Starlink

הלוגו של סטארלינק

24 במאי 2019, מחסנית של 60 לווייני Starlink זה על גבי זה בקצה השלב השני של פאלקון 9, לפני ששוחררו לחלל

סטארלינק (באנגלית: Starlink) הוא מיזם למתן שירותי אינטרנט-לוויני, המופעל על ידי חברת SpaceX האמריקאית. חזונו של המיזם הוא לספק גישה לאינטרנט לוויני לרוב שטחי כדור-הארץ באמצעות שיגור מערך של כ-42,000 לווינים. כמות הלווינים ששוגרו עד כה על-ידי החברה עומדת על כ-1,700 לווינים. לפי חזון המיזם, מערכת הלווינים תהיה מורכבת מאלפים רבים של לוויינים קטנים, בייצור המוני, במסלול לווייני נמוך של כדור הארץ (LEO). לווינים אלו מתקשרים עם מקלטי קרקע ייעודיים שמסופקים ע"י החברה. המטרה, מבחינה טכנית, היא לאפשר שירות אינטרנט לוויני שיכסה את מרבית האוכלוסיה הגלובלית. השירות בפועל יינתן במדינות שיקבלו רישיון ל-SpaceX כדי לספק שירות לוויני בכל תחום שיפוט לאומי ספציפי. החל מנובמבר 2021, שירות הביטא זמין ב-21 מדינות. עד כה השימוש בלווינים נעשה למטרות מחקר ולמטרות צבאיות. עלות הפרויקט נכון לנקודה זו מוערך על-ידי SpaceX במאי 2018 בכ-10 מיליארד דולר לפחות. העלות מכסה פעילות של כעשור וכוללת את התכנון, הבנייה והפריסה של הלוויינים.

בשלב ראשוני יופעלו כ-1,600 מהלוויינים של Starlink בגובה 550 קילומטרים מעל כדור הארץ. חברת SpaceX קיבלה אישור לשגר בסך הכל כ-12,000 מהלוויינים הללו.

מתקן הפיתוח הלווייני של SpaceX נמצא ברדמונד שבמדינת וושינגטון ומאכלס את צוותי המחקר והפיתוח, הייצור וצוותי בקרת המסלול של Starlink.

היסטוריה

תכנון המיזם בשלביו המוקדמים החל בשנת 2014 כאשר פיתוח הלווין התרחש מ-2015 ועד 2017. ב-22 לפברואר הוצג דגם האב-טיפוס הראשון. ניסויי שיגור של שני אבי-טיפוס לוויניים התרחשו בפברואר 2018. בנובמבר 2018 קיבלה חברת SpaceX אישור מהממשל האמריקני לפרוס 7,518 לווינים של Starlink. לווייני ניסוי נוספים ו-60 לוויינים מבצעיים שוגרו ונפרסו במאי 2019 מכף קנוורל שבפלורידה. עד ל-19 במרץ 2021 שיגרה חברת SpaceX סה"כ 1,265 לווינים במסגרת פרויקט Starlink.

היסטוריית שיגורים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• ב-22.2.2018 נפרסו 2 לוויינים
• ב-24.5.2019 נפרסו 60 לוויינים
• ב-11.11.2019 נפרסו 60 לוויינים
• בשנת 2020 נפרסו סה"כ 833 לוויינים ב-14 שיגורים (בכל שיגור כ-60 לוויינים)
• בחודשים ינואר ופברואר לשנת 2021, במהלך 6 שיגורים נפרסו 360 לוויינים נוספים
• ביום פאי 2021 שוגרו בהצלחה 60 לוויינים נוספים במשימת Starlink-21.

ביקורת

זיהום אות בתמונת חשיפה של 333 שניות שצולמה מהטלסקופ של CTIO

מספרם הגדול של הלוויינים גורם לחשש מצד הקהילה האסטרונומית בגלל זיהום אור. האסטרונמים טוענים שמספר הלוויינים ישבשו את התצפיות של הכוכבים הנראים לעין וכי בהירותם באורכי הגל האופטי והרדיו ישפיעו רבות על התצפיות המדעיות.

SpaceX ניסתה למתן ולהפיג את החששות הללו על ידי יישום מספר שדרוגים ללווייניה. מטרת שדרוגים אלו היא להפחית את בהירותם במהלך שיוטם בחלל. הלוויינים מצוידים בדחפי-הול מונעי קריפטון המאפשרים להם לעזוב את מסלולם בסוף חייהם. בנוסף, הלוויינים מתוכננים למנוע התנגשויות באופן אוטונומי בהתבסס על נתוני המעקב שמוטמעים בהם.

פרטים טכניים

SpaceX משגרת מעל ל-60 לוויינים בו-זמנית בכל פעם. המיזם שואף לפרוס 1,584 לווינים באמצעות חללית ייעודית לנשיאת לווינים שמשקלה כ-260 ק"ג (570 פאונד). כל זאת על מנת לספק שירות כמעט גלובלי עד סוף 2021 או עד 2022.

ב-15 באוקטובר 2019 הוועדה הפדרלית לתקשורת של ארצות הברית (FCC) הגישה בקשה לאיגוד התקשורת הבינלאומי (ITU). הודעה זו, מטעם SpaceX, נשלחה כדי שיאשרו ליצר מערך ספקטרום עבור 30,000 לוויני Starlink נוספים שמטרתם להשלים את הצבת 12,000 לווייני Starlink שכבר אושרו לפני-כן על ידי ה-FCC. ספייסאיקס יצרה הסכמים עם Google Cloud Platform ו-Microsoft Azure בשביל לספק בשותפות שירותי מחשוב ורשת עבור Starlink על גבי הקרקע עד סוף 2021.

