ג'יי רוקפלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יי רוקפלר
Jay Rockefeller
דיוקנו הרשמי של הסנאטור רוקפלר
דיוקנו הרשמי של הסנאטור רוקפלר
לידה 18 ביוני 1937 (בן 84)
ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא ג'ון דייוויסון רוקפלר הרביעי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ייל
האוניברסיטה הנוצרית הבין-לאומית
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה US Democratic Party Logo.svg  המפלגה הדמוקרטית
בת זוג שרון פרסי (מאז 1967)
סנאטור מטעם מדינת וירג'יניה המערבית
15 בינואר 19853 בינואר 2015
(30 שנה)
→ ג'נינגס רנדולף
מושל וירג'יניה המערבית ה־29
17 בינואר 197714 בינואר 1985
(8 שנים)
→ ארץ' מור
ארץ' מור ←
פרסים והוקרה
מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Jay Rockefeller Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ון דייוויסון "ג'יי" רוקפלר הרביעיאנגלית: John Davison "Jay" Rockefeller IV; נולד ב-18 ביוני 1937) הוא פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת וירג'יניה המערבית במשך שלושים שנה, בשנים 1985–2015. רוקפלר נבחר לראשונה לסנאט בשנת 1984, כאשר היה מושל וירג'יניה המערבית (1977–1985). טרם היבחרו אל הקונגרס האמריקאי היה רוקפלר מזכיר המדינה של וירג'יניה המערבית וחבר בית המחוקקים המדינתי.

הוא נינו של איל-ההון והנדבן ג'ון ד. רוקפלר, אשר מת כחודש טרם הולדתו של ג'יי. רוקפלר הוא היחיד במשפחת רוקפלר ששירת בתפקידו כנבחר ציבור מטעם המפלגה הדמוקרטית, בשעה שמשפחתו הייתה ידועה כשושלת רפובליקנית מסורתית, אם כי גם הוא במקור היה רפובליקני עד שהחליט להתמודד למשרה ציבורית בווירג'יניה המערבית שהייתה אז דמוקרטית למהדרין. בבחירות 2014 לא התמודד לכהונה נוספת, ובמקומו נבחרה שלי מור קפיטו הרפובליקנית[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון דייוויסון רוקפלר הרביעי נולד במרכז הרפואי ע"ש וייל קורנל במנהטן שבניו יורק, בנם של ג'ון דייוויסון רוקפלר השלישי (1906–1978) ובלאנשט פרי הוקר (1909–1992), 26 יום לאחר מות סבא-רבא שלו, ג'ון ד. רוקפלר. הוא נכדו של ג'ון ד. רוקפלר, הבן. ג'יי סיים את לימודיו באקדמיית פיליפס אקסטר בשנת 1955. לאחר שנת הלימודים הראשונה שלו באוניברסיטת הרווארד, בילה רוקפלר שלוש שנים בלימודי יפנית באוניברסיטה הנוצרית הבין-לאומית בטוקיו. בשנת 1961 השלים את לימודיו הגבוהים בהרווארד עם תואר ראשון בשפות ובהיסטוריה של המזרח הרחוק. הוא למד באוניברסיטת ייל, שם השלים תואר אקדמי במזרחנות ולמד את שפות סיניות.

לאחר לימודיו הגבוהים עבד רוקפלר במטה חיל השלום שבוושינגטון הבירה, תחת הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי, שם פיתח קשרי ידידות עם התובע הכללי של ארצות הברית רוברט קנדי, ​​ועבד כעוזרו של מנהל חיל השלום סרג'נט שרייבר. הוא שימש כמנהל התפעול של המיזם הגדול ביותר מעבר לים של החיל, בלב הפיליפינים. הוא עבד תקופה קצרה באגף לענייני המזרח הרחוק במחלקת המדינה של ארצות הברית[2]. הוא המשיך את שירותו הציבורי בשנים 1964–1965 בארגון "מתנדבים בשירות לאמריקה "(VISTA), בפיקודו של הנשיא לינדון ג'ונסון, ובמהלך תקופה זו עבר ליישוב אמונס (Emmons) שבווירג'יניה המערבית[3].

