רחל עזריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחל עזריה
רחל עזריה
תאריך לידה 21 בדצמבר 1977 (בת 39)
תאריך לידה עברי י"א בטבת ה'תשל"ח
כנסות 20
סיעה כולנו
עיסוק קודם
תפקידים בולטים
  • ועדת הכספים
  • ועדת הפנים והגנת הסביבה
  • ועדת האתיקה
  • יו"ר משותף לשדולה הסביבתית-חברתית
  • יו"ר השדולה ליהדות ישראלית
  • יו"ר שדולת המשפחות הצעירות

רחל עזריה (נולדה ב-21 בדצמבר 1977) היא חברת הכנסת בכנסת העשרים מטעם סיעת "כולנו". בשנים 20082015 הייתה סגנית ראש העיר וחברת מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת "ירושלמים". פעילה חברתית וממובילות מחאת העגלות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזריה נולדה בירושלים לישראל עזריה, יליד תוניסיה, ולשרון לבית פרידמן, ילידת ארצות הברית. גדלה במושב בית גמליאל, התחנכה בחינוך הממלכתי דתי ובבני עקיבא. שירתה בצה"ל כמורה חיילת בחברה להגנת הטבע (בית ספר שדה עפרה).

סיימה בהצטיינות לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני ביישוב סכסוכים באוניברסיטה העברית. בשנים 20092010 הייתה עמיתה בבית הספר למנהיגות חינוכית, שבמכון מנדל למנהיגות.

תושבת שכונת קטמונים בירושלים, נשואה לאלישיב, מורה לתלמוד, ואם לארבעה.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001, במהלך לימודיה באוניברסיטה, החלה את פעילותה הציבורית, במסגרת ארגון הסטודנטים מגמה ירוקה, בתחילה כפעילה בקמפיינים סביבתיים ובהמשך כרכזת תא הסטודנטים, חברת צוות ההנהלה וחברה בוועד המנהל. בשנים 20042007 ניהלה את ארגון "מבוי סתום" המסייע למסורבות גט בהתמודדות עם בתי הדין הרבניים, בהליכי גירושין מגבר סרבן גט. הייתה ממקימי פורום רשות הרבים לארגוני התחדשות יהודית בירושלים.

פעילות בעיריית ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזריה נבחרה למועצת עיריית ירושלים בבחירות של שנת 2008, עת עמדה בראש רשימה משותפת של סיעת "ירושלמים" וסיעת "התעוררות בירושלים". הרשימה המשותפת פנתה לקהל מצביעים צעיר (חילוני ודתי כאחד) – סטודנטים ומשפחות צעירות. הרשימה קיבלה שני מושבים (מתוך 31) במועצת העיר עם 16,692 קולות.[1]

עם תחילת הקדנציה הצטרפה סיעת "ירושלמים" לקואליציה ועזריה קיבלה את תיק החינוך לגיל הרך (שלא היה קיים עד אז) ואת תיק המינהלים הקהילתיים. במסגרת החזקת תיקים אלה יזמה את תוכנית החודש ה-11 להארכת שנת הלימודים בגנים, תוכנית ראשונה מסוגה בישראל.[2]

במחאה החברתית של קיץ 2011, הייתה עזריה אחת ממנהיגות המאהל הירושלמי, וממובילות מחאת העגלות, שדרשו תנאים טובים יותר לגידול ילדים.[3] עם הקמתה של ועדת טרכטנברג, הוזמנה עזריה להופיע בפני הוועדה כדי להציג בפניה את התוכניות שהגתה לחינוך חינם וסבסוד צהרונים בירושלים.[4] ועדת טרכטנברג אימצה את המתווה שבנתה בירושלים לרמה הארצית, וממשלת ישראל התחילה ליישם זאת בשנת הלימודים תשע"ג. בינואר 2013, כשרפורמת הצהרונים עמדה להיות מיושמת בירושלים, התגלתה הרעת תנאים משמעותית בתנאי הגננות והסייעות. עזריה הובילה מחאה משותפת להורים ולעובדות, יחד עם כח לעובדים, שכללה שביתה בצהרונים ולבסוף מנעה את הרעת התנאים ואיפשרה למהלך לצאת אל הפועל.[5]

