ברוך בן-יהודה

ברוך בן-יהודה

לידה	1894
פטירה	20 ביולי 1990 (בגיל 96 בערך)
מדינה	ישראל
השכלה	הגימנסיה העברית "הרצליה"
תפקיד	מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ה־1 1948–1951 (כ־3 שנים) תחת שר החינוך והתרבות זלמן שזר, דוד רמז, דוד בן-גוריון ובן-ציון דינור אליעזר ריגר ←

בן יהודה, גימנסיה הרצליה.1913

ברוך בן-יהודה (לייבוביץ) (כ"ט באדר ה'תרנ"ד – כ"ז בתמוז ה'תש"ן; 6 באפריל 1894 – 20 ביולי 1990) היה איש חינוך שפעל בשדה החינוך העברי במשך עשרות שנים. בן-יהודה היה מורה בבית הספר בראש-פינה, מורה בגימנסיה הרצליה ומנהלה שנים רבות. בן-יהודה כיהן כראש אגף החינוך והתרבות של הוועד הלאומי בארץ ישראל, ולאחר קום המדינה מנכ"ל משרד החינוך והתרבות הראשון, ראש מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל ונשיא החברה לחקר המקרא בתל אביב.

ביוגרפיה

1928 ד"ר ברוך בן יהודה (יושב במרכז) עם חניכיו השמיניסטים מגימנסיה הרצליה, המכונים "החוג הזקן" משום שהיה ראשון החוגים המגשימים "שעלו על הקרקע" (בטוי של הימים ההם להיאחזות והקמה של קיבוץ חדש) ומהם צמחה תנועת הנוער המחנות העולים. עומדים (מימין לשמאל): גרשון מרינבך, שבתי פינשריבר, ימימה אבידר-טשרנוביץ, מאיר מוזס, אפרתיה מרגלית, כתריאל כ"ץ; יושבים: יונה בן-יעקב, יהודית פודולית, שמריה צמרת, ברוריה בן-יעקב, יצחק כפכפי, רבקה יפה.

ברוך בן יהודה נולד במריאמפולה שבליטא לזיסל ויעקב ליבוביץ, סופר, מורה הוראה ושו"ב. למד ב"חדר מתוקן" ובישיבה מודרנית לנערים. מגיל 10 כבר היה בן-יהודה פעיל בתנועת הנוער הציונית "תקוות ציון".

בן-יהודה עלה לארץ ישראל בגפו בשנת 1910, כאחד מארבעים הנערים הראשונים שהגיעו ללא הורים ללימודים בגימנסיה הרצליה והיה בוגר המחזור השני. במקביל עבד בכרמי רחובות עבור שכר לימוד ולמד ניצוח ומוזיקה ונגינה בפסנתר, קונצרטינה ומנדולינה אצל מורה הגימנסיה חנינא קרצ'בסקי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הקים עם חבריו אליהו גולומב, משה שרת ודב הוז את "הסתדרות הדור הצעיר" ("הגימנזיסטים") שהועידו את עצמם לשירות לאומי בחינוך עברי לילדים. בהמשך נשלח לדגניה ושימש כמורה לעברית לחברי הקבוצה ומדריך תרבותי. על דמותו החלוצית המגנה על ערכים ועקרונות, כתב נתן אלתרמן את המחזה "כנרת כנרת". ב-1916 לאחר שחלה בקדחת נאלץ לעבור לראש פינה, שם לימד עברית ומוזיקה בבית הספר המקומי שבהנהלת וילקומיץ'. הקים את ארגון "ראש פינה הצעירה" לחיזוק ההתיישבות ונשא לאישה את יפה טורקניץ ביתו של המורה אהרן טורקניץ, שלימים לאחר מותו של וילקומיץ' ממגפת הטיפוס (1919) התמנה למנהל בית הספר. ב-1920 קיבל מלגה מטעם הברון רוטשילד ללימודי מתמטיקה ופיזיקה בבריסל ולאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות לתואר דוקטור במתודיקה של הוראת המתמטיקה שב לארץ ולימד בגימנסיה הרצליה. בנוסף לימד בגימנסיה את המקצועות תלמוד, תנ"ך, תולדות הציונות כמקצוע חובה בתעודת הבגרות ומוזיקה.