רוקפלר, יחד עם בנו צ'ארלס, הוא נאמן של "חברת אסיה", מוסד ללא כוונת רווח בניו יורק, שנוסד על ידי אביו בשנת 1956. הוא גם חבר במועצה ליחסי חוץ (אנ'), צוות חשיבה ללא מטרות רווח שהוקם בעבר בידי דייוויד רוקפלר. כסנאטור, הוא הצביע נגד הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, בניגוד לגיבוי שזכה ההסכם מצדו של דייוויד רוקפלר.

קריירה פוליטית מדינתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות אמצע הכהונה שהתקיימו ב-1966, נבחר רוקפלר אל בית הנבחרים של וירג'יניה המערבית, הבית התחתון של בית המחוקקים המדינתי. כעבור שנתיים, ב-1968, נבחר למזכיר המדינה של וירג'יניה המערבית, וב-13 בינואר 1969 החל את תפקידו. בשנת 1972 זכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית למושל וירג'יניה המערבית, אך בבחירות הכלליות הפסיד למושל הרפובליקני המכהן ארץ' מור. בעקבות הפסדו לקח הפסקה קצרה מהחיים הפוליטיים, והיה לנשיא המכללה הווסליאנית של וירג'יניה המערבית מ-1973 עד 1975.

ב-1976 הצליח להיבחר למושל המדינה[4], ונבחר מחדש בשנת 1980. רוקפלר הושבע לתפקידו בשעה שבתי חרושת ומכרות פחם נסגרו בשל המיתון הלאומי שפקד את כלכלת ארצות הברית בראשית שנות ה-80, ושפגע במיוחד בכלכלת וירג'יניה המערבית. לראיה, בשנים 1982–1984, שיעור האבטלה במדינה נע בין 15 ל-20 אחוזים.

בסנאט האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוקפלר לצד קארטה גודווין, שהיה שותפו לייצוג וירג'יניה המערבית בסנאט

בשנת 1984 נבחר רוקפלר אל הסנאט של ארצות הברית[5], כשהוא מנצח בפער דחוק את איש העסקים ג'ון ראסה (Raese), כיוון שרונלד רייגן זכה בקלות במרב הקולות בווירג'יניה מערבית במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1984. כמו במסע הבחירות שלו לתפקיד המושל בשנת 1980 נגד ארץ' מור, רוקפלר הוציא מעל לתריסר מיליוני דולרים כדי לזכות בבחירות לסנאט. רוקפלר נבחר מחדש בשנים 1990, 1996, 2002 ו-2008 בפערים יחסית גדולים למועמד דמוקרטי במדינה שמרנית. בשנים 1993–1995 היה יו"ר הוועדה לענייני חיילים משוחררים, ושוב מ-3 עד 20 בינואר 2001 ואז פעם נוספת מ-6 ביוני אותה שנה עד ינואר 2003. כמו כן, בשנים 2009–2015 היה יו"ר ועדת המסחר, המדע והתחבורה של הסנאט.

באפריל 1992 הוא היה מנהל הכספים של המפלגה הדמוקרטית ושקל להתמודד לנשיאות ארצות הברית לקראת הבחירות לנשיאות שעתידות היו להיערך באותה השנה, אך נטש כוונות אלה לאחר שנועץ בחבריו וביועציו. משנבחר המוש ביל קלינטון למועמד הדמוקרטי לנשיאות, תמך בו רוקפלר ללא סייג[6]. במרוצת השנים היה חבר בולט בוועדת המודיעין של הסנאט, ממנה פרש ב-2009. ב-1993 היה רוקפלר, לצד הסנאטור טד קנדי, לתומך נלהב של הרפורמה במערכת הבריאות שהציעו הנשיא קלינטון והגברת הראשונה של ארצות הברית הילרי קלינטון. רוקפלר יצר קשר הדוק עם הילרי קלינטון, והציע את אחוזתו ליד רוק קריק פארק (Rock Creek Park) לפגישה אסטרטגית עבור קלינטון.

