בית תפילה לזכר יהודי סלוניקי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| נוסח תפילה | נוסח הספרדים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1937 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1937 |
| קואורדינטות | 32°03′13″N 34°46′41″E / 32.053666666667°N 34.778°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית תפילה לזכר יהודי סלוניקי  | |
  | |
בית תפילה לזכר יהודי סלוניקי הוא בית כנסת של יוצאי סלוניקי אשר הוקם, בשכונת שפירא, תל אביב, בשנת 1937. בתחילת דרכו פעל בית הכנסת בצריף שכור ונקרא "בית תפילה". הקמת בית הכנסת נבעה מהרצון לשמר את המסורת הסלוניקאית, המשלבת לאדינו ועברית, כמו גם קידום השיתופיות והשוויון. מסיבה זו, הוחלט על איסור גביית כספים ומכירת מצוות. לפיכך כונה לעיתים בית הכנסת בשם "בית הכנסת הקומוניסטי".[1] בית הכנסת מארח מבקרים וסיורי תלמידים, עורך תפילות חגיגיות וחגיגות בר מצווה.
תחילת הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר התורה הראשון התקבל כתרומה, ובהתחלה אף לא היו כיסאות, כך שכל מתפלל נדרש היה להביא כיסא בעצמו. בין המתפללים בלט הרצון לשלב סממנים ציונים ומוטיבים לאומיים. לדברי הגבאי הנוכחי מר גבריאל ציון, החל מקום המדינה נהוג בשבוע לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל להניף את דגל ישראל בחזית בית הכנסת, וביום העצמאות מקשטים את פנים בית הכנסת בדגלים.[2]
עם סיום מלחמת העולם השנייה, רוב הניצולים מקהילת סלוניקי עלו לישראל, חלקם הגדול הגיע לשכונות פלורנטין ושפירא בתל אביב, ולרוב נאלצו לבסס את אחיזתם בארץ באופן פרטי, ללא עזרה ממוסדת. עם זאת, השתלבו ניצולי המחנות במרקם החיים בשכונה ונטלו חלק פעיל בחיי העדה מבחינה חברתית, תרבותית ותורנית. בתקופה זו בית הכנסת עבר למבנה אבן, בתמיכת יהודים סלוניקאים מחו"ל, ועם הצטרפותם לבית הכנסת שונה שמו ל-"בית תפילה לזכר יהודי סלוניקי".[3]
המגרש שעליו נבנה בית הכנסת נקנה במרץ 1956. בשנת 1958 התאגדו פעילי בית הכנסת והקימו אגודה שיתופית. תכנון בית הכנסת הופקד בידיו של האדריכל משה בן שושן ותוכנית בניין הוגשה בינואר 1959. ככל הנראה הבניה החלה במהלך 1960 ורישיון בית הכנסת ניתן בדצמבר 1961.[4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרם יצחק. העלייה השלוניקאית לארץ ישראל בשנות השלושים' יצחק גרשון (עורך) . שורשים במזרח יד טבנקין 2002.
- רבין חיים. נדבך - השכונות העבריות ומאבק עצמאותן. תל אביב: ועד השכונות העבריות, תש"ח.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צור, מוקי. רוטברד, שרון., לא ביפו לא בתל אביב, בבל, 2009
- ^ צור, מוקי. רוטברד, שרון. לא ביפו ולא בתל אביב סיפורים, עדויות ותעודות משכונת שפירא. תל אביב: בבל, 2009.
- ^ רפאל, שמואל. “ב'אמוס אה פאלסטינה.” לא נשכח! שנתון (דור ההמשך להנצחת שואת יהודי יוון), מס' 14 1999
- ^ ארכיון עיריית תל אביב - אגף ההנדסה