גאנג'ואו

גָאנְג'וֹאוּ (נציבות עירונית)
赣州
	מקדש שׁוֹאוּלְיָאנְג (寿量寺)
מדינה	הרפובליקה העממית של סין
מחוז	ג'יאנגשי
תאריך ייסוד	236
שטח	39,364 קמ"ר
גובה	107 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בנציבות העירונית	8,970,014 (2020)
‑ במטרופולין	2,588,060 (2020)
‑ צפיפות	227.9 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות	25°52′N 114°56′E / 25.867°N 114.933°E
אזור זמן	UTC +8
	אתר גאנג'ואו
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הרפובליקה העממית של סין רגילה) בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שניאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן גאנג'ואו ; מיקומה של גאנג'ואו במחוז ג'יאנגשי

גָאנְג'וֹאוּ (בסינית: 赣州; בפין-יין: Gànzhōu) היא נציבות עירונית במחוז ג'יאנגשי שבדרום-מזרח הרפובליקה העממית של סין. העיר גאנג'ואו, שנתנה את שמה לנציבות, מהווה מרכז מסחרי ותחבורתי. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, התגוררו בנציבות העירונית כ-8.97 מיליון תושבים, מתוכם כ-2.59 מיליון בשלושת הרבעים^[1].

היסטוריה

בשנת 201 לפנה"ס הקים הקיסר גאו דזו, מייסד שושלת האן, נפה בשטחה של גאנג'ואו דהיום. בשנים מוקדמות אלו ההתיישבות והסמכות השלטונית של ההאן, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין הייתה מינימלית ומוגבלת לאגן הנהר גאן. הנהר, יובל של נהר היאנגצה דרך אגם פו-יאנג, היווה את אמצעי הקשר עם הצפון כמו גם מקור להשקיה של שדות האורז.

בתקופת שושלת סווי קודם המנהל של האזור לדרגת נציבות והאזור כונה צְ'ייֵנְג'וֹאוּ (虔州 - "ראש הטיגריס"). ההגירה מהצפון בתקופת שושלת סונג חיזקה את האוכלוסייה המקומית ודחקה את שבטי הילידים המקומיים עמוק יותר לתוך ההרים. ההגירה מהצפון התגברה באופן משמעותי לאחר נפילת קאיפנג בירת שושלת סונג הצפונית. השם שונה רשמית לגאנג'ואו בשנת 1153, בתקופת שושלת סונג הדרומית.

לקראת סוף המאה ה-19 נפתחה העיר גאנג'ואו לסחר חוץ והיא היוותה בסיס משני לחברות הזרות. בין 1929 ל-1934 הייתה העיר גאנג'ואו חלק מהסובייט של ג'יאנגשי, אחד הבסיסים של המפלגה הקומוניסטית של סין. בשל קרבתה לבירה "האדומה" זְ'ווֵיגִ'ין (אנ') הייתה העיר גאנג'ואו מטרה למספר מערכות כיתור של הקוומינטנג. המצעד הארוך שהיה מאורע מכונן בתולדות סין העממית החל בגאנג'ואו המתגאה עד היום בהיותה ערש המהפכה הקומוניסטית בסין ומתכנה "גאנג'ואו האדומה".

גאוגרפיה

הנציבות העירונית גאנג'ואו משתרעת על פני 39,364 קמ"ר והיא הנציבות הדרומית ביותר במחוז ג'יאנגשי. היא גובלת במחוזות חונאן במערבה, בגואנגדונג בדרומה ובפוג'יין במזרחה, בנציבויות העירוניות גִ'י'אָן (אנ') ופֿוּג'וֹאוּ (אנ') בצפונה ומרוחקת כ-330 ק"מ דרום-מערבית לבירת המחוז נָאנְצָ'אנְג. רוב שטחה של גאנג'ואו, יותר מ-70% מהשטח, מיוער, ויותר מ-83% הוא הררי. היערות של גאנג'ואו עשירים בצמחים ובבעלי חיים. הבולטים בהם טיגריס סין הדרומית ונמר ערפילי מצוי. הנהרות גָ'אנְג וגונְג, מתמזגים במרכז עיר גאנג'ואו על מנת ליצור הנהר גאן, הנהר העיקרי של מחוז ג'יאנשי ומכאן הוא זורם צפונה דרך העיר נאנצ'אנג ואגם פו-יאנג ליאנגצה. הנהר גאן הוא גם מקור שמה של העיר.