בן-יהודה חיבר ספרי לימוד רבים במתמטיקה, חשבון דיפרנציאלי, גאומטריה אנליטית, לוח השנה העברי, הנבואה בישראל, התודעה היהודית ותולדות הציונות, והיה שותף לעריכת ספרים רבים ביניהם: "מילון למוזיקה", "מילון כיס צרפתי-עברי". כמו כן היה בצוות עורכי "אנציקלופדיה נעורים" וערך את ספר "הגימנסיה". הוא כתב גם ספר "כולם אהובים" על זיכרונותיו כמחנך.

הקים את שבט הצופים בגימנסיה הרצליה ועמד בראשו. תנועת "צופי הגימנסיה" הוציאה הכשרות מגויסות לפלמ"ח והשתתפה בהקמת קיבוצים ברחבי הארץ.

במהלך שנות מלחמת העולם השנייה (1940-1944), עמד ד"ר ברוך בן יהודה בראש ועדת הביצוע להוצאת תלמידי בתי הספר התיכוניים למחנות עבודה בקיץ, לעזרת המשקים.

בתחילת שנת הלימודים תש"ח, ב-2 באוקטובר 1947, נבחר ד"ר בן-יהודה כמנהל מחלקת החינוך של הוועד הלאומי. לאחר הקמת משרד החינוך והתרבות כיהן כמנכ"ל המשרד עד שנת 1952.

שימש כיושב-ראש חבר השופטים בחידוני התנ"ך למבוגרים ונחשב לשופט מחמיר שזוהה עם המשפטים "הבא אחריו!" ו"זמנך עבר!". לימים הפכו חידונים אלו לבסיס למערכון בסרט "לול", בו מגלם אורי זוהר את דמותו באינטונציה ובמימיקה מדויקת.

ייסד את מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל ועמד שנים רבות בראשה.

זכורה הופעתו בתוכנית "שרתי לך ארצי" (תוכנית בטלוויזיה הישראלית של דן אלמגור ואליהו הכהן) בה ניגן בקונצרטינה את השיר "פה בארץ חמדת אבות", וסיפר את סיפור צמיחתו של השיר בגימנסיה ואיך נתפרסם בכל הארץ הודות לטיול שערכה הגימנסיה.

בן-יהודה נשאר בתודעה הציבורית כבעל בקיאות מופלגת בתנ"ך ובתלמוד, בלשון העברית הדקדוק והניקוד, בתורות המוזיקה ונגן וירטואוז בקונצרטינה, והיה קפדן ושמרן בדעותיו. כשהוצע לו ב-1948 להיות שר החינוך, הוא עמד על כך שיכהן כמנכ"ל בלבד, שכן כאיש חינוך אל לו להיות מעורב בפוליטיקה, סירב להתפקד למפלגת מפא"י וכיהן כמנכ"ל בדרגת שר עד 1952 ואז חזר לנהל את גימנסיה הרצליה, העביר אותה למשכנה החדש ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב ולאחר מכן נבחר לנשיאה.

היה אב לשלוש בנות: עודדה 'דדי' בן יהודה שנפטרה ב-22 במרס 2024 והובאה למנוחת עולמים במושב כליל בגליל; צלילה אורגד, עיתונאית ומבקרת אמנות, שהייתה נשואה למוזיקאי בן-ציון אורגד; ונתיבה בן-יהודה, לוחמת הפלמ"ח, לשונאית וחוקרת זמר.

בשנת 1976 זכה להכרה כיקיר העיר תל אביב-יפו. בשנת 1979 זכה בפרס ישראל על מפעל חייו בחינוך.

נקבר בבית העלמין קריית שאול.

