לדלג לתוכן

לוסי אהריש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוסי אהריש
لوسي هريش
לידה 18 בספטמבר 1981 (בת 44)
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה لوسي هريش עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאית, מנחה, אשת תקשורת
סוג כתב מגישת טלוויזיה ורדיו
תחום אקטואליה פוליטית, דו-קיום יהודי–ערבי–פלסטיני
מעסיק ערוץ 10, הערוץ הראשון, ערוץ 2 (קשת ורשת), i24NEWS, אקו 99FM, דמוקרטTV, חדשות 12, רשת 13
בן זוג צחי הלוי עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
רשתות חברתיות
פייסבוק LucyAharishFanPage
טוויטר (X) lucyaharish
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לוסי אהריש (בערבית: لوسي هريش; נולדה ב-18 בספטמבר 1981) היא עיתונאית, שחקנית ומגישת טלוויזיה ורדיו ערבייה-ישראלית. משמשת מנחה בתוכניות אקטואליה (ביניהן "שיחת היום") וחדשות ברשת 13. זכתה באות אבירי ואבירות איכות השלטון לשנת 2024 ובאות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות לשנת 2026.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהריש נולדה ב-1981 בנצרת, למערוף וסלווא אהריש[1][2]. היא גדלה בדימונה עקב עבודתו של אביה, ולכן התחנכה במסגרות יהודיות. באפריל 1987, במהלך ביקור בעזה, זרק מחבל פלסטיני שני בקבוקי תבערה לעבר רכבם המשפחתי. אהריש והוריה הצליחו להימלט ללא-פגע, אך בן דוד פעוט שהיה עימם סבל מכוויות קשות בכל גופו[3]. אהריש חוותה בבית הספר אלימות מילולית וגזענות מיהודים עקב מוצאה הערבי, בפרט על רקע פיגועי טרור פלסטיניים נגד ישראלים ויהודים באותה העת[1][2][3].

בגיל 18 עזבה את בית הוריה, על מנת ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ולה תואר ראשון בתיאטרון ובמדעי המדינה.[3] לאחר מכן, למדה עיתונאות במשך כשנתיים בבית הספר לתקשורת "כותרת" שבתל אביב; וכן עשתה התמחות בכלי תקשורת בגרמניה, במשך כחצי שנה[3].

עיתונאית ומגישה ברדיו ובטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 חזרה אהריש מגרמניה, והחלה לשמש ככתבת חדשות לענייני פלסטינים[3] והגדה המערבית,[3] וכמבזקנית חדשות בערוץ 10, באותה עת הפכה גם לערבייה-הישראלית הראשונה המגישה חדשות בעברית[4]. שימשה גם כחברת מערכת הערוץ הראשון של רשות השידור, כעורכת מגזין חדשות לילדים לשעות אחר הצהריים[3].

בשנים 2007–2008 הייתה מגישת חדשות וכתבת שטחים בחדשות 10.

ב-2009 הגישה את תוכנית הבוקר של תחנת הרדיו אקו 99FM, לצד עמנואל רוזן ומיה בנגל.

ב-2013 הגישה לצד יואב לימור את תוכנית הבוקר "יום חדש" של הזכיינית קשת בערוץ 2. באותה שנה, שימשה אהריש חברת פאנל בתוכנית התרבות "מועדון המבקרים" בערוץ 2. ביולי 2013 החלה להגיש חדשות באנגלית בערוץ החדשות הבין-לאומי של i24NEWS מאולפנים שהוקמו בנמל יפו[5], המשדר חדשות 24 שעות ביממה בשלוש שפות ערבית, אנגלית וצרפתית. באותה שנה שימשה כפאנליסטית בתוכנית "מועדון המבקרים" והנחתה את "הבוקר של קשת".

הייתה מגישה של תוכנית החדשות הערב בשפה האנגלית ב-i24news בשנים 2013–2016. במסגרת זו, בזמן מבצע צוק איתן של צה"ל ביולי 2014 מתחה ביקורת קשה על ארגון החמאס, על כך שעשה שימוש באזרחים כמגן אנושי, וקראה לתושבי רצועת עזה להתמרד כנגד השלטון הנוכחי ברצועה[6][7].

מ-2014 עד ספטמבר 2017 ומאפריל 2018 עד ינואר 2019, הנחתה את תוכנית האקטואליה "שיחת היום" של הזכיינית רשת בערוץ 2, ששודרה שלוש פעמים בשבוע, בבקרים.