אקלים

אקלימה של גאנג'ואו הוא סובטרופי גשום. התקופה החמה ביותר בשנה היא סוף יולי ותחילת אוגוסט, ינואר הוא החודש הקר בשנה. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 1,400 מ"מ.

אקלים בגאנג'ואו
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	12	13	18	23	28	31	34	34	31	26	20	14	23.67
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	5	6	11	16	21	23	26	25	22	17	12	6	15.83
משקעים אטמוספיריים ממוצעים (מ"מ)	61	96.5	160	200.7	215	208	96.5	122	94	76	53	38	1422.4
מקור: ^[2]

חלוקה מנהלית

הנציבות העירונית גאנג'ואו מחולקת לשלושה רבעים, שלוש עשרה נפות ושתי נפות עירוניות:

מפה

ג'אנגגונג

נאנקאנג

גאנשיין

נפת
יו'דו

נפת
שינגגוו

נפת
נינגדו

נפת
שה-צ'נג

נפת
חוויצ'אנג

נפת
שו'ן-וו

נפת
אן-יו'אן

נפת
דינגנאן

נפת
צ'ו'אן-נאן

נפת
שינפנג

נפת
דה-יו'

נפת
צ'ונג-יי

נפת
שאנג-יואו

ז'וויג'ין
(עיר)

לונגנאן
(עיר)

שם

סינית

פין-יין

אוכלוסייה (מפקד 2020)^[1]

שטח

צפיפות

רובע גָ'אנְגְגוֹנְג

章贡区

Zhānggòng Qū

1,123,276

592.3

1,896

רובע נָאנְקָאנְג

南康区

Nánkāng Qū

888,474

1,741

510.3

רובע גָאנְשְׂייֵן

赣县区

Gànxiàn Qū

576,310

2,990

192.7

נפת שִׂינְפֶֿנְג

信丰县

Xìnfēng Xiàn

673,763

2,861

235.5

נפת דָאיוּ'

大余县

Dàyú Xiàn

264,995

1,350

196.3

נפת שָׁאנְגְיוֹאוּ

上犹县

Shàngyóu Xiàn

268,557

1,542

174.2

נפת צ'וֹנְגְיִי

崇义县

Chóngyì Xiàn

177,831

2,207

80.58

נפת אָנְיְוֵּ'אן

安远县

Ānyuăn Xiàn

346,435

2,348

147.5

נפת דִינְגְנָאן

定南县

Dìngnán Xiàn

209,914

1,323

158.7

נפת צְ'וֵ'אנָּאן

全南县

Quánnán Xiàn

169,503

1,536

110.4

נפת נִינְגְדוּ

宁都县

Níngdū Xiàn

702,394

4,049

173.5

נפת יוּ'דוּ

于都县

Yúdū Xiàn

905,439

2,892

313.1

נפת שִׂינְגְגְווֹ

兴国县

Xīngguó Xiàn

715,149

3,215

222.4

נפת חְווֵיצָ'אנְג

会昌县

Huìchāng Xiàn

451,513

2,711

166.5

נפת שׂוּ'נְווּ

寻乌县

Xúnwū Xiàn

280,219

2,350

119.2

נפת שְׁה-צֶ'נְג

石城县

Shíchéng Xiàn

283,182

1,568

180.6

הנפה העירונית זְ'ווֵיגִ'ין (אנ')

