דורון נשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דורון נשר, 2010

דורון נשר (נולד ב-28 במרץ 1954) הוא שחקן, סופר, תסריטאי, במאי, בדרן, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשר נולד וגדל ברעננה. אביו, מקסי נשר, עבד כנהג אגד והשתתף במספר סרטים: "בלוז לחופש הגדול" ו"הקיץ של אביה".

את שירותו בצה"ל עשה נשר בלהקת גייסות השריון. הוא בעל תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב[1].

נשר החל את דרכו כשחקן בסרטים הקצרים "מקום בטוח" (1977) ו"הקרב על מבצר ויליאמס" (1981). בהמשך שיחק בדרמת הטלוויזיה "אינדיאני בשמש" (1981) ובתפקיד המרכזי בסרט העלילתי באורך המלא "צלילה חוזרת" (1982).

בשנת 1984 השתתף נשר בסרט ההוליוודי "המתופפת הקטנה" (The Little Drummer Girl).

בין השנים 19841987 כתב והנחה את תוכנית הטלוויזיה לילדים ולנוער "שישאר בינינו" בערוץ הראשון.

במהלך שנות השמונים כתב את התסריט לסרט "בלוז לחופש הגדול" בבימויו של רנן שור, שיצא למסכים בשנת 1987.

בתחילת שנות התשעים הגיש פינה קומית קבועה בתוכנית הטלוויזיה "סוף שבוע עם ירון לונדון" שהגיע לשיאה בימי מלחמת המפרץ הראשונה. בעקבות הצלחת הפינה קיבל עליו להנחות שנתיים אחר כך את תוכנית יום השישי כולה בהפקת חיים מלובן. התוכנית "שולחן ארוך עם דורון נשר" בערוץ הראשון נחלה כישלון חרוץ וספגה ביקורות נוקבות.

בשנת 1992 פרסם שני ספרי ילדים, "סיפור מביצה" (בספריית הפועלים) ו"מתן צ'יק צ'ק" (בהוצאת כנרת), וכן ספר שירה בשם "גלידה בטעם מוות" (בספריית הפועלים).

במהלך שנות התשעים הגיש אחת לשבוע במשך למעלה מחמש שנים את תוכנית הרדיו "ציפורי לילה" בגלי צה"ל, אשר כללה השמעת קטעי מוזיקה מסגנונות שונים ושיחות עם טכנאי הקול באולפן. כמו כן, הגיש בימי ראשון תוכנית בוקר הומוריסטית שבה השמיע את דעותיו על הידיעות שהתפרסמו בעיתוני היום. בסוף שנות התשעים הגיש בערוץ 8 את תוכנית האירוח "פונדק הרוחות", בעריכה משותפת עם ירון בלוך.

כבמאי קולנוע ביים פרסומות רבות, כתבות טלוויזיה, סרט דוקומנטרי באורך מלא על המוזיקאי שלמה גרוניך "האיש שבא לכמה תווים" ואת הסרט העלילתי "אגדת האיש ששתק" (1999).

בשנים 20002006 שימש כשליח הקרן הקיימת לישראל באזור צפון קליפורניה בארצות הברית[2]. ב-2006, בתום תקופת השליחות, הקים בארצות הברית חברה בשם "TimelessCities" שמטרתה הקמה באינטרנט של מודלים בגרפיקת תלת-ממד של ערים היסטוריות. החברה הקימה מודל של ירושלים בימי בית שני וכן מודל של קרקוב.

בשנת 2001 יצא לאור רומן פרי עטו, "אחד מרעננה" במסגרת "הספריה החדשה" של הוצאת הקיבוץ המאוחד.

בשנת 2010 חזר דורון נשר עם משפחתו לישראל[2][3]. על תהליך השיבה לישראל, יצר סרט בשם "כל עוד בלבב"[2]. בשנת 2011, החל להגיש את התוכנית "תושב חוזר" בימי שבת בגלי צה"ל. ב-2012 העלה נשר מופע יחיד "זה לא פשוט" בו הוא מספר על אביו ועל תפישת יהדות הרגש שלו. המופע הוא שילוב של סיפורים מצחיקים ומרגשים על אביו שהלך לעולמו.

בשנת 2013, החל שידורה של סדרת הקומדיה "בלתי הפיך" בערוץ 2, בה גילם נשר את יוסי, אביו של אודי (שמגלם מולי שולמן).

ב-2012 לקה נשר באירוע מוחי ואושפז במצב קשה[4][5]. משפחתו הגישה תביעה נגד מגן-דוד-אדום בגין רשלנות בטיפול פינויו ואשפוזו.

נשר היה נשוי לזהר, בתו של הרמטכ"ל חיים בר-לב, ונולד להם בן[4]. מנישואים שניים, הוא אב לשתי בנות[2].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סמדר שילוני, קולם של הילדים: בחזרה ל"שיישאר בינינו", באתר ynet, 13 באוקטובר 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 סרטונים אילן לוקאץ', ‏דורון נשר שב לישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏19 בנובמבר 2010‏
  3. ^ עינב שיף‏, דורון נשר מצטרף לתוכנית הבוקר של וילנאי ומרוז, באתר וואלה! NEWS‏, 29 בינואר 2011
  4. ^ 4.0 4.1 כרמית ראובן, בנו של דורון נשר: הייתי דוחף אותו בכח לאמבולנס, באתר ynet, 2 בספטמבר 2012
  5. ^ כרמית ראובן, דורון נשר במצב קריטי; אשתו: מד"א סירבו לפנות, באתר ynet, 1 בספטמבר 2012