לוסי אהריש (מימין) מראיינת את נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, בכנס קרן ברל כצנלסון "נלחמים בגזענות"[8], 2015

ב-14 באוקטובר 2015 התבטאה בתוכניתה זו בדאגה בנוגע לדו-קיום ערבי–יהודי ובנוגע להשלכות של גל הטרור הפלסטיני והמהומות של ערביי ישראל באוקטובר 2015, על עתיד החברה הערבית ובמיוחד על צעיריה. בדבריה הוציאה גינוי לטרור הערבי ולהנהגה הערבית, שבמקום להרגיע את הרוחות מסיתה לאלימות ואמרה שטענות הפלסטינים נגד יהודים שעולים להר הבית לא מצדיקות טרור או מעשי רצח של חפים מפשע[9].

ב-2015 השיאה משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.

ב-2016 גילוי דעת שפרסמה בנושא הטבח במלחמת האזרחים בסוריה, קיבל פרסום רב בעולם[10].

בשנים 2017–2018 הנחתה את סדרת הדוקומנטריה "המשפיעים" ברשת 13. מנובמבר 2017 עד ינואר 2018, הנחתה עם אודי סגל את "לפני החדשות" ברשת 13[11].

ב-2019 החלה להגיש תוכנית רדיו שבועית בגלי צה"ל יחד עם ג'קי לוי. בסוף שנת 2019 השתתפה בפאנל החדשות "אולפן שישי" בערוץ 12, שהנחה דני קושמרו. בשנים 2019–2020 הנחתה את תוכנית האקטואליה לילדים ונוער "רק בהצבעה" בכאן חינוכית.

במרץ 2020 החלה להנחות עם קובי מידן את התוכנית "סוכן תרבות" בערוץ כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי, אך עבודתה זו הופסקה לאחר שבוע. יום קודם לכן, הנחתה אהריש מחאה ברשת האינטרנט מטעם ארגון דרכנו ועמותת התנועה למען איכות השלטון כנגד מדיניות ממשלת ישראל, על רקע המשבר הפוליטי בישראל, ועל רקע צעדי חירום שננקטו בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל[12][13]. היו שקשרו בין תפקידה בהנחיית המחאה ובין הפיטורים מכאן 11, אולם הנהלת התאגיד נימקה את המהלך בשינוי לוח השידורים בצל משבר הקורונה העולמי, ללא קשר לתפקידה של אהריש בהנחיית המחאה[14].

במאי 2020 הקימה יחד עם ארגון "דרכנו" את ערוץ התקשורת האינטרנטי הראשון במימון המונים בשם "דמוקרטTV". הערוץ משדר מספר תוכניות, בהן המהדורה המרכזית בהנחייתה של אהריש[15].

בשבעה באוקטובר סייעה בהצלת כמה מתושבי עוטף עזה[16].

מאז 2023 משמשת אהריש כמנחה בתוכניות אקטואליה ("היום שהיה") וחדשות בערוץ רשת 13.

ביום העצמאות 2024 הנחתה את טקס כיבוי משואות והדלקת תקווה, טקס אלטרנטיבי לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל.

תוכניות בידור ומציאות, סדרות דרמה וסרטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 שימשה ככתבת וכמראיינת במגזין הבידור "ערב טוב עם גיא פינס" בערוץ 3. ב-2012 שיחקה סדרת הדרמה הקומית "תנוחי" בערוץ 3 בתור ג'יהאד אל אסוואד. בשנים 2012–2013 גילמה מזכירת בית משפט בתוכנית הסטנד-אפ "מחוץ לחוק" הטלוויזיונית, בהוט קומדי סנטרל. ב-2015 השתתפה בתוכנית הבידור "אנחנו במפה" בהוט3, בתור מזכירת הקומץ. ב-2017 השתתפה בסדרת הדרמה "כבודו" ב-yes בתור נורה אבו סאלם, אשתו של חאלד. ב-2020 התמודדה בשעשועון הריאליטי "הזמר במסכה", בקשת 12, בתור החסידה והודחה תשיעית[17].

