין.

וסטרוז היא היבשת המערבית והקטנה מבין שתי היבשות הידועות בעולם, יחד עם אסוס. בניגוד ליבשת אסוס השוכנת ממזרח לה ובה בכל עיר יש שלטון עצמאי, וסטרוז היא ממלכה אחת, המחולקת לתתי-ממלכות וסאליות, שלפני אירועי סדרת הספרים היו ממלכות עצמאיות.

וסטרוז מוצגת באופן המזכיר את יבשת אירופה. מזג האוויר בה ממוזג ברובו, והיא מתוארת עם אורחות חיים עקביים עם הידוע לנו על ימי הביניים. חוץ משבע הממלכות, התופסות את עיקר שטח היבשת, שוכן בצפון הרחוק אזור שלא שייך לממלכה, בו חיים פראים, שהם אנשים חופשיים המנסים לפשוט על וסטרוז, וגם יצורים על טבעיים, כמו ממותות, נפילים ו"אחרים". בווסטרוז תשעה בתי אצולה עיקריים. כל בית שלט בעבר על ממלכה משלו, למעט בית טיירל, בית טאלי ובית באראתיאון, שירשו שושלות מלוכה שנכחדו, ובית טארגאריין, שכבש את כל הממלכות בזכות דרקוניו, איחד אותן למלכה אחת ושלט עליהן קרוב ל-300 שנה.

עיקר עלילת סדרת הספרים מתרחשת בווסטרוז.

היסטוריה

לפני כיבושו של אאיגון הראשון טארגאריין

תושביה הראשונים של וסטרוז היו ילדי היער, גמדים ירוקים ששלטו בקסמים, ונפילים שגובהם כ-4 מטרים. לאחר מכן הגיעו ליבשת מאסוס ראשוני האדם, אשר דחקו את ילדי היער צפונה ולכאורה הכחידו אותם, אם כי מתברר שנשארו כמה מהם מעבר לחומה. אלפיים שנים לאחר שכבשו את היבשת, נלחמו ראשוני האדם באנדאלים הפולשים, שגם הגיעו מאסוס. האנדאלים, שבניגוד לראשוני האדם וילדי היער שהאמינו באלי הצפון העתיקים, האמינו בשבעה אלים (דת השבעה). האנדאלים כבשו את הדרום, אך לא הצליחו להכניע את ראשוני האדם בצפון. לאחר מכן הגיעה ניימריה מהרוינאר עם 10,000 ספינות לדורן וכבשה אותה, אבל אז שרפה את כל ספינותיה כדי לסמן לאנשיה שהם נשארים שם. ממנה התפתח בית ניימריוס-מארטל.

ערב הכיבוש של אאיגון לבית טארגאריין, היו בווסטרוז שבע ממלכות: הצפון בהנהגת בית סטארק, הבקעה בהנהגת בית ארין, ארצות הנהר בהנהגת בית הואר מאיי הברזל, המערב בהנהגת בית לאניסטר, ארצות הסופה בהנהגת בית דונארדון, מישור הנהרות בהנהגת בית גארדנר, ונסיכות דורן בהנהגת בית מארטל. גם איי הברזל נחשבו לממלכה, אבל לא נחשבו בספירת שבע הממלכות. בחלק מהזמן היו הממלכות בקשר טוב ובחלק מהזמן נלחמו אחת בשנייה.

כיבוש אאיגון עד המרד של רוברט באראתיאון

בית טארגאריין היה בתחילה רק משפחת אצולה בנחלה החופשית ואליריה, שכבשה את רוב מערב אסוס בעזרת דרקוניה, ועברה לאי המבודד דרגונסטון לפני שואליריה הוחרבה לגמריה בהתפרצות געשית שנודעה כ"אובדן ואליריה". אאיגון הראשון (עם דרקונו באלריון, האימה השחורה) ואחיותיו ראיניז (עם דרקונה מארקסס) ו-ויסניה (עם דרקונה והאגאר) כבשו את כל הממלכות (למעט דורן) בעזרת דרקוניהם. חלק מהממלכות בחרו להילחם כנגד הכובש, כמו ממלכתו של הארן השחור מבית הואר ממישור הנהרות שנכחד כמעט לחלוטין לאחר שאאיגון שרף את טירתו, הארנהל; או ארצות הסופה, שמלכה גארלאק היהיר הובס על ידי אחיו הממזר של אאיגון - אוריז באראתיאון. חלק החליטו לנצל את ההזדמנות על מנת למרוד בשליטיהם הקודמים ולהישבע אמונים לכובש החדש, דוגמת בית טאלי שמרד בהארן השחור האכזרי וכתוצאה מכך קיבל את השלטון על ארצות הנהר לאחר הכחדת בית הואר, וחלק העדיפו לכרוע ברך על מנת להימנע משפיכות דמים מיותרת, כמו מלך הצפון טורהן סטארק. אאיגון לקח את כל חרבות אויביו המובסים, התיך אותן ויצר את כס הברזל, כס המלכות של וסטרוז בעל החודים הרבים.

רק נסיכות דורן בהנהגת בית מארטל הצליחה לחמוק מהכיבוש ולהביס את צבא טארגאריין במספר הזדמנויות אמצעות לוחמת גרילה אליה לא היו הדרקונים רגילים, ושמרה על עצמאותה במשך 200 שנה, עד שדאירון השני, המלך לעתיד, התחתן עם מיריאה מארטל והנסיך מארון מארטל התחתן מאוחר יותר עם אחותו של דאירון, דאינריז. אאיגון קבע את בירתו במעלה המלך, שהייתה עד אז עיר נמל קטנה בדרום מזרח היבשת. במהלך שלטון בית טארגאריין כל המלכים נהיו לורדים והמלכות נהיו גבירות וכל היבשת תפקדה כממלכה אחת גדולה, כשלכל בית גדול יש נושאי דגל ולורדים זוטרים הנאמנים לו במלחמות.

שבעה-עשר מלכים משלו בווסטרוז כולה בשם בית טארגאריין, בתקופה שלוותה לעיתים בשגשוג והצלחה ולעיתים במלחמות אזרחים עקובות מדם, שהידועה ביותר כונתה בשם "מחול הדרקונים" במסגרתה לחם המלך אאיגון השני באחותו למחצה ראינירה שתבעה אף היא את זכותה לכס הברזל. האחרון למלכים הטארגאריינים היה אאיריז השני שכונה "המלך המטורף", ומעשיו יובילו לימים לפרוץ המרד המתואר בפסקה להלן שבסופו יודח בית טארגאריין מהשלטון.

המרד של רוברט באראתיאון

רוברט באראתיאון, לורד קץ סופה, התארס לליאנה סטארק, בתו של לורד ווינטרפל ריקארד סטארק. לאחר שהנסיך ראיגאר טארגאריין זכה בטורניר בהארנהל והכתיר את ליאנה למלכת האהבה והיופי שלו, במקום את אשתו אליה מארטל, חטף אותה ראיגאר את להרי דורן ושם התחתן איתה בסתר. רוברט הבין שליאנה נגזלת ממנו ופצח במרד, אם כי העילה הרשמית למרד הייתה זכות האבות של בית באראתיאון לכתר בגלל סבים וקשרי דם בין הבתים. רוברט צירף למרד שלו את לורד אדארד סטארק, שהמלך אאיריז השני טארגאריין (שכונה "המלך המשוגע") שרף את אביו ריקארד ואחיו בראנדון, את ג'ון ארין, שחינך אותו ואת לורד סטארק, ואת הוסטר טאלי, שבתו קייטלין התחתנה עם לורד אדארד. הבתים באראתיאון, סטארק, ארין, טאלי ונושאי דגליהם נלחמו נגד בתי טארגאריין, טיירל, מארטל ונושאי דגלם. בית לאניסטר שמר על נייטרליות כמעט עד סוף המלחמה ובית גרייג'וי לא השתתף בה כלל. שני הקרבות המפורסמים ביותר במרד היו הקרב על הקלשון וכיבוש מעלה מלך.

הקרב על הקלשון

בקרב על נהר הקלשון נפגשו לראשונה (ובפעם האחרונה) שני מפקדי הצבאות: רוברט באראתיאון המורד וראיגאר טארגאריין, בנו של המלך אאיריז ויורש העצר של וסטרוז. עוד בתחילת הקרב היה ברור שאחד ממנהיגי הצבאות ימות. תחילת הקרב הייתה טבח מוחלט, אך הכל נפסק כאשר רוברט וראיגאר הגיעו זה מול זה, לדו-קרב על ממלכה שלמה. רוברט הרג את ראיגאר כשהיכה בו בקורנס הקרב המזוהה איתו, והקרב נגמר. מותו של ראיגאר והתבוסה בקרב סימלו את מפלת בית טארגאריין, אבל המלך אאיריז עדיין לא נכנע.

