Starlink
 | |
.jpg) | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
ינואר 2015 – הווה (כ־8 שנים ו־10 שבועות)  |
|
www | |
  | |
סטארלינק (באנגלית: Starlink) הוא מיזם למתן שירותי אינטרנט-לווייני, המופעל על ידי חברת SpaceX האמריקאית. חזונו של המיזם הוא לספק גישה לאינטרנט לווייני לרוב שטחי כדור-הארץ באמצעות שיגור מערך של כ-42,000 לוויינים. כמות הלוויינים ששוגרו על-ידי החברה, נכון לספטמבר 2022, עומדת על כ-3,400 לוויינים.
לפי חזון המיזם, מערכת הלוויינים תהיה מורכבת מאלפים רבים של לוויינים קטנים, בייצור המוני, במסלול לווייני נמוך של כדור הארץ (LEO). לוויינים אלו מתקשרים עם מקלטי קרקע ייעודיים שמסופקים על ידי החברה. המטרה, מבחינה טכנית, היא לאפשר שירות אינטרנט לווייני שיכסה את מרבית האוכלוסייה הגלובלית. השירות בפועל יינתן במדינות שייתנו ל-SpaceX רישיון לספק שירות לווייני בכל תחום שיפוט לאומי ספציפי. החל מנובמבר 2021, שירות הביטא זמין ב-21 מדינות. עד כה השימוש בלוויינים נעשה למטרות מחקר ולמטרות צבאיות. עלות הפרויקט נכון לנקודה זו מוערך על-ידי SpaceX במאי 2018 בכ-10 מיליארד דולר לפחות. העלות מכסה פעילות של כעשור וכוללת את התכנון, הבנייה והפריסה של הלוויינים.
בשלב ראשוני יופעלו כ-1,600 מהלוויינים של סטארלינק בגובה 550 קילומטרים מעל כדור הארץ. חברת SpaceX קיבלה אישור לשגר בסך הכול כ-12,000 מהלוויינים הללו.[1]
מתקן הפיתוח הלווייני של SpaceX נמצא ברדמונד שבמדינת וושינגטון ומאכלס את צוותי המחקר והפיתוח, הייצור וצוותי בקרת המסלול של סטארלינק.
למערכת סטארלינק תפקיד קריטי במלחמת רוסיה-אוקראינה. מייד עם פרוץ המלחמה ביקשה אוקראינה גישה למערכות סטארלינק כתחליף לתשתית התיקשורת שהוחרבה בתקיפות רוסיה. הבקשה נענתה מייד, ומאז סטארלינק היא הלכה למעשה תשתית התקשורת האוקראינית, כולל התקשורת החיונית לתפעול ציוד צבאי כגון רחפנים.[2][3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייצורה של רשת לוויינים במסלול נמוך של כדור הארץ (LEO) הושגה לראשונה באמצע שנות ה-80 כחלק מיוזמת ההגנה האסטרטגית. טכנולוגיות אלו הובילו למספר רב של קונסטלציות מסחריות באמצעות כ-100 לוויינים שתוכננו בשנות ה-90 כמו סלסטרי, טלדסית, אירידיום וגלובלסטאר. עם זאת, כל הגופים נכנסו לפשיטת רגל בעקבות התפוצצות בועת הדוט-קום, בין היתר בגלל עלויות השיגור המוגזמות באותה תקופה.
חזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2004, החברה החדשה שהוקמה SpaceX רכשה נתח ב-SSTL כחלק מ"חזון אסטרטגי משותף". SSTL פעלה באותה תקופה להרחבת האינטרנט לחלל. עם זאת, חלקה של SpaceX נמכר בסופו של דבר בחזרה ל- EADS ב-2008 אך הרעיון של פיתוח אינטרנט לווייני קסם לאילון מאסק. בתחילת 2014, על פי הדיווחים אילון מאסק וגרג ויילר עבדו יחד בתכנון רשת לוויינים של כ-700 לוויינים בשם WorldVu, שתהיה בגודל של יותר מפי 10 מרשת הלוויין הגדולה אירידיום. עם זאת, הרעיון בוטל ביוני 2014, וחברת SpaceX של אילון הגישה במקום זאת בחשאי בקשה ל-ITU דרך רגולטור הטלקום הנורווגי תחת השם STEAM. חברת SpaceX אישרה שהיא זאת שעמדה מאחורי הפרויקט STEAM, בבקשה שהגישה בשנת 2016 לקבלת רישיון עבור סטארלינק מרשות התקשורת הפדרלית (FCC).