ב-2013 שיחקה בסרט הפוסט-אפוקליפטי "מלחמת העולם Z", בתור אישה פלסטינית[18]. באותה שנה שיחקה בסרט הדרמה "תחת אותה השמש", בתור אביר. ב-2014 שיחקה בסרט הדרמה "ערבאני" בתור יוסרא, ובסרט הדרמה "אושר עטוף בשמיכה" בתור נאדל.

בסתיו 2015 החלה לשמש כפרזנטורית של רשת האופנה הישראלית "מאוזנר"[19].

ב-2019 שיחקה בסרט הסאטירה "המוסד" בתור סיגי 3000[17]. ב-2022 שיחקה בסרט הדרמה "גרגירי חול" של יהל וגיתית כברי, בתור ורד.

ב-2021 הייתה אחת מחמשת המשתתפים המרכזיים בעונה התשיעית של הדוקו-ריאליטי "מחוברים" של הוט, בין השאר לצד בעלה.

תביעה נגד הטרדה (2026)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2026 הגישו אהריש ובן זוגה צחי הלוי, תביעה אזרחית על סך 2.6 מיליון שקלים נגד תומך נתניהו רמי בן יהודה, בגין מסע הסתה והטרדה שניהל נגדם ברשתות החברתיות ומחוץ לביתם וכלל אף פריצה לדירתם בעת שבנם הקטין שהה בה, בעקבותיו עוכב לחקירה והוצא נגדו צו הרחקה. התביעה כללה עילות של לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הסגת גבול ופגיעה בחופש התנועה. לטענת באי-כוח התובעים, המסע נבע ממניעים גזעניים.[20]

הוקרה ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בשנת 2015, ביום העצמאות ה-67 למדינת ישראל, היא השיאה משואה בטקס המרכזי בהר הרצל, שהיה בסימן "ישראלים פורצי דרך"[21]. בריאיון שנערך עימה עם בחירתה למעמד זה, אמרה: "המשואה הזאת היא לא שלי, היא של המשפחה שלי שחינכה אותי בדרך מסוימת. היא עבור כל הישראלים, יהודים, ערבים, מוסלמים ונוצרים, בלי הגדרות. זה בשביל כולם"[21].
  • אות אבירי ואבירות איכות השלטון לשנת 2024 מטעם התנועה לאיכות השלטון, על קידום שיח של סובלנות, שוויון וכבוד הדדי גם ברגעי משבר ועל היותה ״גשר״ בין קהילות[22].
  • אות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות, לנשים פורצות דרך ומעוררות השראה, לשנת 2026[23].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 באוקטובר 2018 נישאה לשחקן והמוזיקאי היהודי-ישראלי צחי הלוי, לאחר כארבע שנות זוגיות, שנשמרה בסוד מחשש להתנכלויות גזעניות משני הצדדים[24][25]. במרץ 2021 נולד בנם הבכור[26], ואהריש סיפרה שהם בחרו לרשום אותו כ"ללא-דת"[2][27].

השקפות ועמדותיה הפוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 הסבירה אהריש בריאיון למגזין פירמה מבית "גלובס" כי לעמדתה התקשורת הישראלית חייבת להיות מאוזנת לכל נרטיב, אובייקטיבית ועם מחויבות להבאת האמת[7], בין השאר ביטאה תפיסה זו כשאמרה: ”כשאתה עיתונאי, אתה לא ערבי, יהודי או פלסטיני.”[7]