בשנת 2002 ערך רוקפלר ביקור רשמי במדינות אחדות במזרח התיכון ובמהלכו דן בדעותיו האישיות עם מנהיגי מדינות אלה בנוגע לכוונות צבא ארצות הברית באזור. באוקטובר אותה שנה הביע רוקפלר בתוקף את דאגתו מתוכנית הנשק להשמדה המונית של סדאם חוסיין, בעת ​​שנשא דברים בפני מליאת הסנאט, וטען שהתעקשות לראיות נוספות לקיום נשק בלתי קונבנציונלי שברשות עיראק תסכן את העם האמריקאי[7]. תחילה, רוקפלר תמך בשימוש בכוח מזוין נגד ממשלת עיראק על סמך הראיות שהוצגו על ידי קהיליית המודיעין האמריקאית, אשר ביססו את השאיפות הגרעיניות של עיראק. עם זאת, לאחר שהתברר כי ארצות הברית הסתמכה על מסמכים כוזבים לפיהם עיראק רכשה לכאורה עוגה צהובה מניז'ר[8] — ולפיכך הצדיק ממשל הנשיא ג'ורג' ווקר בוש את היציאה למלחמת עיראק[9] — פתח רוקפלר בחקירת זיוף ובידוי הראיות למלחמה. באמצעות החקירה הפך רוקפלר למבקר גלוי של בוש ומלחמת עיראק. כיו"ר ועדת המודיעין הוא ניהל דו"ח על הטיפול של הממשל במלחמה ובממצאי מודיעין[10].

עם פטירתו של רוברט בירד ביוני 2010, הפך רוקפלר לסנאטור הבכיר של וירג'יניה המערבית. רוקפלר שירת לצד בירד במשך 25 שנה[11]. ב-11 בינואר 2013 הכריז רוקפלר כי לא יתמודד לתקופת כהונה שישית בסנאט[12]. ב-25 במרץ אותה שנה הביע תמיכה בנישואים של בני-זוג מאותו המין[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יי רוקפלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וירג'יניה ויינר, Jay Rockefeller won't run in 2014, באתר וושינגטון פוסט, 11 בינואר 2013 (באנגלית)
  2. ^ John Davison Rockefeller, IV, באתר West Virginia Division of Culture and History (באנגלית)
  3. ^ Jay Rockefeller: WV Toyota plant is a dream realized (Daily Mail WV), באתר wvgazettemail.com‏, 19 ביולי 2018 (באנגלית)
  4. ^ סופר מעריב בוושינגטון הבירה, כוכבים חדשים במפלגה הרפובליקנית, מעריב, 3 בנובמבר 1976
  5. ^ הבעל של הבת, מעריב, 23 בנובמבר 1984
  6. ^ ר. וו. אפל ג'וניור, THE 1992 CAMPAIGN: The Front-Runner; Like Voters, Superdelegates Have Doubts About Clinton, באתר הניו יורק טיימס, 10 באפריל 1992 (באנגלית)
  7. ^ Statement of Senator John D. Rockefeller IV on the Senate Floor On the Iraq Resolution, מאורכב בתור Wayback Machine‏, 10 באוקטובר 2002 (באנגלית)
  8. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, צרפת הזהירה את ארה"ב שהמודיעין על סדאם שגוי, באתר ynet, 11 בדצמבר 2005
  9. ^ יואב קרני, וושינגטון, ‏"השקר האציל", באתר גלובס, 24 ביולי 2003
  10. ^ מארק מזטי וסקוט שיין, Bush Overstated Iraq Evidence, Senators Report, באתר הניו יורק טיימס, 6 ביוני 2008 (באנגלית)
  11. ^ Carte Goodwin appointed to U.S. Senate seat, באתר Register Herald‏, 17 ביולי 2010 (באנגלית)
  12. ^ ג'ון ברסנהאן, Jay Rockefeller to retire, באתר פוליטיקו, 11 בינואר 2013 (באנגלית)
  13. ^ שרה פרנס, Senators Abandon 'Discriminatory' DOMA Before Supreme Court Arguments, באתר ABC News‏, 25 במרץ 2013 (באנגלית)