פיתוח (2015–2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטארלינק הוכרז בפומבי בינואר 2015 עם פתיחת מתקן פיתוח לווייני SpaceX ברדמונד, וושינגטון. במהלך הפתיחה, אילון מאסק הצהיר שעדיין קיים ביקוש משמעותי שלא נענה ברחבי העולם ליכולות פס רחב בעלות נמוכה. וכי סטארלינק ימקד רוחב פס כדי לשאת עד 50% מכל תעבורת התקשורת הניידת העולמית ו-10% מתעבורת התקשורת העולמית.
באותה עת, המשרדים באזור סיאטל שתוכננו להעסיק בתחילה כ-60 מהנדסים צמחו להעסקה של כ־2,000 אנשים.
עד ינואר 2016, החברה חשפה בפומבי תוכניות להפעיל שני אב-טיפוס לוויינים ב-2016, ותהיה רשת הלוויינים הראשונית במסלול ותפעול עד 2020 בקירוב.
SpaceX סימנה מסחרית את השם סטארלינק עבור רשת הפס הרחב הלווייני שלהם בשנת 2017; השם נוצר בהשראת הספר The Fault in Our Stars.
במרץ 2017, SpaceX הגישה תוכניות לרשות התקשורת להציב מעטפת מסלולית שנייה של יותר מ-7,500 לווייני תקשורת במסלולים לא גיאוסינכרוניים כדי לספק שירותי תקשורת" בספקטרום אלקטרומגנטי שלא הועסק רבות בשירותי תקשורת מסחריים. היא תכלול 7,518 לוויינים ותסתובב בגובה של 340 ק"מ בלבד, בעוד שהרשת הקטנה יותר שתוכננה במקור של 4,425 לוויינים תפעל. ברצועות K a - ו-K u ומסלול בגובה 1,200 ק"מ.
שני לווייני הניסוי הראשונים שנבנו לא הוטסו אלא שימשו בבדיקות קרקע. השיגור המתוכנן של שני לווייני ניסוי מתוקנים הועבר לאחר מכן לשנת 2018.
מחלוקת מסוימת התעוררה בשנים 2015–2017 עם רשויות רגולטוריות על רישוי ספקטרום התקשורת עבור קבוצות לוויינים גדולות אלה. הכלל הרגולטורי המסורתי וההיסטורי עבור ספקטרום הרישוי היה שמפעילי לוויינים יכולים "לשגר חללית יחידה כדי לעמוד במועד האחרון שלהם (מהרגולטור), מדיניות הנתפסת כמאפשרת למפעיל לחסום את השימוש בספקטרום רדיו בעל ערך עבור שנים מבלי לפרוס את הצי שלו". ב-17 בדצמבר 2015, רשות התקשורת קבעה תאריך יעד של שש שנים לפרוס רשת לוויינים גדולה שלמה כדי לעמוד בתנאי הרישוי. כלל זה שוחרר ב-7 בספטמבר 2017, מכיוון שרשות התקשורת החליטה שמחצית מרשת הלוויינים חייבת להיות במסלול בתוך שש שנים, בעוד שהמערכת המלאה צריכה להיות במסלול בתוך תשע שנים מתאריך הרישיון.