עזריה הובילה מאבקים נוספים בנושא חינוך ובהם המאבק להתאמת חופשות בין הורים וילדים, ו'ארוחה 10' למען תזונה בריאה במוסדות חינוך.[6][7]

בעת הקמפיין לבחירות המוניציפליות ב-2008, ביקשה סיעת "ירושלמים" לפרסם שלטים על גבי אוטובוסים של אגד ברחבי העיר. "כנען מדיה בתנועה בע"מ", זכיינית הפרסום על האוטובוסים, סירבה לפרסום המודעה כיוון שתמונתה של רחל עזריה הייתה אמורה להתנוסס עליה, כשטענתה שתמונות נשים על גבי אוטובוסים מביאות להשחתתן. בעקבות סירובה של כנען עתרה עזריה לבג"ץ שהורה לפרסם את המודעה המכילה את תמונתה על גבי האוטובוסים.[8]

באוקטובר 2010, במהלך חג הסוכות, הגישה עזריה עתירה לבג"ץ (נגד משטרת ישראל ועיריית ירושלים) בשל אי-אכיפת החוק שאסר על הפרדה מגדרית במדרכות. ההפרדה התקיימה בשכונת מאה שערים במהלך החג. עזריה זכתה בעתירה, אך כיוון שהחלטת בג"ץ לא יושמה הגישה עתירה נוספת באוקטובר 2011 וגם בה זכתה.[9] בעקבות העתירה פיטר ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, את עזריה מהקואליציה, לטענתו, בשל הכללתה של העירייה ברשימת המשיבים. הפיטורים הובילו לסערה תקשורתית והעלאת נושא הדרת נשים לראש סדר היום הציבורי.[10] בסוכות 2012 כבר לא הופרדו המדרכות במאה שערים.

בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 עמדה עזריה בראש סיעת "ירושלמים" שזכתה בשני מושבים במועצת העיר יחד עם תמיר ניר. "ירושלמים" הצטרפה לקואליציה העירונית, במסגרתה מונתה עזריה לסגנית ראש העיר, משנה לתיק החינוך, ומחזיקת תיק מעמד האישה. במסגרת תפקידה, הכניסה למערכת החינוך היסודי בעיר את תוכנית 'היתרון הירושלמי', שמחזק את הקשר בין ילדי ירושלים למוסדות התרבות בעיר באמצעות מספר ביקורים של הכיתה באותו מוסד תרבות באותה שנה (מוזיאון ישראל,גן החיות התנכ"י, הגן הבוטני, ועוד) כאשר בכל שכבת גיל הילדים נקשרים למוסד תרבות אחר בעיר. בזמן כהונתה בתפקיד, הובילה עזריה מעבר של ארוחות גני הילדים בעיר לתפריט בריא. במסגרת השינוי, הוצאו מתפריטי ארוחות הילדים בשר מעובד, וצומצמו כמויות המלח, השמן, והסוכר בארוחות הילדים.

עזריה נמנית עם מייסדי רשות הרבים - הפורום הירושלמי לארגוני התחדשות יהודית.[11]

פעילות כחברת כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בינואר 2015 הודיעה יחד עם משה כחלון על הצטרפותה למפלגת כולנו, הוצבה במקום החמישי ברשימה ונבחרה מטעמה לכנסת העשרים.

עזריה היא יושבת ראש ועדת הרפורמות של הכנסת, חברה בוועדת הכספים, ועדת הפנים והגנת הסביבה, וועדת האתיקה של הכנסת. היא משמשת כיושבת ראש משותפת לשדולה ליהדות ישראלית יחד עם ח"כ אלעזר שטרן, יו"ר משותפת לשדולה הסביבתית-חברתית יחד עם ח"כ דב חנין וח"כ תמר זנדברג, יו"ר שדולת המשפחות הצעירות ויו"ר משותפת עם חברי הכנסת איתן כבל וישראל אייכלר בשדולה לאורח חיים בריא.

הצעת החוק הראשונה שהגישה עזריה היא 'חוק החופשות' שביקשה להעלות את מינימום ימי החופשה לכל עובד במשק מ-10 ימים ל-12 ימים. החוק עבר בהצלחה את כל שלבי החקיקה ואושר סופית בפברואר 2016. תוספת ימי החופשה צפוי להשפיע על כ-1.5 מיליון שכירים במשק.