כיבוש מעלה מלך

הקרב על הקלשון הכריע את החלטתו של לורד טיווין לאניסטר, היחיד ששמר על נייטרליות עד אז, לתמוך ברוברט באראתיאון. לורד טיווין שלח את כל כוחות בית לאניסטר, ביחד עם סר גרגור קלגאן וסר אמורי לורץ' למעלה מלך, בירת הממלכה והמעוז האחרון של בית טארגאריין. כשראה אאיריז (שבמשמר המלך שלו כיהן בנו של לורד טיווין, ג'יים), את דגלי צבא בית לאניסטר הוא פתח את שערי העיר כי היה בטוח שהצבא הגדול בא לעזור לו לשמור על שלטונו, אך צבא לאניסטר טבח בתושבי העיר; ג'יים לאניסטר הרג את המלך אאיריז וזכה לכינוי הגנאי "קוטל-המלך". סר אמורי לורץ' וסר גרגור קלגאן אנסו ורצחו את אליה מארטל, אשתו של ראיגאר, ואת בניה - אאיגון וראיניז, והגישו את גופותיהם לרוברט כשהגיע, ומשום כך יש טינה בין בית מארטל לבית לאניסטר. תוצאת הקרב הייתה שרוברט עלה לשלטון.

שלטונו של רוברט הראשון באראתיאון

המלך רוברט נשא לאישה את סרסיי לאניסטר, בתו של לורד טיווין, ובאופן רשמי היא ילדה לו שלושה ילדים: ג'ופרי, מירסלה וטומן. למשרת ימין המלך הוא מינה את ג'ון ארין, שבטירתו עבר חניכה כשהיה נער. רוברט נודע כמלך בזבזני ביותר, והשאיר את הממלכה בחוב גדול לבנק הברזל של בראאבוס. בזמן שלטונו של רוברט הייתה מלחמה, שכונתה "מלחמת תשע הפרוטות (או האגורות)" בין כוחות הממלכה לבין קבוצת פורעי חוק מיער המלך, אותם הביס רוברט. כמו כן, כשלורד באלון גרייג'וי ואיי הברזל מרדו בממלכה, הכניעו אותם רוברט, אדארד סטארק ומפקד הצי שלו, אחיו סטאניס.

מעט לפני אירועי הספר הראשון בסדרה, "משחקי הכס", נפטר יד ימינו ג'ון ארין בנסיבות מסתוריות, מאורע שאילץ את המלך לפנות לידידו הנאמן לורד אדארד סטארק על מנת שישמש כיד ימינו.

אקלים

האקלים של וסטרוז דומה לאקלימה של אירופה - בצפון קר יחסית ומושלג ובדרום חם. אך ההבדל הוא בעונות השנה: בווסטרוז הקיץ אורך כ-10 שנים, והחורף הרבה יותר. בדרום יותר קל לסבול את החורף, אבל בצפון לא גדלים בכלל יבולים, ובלתי אפשרי כמעט לשרוד אותו בלי סתיו מוצלח שבו ניתן לאגור מזון לחורף או בלי סחר ימי עם היבשת המזרחית אסוס.

גאוגרפיה

וסטרוז היא ארץ הררית בחלקה הגדול, אך יש בה גם הרבה יערות וביצות. הצפון הוא ברובו שטוח, אך יש בו כמה רכסי הרים קרוב לחומה, גבעות במערבו ובסופו מיצר גרייווטר הצר ורווי הביצות, שמוזכר בספרים כדרך היבשתית היחידה לכיבוש הצפון. במזרח שוכנת בקעת ארין הנמוכה, המוקפת בהרי הירח הגבוהים. במערב יש גבעות רבות, ובדורן יש הרים רבים המכונים "הרי דורן". מישור הנהרות והקלשון לא מאופיינים בתנאי יבשת ייחודיים חוץ ממקווי מים רבים. וסטרוז היא יבשת מלאה בחודים ובאיים, ביניהם אי הדובים בו שולט בית מורמונט והבוסתן בו שולט בית רדוויין.

הסדר הפוליטי והמדיני

בווסטרוז עשרה בתי אצולה חזקים, על אף שבית בולטון אינו בית אצולה בכיר עד פירוק שושלת בית סטארק. סוג הבית הבכיר ביותר בווסטרוז הוא בית מלוכה, תחתיו לורדים בכירים, ומתחתיהם לורדים זוטרים. כל הלורדים צריכים להישבע אמונים לכס הברזל ולמשפחת המלוכה, והלורדים הזוטרים ללורדים הגדולים, ומי שלא נשבע מוכרז כמורד.

	סמל	בית	מוטו	עיר הבית	ארץ הבית	מפת וסטרוז
		לאניסטר Lannister	שמעו את שאגתי! !Hear Me Roar	צוק קאסטרלי Casterly Rock	ארצות המערב The Westerlands
		סטארק Stark	החורף קרב ובא Winter is Coming	וינטרפל Winterfell	הצפון The North
		טארגאריין Targaryen	אש ודם Fire and Blood	נעדרי אחיזה בווסטרוז בעת התרחשות סדרת הספרים (במקור מדרגונסטון)
		באראתיאון Baratheon	שלנו הוא הזעם Ours is the Fury	קץ הסופה Storm's End	ארצות הסופה the Stormlands
		טיירל Tyrell	כוחנו בצמיחה Growing Strong	רמות גנים Highgarden	ארצות השפע The Reach
		גרייג'וי Greyjoy	לא לנו הזריעה We Do Not Sow	פייק Pyke	איי הברזל Iron Islands
		מארטל Martell	לא יכרע, לא יישח, לא יימוט Unbowed, Unbent, Unbroken	סנספיר Sunspear	דורן Dorne
		בולטון Bolton	להבנו חדים Our Blades Are Sharp	צור-מגור The Dreadfort	הצפון The North
		טאלי Tully	משפחה, חובה, כבוד Family, Duty, Honor	נהרן Riverrun	ארצות הנהר The Riverlands
		ארין Arryn	רם ונישא ככבוד As High as Honor	קן הנשרים The Eyrie	בקעת ארין The Vale of Arryn

שבע הממלכות

הצפון

ממלכת הצפון היא הממלכה הצפונית והגדולה ביותר בווסטרוז. שולט בה בית סטארק כבר למעלה מ-8,000 שנים כבית מלוכה והמלך בצפון וב-300 השנים האחרונות כמושל. כמו כן, באופן מסורתי מושל הצפון הוא גם ריבון הצפון, האחראי להגן על ממלכת וסטרוז מפני איומים מצפון. גבולותיה הם החומה בצפון, ארצות הנהר בדרום-מערב ובקעת ארין בדרום-מזרח. גבולותיה הימיים הם ים השקיעה במערב והים הצר במזרח. בירתה היא ווינטרפל, השוכנת במרכזה. הצפון תמך בבית באראתיאון במרד שלו נגד בית טארגאריין. הצפון הוא האזור הקר ביותר בווסטרוז, והוא מושלג רוב הזמן, ובייחוד בחורף הארוך, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בצפון הוא "שלג". רוב בתי הצפון מאמינים באלים העתיקים ורובם ממוצא ראשוני האדם. בצפון יש כמה אזורים: הביצות והמצר בדרום בהם שולט בית ריד, אי הדובים בצפון בו שולט בית מורמונט וההרים ליד החומה, בהם שולטים שבטי וול, לידל ונורי. בתים חשובים נוספים בצפון הם בית בולטון, בית אומבר, בית גלובר ובית מאנדרלי, השולט בנמל הלבן, הנמל היחיד בצפון.

המערב

ממלכת המערב היא ממלכה במערבה של וסטרוז. שולט בה בית לאניסטר מאז כיבוש האנדאלים כבית מלוכה ומלך המערב וב-300 השנים האחרונות כמושל. כמו כן, באופן מסורתי מושל המערב הוא גם ריבון המערב, האחראי להגן על ממלכת וסטרוז מפני איומים ממערב. גבולות הממלכה הם ארצות השפע בדרום וארצות הנהר בצפון מזרח. גבולותיה הימיים הם ים השקיעה במערב. בירתה היא צוק קאסטרלי, המתנשאת על מצוק במערב הממלכה, על סף ים השקיעה. המערב שמר על נייטרליות במרד של רוברט באראתיאון, אבל אחרי ניצחונו בקרב על הקלשון בחר המערב צד והנחית על בית טארגאריין את המכה האחרונה שהובילה לניצחונו של בית באראתיאון. המערב הוא אזור ממוזג יחסית והוא רווי מכרות זהב, שהפכו אותו ואת בית לאניסטר לעשירים ביותר בווסטרוז. בתי המערב מאמינים בדת השבעה ומוצאם מהאנדאלים. במערב יש גבעות רבות, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים במערב הוא "גבע". בתים חשובים במערב הם בית קלגאן, בית פלאם, בית ווסטרלינג ובית סוויפט. הנמל היחיד במערב הוא נמל לאניס, בו שולט הענף הזוטר של בית לאניסטר.