תחילת השיגורים (2018–2019)[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2018, SpaceX ציפתה שהעלות הכוללת של הפיתוח והבנייה של הקונסטלציה תתקרב ל-10 מיליארד דולר. באמצע 2018, SpaceX ארגנה מחדש את חטיבת פיתוח לוויינים ברדמונד, ופיטרה כמה מחברי ההנהלה הבכירה.
בנובמבר 2018, SpaceX קיבלה אישור רגולטורי בארצות הברית לפרוס 7,518 לווייני פס רחב, בנוסף ל-4,425 שאושרו קודם לכן. אישור החדש היה להוספת רשת לוויינים לא-גיאוסטציונרים של מסלול כדור הארץ במסלול נמוך מאוד (בניגוד ללוויינים הראשוניים שגובהם שאושר 1,110 ק"מ עד 1,325 ק"מ), המורכבת מ-7,518 לוויינים הפועלים בגבהים מ-335 ק"מ עד 346 ק"מ, מתחת למסלול תחנת החלל. באפריל 2019, רשות התקשורת הפדרלית אישרה ל-SpaceX להציב כמעט 12,000 לוויינים בשלושה קונכיות מסלול: בתחילה כ-1,600 במעטפת גובה של 550 ק"מ, ולאחר מכן הצבת כ-2,800 לווייני ספקטרום קו ו-Ka בטווח של 1,150 ק"מ וכ-7,500 לוויינים בפס V ב-340 ק"מ.
עם תוכניות של מספר ספקים לבנות מגה-קונסטלציות חלל מסחריות של אלפי לוויינים בסבירות גבוהה יותר להפוך למציאות, הצבא האמריקני החל לבצע מחקרי מבחן ב-2018 כדי להעריך כיצד ניתן להשתמש ברשתות. בדצמבר 2018, חיל האוויר האמריקאי הוציא חוזה של 28 מיליון דולר עבור שירותי בדיקה ספציפיים בסטארלינק.
בפברואר 2019, SpaceX Services Inc (חברה בת של SpaceX). הגישה בקשה לרשות התקשורת הפדרלית לקבל רישיון להפעלת עד מיליון תחנות לווייניות קבועות על כדור הארץ שיתקשרו עם הלוויין הלא גיאוסטציונרי שלה (NGSO) מערכת סטארלינק.
עד אפריל 2019, SpaceX ההצלחה לסיים את המחקר והפיתוח של לוויין ולהתחיל לייצר את הלוויינים, עם השיגור הראשון המתוכנן של רשת גדולה של לוויינים למסלול, והצורך הברור להשיג קצב שיגור ממוצע של לפחות 44 לוויינים חדשים במשך 60 החודשים כדי להשיג את 2,200 הלוויינים ששוגרו כדי לתמוך בהקצאת רישיון של רשות התקשורת הפדרלית שלהם. SpaceX אמרו שהם יעמדו בתאריך היעד של מחצית מרשת הלוויינים "במסלול בתוך שש שנים ממועד האישור... והמערכת המלאה בעוד תשע שנים".
עד סוף יוני 2019, SpaceX שיגרה את כל 60 הלוויינים אך איבדה קשר עם שלושה; 57 הנותרים עבדו כמתוכנן. 45 לוויינים הגיעו לגובה המסלול הסופי שלהם של 550 ק"מ, חמישה עדיין הרימו את מסלוליהם, וחמישה נוספים עברו בדיקות מערכות לפני שהם מעלים את מסלוליהם. שני הלוויינים הנותרים נועדו להוצאה מהירה מהמסלול ולהיכנס מחדש לאטמוספירה על מנת לבחון את תהליך ביטול המסלול של הלוויין; גם השלושה שאיבדו קשר היו צפויים להיכנס מחדש, אך יעשו זאת באופן פסיבי מגרירה אטמוספירית מכיוון ש-SpaceX כבר לא הצליחה לשלוט בהם באופן פעיל.
באוקטובר 2019, אילון מאסק בדק בפומבי את רשת סטארלינק באמצעות חיבור אינטרנט מנותב דרך הרשת כדי לפרסם ציוץ ראשון לרשת החברתית טוויטר.