היא פעילה לדו-קיום יהודי–ערבי–פלסטיני, ומביעה עמדות שמאל בכלי התקשורת. היא מגנה גזענות וקיפוח כלפי ערביי ישראל והפלסטינים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 "לוסי אהריש: מגישת החדשות הערביה הראשונה בישראל"
  2. 1 2 3 דנה ספקטור, לוסי אהריש: "יכול להיות שהתפקיד שלי בתקשורת המיינסטרימית נגמר", באתר ynet, 16 באפריל 2021
  3. 1 2 3 4 5 6 7 אלחנן מילר, A survivor of terror, Israel's first Arab news presenter is done being a victim, באתר "The Times of Israel", ‏2015-04-20 (באנגלית)
  4. ↑ רתם קלינה, לראשונה: מגישה ערבייה בחדשות 10, באתר nrg‏, 27 בינואר 2007
  5. ↑ רן בוקר, לוסי אהריש מצטרפת לערוץ החדשות, באתר ynet, 23 ביוני 2013
  6. ↑ יוסי מלמן, ‏בשידור חי: שורת המחץ של לוסי אהריש מול עמיתה מהרצועה, באתר מעריב השבוע, 12 ביולי 2014(הקישור אינו פעיל, 2.1.2021)
  7. 1 2 3 חן מענית, ‏לוסי אהריש: "אני צריכה קצת להתרחק מכאן ולהתגעגע", באתר גלובס, 13 באוגוסט 2014
  8. ↑ Heli Dangur- Director & Producer חלי דן גור, באתר he-il.facebook.com
  9. ↑ לוסי אהריש לפוליטיקאים הערבים: "זה בית האלוהים אתם אומרים לי?", באתר מעריב אונליין, 14 באוקטובר 2015,
    צפו: לוסי אהריש נגד ההנהגה הערבית, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2015,
    סרטונים הקטע המקורי, בערוץ היוטיוב של רשת
  10. ↑ מיליונים צפו במונולוג הוויראלי של לוסי אהריש על הטבח בחאלב, באתר וואלה, 18 בדצמבר 2016
  11. ↑ רן בוקר, אחרי שלושה חודשים בלבד: לוסי אהריש עוזבת את "לפני החדשות", באתר ynet, 10 בינואר 2018
  12. ↑ "לא אשב מהצד, גם אם זה עולה לי בפרנסה": לוסי אהריש פוטרה מ"כאן", באתר מעריב אונליין, 22 במרץ 2020
  13. ↑ שגיא בן נון‏, לוסי אהריש פוטרה מתוכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה", באתר וואלה, 22 במרץ 2020
  14. ↑ לוסי אהריש תפסיק להגיש את "סוכן תרבות" בכאן, באתר מאקו, 22 במרץ 2020; רז שכניק, "גם את אראל סג"ל לא היה צריך להשעות. מי שחושב שעיתונאי יכול להיות אובייקטיבי, טועה", באתר ידיעות אחרונות, 25 במרץ 2020
  15. ↑ מערכת טיים אאוט, ‏דמוקרט.TV: קמפיין גיוס להקמת מיזם עיתונאי בהובלת לוסי אהריש, באתר "Time Out ישראל", 26 במרץ 2020
  16. ↑ "ניהלה מבצע הצלה": כך סייעה לוסי אהריש לתושבי כפר עזה לצאת מהתופת, באתר חדשות 13, 12 באוקטובר 2023
  17. 1 2 לוסי אהריש, באתר www.ishim.co.il
  18. ↑ Lucy Aharish, IMDb
  19. ↑ קרן נתנזון ויץ, לוסי אהריש מגיבה לאיומים: "אם היה מדובר רק בי, כוסאמו כל העולם", באתר Xnet‏, 1 בנובמבר 2015
  20. ↑ i24NEWS, "הטריד והסית": לוסי אהריש וצחי הלוי תובעים 2.6 מיליון ש"ח מפעיל הימין רמי בן יהודה, באתר i24NEWS, ‏2026-03-08
  21. 1 2 איתי בלומנטל, ממציא כיפת ברזל ידליק משואה: הכרה בהישג, באתר ynet, 8 במרץ 2015
  22. ↑ אבירי ואבירות איכות השלטון לשנת 2024 - הרשימה המלאה!, באתר X . התנועה לאיכות השלטון
  23. ↑ לוסי אהריש קיבלה את "אות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות": "ימים לא פשוטים", באתר מעריב אונליין, 23 בפברואר 2026
  24. ↑ מערכת ערב טוב עם גיא פינס, מזל טוב: החתונה הסודית של לוסי אהריש וצחי הלוי, באתר מאקו, 10 באוקטובר 2018