ארצות הסופה

ממלכת הסופה היא ממלכה במזרחה של וסטרוז. לפני הכיבוש של אאיגון, משלו בה מלכי בית דוראנדון כ"מלכי הסופה", וכיום שולט בה בית באראתיאון מאז כיבושו של אאיגון כ-300 שנה כמושל וכ-20 שנה גם כבית המלוכה של וסטרוז כולה. גבולות הממלכה ארצות השפע במערב, דורן בדרום וארצות הכתר בצפון. גבולותיה הימיים הם הים הצר במזרח וים דורן בדרום. בירתה היא קץ סופה המבוצרת, הנמצאת במזרחה, על חוף הים הצר. כ-280 שנים אחרי כיבושו של בית טארגאריין פצח הלורד רוברט באראתיאון, לורד ארצות הסופה, במרד נגד המלך אאיריז השני, גייס את נתיניו מארצות הסופה וניצח בו. ארצות הסופה סוערות מאוד בסתיו ובחורף בגלל הרוחות שמגיעות מהים הצר, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בארצות הסופה הוא "סער", אך ממוזגות יחסית בקיץ. בתי ארצות המערב מאמינים בדת השבעה ומוצאם מהאנדאלים. בתים חשובים בארצות הסופה הם בית טארת', בית דונדאריון ובית סלמי.

ארצות הנהר

ממלכת הנהר היא ממלכה השוכנת בחלקה הצר ביותר של וסטרוז - האזור בו שוכנת התפצלות הנהרות הקרויה בשם "הקלשון", אזור בעל חשיבות אסטרטגית שמקשר בין הצפון לבין ממלכות המערב והדרום, וכן בין וסטרוז לאיי הברזל, ועל כן היו מאבקי שליטה רבים עליו. גבולות הממלכה הם הצפון בצפון, המערב במערב, הבקעה בצפון-מזרח, ארצות השפע בדרום-מערב, וארצות הכתר בדרום-מזרח.

מלכי האזור כינו את עצמם כ"מלכי הקלשון" או "מלכי ארצות הנהר". לפני הכיבוש של אאיגון שלט בארצות הנהר בית הואר, בית אצולה שמוצאו מאיי הברזל, אשר משל בהארנהל המבוצרת תחת מלך אכזר בשם הארן השחור, שהפיל את אימתו על כל שכניו. עם בוא אאיגון, הכריז הארן השחור מלחמה בגלוי עליו, והתרברב כי טירת הארנהל אינה ניתנת לכיבוש. עם זאת, בואם של אאיגון ודרקוניו עוררו תסיסה בקרב בתי האצולה ששכנו בארצות הנהר כנגד שליטם האכזר, אשר החליטו לחבור לטארגאריינים במקום להישמע לפקודותיו של הארן השחור. הארן ואנשיו העדיפו להתבצר בטירתם במקום להיכנע, ועל כן אאיגון הבעיר באש את טירת הארנהל על יושביה במאורע שזכה לכינוי "שריפת הארנהל". לאחר הכיבוש, הטארגאריינים גמלו לבית טאלי מנהרן, בית האצולה הראשון שהחליט לחבור לטארגאריינים, כאשר אאיגון מינה את לורד אדמונד טאלי לשליט על ארצות הנהר, ועם תחילת האירועים המתוארים ב"משחקי הכס" הוא בית האצולה הנוכחי השולט בארצות הנהר. כפי שמשתמע משמה, ממלכת הנהר משופעת בנהרות ועל כן ממזרים שנולדים בארצות הנהר מקבלים את שם המשפחה "נהריים". בתי אצולה חשובים נוספים מארצות הנהר: בית בלאקווד (המאמין באלים הקדומים), בית דארן, בית פריי, בית מוליסטר, בית מוטון, בית סטרונג.

ארצות השפע

ממלכת השפע היא ממלכה גדולה בדרום-מערבה של וסטרוז. שלט בה בית גארדנר כבית מלוכה והמלך הגנן, וכיום שולט בה בית טיירל (שסמלו פרח, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בארצות השפע הוא "פרח"), סוכני הבית של בית גארדנר שהושמד במלחמה נגד בית טארגאריין, כמושל. כמו כן, באופן מסורתי מושל ארצות השפע הוא גם ריבון הדרום, האחראי להגן על ממלכת וסטרוז מפני איומים מדרום, אף על פי שהיא אינה הממלכה הדרומית ביותר. גבולות הממלכה הם המערב בצפון-מערב, ארצות הנהר בצפון, ארצות הסופה במזרח, דורן בדרום-מזרח וארצות הכתר בצפון-מזרח. גבולותיה הימיים הם ים השקיעה במערב וים הקיץ בדרום. בירתה היא רמות-גנים הנמצאת במרכזה. ארצות השפע תמכו בבית טארגאריין במרד של בית באראתיאון. ארצות השפע ממוזגות ביותר ונהנות ממזג האוויר הנוח ביותר בשבע הממלכות, מה שמאפשר את החקלאות המאפיינת את הממלכה ונתן לה את שמה. בתי ארצות השפע מאמינים בדת השבעה ומוצאם מהאנדאלים. בתים חשובים נוספים בארצות השפע הם בית רדוויין, בית טארלי ובית הייטאוור השולט במצודה להכשרת מלומדים ובנמל אולדטאון, הנמל היחיד בארצות השפע.

דורן

דורן היא הממלכה הדרומית ביותר בווסטרוז. שולט בה בית ניימריוס-מארטל מאז שהגיעו הרויינאר וניימריה לדרום היבשת כבית מלוכה וכנסיך או נסיכת דורן, וכ-200 שנה כמושל, אך עדיין בתואר של נסיכים. דורן היא הממלכה העצמאית ביותר מאז כיבושו של בית טארגאריין, מכיוון שהיא נכבשה כ-100 שנה אחרי כיבוש שאר הממלכות, וגם זה באמצעות נישואין ולא באמצעות המלחמה. בגלל הכיבוש המוגבל ביותר של כס הברזל, שליטי דורן הצליחו לשמור על תוארם כנסיכים ולהישלט פחות על ידי מעלה המלך ויותר על ידי סנספיר. בנוסף, תואר הנסיך עובר בירושה לצאצא הראשון שנולד, ולא בהכרח לזכר הראשון - זאת בניגוד לשאר וסטרוז. גבולות הממלכה הם ארצות השפע בצפון-מערב וארצות הסופה בצפון-מזרח. גבולותיה הימיים הם ים דורן בצפון, הים הצר במזרח וים הקיץ בדרום. בירתה היא סנספיר, הנקראת על שם סמלו של בית מארטל (שמש וחנית) ונמצאת במזרחה. דורן תמכה בבית טארגאריין במרד של בית באראתיאון. דורן היא מדברית והררית מאוד, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בדורן הוא "חול". בתי דורן מאמינים בדת השבעה ומוצאם מהרויינאר. בתים חשובים בדורן הם בית ירונווד, בית אליריון ובית דיין.

הבקעה

הבקעה, או בקעת ארין, היא ממלכה בצפון-מזרחה של וסטרוז. שולט בה בית ארין מאז כיבוש האנדאלים את הבקעה מידי בית רויס, כבית מלוכה וכ-300 שנה כמושל. כמו כן, באופן מסורתי מושל בקעת ארין הוא גם ריבון המזרח, האחראי להגן על ממלכת וסטרוז מפני איומים ממזרח. גבולות הממלכה הם הצפון בצפון-מערב, ארצות הנהר במערב וארצות הכתר בדרום. גבולותיה הימיים הם מפרץ הנשיכה בצפון, הים הצר במזרח ומפרץ הסרטנים בדרום. בירתה היא קן הנשרים, הממוקמת במערבה על הר גבוה ונחשבת בלתי חדירה. הבקעה היא אזור נמוך מאוד ועשיר בביצות ואגמים קטנים למיניהם, לכן שם המשפחה של הממזרים הנולדים שם הוא פארן (בעברית: סבח, צמח טפיל שגדל בביצות)

דורן

דורן הייתה הממלכה האחרונה בווסטרוז שהצטרפה לשבע הממלכות, הם הצליחו להתנגד לכיבוש של בית טארגרייאן ולשמור על העצמאות שלהם עד שנת 187 לכיבוש שהם הצטרפו לברית נישואים תחת המלך דיארון השני. מאמינים שדורן יכולה לגייס אותם כמות אנשים כמו הצפון והבקעה. בכיבוש של אגון מה שגם ידוע כמלחמת דורן הראשונה בית מארטל הרים צבא של 50,000 איש לעומת בית טארגרייאן שהרים צבא של 30,000 ולא הצליח לכבוש את דורן בעיקר מפני שהצבא הדורני השתמש בלוחמת גרילה והדרקונים של בית טארגרייאן היו מורגלים להילחם בצבאות שלמים, ההישג הכי גדול של דורן במלחמה היה ההרג של המלכה רינארה טארגרייאן שאחד החצים שירו על דרקונה מרקסס פגע בעינו וגרם למוות שלה ושל דרקונה שהם צנחו למוות. שדיארון הראשון הכריז מלחמה על דורן בשנת 160 הוא אמר שדורן הרימה צבא של 50,000 איש אבל מפני שצבאו שהצבא שלו היה אחד לחמש והוא כבש שטחים נרחבים מדורן, הרבה אנשים טענו שדיארון בעצם שיקר כדי להראות כמה הוא בלתי מנוצח, ולא משנה את הגודל של הצבא שלו הוא ינצח במלחמה שבעצם המספר של הצבא הדורני היה בהרבה יותר נמוך. אף על פי שזה לא עזר כי בסופו של דבר התנקשו בו והוא נהרג באמצע המדבר. במהלך המרד של רוברט בית מארטל שולח 10,000 חיילים לצבא של רייגאר בהנהגת הנסיך ליאון מארטל שרבים מהם לא יחזרו לדורן כולל הנסיך עצמו. במהלך מלחמת חמשת המלכים בית מארטל נשאר נייטרלי.