האצת השיגורים (2020-היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2020, SpaceX שינתה את הארכיטקטורה של רשת סטארלינק, הגישה בקשה לרשות התקשורת המציעה להפעיל יותר לוויינים במסלולים נמוכים יותר (540 ק"מ ו-570 ק"מ) בשלב הראשון ממה שרשות התקשורת אישרה בעבר. ל-SpaceX הייתה בעבר אישור רגולטורי מרשות התקשורת להפעיל עוד 2,825 לוויינים במסלולים גבוהים יותר בין 1,110 ק"מ ל-1,325 ק"מ. רשות התקשורת אישרה את הבקשה באפריל 2021.
.jpg)
עד יוני 2020, SpaceX הגישה לרשויות הרגולטוריות הקנדיות בקשה לרישיון להציע שירותי אינטרנט מהירים של סטארלינק בקנדה. בנובמבר היא קבלה את האישור.
עד אוגוסט 2020, טילי הפאלקון 9 שלחו 58 לווייני סטארלינק של SpaceX במקביל עד אז הצליחו לייצר 653 לוויינים. כיום SpaceX מייצרת כ-120 לוויינים בחודש.
ב-4 בנובמבר 2020, SpaceX ערכה מבחן לסטארלינק. בודקי בטא של סטארלינק דיווחו על מהירויות של מעל 150 מגה-ביט לשנייה, מעל הטווח שהוכרז עבור מבחן הבטא הציבורי.
רשות התקשורת העניק ל-SpaceX סובסידיות פדרליות בשווי כמעט 900 מיליון דולר לתמיכה בלקוחות פס רחב כפריים באמצעות רשת האינטרנט הלווייני סטארלינק של החברה. SpaceX זכתה בסבסוד כדי להביא שירות ללקוחות ב-35 מדינות בארצות הברית.
SpaceX פרסמה מסלול חדש של 10 לווייני סטארלינק ב-24 בינואר 2021, לווייני סטארלינק הראשונים במסלולי קוטב. השיגור גם עבר את השיא של סוכנות החלל ההודית בשיגור הכי הרבה לוויינים במשימה אחת (143), והעלה ל-1,025 את המספר המצטבר של לוויינים שנפרסו עבור סטארלינק עד לאותו תאריך.
בפברואר 2021, SpaceX הודיעה שלסטארלינק יש למעלה מ-10,000 משתמשים, ופתחה הזמנות מוקדמות לציבור. מאסק קבע שהלוויינים נעים ב-25 מסלולים המקובצים. בפברואר 2021, SpaceX השלימה גיוס של 3.5 מיליארד דולר נוספים במימון הון במהלך ששת החודשים הקודמים, כדי לתמוך בשלב עתיר ההון של ההטמעה התפעולית של סטארלינק, בתוספת פיתוח השיגור של סטארשיפ.
באפריל 2021, SpaceX הבהירו שהם כבר ייצרו שלושה דורות של לווייני סטארלינק, כאשר כל אחד היה פחות יקר מהקודם. הדור השלישי היה כבר עם קישורי לייזר בין-לווייניים.
במרץ 2021, SpaceX הכניסה אפליקציה לרשות התקשורת עבור וריאציות ניידות של הטרמינל שלהם עבור כלי רכב, כלי שיט ומטוסים.
עד מאי 2021, SpaceX הודיעה שיש להם יותר מ-500,000 הזמנות סטארלינק על ידי צרכנים וכמעט 100,000 משתמשים ביוני 2021. כמו כן, הוכרזו הסכמים עם גוגל ומיקרוסופט לספק שירותי מחשוב ורשת בקרקע עבור סטארלינק. Viasat עשתה ניסיון חוקי לעצור זמנית את השיגורים של סטארלינק.
עד 1 באוקטובר 2021, SpaceX מכרה 5,000 הזמנות מוקדמות של סטארלינק בהודו, והודיעה שסנג'אי בהרגבה, שעבד עם אילון מאסק כחלק מצוות שהקים את PayPal, יעמוד בראש מיזם סטארלינק פס רחב בהודו.