ספריו

• כולם אהובים - רומן פדגוגי, דביר, 1977
• המקרא, מסדה 1974
• הנבואה בישראל, מסדה 1974
• בצל הסהר: תולדות ארץ ישראל בתקופת השלטון המוסלמי, 1974
• המאבק על דמות הבית הלאומי, מסדה 1973
• פרקי השתלמות במתמטיקה: מתורת הקבוצות ומתורת המספרים, מסדה 1971
• ספורה של הגמנסיה "הרצליה, הגמנסיה הרצליה, 1970 (שותף בעריכה אוריאל אופק)
• גאומטריה אנליטית של המישור, מסדה 1969
• חשבון הלוח העברי, מסדה
• טעמי המקרא, לבתי הספר, מסדה 1968 (יחד עם בן-ציון אורגד)
• למהותה של המתמטיקה, הוצאת הסתדרות המורים בישראל, 1966
• מתמטיקה בכיתה ז' בלימוד מוגבר, המזכירות הפדגוגית, 1963
• מתמטיקה בכיתה ח בלימוד מוגבר, המזכירות הפדגוגית, 1963
• קול החנוך הציוני : סדרת שיחות. סדרת שיחות למחנכים ששודרו ב"קול ציון לגולה", הקרן הקימת לישראל 1955
• עלילת דריפוס: חומר לבתי-הספר לשנת הרצל, מועצת המורים למען הקרן הקימת לישראל 1955
• הקרן המחנכת, הקרן הקיימת לישראל 1952
• יסודות ודרכים לחנוך הציוני בבית-הספר : סדרת הרצאות, הקרן הקימת לישראל 1952
• פילוסופיה של הפוליטיקה, דפוס עזריאל, 1947
• משה שרת: אדם ומנהיג, הוצאת משרד החינוך
• תולדות הציונות: תנועת התחיה והגאולה בישראל מסדה, 1942
• אנציקלופדיה נעורים: ספר המדעים לילד, לנער ולעם (בשישה כרכים), מסדה 1941–1943
• הלכות מדינה לפי מקורות ישראל, הקרן הקיימת לישראל
• פרקי תלמוד; ספר לימוד, עם עובד
• המאבק לביטחון ולעצמאות, מסדה

ספר יובל לכבודו

• בן-ציון לוריא (עורך), ספר ד"ר ברוך בן-יהודה: מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל, תל אביב: החברה לחקר המקרא בישראל, תשמ"א 1981.

לקריאה נוספת

• 'בן־יהודה (לַיבוביץ), ברוך', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 90. (הספר בקטלוג ULI)
• "לדמותו של ברוך בן-יהודה", בתוך: ספר ד"ר ברוך בן-יהודה (תשמ"א):
  • משה גולדשטיין, 'חיים של יעוד ושליחות', עמ' 9–19.
  • דניאל אופיר, 'מהמהר"ל עד ברוך בן-יהודה: תולדות משפחת ברוידא-ליבוביץ', עמ' 20–29. (כולל לוח גניאלוגי)
• ניר מיכאלי, 'מחנך פרוגרסיבי בגימנסיה אריסטוקרטית: מפעלו החינוכי של ד"ר ברוך בן יהודה', דור לדור (קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות) כז (תשס"ו), 79-120.

ביבליוגרפיה של פרסומיו:

• 'ביבליוגרפיה (לא מלאה) של פרסומי: ספרים ומאמרים, עד שנת תש"ם', בתוך: ספר ד"ר ברוך בן-יהודה (תשמ"א), 558–563.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "ד"ר ברוך בן-יהודה (ליבוביץ)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 980
• רשימת הפרסומים של ברוך בן-יהודה, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של ברוך בן-יהודה באתר רמב"י
• 'בן־יהודה (ליבוביץ), ברוך בן יעקב', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 123 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1321).
• רוני אשל, האיש הרואה בבית-הספר "ארמון של קסם": פרס ישראל יוענק למחנך הוותיק ד"ר ברוך בן-יהודה, מעריב, 15 בינואר 1979
• לוי יצחק הירושלמי, 3 דורות – 3 תשובות: "שרשים" נוסח בן-יהודה, מעריב, 19 בינואר 1979 (ריאיון עם שלושה דורות במשפחת בן-יהודה)
• סיפור השיר "פה בארץ חמדת אבות" מפי ברוך בן יהודה, סרטון באתר יוטיוב, מתוך "שרתי לך ארצי"
• ברוך בן-יהודה, דף שער בספרייה הלאומית