השפע

השדות פוריים והעמקים השופעים של השפע הופכים אותה לאזור הכי עשיר של וסטרוז בחקלאות ובמזון, וגם לאזור הכי יפה בכל היבשת. מאמינים שהשפע יכולה לגייס הכי הרבה חיילים מכל ממלכה אחרת 100,000 - 80,000 חיילים ו-200 ספינות מהנמל של בית רדווין. במהלך הכיבוש של אגון בית גארדנר שאז שלט בשפע הרים צבא של 30,000 יחד עם בני בריתם בית לאניסטר מארצות המערב שהרימו צבא של 25,000, ביחד הם צעדו לעבר שדה חיטה יבש שם אגון ואחיותו חיכו לו, הקרב שנקרא שדה האש היה לו אחר מאשר טבח מוחלט שיותר מ-4,000 נשרפו למוות ורבים אחרים נפצעו קשות ובין האבדות היה כל בית גארדנר ויורשיו, לאחר שבית גארדנר נכחד לורד טיירל שהיה אב הבית של אייגרדן וגם יד ימינו של המלך גארדנר נהפך למושל ארצות השפע ולורד אייגרדן. במהלך המרד של רוברט בית טיירל נשארו נאמנים לבית טארגאריין וגייסו צבא של 50,000 איש בהובלת לורד רנדל טארלי, הצבא תקף את רוברט באשפורד מה שנודע כקרב של אשפורד שם רנדל טארלי הצליח לנצח את רוברט שהוא גם הבן אדם היחיד אי פעם לעשות זאת, לאחר הקרב רנדל הקים מצור על הטירה של בית באראתיאון קץ סופה ושנה לאחר מכן המצור נשבר על ידי לורד אדארד סטארק בלי שום התנגדות. במהלך מלחמת חמשת המלכים בית טיירל חובר לרנלי באראתיאון בברית נישואים, מרג'רי טיירל בתו של לורד מייס טיירל מתחתנת עם רנלי ונוצר ברית בין שני הבתים, במהלך המלחמה בית טיירל מרים צבא של 60,000 ובית באראתיאון מרים צבא של 20,000 וביחד יש להם את הצבא הכי גדול בכל המלחמה, אבל לאחר הרצח של רנלי בית טיירל חובר עם בית לאניסטר ומרגרי מתחתנת עם גופרי באראתיאון ונוצר ברית בין בית לאניסטר ובית טיירל.

ארצות המערב

עם אספקה של מכרות כסף וזהב ארצות המערב הפכו לאזור הכי עשיר בכל היבשת. נשלטים על ידי בית לאניסטר של קאסטרלי רוק. רבים מאמינים שארצות המערב יכולים לגייס 55,000 חיילים, למרות זאת בזכות כל העושר שלהם הם יכולים לשכור שכירי חרב להעלאת המספרים שלהם, הם ידועים גם להחזיק צי של ספינות בלאניספורט, עיר הנמל היחידה בארצות המערב שגם שייכת להם. במהלך הכיבוש של בית טארגאריין הם הרימו צבא של 25,000 איש ביחד עם בני בריתם בית גארדנר של השפע שהרימו צבא 30,000 וביחד היה להם את הצבא הכי גדול בוסטרוז בזמנו 55,000 איש אבל הם הובסו בקרב שדה האש על ידי אגון ואחיותו, לאחר הקרב הם קראו את הברך בשביל אגון ובית טארגרייאן. במהלך המרד של רוברט בית לאניסטר נשאר נטרלי רוב המלחמה, הם רק הצטרפו למורדים שהיה ידוע כבר שהניצחון שייך להם, בשביל להשיג את הטובה של המלך העתידי לורד טיוון לאניסטר ארגן צבא של 12,000 וצעד מזרח למעלה מלך שם הוא טבח בעיר ושדד אותה, ועם הבן של טיוון ג'יימי חבר משמר המלך שבר את השבועה שלו והרג את המלך שהוא נשבע להגן עליו. באותו הזמן טיוון שלח את סר אמורי לורץ וסר גרגור קלגיין להרוג את אליה מארטל אשתו של רייגאר ואת ילדיהם, סר גרגור קלגיין אנס ורצח את אליה מארטל ורצח את בנה אגון וסר אמורי לורץ רצח את הנסיכה ריינס, אחרי המלחמה המלך רוברט נשא לאישה את בתו של טיוון סרסיי למלכה ואיחד את הממלכה תחת שלטונם. שנים לאחר מכן במלחמת חמשת המלכים הלאניסטרים הגנו על היורש של רוברט ג'ופרי באראתיאון נכדו של טיוון ובסופו של דבר הם עשו ברית עם בית טיירל של השפע. בתחילת המלחמה טיוון ארגן צבא של 35,000 איש, 20,000 איש איתו ו 15,000 עם בנו ג'יימי (בסדרה זה היה צבא של 60,000 שהתחלק לשני צבאות של 30,000 אחד בהובלת טיוון והשני בהובלת ג’יימי) בנוסף לעוד צבא מלאניספורט שמספרו מונה בין 10,000 - 6,000 איש. בסופו של דבר הצבא של ג'יימי, הצבא מלאניספורט ויותר מ-20% מהצבא של טיוון הובסו על ידי הצפוניים בהובלת רוב סטארק שהיו בנחיתות מספרית משמעותית לעומת הלאניסטרים. לאחר מכן טיוון לקח את הצבא שלו למעלה מלך להגן עליה מפני הצבא של סטאניס באראתיאון. ולהביס את הצפוניים בדרך אחרת, בלארגן את הבגידה של בית בולטון ובית פריי בחתונה האדומה.

ארצות הסופה

פעם נשלטו על ידי מלכי הסופה החזקים של בית דורנדון, עד שהם נכבשו על ידי הטארגריינים. אוריס באראתיאון, האח למחצה של אגון הכובש, הצליח לכבוש את ארצות הסופה ולהרוג את מלך הסופה האחרון בדו-קרב, לאחר שהוא נשא לאישה את בתו היחידה הוא אימץ את הסמל והמילים של בית דורנדון והקים את בית באראתיאון. מאמינים שהאזור יכול להרים צבא של 30,000 שרבים מהם הצטרפו לרוברט באראתיאון במאבקו נגד בית טארגאריין, הוא הביס אותם ולקח את כס הברזל לו ולמשפחתו. אחרי המוות של המלך רוברט ארצות הסופה התחלקו לשני חלקים, שרבים מהלורדים תומכים באחיו הצעיר של רוברט רנלי באראתיאון עד שהוא נרצח, אז הם החליפו לאח הבכור של רנלי סטאניס באראתיאון והיורש החוקי לכס הברזל. זה מוערך ש20,000 איש הצטרפו לרנלי ו15,000 אחר כך החליפו לסטאניס. עם צבא שמוערך ב-230 ספינות ו25,000 איש: 15,000 מארצות הסופה, 5,000 מדרגונסטון ועוד 5,000 שכירי חרב ובתים לא מארצות הסופה, סטאניס תקף את מעלה מלך אבל הובס בקרב הבלאקווטר שיותר מ-90% מהצבא שלו הושמד ו10,000 איש שעברו צד, סטאניס חזר לדרגונסטון, למרות שהוא ידע שהוא ישאיר את האדמות שלו בנקודה פגיע, הוא לקח את הצבא שלו צפונה לעזור למשמר הלילה, הוא השאיר חל משמר בדרגונסטון ובקץ סופה במטרה שהם לא יפלו לכוחות של בית לאניסטר. אבל בסופו של דבר שניהם אבדו שהלאניסטרים והטיירלים לוקחים את דרגונסטון, בזמן שאיש צעיר שנקרא אגון טארגרייאן, בטענה שאביו הוא ראייגר טארגרייאן, פלש עם הgolden company, לארצות הסופה וכבש שטחים נרחבים ממנה והטיל מצור על קץ סופה שהולכת ליפול לו בספר הבא.