שלושה חודשים לאחר מכן, בהרגווה התפטר החל מ-31 בדצמבר 2021 "מסיבות אישיות" לאחר שממשלת הודו הורתה ל-SpaceX להפסיק את מכירת ההזמנות המוקדמות לשירות סטארלינק עד ש-SpaceX תקבל אישור רגולטורי לאספקת שירותי אינטרנט לווייניים במדינה.
בפברואר 2022, SpaceX הכריזה על Starlink Business, מהדורת ביצועים גבוהים יותר של השירות. הוא מספק אנטנה בעלת ביצועים גבוהים יותר ומהירויות רשומות של בין 150 ל-500Mbit/s, בעלות של 2,500$ לאנטנה ודמי שירות חודשיים של 500$. המשתמשים ייהנו גם מתמיכה 24/7, עם עדיפות. משלוחים מתפרסמים כדי להתחיל ברבעון השני של 2022.
ב-3 בפברואר 2022 שוגרו 49 לוויינים כקבוצת סטארלינק 4–7. עקב עלייה משמעותית בגרר האטמוספירי שנגרם על ידי סערה גיאומגנטית בדירוג G2 ב-4 בפברואר, עד 40 מהלוויינים הללו היו צפויים ללכת לאיבוד. עד 12 בפברואר, 38 לוויינים נכנסו מחדש לאטמוספירה בעוד 11 הנותרים המשיכו להרים את מסלוליהם.
ב 26 בפברואר 2022, ארבעה ימים אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, פנה הממשל האוקראיני בבקשה אישית דחופה לאילון מאסק לספק שירותי סטארלינק כתחליף לרשת התיקשורת האוקראינית בהוחרבה בתקיפות רוסיה. מאסק נענה ללא שהי ופהי וסיפק ערכות סטארלינק ללא תמורה. מאז הפכה סטארלינק לא רק לתשתית התקשורת האזרחית של אוקראינה, אלא גם לתשתית התקשורת הצבאית, והיא רכיב קריטי במאמץ המגננה האוקראיני.
במרץ 2022, SpaceX הודיעה שסטארלינק הגיעה ל-250,000 מנויים, הגשה ממאי 2022 לרשות התקשורת דיווחה על למעלה מ-400,000 מנויים. החל ממרץ 2022, האתר ותנאי השירות אינם מתארים עוד את השירות כ"בטא" אלא עדיין "חדש, בפיתוח".
נכון ל-18 במאי 2022, ל-SpaceX יש למעלה מ-2,300 לווייני סטארלינק מתפקדים במסלול. הם ממשיכים לשגר עד 53 נוספים לכל טיסה של פלקון 9 . במאי 2022, SpaceX ביצעה שלושה שיגורים תוך פחות משבוע.
באוגוסט 2022 הכריזו SpaceX וחברת התקשורת הסלולרית T-Mobile US על שותפות להוספת שירות סלולרי לווייני ללווייני דור 2 של סטארלינק.[4]
ביום 23 בספטמבר 2022, הודיע אילון מאסק כי יפעיל את שרותי האינטרנט הלווייניים של סטארלינק מעל איראן, וזאת במטרה לסייע למפגינים שם המוחים נגד המשטר האיראני על מותה של אישה בת 22 בעת שהייתה במעצר.
ב-25 בספטמבר הודיע אילון מאסק שיוצרו מעל למיליון מקלטי קרקע של סטארלינק.[5]
בעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפעה סביבתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספרם הגדול של הלוויינים גורם לחשש מצד הקהילה האסטרונומית בגלל זיהום אור. האסטרונומים טוענים שמספר הלוויינים ישבשו את התצפיות של הכוכבים הנראים לעין וכי בהירותם באורכי הגל האופטי והרדיו ישפיעו רבות על התצפיות המדעיות.
