דרכנו (ארגון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרכנו
לוגו תנועת דרכנו.png
דרכנו.jpg
מטה דרכנו בחיפה לשעבר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
darkenu.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דרכנו (השם המלא: "דרכנו - יוצאים לפעולה (חל"צ)") היא תנועה שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת העשרים בשנת 2015 כתוצאה מאיחוד בין "V15" ו"קול אחד",[1] על ידי פולי ברונשטיין ונמרוד דוויק.[2] מ"מ יו"ר התנועה הוא דוד שמחה וסגנו הוא ברוך שפיגל.[3] התנועה מאוגדת כחברה לתועלת הציבור.

החברה מגדירה את עצמה כ"תנועת הרוב המתון".[1] היא רואה את ישראל כמדינתו הדמוקרטית של הלאום היהודי ושואפת לכך שיתקיים בה שוויון בין כל אזרחיה. היא מאמינה בהיפרדות של ישראל מהפלסטינים באמצעות שתי מדינות לשני עמים ובצדק חברתי ומתנגדת לגזענות. החברה מצהירה על עצמה כארגון "פוליטי א-מפלגתי".[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2017 הפיקה התנועה, עם תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל, את העצרת השנתית לציון רצח יצחק רבין.[5] העצרת משכה כ-85,000 אנשים והייתה בסימן אחדות בעם למרות המחלוקות הפוליטיות.[6] בנובמבר 2018 הפיקה שוב את העצרת בשיתוף התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית.[7][8]

התנועה עודדה את המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה וגורמים נוספים בשנים 2017–2018.[9]

ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת קיבל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, את עתירת הליכוד וקבע כי הארגון פעל כגוף "פעיל בבחירות", ועל כן עליו להירשם כך באתר מבקר המדינה ולפעול תחת ההגבלות בחוק.[10]

ב-24 בינואר 2020 מונה יאיא פינק למנכ"ל התנועה.[11]

ב-21 במרץ 2020 ארגנה התנועה עם ארגונים נוספים מחאת רשת שבה צפו לפחות מאה אלף איש. המחאה אורגנה על רקע המשבר הפוליטי בישראל והתפרצות נגיף הקורונה בישראל, בעקבות עיכוב הצבעה על מינוי קבוע של יושב ראש הכנסת וחוסר פיקוח של כנסת על הממשלה בעת הטלת צעדי חירום.[12]

התנועה תומכת במחאה נגד בנימין נתניהו. ב-26 בספטמבר 2020 קיימה התנועה מחאת רשת נוספת שבה השתתפו 830,000 אנשים.[13] היא הקרינה בכיכר פריז את מספר הנפטרים מהקורונה[14] והובילה מימון המונים להסעות להפגנות.

באפריל 2021 העלתה התנועה קמפיין נגד חבר הכנסת אבי מעוז.[15]

דמוקרטTV[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במאי 2020 השיקה תנועת דרכנו את דמוקרטTV - שידורי וידאו חיים באינטרנט, בהובלת לוסי אהריש. האתר פועל באמצעות תשתיות האינטרנט והאולפנים של וואלה! תקשורת. השידורים נסמכים על מימון המונים,[16] המתפרסמים באופן גלוי.[17] מנחים ומגישים נוספים הם אורלי וילנאי, גיא מרוז וישראל פריי.[18] במרץ 2021, הצטרפו לערוץ מגישים נוספים: טל שניידר וגדי סוקניק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרכנו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ליאת קציר, ‏לא קלה היא לא קלה "דרכנו", באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 בינואר 2017‏
  2. ^ חברי V15 לא מתייאשים מהכישלון בבחירות: "גם הימין וגם השמאל מדוכאים", www.maariv.co.il
  3. ^ מיה סלע, ‏קובי ריכטר: רוצה לשבור ההגדרות שכל מי ששמאל - בוגד, באתר גלובס, 12 בפברואר 2017
  4. ^ אריק גרינשטיין, מתקפת המשובטים: הגלגול החדש של V15, באתר מידה, 1 בדצמבר 2015.
  5. ^ אילן ליאור, הנואמים בעצרת לרבין: מועמד לראשות מועצת יש"ע ומפונה מעפרה, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2017
  6. ^ איתי בלומנטל ואלישע בן קימון, ראש מועצת אפרת ספג קריאות בוז בעצרת רבין: "להפסיק לחפש את המפריד והשונה", באתר ynet, 4 בנובמבר 2017
  7. ^ ערוץ 7, תנועת השמאל דרכנו תפיק את עצרת רבין, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2018
  8. ^ אהרן ברנע, ‏קריאות בוז להנגבי ולפיד בכיכר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 בנובמבר 2018‏
  9. ^ גלעד צוויק, לא יעזרו ההכחשות: כך מממנת הקרן החדשה את ההפגנות להפלת נתניהו, באתר מידה, 4 בינואר 2018
  10. ^ טל שניידר, ‏מלצר החליט: תנועת דרכנו תירשם כ"גוף פעיל פוליטית", באתר גלובס, 5 באפריל 2019
  11. ^ יאיא פינק מונה למנכ״ל תנועת השמאל ״דרכנו״, באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2020
  12. ^ טל שניידר, ‏הפגנה וירטואלית של תנועת "דרכנו"; מעל ל-100 אלף איש השתתפו, באתר גלובס; מחאה בצל הקורונה: יותר מחצי מיליון בהפגנה וירטואלית נגד נתניהו, ynet, ‏2020-03-21
  13. ^ Watch: Virtual 'Balfour protest' draws over half a million online viewers, The Jerusalem Post | JPost.com (בAmerican English)
  14. ^ חדשות כיפה, ‏המחאה נגד נתניהו: ספירת קרבנות הקורונה תוקרן מול בית ראש הממשלה, באתר כיפה, 01 באוקטובר, 2020 21:00
  15. ^ "דרכנו" בקמפיין נגד הח"כ המיועד אבי מעוז ומשווה אותו לחמינאי, ערוץ 7
  16. ^ אחרי שפוטרה: לוסי אהריש גייסה עשרות אלפי שקלים | TMI, https://tmi.maariv.co.il
  17. ^ דמוקרטTV מימון המונים
  18. ^ פויר, דרור (25 בנובמבר 2020). "הדילמה החרדית והעיתונאי הבודד שרץ לתוך האש: "אני מותש"". Globes. בדיקה אחרונה ב-25 בנובמבר 2020.