ארצות הכתר

לפני הכיבוש של אגון ארצות הכתר היו 100 ממלכות קטנות שלא נחשבו כאזורים, אבל אחרי הכיבוש של אגון ארצות הכתר נוצרו, הם הפכו לאזור שבו המלך שולט בו ולא מושלים כמו בכל שאר הממלכות האחרות. עשורים רבים האזור הזה היה מנוהל על ידי בית טארגרייאן, עד התבוסה שלהם בשנת 283 אחרי הכיבוש, שבית באראתיאון הוסיפו את האדמות האלה לאזורים שלהם. מאמינים שארצות הכתר יכולים לגייס בין 10,000 ל-15,000 חיילים. בזמן שמשמר העיר של מעלה מלך יש בין 2,000 ל-6,000 חיילים. האי של דגונסטון שגם נחשב כחלק מארצות הכתר יכולים גם הם להרים צבא של חיילים, סיפורים אומרים שבית טארגרייאן פעם הרים צבא של פחות מ-1,600 ועד יותר מ-3,000 לוחמים. למרות זאת הכוחות האלו לא רק מדרגונסטון אלא גם מבני בריתם של הטארגראיינים והם דריפטמארק, קלו איל, שארפ פוניט וסטון דנס. במהלך מלכותו של המלך איינס והמלך מיגור הרשע היה מרד בהובלת דת השבעה, רבים מארצות הכתר תמכו בדת נגד בית טארגרייאן וזה הוביל לסכסוכים וקרבות רבים ביניהם, כולל קרב הגריט פורק, שם היו 13,000 poor fellows (פעם היו אחד הצבאות של הספט) שנתמכו על ידי מאות אבירים מWarrior's Sons. למרות כל זה הם הובסו על ידי המלך מיגור הרשע בכל הקרבות שהוא נלחם בהם. אחרי שהיה ברור שמיגור ניצח במלחמה כולם נכנעו, חוץ מ-2,000 לוחמים של הספט שחיכו לו במעלה מלך, לאחר שמיגור הגיע לא חיכה לו קרב כי הם לא הסכימו להילחם, אז הוא התחיל לטבוח בהם בזה אחר זה עד שהיה 2,000 ראשים על חניתות בחומות מעלה מלך בלי שום אבידה אחת לצבא שלו. הוא סיים את המלחמה בכך שהוא חתך את ראשו של הספטון העליון עם חרבו בלאקפייר ונעץ את חרבו השנייה דארקסיסטר בלבו, וככה הוא סיים סכסוך של עשור שלם. במהלך המרד של רוברט החיילים של ארצות הכתר, מעלה מלך ודרגונסטון נלחמו בשביל בית טארגרייאן עד שהם הובסו, והנאמנות שלהם עברה צד, לבית באראתיאון. במהלך מלחמת חמשת המלכים רוב ארצות הכתר נשארו נאמנים לרעיון שבית באראתיאון, שהם נלחמו בשביל היורש של רוברט גופרי. אבל באמיתי הם נהיו משרתים לבית לאניסטר, שבאמת שלטו בכס הברזל. למרות זאת דרגונסטון נשארה נאמנה למלך סטאניס באראתיאון, שהיה הלורד של האי. דריפטמארק וקלו איל נשארו בעלי הברית של דגונסטון כמו שתמיד היה, הם תמכו באח הגדול לבית באראתיאון כשהתחילו השאלות על ילדיו של רוברט.

הבקעה

בממלכת ההרים של הבקעה. בית ארין החזיק בכוח במשך אלפי שנים, טריטוריה משגשגת המוגנת על ידי ההרים הטבעיים שלהם שמספקים הגנה בכל מתקפה, מאמינים שהבקעה יכולה לגייס 45,000 לוחמים ואלפי אבירים. הבקעה גם בית לשבטי הרים עצמאיים, שבטי ההרים הם צאצאים של ראשוני האדם ששלטו פעם באזור עד פלישת האנדאלים שהם נמלטו להרים ובחרו לחיות כפורעי חוק מאשר לכרוע ברך לכובשים האנדלים. במהלך מרד הבלאקפייר הראשון, בקרב השדה האדום, האבירים של הבקעה הגיחו מאחורי הצבא של דיימון בלאקפייר ושברו את כוחותיו, ובכך הבטיחו ניצחון לבית טארגרייאן, מוערך שהצבא של בית ארין היה בין 4,000 - 2,000 פרשים בקרב. במהלך המרד של רוברט, בית ארין הלך אחרי רוברט לניצחון ואחרי המלחמה, לורד ג'ון ארין מושל המזרח מונה לימין המלך. אחרי המוות של ג'ון ארין ואחרי המוות של רוברט התחילה מלחמת חמשת המלכים. במהלך המלחמה הבקעה בחרה להישאר נייטרלית תחת הליידי ליסה ארין ובנה רוברט ארין. בדרך הזו עם נשארו חזקים, ושמרו על המשאבים שלהם, בזמן שהשאר התחלשו. למרות זאת, שבטי ההרים כן השתתפו בלחימה שכמעט 300 מהם נלחמו עם הכוחות של בית לאניסטר במלחמה. שהליידי ליסה ארין נהרגה, פיטר בייליש נהפך למגן הבקעה ומושל המזרח והתעמת עם שישה לורדים חזקים של הבקעה, שיכולים להרים צבא של 20,000 ביחד. לאחר מכן היחסים התקררו והמתח הפסיק, פיטר בייליש הורשה להישאר למגן הבקעה ומושל המזרח עד שלורד רוברט ארין יגיע לגיל גדולות. במהלך קרב הממזרים לורד רוברט ארין שולח 2,000 אבירים על פרשים לעזור לג'ון סנואו במלחמתו מול רמזי בולטון.

ארצות הנהר

בית טאלי שולט בארצות הנהר מאז הכיבוש של אגון, שבית הור הובס בהרנהל וממלכת הנהר והאיים התפרקה. מאמינים שהם יכולים לגייס צבא של 45,000 לוחמים, ולרוב מוצאים את עצמם בשדה הקרב של המלחמות של היבשת בהתחשב במיקום המרכזי שלהם, שמחבר כל כך הרבה ממלכות עוצמתיות. במהלך המרד של רוברט הם שיתפו כוחות עם המורדים, הם הקימו ברית דרך נישואים עם הבקעה של ארין והצפון. במהלך קרב הגולדן טוף (הקרב הראשון במלחמה) בית פייפר ובית ונס מארצות הנהר הובילו מתקפה על הגולדן טוף, עם צבא שמעורך ב-4,000 איש, למרות זאת הם הובסו על ידי ג'יימי לאניסטר שיותר מחצי מהצבא שלהם הובס והחצי השני התפזר, לאחר מכן ג'יימי המשיך לריברן, הצליח לפזר את הצבא של בית טאלי שמעורך ב-2,600 לוחמים, לשבות את אדמונד טאלי ולהקים מצור על הטירה. שרוב סטארק כרת ברית עם בית פריי הם הרימו צבא של 4,000 איש. במהלך קרב הבמות בית טאלי קרא לנושאי הדגלים שלו להגן על ריברן בפני טיוון לאניסטר, הם ארגנו צבא של 11,000 לוחמים ביניהם 3,000 פרשים, לעומת הצבא של טיוון שהיה שווה ל-22,000 לוחמים, הם שברו את הצבא של טיוון לאניסטר שקרוב ל-2,000 בפיקודו נהרגו על ידי הטאלים ופחות מ 500 אצלם. מוערך שבית טאלי הרים בסה"כ צבא של 16,000 בכל מהלך המלחמה אבל רק 7,000 היו חיילים סדירים בעיקר בגלל ששאר הבתים לא הצליחו לקרוא לנושאי הדגלים שלהם בגלל שהלאניסטרים הצליחו לכבוש אותם. בית טאלי תמך במלך רוב סטארק עד לבגידה בחתונה האדומה. בזמן שאנשים כמו בראנדן טאלי (הדג השחור) המשיכו להילחם בשביל המטרה של בית טאלי-סטארק, ארצות הנהר היו הרוסים מהמלחמה, שהברית של בית פריי-לאניסטר שולטת ברוב האזור.