SpaceX ניסתה למתן ולהפיג את החששות הללו על ידי יישום מספר שדרוגים ללווייניה. מטרת שדרוגים אלו היא להפחית את בהירותם במהלך שיוטם בחלל.
הגברת פסולת החלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד בסוף 2017 SpaceX הגישה מסמכים לרשות התקשורת הפדרלית כדי להבהיר את התוכנית להפחתת פסולת החלל, שבמסגרתה החברה הייתה צריכה:
"... ליישם תוכנית מבצעים לביטול מסודר של לוויינים לקראת סוף חייהם השימושיים (בערך חמש עד שבע שנים) בקצב מהיר בהרבה מהנדרש על פי סטנדרטים בינלאומיים. [לוויינים] יעברו את המסלול עד נעים בהנעה למסלול סילוק שממנו הם ייכנסו מחדש לאטמוספירה של כדור הארץ תוך כשנה לאחר השלמת משימתם."
במרץ 2018, רשות התקשורת הפדרלית העניק אישור SpaceX ל-4,425 הלוויינים הראשוניים, בתנאים מסוימים. ביניהם SpaceX תצטרך לקבל אישור נפרד מאיגוד התקשורת הבינלאומי (ITU). רשות התקשורת הפדרלית תמכה בבקשה של נאס"א לבקש מ-SpaceX להשיג רמה עוד יותר גבוהה של אמינות מהתקן שבו משתמשת נאס"א בעבר עבור עצמה: שרפה באטמוספירה של 90% מהלוויינים לאחר שסיימו את תפקידם.
הלוויינים מצוידים במדחפי-הול מוּנעי קריפטון המאפשרים להם לעזוב את מסלולם בסוף חייהם. בנוסף, הלוויינים מתוכננים למנוע התנגשויות באופן אוטונומי בהתבסס על נתוני המעקב שמוטמעים בהם.
פרטים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
SpaceX משגרת מעל ל-50 לוויינים בו-זמנית בכל פעם. המיזם שואף לפרוס 1,584 לוויינים באמצעות חללית ייעודית לנשיאת לוויינים שמשקלה כ-260 ק"ג. כל זאת על מנת לספק שירות כמעט גלובלי עד סוף 2022.
ב-15 באוקטובר 2019 הוועדה הפדרלית לתקשורת של ארצות הברית (FCC) הגישה בקשה לאיגוד התקשורת הבינלאומי (ITU). הודעה זו, מטעם SpaceX, נשלחה כדי שיאשרו ליצר מערך ספקטרום עבור 30,000 לווייני סטארלינק נוספים שמטרתם להשלים את הצבת 12,000 לווייני סטארלינק שכבר אושרו לפני-כן על ידי הרשות התקשורת הפדרלית. SpaceX יצרה הסכמים עם Google Cloud Platform ו-Microsoft Azure בשביל לספק בשותפות שירותי מחשוב ורשת עבור סטארלינק על גבי הקרקע עד סוף 2021.
ב-17 באפריל 2020, בתיעוד לרשות התקשורת הפדרלית, טענו ב-SpaceX שגובה שיוט לווייני נמוך יותר יקרב את הלוויינים לצרכני סטארלינק ויאפשר לרשת "לספק פס רחב עם זמן המתנה קצר לאמריקאים ללא שירות באזורים כפריים ובמקומות שלא ניתנו שירותי רשת בעבר. שירותים אלו עומדים בקנה אחד עם השירות שהיה בעבר רק באזורים עירוניים מרושתים". השינוי ישפר את השירות עבור משתמשי ממשלת ארצות הברית באזורי הקוטב ויאפשר פריסה מהירה יותר של רשת האינטרנט – לפי הצהרת SpaceX. מסלולי הלוויינים הנמוכים יסייעו להבטיח שהלוויינים ייכנסו מחדש לאטמוספירה בזמן קצר יותר במקרה של תקלה. מסלולי הלוויינים הנמוכים גם יאפשרו לשדר אותות ברמות הספק מופחתות עקב הקרבה הפיזית לכדור הארץ. לדברי SpaceX מסלולי הלוויינים יאפשרו לצי רשת הלוויינים לספק שירות בצורה מותאמת וכך יאפשרו להפחית הפרעות רדיו ברשתות אלחוטיות לווייניות וקרקעיות אחרות.
שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]
SpaceX מתכוונת לספק קישוריות אינטרנטית לוויינית לאזורים מוחלשים בכדור הארץ ולספק שירותים במחירים תחרותיים באזורים עירוניים יותר. החברה הצהירה כי תזרים המזומנים החיובי שלה, ממכירת שירותי אינטרנט לווייני, יהיו הכרחיים כדי לממן את תוכניות המאדים שלה.
זמינות במדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| יבשת | מדינה | תאריך התחלה | סטאטוס |
|---|---|---|---|
| צפון אמריקה | ארצות הברית | אוגוסט 2020 בתפוצה מוגבלת, נובמבר 2020 בטא ציבורי | בטא ציבורי |
| צפון אמריקה | קנדה | ינואר 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | הממלכה המאוחדת | ינואר 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | גרמניה | מרץ 2021 | בטא ציבורי |
| אוקיאניה | ניו זילנד | אפריל 2021 | בטא ציבורי |
| אוקיאניה | אוסטרליה | אפריל 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | צרפת | מאי 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | אוסטריה | מאי 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | הולנד | מאי 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | בלגיה | מאי 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | אירלנד | יולי 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | דנמרק | יולי 2021 | בטא ציבורי |
| דרום אמריקה | צ'ילה | יולי 2021 בתפוצה מוגבלת, ספטמבר 2021 בטא ציבורי | בטא ציבורי |
| אירופה | פורטוגל | אוגוסט 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | שווייץ | אוגוסט 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | פולין | ספטמבר 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | איטליה | ספטמבר 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | צ'כיה | ספטמבר 2021 | בטא ציבורי |
| צפון אמריקה | מקסיקו | נובמבר 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | קרואטיה | נובמבר 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | שוודיה | נובמבר 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | ליטא | דצמבר 2021 | בטא ציבורי |
| אירופה | ספרד | ינואר 2022 | בטא ציבורי |
| אירופה | סלובקיה | ינואר 2022 | בטא ציבורי |
| אירופה | סלובניה | ינואר 2022 | בטא ציבורי |
| אוקיאניה | טונגה | פברואר 2022, בעקבות התפרצות הר הגעש הונגה טונגה | סיוע חירום |
| אירופה | בולגריה | פברואר 2022 | בטא ציבורי |
| דרום אמריקה | ברזיל | פברואר 2022 | בטא ציבורי |
| אירופה | אוקראינה | פברואר 2022, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה | סיוע חירום |
| אסיה | איראן | ספטמבר 2022, בעקבות המהומות באיראן | סיוע חירום |
שוק האינטרנט הלווייני[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירותי אינטרנט לווייני החלו להיות משווקים בשנות ה-2000, ובין הבולטים מערכת BGAN של אינמרסט, ומערכת של טוראיה.
בתחילת 2015 הכריזו שני יזמים המשקיעים בתעשיית החלל על מיזמים באינטרנט לווייני באותו השבוע. הראשון הוא אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX, שהכריז על הפרויקט שייקרא מאוחר יותר סטארלינק. השני הוא ריצ'רד ברנסון, שהכריז על השקעה ב-OneWeb, קונסטלציית אינטרנט לווייני עם כ-700 לוויינים מתוכננים שכבר רכשו רישיונות לשימוש בתדרי תקשורת ללוויינים שלהם.