  25. ↑ חדשות 2, חזן יצא נגד אהריש - הגולשים זעמו, באתר מאקו, 10 באוקטובר 2018
  26. ↑ מערכת TMI, ‏הורים טריים: צחי הלוי ולוסי אהריש הביאו לעולם את בנם הבכור, באתר מעריב אונליין, 3 במרץ 2021
  27. ↑ אלעד הומינר, ‏איזה לאום מופיע בתעודה הלידה של אדם אהריש הלוי? אמו לוסי חושפת, באתר כיפה, 16 באפריל 2021
חברת החדשות 13
תוכניות שיחת היום • המגזין עם נגה ניר נאמן • מוריה וברקו • אזור מלחמה • המהדורה המרכזית • היום שהיה • המקור • זמן שישי • מהדורת השבת
דסק הכתבים
מגישים אודי סגל • דוריה למפל • לוסי אהריש • רביב דרוקר • טל שורר • אלי ראכלין • שי גולדן • אריק וייס • אייל ברקוביץ' • חן זנדר • מוריה אסרף • ליאור קינן • נגה ניר נאמן
צבאי אור הלר • אלון בן דוד
מדיני מוריה אסרף
פוליטי יובל שגב • ליאור קינן • רביב דרוקר
משפט ברוך קרא • אביעד גליקמן
העולם הערבי חזי סימנטוב • יוסי אלי
חוץ גיל תמרי • יוסף ישראל • נריה קראוס (ארה"ב)
אזוריים עלי מוגרבי (צפון) • ישי פורת (דרום) • רותם גולן (ירושלים)
כלכלה וצרכנות נגה ניר נאמן • מתן חודורוב (יו"ר ועד העובדים)
פלילים אלי סניור • יוסי אלי
בריאות הילה אלרואי
חינוך, חברה וחרדים מיה איידן • ליאור ורוצלבסקי • יואלי ברים • אבישי בן-חיים
הזמר במסכה
מנחים עידו רוזנבלום סמליל התוכנית
שופטים אופירה אסייג • שחר חסון • צדי צרפתי • סטטיק ובן-אל תבורי (עונות 1–3) • סטטיק (ללא בן-אל תבורי החל מעונה 4)
משתתפי העונה הראשונה טל פרידמן (קרמבו) • ינון מגל (קקטוס) • גדי סוקניק (דוב) • דביר בנדק (כריש) • יזהר כהן (שור) • מיכל אמדורסקי (פטרייה) • אורנה דץ (פופקורן) • עינת שרוף (מלפפון חמוץ) • לוסי אהריש (חסידה) • גלית גיאת (יעל) • איציק כהן (דרקון) • אורי ששון (פלאפל) • רינת גבאי (שפירית) • צחי הלוי (תרנגול)
משתתפי העונה השנייה שחר פאר (תוכי) • רון שחר (איילה) • איתמר גרוטו (אפון) • סנדרה שדה (תות שדה) • נחמיה שטרסלר (קיפוד) • קווין רובין (צ'ילי) • מושיק עפיה (רוגלך) • טהוניה רובל (בבושקה) • סתיו שפיר (חיפושית) • חיים כהן (תמנון) • חני נחמיאס (שועלה) • משה דץ (סוס) • מאור בוזגלו (זיקית) • נטע גרטי (צדפה) • נדב אבקסיס (שנאוצר) • רותם שפי (שיבולת) • עוז זהבי (ספגטי) • שי גבסו (גורילה)
משתתפי העונה השלישית יורם ארבל (צפרדע) • בועז ביסמוט (חתול) • סקאזי (כבש) • שרית פולק (רובוט) • דודו פישר (אלמוג) • דפנה ארמוני (אפרוח) • רוסלנה רודינה (אננס) • ארז טל (טווס) • מאיר אדוני (ינשוף) • שני קליין (חמסה) • לינוי אשרם (ארטישוק) • טל מוסרי (מלך) ומיכל ינאי (מלכה) • אילנית לוי (צמר גפן מתוק) • אלירז שדה (יתוש) • בן ארצי (היפופוטם) • אסף אמדורסקי (שבלול) • עדי ביטי (דגה) • יעל אלקנה (עכבישה)
משתתפי העונה הרביעית ירון ברלד (שבתאי) • מאיר שטרית (מר טלוויזיה) • גילה אלמגור (בובה) • אורנה ברביבאי (ברוקולי) • מנחם הורוביץ (אבטיח) • נדב בורנשטיין (עטלף) • ישי לוי (אבו נפחא) • אבי גרייניק (הוריקן) • צביקה הדר (דו-פרצופי) • טוביה צפיר (מפלצוש) • אוולין הגואל (פנדה) • ליהיא גרינר (דחליל) • אושרי כהן (אלפקה) • מיקי קם (מסטיק) • צביקה הדר (עצלן) • טיילור מלכוב (פנתרה/אופירה) • מיה דגן (פרפר) • מלי לוי (פודל) • דאנה איבגי (סופגנייה)
הערה המשתתפים מוצגים על פי סדר הדחתם
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לוסי_אהריש&oldid=42879876"