איי הברזל

בית גרייג'וי שולט באיי הברזל מאז הכיבוש של אגון, הם ממשיכים את המסורת של בני עמם בכך שהם מתמקדים בפשיטות, לחימה ימית ובסגידה לאל הטבוע. מאמינים שאיי הברזל יכולים להרים צבא של 20,000 לוחמים, בזמן שצי הברזל מכיל 100 ספינות שגדולות פי 3 מספינה ארוכה, הם שווים בכוחם לצי של בית רדווין ולצי המלכותי. בנוסף כל אחד מהלורדים של האיים יכולים להביא 100 ספינות. הם נשארו נייטרליים ברוב המרד של רוברט, הם הצטרפו למורדים רק בסוף ואפילו תקפו את השפע עם הספינות שלהם. שנים לאחר מכן באיילון גרייג'וי מרד בכתר והכריז על עצמו כמלך במרד של גרייג'וי, הכוחות של בית גרייג'וי היו אחד לעשר לעומת הכוחות של הכתר, זה היה ברור שהמורדים הובסו בקרב ליד האי פייר שצי הברזל רוסק על יד סטאניס באראתיאון. שרוברט הגיע לאיי הברזל כל וסטרוז הייתה מאחוריו, כל הבתים הגדולים הגיעו חוץ מבית מארטל, אומרים שהצבא שלו היה כל כך גדול שיכול להיות שזה היה פי 2 מהצבא שהיה לו בקרב הטריידנט. בסופו של דבר איי הברזל הובסו ובנו האחרון של באיילון נהפך שבוי אצל נד סטארק בוינטרפל. במהלך מלחמת חמשת המלכים, פעם נוספת באיילון גרייג'וי מורד בכס הברזל, הפעם הזאת הוא הכריז על עצמו כמלך האיים והצפון, הוא איחד את אנשיו תחת מתקפה על ממלכת בית סטארק. אחרי זמן מה הם מצאו שקשה להחזיק את האזור שהם כבשו, אז הם חזרו לאיי הברזל, שם הם בחרו את יורון גרייג'וי למלכם אחרי מות אחיו באיילון. יורון הבטיח ברית עם מלכת הדרקונים דאינריז טארגרייאן, ופשיטות על שבע הממלכות בכך שהוא התחיל על השפע. במעלה מלך הם דיווחו שיורון תקף את איי המגן עם 1,000 ספינות, אחרים מאמינים שהמספר דווקא היה קרוב לחצי מזה. אחרי הניצחון של איי הברזל, האח של יורון גרייג'וי ויקטוריון נשלח למפרץ העבדים, שם הם הציגו את עצמאם לדאינריז. למרות זאת הרבה מהספינות נהרסו מהגאות והסופות הגדולות, הם הפליגו עם 61 ספינות לכיוון מירין.

הצפון

בצפון של וסטרוז, שראשוני האדם הצליחו להדוף את פלישת האנדאלים, בית סטארק שלט כמלכי החורף במשך אלפי שנים מטירתם בוינטרפיל. במהלך הכיבוש של אגון, תוך שנה המלך טורין סטארק הרים צבא של 30,000 לוחמים צפוניים אבל החליט לכרוע ברך לכובשים, מאשר לסכן את החיים של אנשיו, לאחר מכן בית סטארק נשאר לשלוט בצפון כלורדים ומושלים. מאמינים שהצפון יכול לגייס 45,000 לוחמים כולל אלפי פרשים צפוניים חזקים, ששווים בכוחם לאבירי הדרום, אם כי פחות יוקרתיים. בשל גודל הטריטוריה שלהם, מזג האוויר, האדמה הקשה והאוכלוסייה הקטנה, הם איטים ומכנסים את הכוחות שלהם לאט, אבל ברגע שהם ביחד, הצבאות של הצפון פועלים כאכזריים וחזקים יותר מכל ממלכה. במהלך ריקוד הדרקונים מלחמת האזרחים של בית טארגרייאן, לורד קריגן סטארק כרת ברית עם השחורים, לקח לו שנתיים שלמות לארגן את הצבא הכי גדול שהצפון אי פעם ראה, הוא לקח הומלסים, פושעים, יתומים, רוצחים ואימן אותם במשך שנתיים להפוך ללוחמים מיומנים, הוא נתן ללורד רודריק דסטין משימה להרכיב צבא של 2,000 לוחמים ברברים, שידועים כזאבי החורף, הם ירדו דרומה לעזור למלכה רינארה ולעשות בלאגן לצבאות של הירוקים. אחרי שנתיים שלמות קריגן סטארק ירד דרומה עם הצבא הצפוני הכי גדול אי פעם שמוערך ב-80,000 לוחמים, המלומדים באולדטאון מאמינים שהצבא דווקא היה קרוב לשליש מזה. שהוא הגיע למעלה מלך לא חיכה לו קרב כי הירוקים נכנעו והמלך הורעל, הוא היה עצבני שאנשיו לא ראו קרב. הוא לקח לעצמו את השלטון במעלה מלך במשך שישה ימים הוא ישב על כס הברזל מה שגם נודע כשעת הזאב, בימים האלו הוא קבע חוקים חדשים ושינה גם, הוציא להורג בוגדים ואנשים שהרעילו את המלך לשעבר, שלח אנשים למשמר הלילה, נתן חנינות לאנשים ועוד, הוא הכתיר את הנסיך אגון למלך מי שגם נודע לימים כאגון השלישי והשבור ולימד אותו הרבה בכל הימים שהוא היה שם, שהוא היה בדרכו חזרה לצפון הרבה מאנשיו בחרו להישאר בדרום ולהקים חיים חדשים. במהלך השנים הצפון קיבל הרבה מתנות ועזרה לחורף עם השנים, לורד קריגן סטארק שלט בצפון יותר מ-50 שנה וקיבל את הכינוי האיש הזקן של הצפון, הוא נחשב כסייף הכי טוב אי פעם שהיה בצפון, ואחד מהטובים אי פעם. במהלך המרד של רוברט, הנסיך רייגאר חטף את ליאנה סטארק מווינטרפל, אחיה הגדול בראנדון סטארק ויורש וינטרפל היה בדרכו לריברן שהוא שמע זאת, הוא לקח את אנשיו הטובים ביותר ורכב למעלה מלך, שם הוא צעק מתחת לחומות המצודה האדומה לרייגאר להילחם ולמות. המלך המשוגע עצר אותו על בגידה וזימן את אביו, הלורד ריקון סטארק למשפט על בנו, ריקון לקח איתו 200 לוחמים ברברים ורכב דרומה לכיוון בנו שם הוא דרש משפט בקרב, אבל המלך הביא לו אש כמתמודד שלו, לורד ריקון נשרף למוות בזמן שבנו בראנדון חנק את עצמו למוות בניסיון להציל את אביו, כל ה-200 צפוניים והאנשים של בראדנון לא ראו גם הם את הצפון יותר. נד סטארק שנהפך למושל הצפון קרא לנושאי הדגלים שלו ביחד עם המורדים האחרים הוא רכב דרומה לכיוון רייגאר, מאמינים שנד הביא איתו 8,000 לוחמים מכיוון שלא היה לו הרבה זמן וחבריו כבר נלחמו, לאחר תבוסתו של רייגאר בקרב הטריידנט נד רכב למעלה מלך עם הצבא שנשאר למורדים, לאחר מכן הוא רכב לקץ סופה והוריד את המצור של בית טיירל על הטירה בלי שום התנגדות, אחרי זה הוא רכב לדורן למגדל השמחה שם הוא נלחם בחברי משמר המלך סר ארתור דיין והלורד קומנדר ג'רולד הייטאוור, ביחד עם 6 מחבריו הטובים, הוא הצליח להרוג את גרולד ולנצח בדו-קרב יחיד את סר ארתור שנחשב כסייף הכי טוב אי פעם בהיסטוריה של וסטרוז, רק נד והולנד ריד שרדו את הקרב, שהוא הלך למגדל הוא מצא את אחותו מתה עם ילד שרק נולד. במהלך מלחמת חמשת המלכים נד סטארק מאבד את ראשו, הצפון וארצות הנהר מכתירים את בנו רוב כמלך הצפון והקלשון. רוב ארגן 12,000 חיילים בווינטרפל, שהוא הגיע למוסט קליין היה לו 19,500 לוחמים ושהוא הגיע לארצות הנהר היה לו 20,000 לוחמים, אף על פי שהיו שנשארו להגן על הצפון רבים הלכו אחרי רוב, שהוא המשיך לרדת דרום בית פריי הביא לו 4,000 לוחמים ורבים מאחרים שהם עשו את דרכם בארצות הנהר, מוערך שלרוב סטארק היה 30,000 חיילים מהצפון ומארצות הנהר בנקודה הכי גבוהה של הצבא שלו. למרות שרוב סטארק נחשב כמאסטרטג טוב, לא הפסיד קרב, הוא נבגד ונרצח בחתונה האדומה. לאחר מכן השליטה בצפון נלקחה על ידי בית בולטון בזמן שארצות הנהר נשארו בשביל בית פריי ולאניסטר. למרות זאת בתים רבים בצפון לא ידעו מה לעשות לאחר הבגידה אז האזור נשאר בכאוס ומלחמה, שחלק תומכים בסטאניס באראתיאון נגד בית בולטון הבוגד.

משמר הלילה

בחלק הצפוני ביותר של היבשת על החומה משמר הלילה קיים אלפי שנים ונוצר אחרי הלילה הארוך, אנשי המשמר לקחו שבועה להגן על החומה מול איומים על ממלכות הדרום, הם נשבעו לא לקחת שום חלק בפולטיקיה והסכסוכים של שבע הממלכות ועם השנים הרימו 19 טירות על החומה מהמזרח למערב, בזמן הכיבוש של בית טארגרייאן היה להם 10,000 לוחמים ביניהם. למרות זאת בזמן מלחמת חמשת השנים מספרם קטן ונערך ב-1,000 לוחמים על שלוש טירות. סיפורי עם צפוניים אומרים שלמשמר פעם היה את הצבא הכי גדול וחזק שההיסטוריה אי פעם ידעה, 1,000,000 לוחמים שנשבעו להגן על ממלכות הדרום אחרי הלילה הארוך.