ב-17 באפריל 2020, בתיעוד ל-FCC, טענו ב-SpaceX שגובה שיוט לווייני נמוך יותר יקרב את הלווינים לצרכני Starlink ויאפשר לרשת "לספק פס רחב עם זמן המתנה קצר לאמריקאים ללא שירות באזורים כפריים ובמקומות שלא ניתנו שירותי רשת בעבר. שירותים אלו עומדים בקנה אחד עם השירות שהיה בעבר רק באזורים עירוניים מרושתים". השינוי ישפר את השירות עבור משתמשי ממשלת ארה"ב באזורי הקוטב ויאפשר פריסה מהירה יותר של רשת האינטרנט - לפי הצהרת SpaceX. מסלולי הלווינים הנמוכים יסייעו להבטיח שהלוויינים יכנסו מחדש לאטמוספירה בזמן קצר יותר במקרה של תקלה. מסלולי הלווינים הנמוכים גם יאפשרו לשדר אותות ברמות הספק מופחתות עקב הקרבה הפיזית לכדור הארץ. לדברי SpaceX מסלולי הלווינים יאפשרו לצי רשת הלווינים לספק שירות בצורה מותאמת וכך ויאפשר להפחית הפרעות רדיו ברשתות אלחוטיות לווייניות וקרקעיות אחרות.

שירותים

SpaceX מתכוונת לספק קישוריות אינטרנטית לווינית לאזורים מוחלשים בכדור הארץ ולספק שירותים במחירים תחרותיים באזורים עירוניים יותר. החברה הצהירה כי תזרים המזומנים החיובי שלה, ממכירת שירותי אינטרנט לוויני, יהיו הכרחיים כדי לממן את תוכניות המאדים שלה.

שוק האינטרנט הלוויני

בתחילת 2015, שני יזמים המשקיעים בתעשיית החלל, הכריזו שניהם על מיזמים באינטרנט לווייני באותו השבוע. הראשון הוא אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX שהכריז על הפרויקט שייקרא מאוחר יותר Starlink. השני הוא ריצ'רד ברנסון שהכריז על השקעה ב-OneWeb - קונסטלציית אינטרנט לוויני עם כ-700 לוויינים מתוכננים שכבר רכשו רישיונות תדר תקשורת עבור ספקטרום הרדיו שלהם.

• יועץ תעשיית הלוויין רוג'ר רוש אמר ב-2015 כי "מאוד לא סביר שיהיה ניתן לעשות ממיזמים מסוג זה עסק מצליח". אמירה זאת נאמרה לאחר כישלונות של מיזמי חלל קודמים של 'לוויין-לצרכן'. מאסק הסביר בפומבי את תפיסתו העסקית בנוגע למיזם. בהצהרה זו ציין שתוך כדי פיתוח מערכת תקשורת מבוססת חלל, המסובכת טכנית, הוא מנסה להימנע מהרחבת יתר של החברה. לפי מדדי החברה, המיזם נמצא בהתאם ללוח הזמנים המתוכנן.

• מסמכים פנימיים שהודלפו בפברואר 2017 הצביעו על כך ש-SpaceX ציפתה להכנסות של יותר מ-30 מיליארד דולר עד 2025 ממיזם הלוויין. בעוד שההכנסות מעסקי השיגור שלה היו צפויות להגיע ל-5 מיליארד דולר באותה שנה בשונה מתחזיותיה של Starlink.

• באוקטובר 2015, נשיא SpaceX גווין שוטוול, הצביע על כך שהפיתוח נמשך וההשקה תצא לפועל בעוד זמן רב. לטענתו ישנו עוד תהליך ארוך עד שהשלב התפעולי יהיה בשל דיו ורשת הלווינים נמצאת עדיין בשלב פיתוח.

• בשיגור הראשון לשנת 2019 של קבוצת  60 הלוויינים, SpaceX ציינה שהיא תזדקק ל- 420 לוויינים במערך הלוויינים האופרטיביים. זאת על מנת שתוכל לקיים רשת מינימלית בפס רחב לכדור הארץ. SpaceX תזדקק ל-780 לוויינים מתוך כ-1,600 הראשונים מהם, כדי לספק כיסוי רשת מתונה.

תוכניות לעתיד

ל-SpaceX יש תוכניות ארוכות טווח לפיתוח ולפריסה של מערכת תקשורת לוויינית שתשרת את חזונה על מאדים.

באפריל 2021, מאסק צייץ בטוויטר שמשתמשים יוכלו להעביר את יחידת השידור האישית של Starlink לכל מקום עד סוף השנה לאחר שיגור לוויינים נוספים ועדכוני תוכנה. הגרסה הראשונית הנוכחית של Starlink מוגבלת לעבודה בטווח של כמה מיילים מהכתובת הרשומה של מקבלי שירות הרשת הלווינית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא Starlink בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של Starlink (באנגלית)
• איתן לשם, כבל תת-ימי? לוויינים בחלל! סטארלינק של מאסק שובר שיאי מהירות בארה"ב, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2020
• מפה המראה את מיקום כל הלוויינים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.