הצעת חוק נוספת של עזריה בתחום המשפחות היא 'חוק הורות שוויונית'. החוק מאפשר להורים להתחלק בשעת ההנקה הניתנת לאם במשך ארבעה חודשים לאחר חופשת הלידה, ומשנה את שמה ל"שעת הורות". הנחת המוצא הייתה כי שעה זו אינה מנוצלת בהכרח להנקה אלא לאסוף את הילדים מגני הילדים ומבית הספר. בחוק זה שונה שם חופשת הלידה לתקופת לידה והורות. החוק עבר סופית בכנסת בחודש יולי 2016.

חוק נוסף שח"כ עזריה העבירה יחד עם ח"כ רועי פולקמן הוא חוק ימי מחלת ילד. החוק מאפשר להורים לחלק ביניהם את ימי המחלה של ילד מבלי להפסיד ימי חופש נוספים. על פי החוק שעבר סופית באוגוסט 2016, ימי המחלה של ההורים יספרו יחד כך שמהיום השני יקבלו תשלום על חצי יום ומהיום הרביעי תשלום מלא. במקום המצב לפני העברת החוק, בו כל יום מחלה שלוקח אחד ההורים נספר בנפרד.

בחודש נובמבר 2016, העבירה עזריה את חוק פיקוח ההרכב התזונתי על המזון המוגש בצהרונים.

עזריה, שנחשבת לסמן ליברלי בציונות הדתית בכלל ובקואליציה בפרט, בלטה בכנסת הנוכחית במאבקיה מול חקיקה דתית. היא התנגדה לחוק הכשרות של ש"ס שלטענתה היה פוגע בכל אדם מסורתי או דתי שרוצה לשמור על כשרות ללא תעודת הרבנות הראשית. היא התנגדה לחוק השבת של ח"כ מיקי זוהר, בטענה שמפרה את הסטטוס קוו בכך שמגדירה מה סגור בשבת אך איננה מגדירה מה פתוח לטובת הציבור החילוני. היא התנגדה לחוק המקוואות של ח"כ משה גפני בטענה שהחוק יפגע במסורות טבילה של נשים מסורתיות ודתיות שהרבנות הראשית לא מעוניינת לאשר. התנגדויות אלה הובילו לעימותים קואליציוניים רבים, ואף לבלימת חלק מהחוקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רחל עזריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עידית ליבנה, גוד מורנינג ג'רוזלם, 13 בנובמבר 2008, nrg
  2. ^ אורנית עצר, חודש לימודים נוסף ב-80 גני ילדים בי-ם, 7 ביוני 2010, ערוץ 7
  3. ^ אדריאן פילוט, ‏"הורים משלמים 600 שקל בחודש על תחליפי חלב", באתר גלובס, 5 בספטמבר 2011
  4. ^ הילה ויסברג, "סיפרתי לטרכטנברג שמשלמים 1,200 שקל בחודש על צהרון שנמשך שעתיים - הוא היה המום", באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2011
  5. ^ חן פונדק, עיריית י־ם לגננות: הסכימו לקיצוץ בשכר או שתפוטרו, 7 בינואר 2013, כלכליסט
  6. ^ עודד בן עמי, חופשת ל"ג בעומר - בת יומיים, 24 באפריל 2013, חדשות 2
  7. ^ נטעלי גבירץ, מחאה: "תנו לילדינו אוכל בריא בצהרונים", 30 בדצמבר 2012, mako
  8. ^ פנחס וולף, י-ם מתעוררת לתמונות מועמדות על האוטובוסים, 10 בנובמבר 2008, וואלה
  9. ^ צופיה הירשפלד, לא תפרידו אותה: רחל עזריה נגד מאה שערים, באתר ynet, 26 באוקטובר 2011
  10. ^ ורד קלנר, ‏הנשים ייעלמו מהמרחב הציבורי? לא אם זה תלוי ברחל עזריה, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2011
  11. ^ התשובה להדרה – נשים מנהיגות פוליטיזציה של ההתחדשות היהודית, באתר "קומו!"