האנשים החופשיים

מאחורי החומה, האנשים החופשיים שנודעים גם כפראים חיים עצמאות משבע הממלכות. צאצאים של ראשוני האדם, האנשים האלו חיים באוכלוסיית קטנות ונאבקים על חייהם בתנאים הקשים של הקור, משמר הלילה מתייחס אליהם ככוח פולש ורע לממלכות הדרום למרות שרוב הפעמים הם רוצים לחיות בתנאים חמים יותר, זה גרם להם לא פעם להתאחד ולבחור מלך מעבר לחומה שינהיג אותם מול משמר הלילה. במהלך מלחמת חמשת המלכים מאנס ריידר המלך מעבר לחומה מצליח לגייס צבא של 100,000 פראים ביניהם ענקים וממוטות, למרות זאת רוב הפראים בצבא שלו מכילים זקנים, ילדים ונשים, בקרב טירת שחור ג'ון סנואו אומר שלפראים יש 40,000 - 30,000 חיילים ולא 100,000, לאחר הקרב סטאניס באראתיאון מגיע, שובר את שורות הצבא והורג יותר מ-10,000 פראים ועשרות של ענקים וממוטות. מאנס ריידר נתפס על ידי סטאניס כשבוי שלו.

דת

דת השבעה

הדת הרשמית בווסטרוז היא דת השבעה, בה מאמינים רוב בתי האצולה ביבשת, והיא מאמינה בשבעה אלים: האב, האם, הזקנה, העלמה, הנפח, הלוחם והזר. מבנה התפילה של הדת נקרא ספט (מהמילה הלטינית לשבע), הכוהנים נקראים ספטונים או ספטות והספר המקודש נקרא "הכוכב בעל שבעת החודים". הכוכב המשובע הוא גם סמל הדת. הדת הובאה לווסטרוז על ידי האנדאלים, ויש כאלה שמאמינים שהשבעה הם למעשה שבע התגלמויות של אל אחד, כשם שהספט הוא מבנה אחד בעל שבעה קירות. מושב הדת נמצא בספט הגדול של באילור, הנמצא במעלה מלך, וזהו משכנו של הספטון העליון, "האפיפיור" של הדת. דת השבעה מבוססת על הנצרות הקתולית הימי-ביניימית.

האלים העתיקים

האלים העתיקים הנקראים גם אלי הצפון שולטים בצפון ומעבר לחומה, כשילדי היער האמינו בהם עוד בעידן השחר. ראשוני האדם אמנם נלחמו בהם אך עדיין אימצו את אמונתם. מקום התפילה הוא יער האלים, בו מתפללים לעצי סוכך (הנקראים גם "עצי לב") ואין אצלם כוהנים, ספרים מקודשים או סמלים. הבית הבכיר היחיד שמאמין באלים העתיקים הוא בית סטארק. מרטין אישר כי האמונה באלים הקדומים מתבססת על צורות של פגאניזם, אנימיזם ודרואידיות שהיו נהוגות באירופה לפני בוא הנצרות, וכן על דת הכישוף המודרנית ויקה.

ר'הלור, אדון האור

הדת הובאה מהעיר אסשאי שעל יד הצל ביבשת אסוס, והיא סוגדת לר'הלור אדון האור, האש והלהבה. הדת מאמינה גם ב"זה שלא ניתן לומר את שמו", אל האפלה ואויבו המושבע של ר'הלור. הכוהנים של ר'הלור מכונים "הכוהנים האדומים", על שם צבעי גלימותיהם, והם מתפללים בכל מקום, כל עוד יש שם מדורה גדולה. המוטו של הדת הוא "הלילה אפל ומלא זוועות", וסמלה הוא לב אדום. בווסטרוז אין הרבה מאמינים לדת, והעיקריים שבהם היו ת'ורוס ממיר, שהיה בחצר המלך של רוברט באראתיאון ונהיה יד ימינו של בריק דונדאריון, וסטאניס באראתיאון וכוחותיו, אליו הגיעה הכוהנת מליסנדרה כי האמינה שהוא גלגולו של אזור אהאי, גיבור הדת. הכוהנים האדומים מאמינים שהם יכולים לראות את העתיד בלהבות שלהם, ואף לבצע קסמים גדולים יותר, כמו להחזיר אדם לחיים אחרי שמת. דת בדיונית זו מבוססת על דת זרתוסטרה וכן על המינות הקתארית.

האל הטבוע

האל הטבוע הוא אלם של יילודי הברזל החיים באיי הברזל, משכנם של בני בית גרייג'וי. לפי האמונה, האל הטבוע היה אדם שטבע במי המלח של איי הברזל, והפך לאל שמשכנו באולמות המים, גן העדן של הדת. הדת מאמינה גם באל הסערה, אויבו של האל הטבוע, השוכן באולם הענן שלו. הכוהנים של האל הטבוע נקראים הכוהנים הטבועים, והמוטו שלה הוא "מה שמת לא ימות עוד". ראש הכוהנים של הדת הוא אאירון גרייג'וי, אחיו של לורד באלון, וכמו כל הכוהנים הטבועים, גם הוא טבע וחזר לחיים לפני שנהפך לכוהן.

כלכלה

כלכלת וסטרוז היא בעיקר כלכלה של יבוא מהיבשת השכנה, אסוס, וחקלאות, וכל עיר או טירה אוספת לעצמה מזון, ולעיתים רחוקות יש סחר כזה בין הטירות. היבוא בדרך כלל מגיע לאחד מחמשת הנמלים הגדולים בווסטרוז - הנמל הלבן בצפון, עיר שחף במרכז ומעלה המלך, אולדטאון והבוסתן בדרום. הערים האלו נהיות עשירות מהמכס שהן מטילות על כל סחורה שעוברת בנמל. עם זאת, היצוא המרכזי של וסטרוז הוא יין. יינות דורן ויינות הבוסתן מוזכרים כמתוקים והטעימים ביותר בעולם. עוד ענף כלכלי בווסטרוז הוא פונדקים, הנמצאים על הדרכים המרכזיות ומציעים אוכל חם ומקום לישון. המטבעות של וסטרוז דומים במעט למטבעות הרומאיים - מצד אחד סמל בית האצולה (דרקון זהב של בית טארגאריין או צבי כסף של בית באראתיאון, ואלה גם שמות המטבעות) ומצד שני הפרופיל של המלך שבתקופתו הוטבעו המטבעות. כמו כן, יש גם אגורות, גרושים ופרוטות, מטבעות ארד קטנים השווים פחות מה"דרקונים" וה"צבאים".

חינוך

בווסטרוז אין בתי ספר. ילדי האצילים לומדים בטירותיהם אוריינות, היסטוריה ואת דרכי השלטון מפי המלומדים שלהם ואת דרכי האבירות והלחימה מאומן הלחימה של הטירה, ואילו פשוטי העם לא מקבלים חינוך כזה ולומדים מהוריהם בעיקר את עבודת האדמה, בה יעבדו רוב ימי חייהם. מי שכן רוצה ללמוד ולשרת לורד גדול בטירתו נוסע לאולדטאון שבדרום מערב היבשת, בה נמצא המרכז להכשרת המלומדים - המצודה. בזמן הלימודים במצודה המלומדים מחשלים לעצמם שרשרת מתכות, כאשר כל מתכת מייצגת תחום אחר בו מתמחה המלומד. לאחר סיום ההכשרה, המלומדים מוותרים על שם משפחתם ונשלחים לאחת הטירות ברחבי וסטרוז (או למשמר הלילה) כדי לייעץ ללורדים, לשלוח עורבים המשמשים להעברת הודעות, לרפא את מי שצריך וללמד את בני הלורדים מיומנויות חשובות אשר יעזרו להם לשלוט בטירה ביום מן הימים.

תרבות

צריכת התרבות הגדולה ביותר בווסטרוז היא של הטרובדורים - זמרים נודדים המנגנים ושרים שירים, בעיקר על אהבה ועל קרבות ומעשי גבורה בהיסטוריה הארוכה של וסטרוז. אבירים רבים מתנחמים בכך שאם ימותו ייכתבו עליהם שירים וזכרונם יישמר לנצח. השיר המוזכר ביותר בסדרה ובספרים הוא "גשמי קאסטמיר", המספר על בית ריין מקאסטמיר שנשבע אמונים לבית לאניסטר אך מרד בו, ועל איך שלורד טיווין לאניסטר החריב את קאסטמיר והרג את כל בני ריין. חוץ מזמרים, בווסטרוז מתרחשים הרבה טורנירים, קרבות אבירים שנועדו כדי לחגוג מאורע מסוים, ממש כמו באירופה של ימי הביניים. הזוכה בתחרות זוכה לכבוד רב, ובזכות להכתיר את "מלכת האהבה והיופי" שלו, האישה שלדעתו הכי יפה בקהל. הטורניר שגרם להכי הרבה צרות היה הטורניר בהארנהל, בו זכה הנסיך ראיגאר טארגאריין, והכתיר כמלכת האהבה והיופי את ליאנה סטארק בה היה מאוהב, במקום את אשתו אליה מארטל. רוברט באראתיאון, שהיה מאורס לליאנה, מרד בבית טארגאריין וזכה במלוכה.