- יועץ תעשיית הלוויין רוג'ר רוש אמר ב-2015 כי "מאוד לא סביר שיהיה ניתן לעשות ממיזמים מסוג זה עסק מצליח". אמירה זאת נאמרה לאחר כישלונות של מיזמי חלל קודמים של 'לוויין-לצרכן'. מאסק הסביר בפומבי את תפיסתו העסקית בנוגע למיזם. בהצהרה זו ציין שתוך כדי פיתוח מערכת תקשורת מבוססת חלל, המסובכת טכנית, הוא מנסה להימנע מהרחבת יתר של החברה. לפי מדדי החברה, המיזם נמצא בהתאם ללוח הזמנים המתוכנן.
- מסמכים פנימיים שהודלפו בפברואר 2017 הצביעו על כך ש-SpaceX ציפתה להכנסות של יותר מ-30 מיליארד דולר עד 2025 ממיזם הלוויין. בעוד שההכנסות מעסקי השיגור שלה היו צפויות להגיע ל-5 מיליארד דולר באותה שנה בשונה מתחזיותיה של סטארלינק.
- באוקטובר 2015, נשיאת SpaceX גווין שוטוול, הצביעה על כך שהפיתוח נמשך וההשקה תצא לפועל בעוד זמן רב. לטענתה ישנו עוד תהליך ארוך עד שהשלב התפעולי יהיה בשל דיו ורשת הלוויינים נמצאת עדיין בשלב פיתוח.
- בשיגור הראשון לשנת 2019 של קבוצת 60 הלוויינים, SpaceX ציינה שהיא תזדקק ל-420 לוויינים במערך הלוויינים האופרטיביים כדי לספק כיסוי פס רחב מינימלי לכדור הארץ, ול-780 לוויינים מתוך כ-1,600 הראשונים, כדי לספק כיסוי בינוני.
תוכניות לעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ל-SpaceX יש תוכניות ארוכות טווח לפיתוח ולפריסה של מערכת תקשורת לוויינית שתשרת את חזונה על מאדים.
באפריל 2021, מאסק צייץ בטוויטר שמשתמשים יוכלו להעביר את יחידת השידור האישית של סטארלינק לכל מקום עד סוף השנה לאחר שיגור לוויינים נוספים ועדכוני תוכנה. הגרסה הראשונית הנוכחית של סטארלינק מוגבלת לעבודה בטווח של כמה מיילים מהכתובת הרשומה של מקבלי שירות הרשת הלוויינית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של Starlink (באנגלית)- מפה המראה את מיקום כל הלוויינים
איתן לשם, כבל תת-ימי? לוויינים בחלל! סטארלינק של מאסק שובר שיאי מהירות בארה"ב, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2020- נועה שוויקי, פוטובומב על חלל: הפריחה בתחום הלוויינים פוגעת בחקר החלל, באתר מאקו, 7 בפברואר 2022
- איתן לשם, האינטרנט הסופר מהיר של מאסק נתקל בבעיה לא צפויה - חתולים, באתר הארץ, 12 בינואר 2022
- למרות הסנקציות: מאסק קיבל אור ירוק להפעיל אינטרנט לווייני באיראן, באתר כלכליסט, 25 בספטמבר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משה גלנץ, מעבר מרהיב: טור לוויינים מעל ישראל, באתר ynet, 26 במאי 2019
- ^ Ukraine using Starlink for drone strikes
- ^ Elon Musk's Starlink arrives in Ukraine but what next
- ^ "T-Mobile is winning the race to 100MHz for midband 5G". Light Reading. 2021-11-15.
- ^ Elon Musk says Starlink has now made one million satellite terminals
| SpaceX | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משגרים |
| ||||||
| טילים ניסיוניים | גראסהופר | ||||||
| חלליות | דרגון • דרגון 2 • סטארשיפ | ||||||
| מנועים רקטיים | קסטרל • מרלין • דרקו • רפטור | ||||||
| נמלי חלל | בוקה צ'יקה | ||||||
| משימות | שיגורי פאלקון 1 • שיגורי פאלקון 9 • Starlink • פרויקט dearMoon • תוכנית מאדים של SpaceX | ||||||
| אנשי מפתח | אילון מאסק | ||||||