瑞金市

Ruìjīn Shì

613,894

2,442

251.4

הנפה העירונית לוֹנְגְנָאן

龙南市

Lóngnán Shì

319,166

1,647

193.8

אתרי תיירות

לגאנג'ואו מגיעים מעט תיירים מקומיים מדי שנה. למרות שגאנג'ואו היא חבל ארץ הררי, מאפילים עליה אתרי תיירות ידועים יותר בג'יאנגשי כדוגמת הרי לושאן והעיר גִ'ינְגְדֶגֶ'ן (אנ'), הידועה ברחבי סין כיצרנית הטובה ביותר של חרסינה. כמה מאתרי העניין בגאנג'ואו כוללים את:

הר גְ'יוֹלְייֵן (九连山), נפת לונְגנָאן – מקור הנהר גָ'אנְג, אחד משני היובלים העיקריים של הנהר גאן.
מעבר מיי (九连山) – מעבר הרים בהרי מלינג בין המחוזות ג'יאנגשי וגואנגדונג.
פסגת צְווֵיוֵיי (翠微峰), נִינְגדוּ.
הארכיטקטורה של בני ההאקה – עם ההאקה שחי בדרום סין הקים מבני מגורים עגולים גדולים בצורה ייחודית לו שנועדו לצורכי הגנה ולכן כללו לכן רק דלת אחת בקומת הקרקע ולא כללו חלונות. דוגמאות: מבצר שִׂין (新围), נפת לונְגנָאן; מבצר יֵנְגִ'י (燕翼围) ביָאנְגצוּן (杨村).
גשר דונְגגִ'ין (东津桥) – גשר פונטון באורך 400 מטרים על הנהר גאן עשוי לוחות עץ המונחים על כ-100 סירות עץ המחוברות בשרשרות ברזל.
פגודת הירקן קשת בענן – ידועה גם כפגודה הלבנה. הפגודה נבנתה בתקופת שושלת מינג בין 1573 ל-1620. הפגודה שוכנת 7 קילומטרים צפונית לעיר גאנג'ואו.

חומת העיר גָ'אנְגגונְג מתוארכת לתקופת שושלת סונג ויש בעיר כמה מבנים ומקדשים מתקופת שושלת מינג ושושלת צ'ינג. בסך הכל יש בגאנג'ואו 17 מקומות המוגדרים "אתרים מוגנים של שרידים תרבותיים לאומיים" ו-48 " אתרים מוגנים של שרידים תרבותיים מחוזיים".

כלכלה

חקלאות

האקלים הסובטרופי מתאים לגידול פרי הדר. ובנפות שִׂינְפֶנְג, נָאנְקָאנְג, אָנְיְוֵּ'אן ו שׂ'וּ'נְווּ מגדלים תפוזים ופומלות. גידולים חקלאיים נוספים הם טבק וסוכר. משק החי כולל גידול ברווזים (גאנשאן מכונה "ביתו של הברווז המומלח") וארנבות (בעיקר בנפת חְווֵיצָ'אנְג). היערות הנרחבים בנציבות משמשים מקור למוצרי עץ.

אוצרות טבע

גאנג'ואו עשירה במתכות, בראש ובראשונה טונגסטן שבגאנג'ואו יש כנראה את העתודות הגדולות ביותר בעולם למחצב זה ולכן העיר זכתה לכינוי "עיר הטונגסטן". בנוסף יש בגאנג'ואו כמויות מסחריות של בדיל, בריליום, מוליבדן, ביסמוט, ליתיום, זירקוניום, הפניום, סקנדיום, נחושת, אבץ, ברזל, טיטניום, אורניום, טנטלום וניאוביום (שני האחרונים חשובים לתעשיית המכשירים האלקטרונים הניידים). בנוסף יש בגאנג'ואו כמויות מסחריות של פחם, גופרית ומלח.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאנג'ואו בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של גאנג'ואו
גאנג'ואו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

אתר הממשל של גאנג'ואו (באנגלית)
מדריך גאנג'ואו אתר China Hotels Reservation. (באנגלית)

הערות שוליים

[סיטי-1] 1 2 3 China: Jiāngxī (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de

[2] Monthly averages for Ganzhou, China

[1]

[2]