מושגים ומונחים

ערך מורחב – שיר של אש ושל קרח - דמויות

• אדון האור / אל האור: רה'לור, אל שפולחנו מערב אש, כולל העלאת קורבנות על המוקד. פולחנו מופץ על ידי הכוהנים האדומים. לאל האור יש אל אויב ששמו לא מוזכר, אל האפלה.
• ארך-טפר (Longclaw): החרב ההיסטורית של בית מורמונט. ג'אור מורמונט, מפקד משמר הלילה נותן אותה לג'ון שלג. חושלה מפלדה ואליריאנית. זוהי חרב ליד וחצי, המכונה "חרב ממזרת" (היות שאינה חרב ליד אחת, ואינה חרב לשתי ידיים). החרב מעוטרת במקור בראש של דוב על הניצב, אבל משתנה לראש זאב לאחר שג'ון מקבל אותה.
• אש פרא / אש פיות: כימיקל נוזלי המתלקח בקלות ויוצר אפקט של אש חזקה עם פיצוץ. אש שאינה נכבית משום גורם, רק הזמן יכבה אותה לגמרי. אאיריז השני היה ידוע בחיבתו למסדר "מקימי הלהבות", יוצרי אש הפרא.
• דרקון: יצור ענק ומכונף היורק אש. לבית טארגאריין קשר מיסטי עם הדרקונים והוא השתמש בהם לכבוש את וסטרוז.
• האחרים: ידועים גם כ"ההלכים הלבנים" או "המהלכים הלבנים", יצורים אל-מתים מכושפים ועתיקים שמעלים באוב את קורבנותיהם והופכים אותם לרפאים. האחרים נמצאים מצפון לחומה ומנסים לפלוש לווסטרוז. ניתן להשמידם בעזרת זכוכית דרקון (וגם פלדת דרקון).
• הגלימות האדומות: משמר בית לאניסטר.
• הגלימות הזהובות: משמר העיר של מעלה המלך.
• הגלימות הלבנות: כינוי למשמר המלך.
• הגלימות השחורות (או רק "השחורים"): כינוי למשמר הלילה.
• החומה: חומה אדירה מקרח המוחזקת בכוח כישוף עתיק, אשר מפרידה בין וסטרוז המיושבת לחבל ארץ קפוא ומושלג שבו חיים שבטים פראיים, זאבי בלהות וענקים. עם זאת, האיום העיקרי הנשקף מצפון לחומה הוא של "האחרים" ("ההלכים הלבנים"), אל-מתים אכזריים שמבקשים להשמיד את בני האדם.
• הים הצר: הים המפריד בין וסטרוז לאסוס.
• המצודה (The Citadel): המרכז להכשרת מלומדים, נמצאת בעיר אולדטאון שבדרום-מערב וסטרוז.
• המבצר האדום (The Red Keep): טירת מלך שבע הממלכות בה נמצא כס הברזל. ממוקמת ליד הים הצר במעלה מלך. הטירה נבנתה בימי שלטונו של מאיגור "האכזר" טארגאריין מאבנים אדומות. בסוף הבנייה הורה מאיגור להרוג את כל הבנאים כדי שלא יחשפו את סודות המבצר.
• העורב בעל שלוש העיניים: ישות מיסטית בעלת יכולת לראות חזיונות של העבר, ההווה והעתיד. שומר ההיסטוריה של וסטרוז, ומבקר קבוע בחזיונותיו של בראן סטארק. היה בעברו איש משמר הלילה בשם ברינדן, מתואר כיום כ"יותר עץ מאשר אדם".
• וארג / זאבן / מחליף עור: אדם בעל היכולת להיכנס לראשו של בעל חיים אחר, לראות דרכו ולשלוט בו. מחליפי עורות נפוצים בקרב הפראים מעבר לחומה.
• זאב בלהות: מין של זאב גדול, חזק וחכם מהרגיל החי בצפון. סמלו של בית סטארק.
• זכוכית דרקון: חומר קשה ש"נולד" מ"האש שבלב האדמה", והחומר היחיד שיכול לקטול את האחרים.
• ילדי היער: יצורים קסומים דמויי-אדם שחיו בווסטרוז לפני פלישת האנדאלים וראשוני האדם ליבשת.
• ימין המלך (King's Hand): יועצו הקרוב ביותר של המלך וסגנו, בעל סמכויות שלטוניות נרחבות.
• כס הברזל: כס המלכות של וסטרוז בו יושב המלך השולט בשבע הממלכות. הכס חושל מאלף חרבות של אויבי בית טארגאריין שאותם הביס המלך אאיגון הכובש בעזרת דרקונו באלריון.
• מחט: חרבה של אריה סטארק אותה קיבלה מאחיה למחצה, ג'ון שלג.
• מלומד (Maester): לבלר ויועץ בכיר בעל ידע בקריאה וכתיבה, היסטוריה, אלכימיה, רפואה ועוד.
• ממזר: אדם שנולד כתוצאה מיחסים בין איש ואישה לא נשואים, לעיתים קרובות אונס. ממזרים נקראים בכל אזור בשם משפחה שונה: בצפון - שלג, באיי הברזל - בשם האי, בבקעה - אבן, בקלשון - מים, במערב - גבע, בארצות הסופה - סער, במישור הנהרות - פרח ובדורן - חול. ממזרים לא יורשים את אדמות הוריהם אלא אם כן המלך הופך אותם לבנים חוקיים, כמו שנעשה לרמזי בולטון (לשעבר שלג).
• מעלה מלך (King's Landing): עיר הבירה של וסטרוז ומושב מלך שבע הממלכות וכס הברזל. מדובר בעיר עשירה ושוקקת חיים אך מלאה במרגלים ורוויית תככים. יש בה אנשים עניים רבים המתרכזים בעיקר ב"עמק הפשפשים". בעיר יש 3 גבעות. אחת נקראת גבעת ויסניה על שם אשתו ואחותו הראשונה של אאיגון הכובש ובה נמצא הספט הגדול של באילור, השנייה נקראת גבעת ראיניז על שם אשתו ואחותו השנייה של אאיגון ובה שכן "גוב דרקון" - מקום מושבם של הדרקונים שנהרס כ-200 שנה אחרי הכיבוש, עם מות אחרון הדרקונים. על הגבעה האחרונה, גבעת אאיגון הגבוהה, נמצא המבצר האדום, מקום מושבם של המלך וקרוביו.
• משמר הלילה: מסדר צבאי עתיק יומין השומר על החומה ומגן על וסטרוז מפני השבטים הפראיים ו"האחרים". ידוע בכינוי "השחורים" או "העורבים" (מפי שבטי הפראיים). כיום מקום מפלט לפושעים על פי רוב, שזוכים למחילה על פשעיהם בתמורה לגלות ושירות כחיילים בחומה.
• משמר המלך: אחראי על שמירת חייו של המלך ומשפחתו. שבעת החברים בו לובשים מדים לבנים ומשרתים את המלך כל ימיהם. אסור להם להינשא, או לרשת אדמות.
• ספט: כנסייה לפולחן השבעה. כהני האמונה נקראים ספטון או ספטה. השם גזור מהמילה הלטינית ל"שבע" (7).
• הספט הגדול של באילור: הספט הראשי של הממלכה ומרכז ההנהלה של האמונה בשבעה, נמצא על גבעת ויסניה במעלה מלך. נקרא על שם באילור המבורך טארגאריין, המלך האדוק שבנה אותו.
• עורבים: משמשים כ"דואר אוויר" בין הערים והטירות השונות. פתגם נפוץ בנוגע לעורבים הוא "כנפיים שחורות, מילים שחורות", כי לרוב העורבים נושאים בשורות רעות.
• פולחן השבעה (ספט): אמונה דתית נפוצה באל שלו שבע התגלמויות והיבטים. זוהי הדת הרשמית והממוסדת של ממלכת וסטרוז, אם כי בצפון עדיין מאמינים באלים העתיקים.
• פלדה ואליריאנית: מתכת נדירה שחושלה בואלריה העתיקה באמצעות כישוף. היא קלה, חדה וחזקה במיוחד, דבר ההופך אותה למבוקשת ביותר.
• הפראים (Wildlings): שבטים פראיים החיים מצפון לחומה ומדי פעם עורכים פשיטות אלימות על וסטרוז. הם מכנים את עצמם "האנשים החופשיים".