יום העצמאות (ארצות הברית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הארבעה ביולי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל החירות, מתנתה של צרפת ליום העצמאות המאה של ארצות הברית

יום העצמאות של ארצות הבריתאנגלית: Independence Day), המכונה גם "ה-4 ביולי", הוא חג פדרלי המציין את אימוץ הכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-4 ביולי 1776, שבמסגרתה הכריזו שלוש-עשרה המושבות הראשונות על התנתקותן מממלכת בריטניה הגדולה.

החג נחשב לחג פדרלי, ולכן הוא יום שבתון וכל השירותים שאינם חיוניים נסגרים באותו היום. החג מצוין על פי רוב באמצעות זיקוקים, מצעדים, ברביקיו ופיקניקים, משחקי כדור בסיס וכיוצא באלה. בדרך כלל האירועים מקושרים להיסטוריה ולמורשת האמריקנית, אולם רבים מתייחסים ליום כחגיגת קיץ, בלי הממד הלאומי. השבוע הראשון של יולי נחשב לאחד השבועות הכי עמוסים בנסיעות- משפחות רבות נוסעות לטייל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המהפכה האמריקאית, ההפרדה הרשמית של שלוש עשרה המושבות מממלכת בריטניה הגדולה התרחשה למעשה ב-2 ביולי 1776, כאשר הקונגרס הקונטיננטלי השני אישר בהצבעה את ההחלטה על העצמאות שהועלתה ביוני אותה שנה על ידי ריצ'רד הנרי לי מוירג'יניה שהכריזה על ארצות הברית כעצמאית משלטון בריטניה הגדולה.[1] לאחר שהצביע בעד קבלת העצמאות, נתן הקונגרס את דעתו על הכרזת העצמאות, שהייתה הצהרה שהסבירה את החלטה זו, שהוכנה על ידי ועדה של חמישה אישים בראשותו של תומאס ג'פרסון. הקונגרס ניהל דיון ושינה את הניסוח של ההצהרה ובסופו של דבר אישר אותה יומיים מאוחר יותר ב-4 ביולי. למחרת היום כתב ג'ון אדמס לרעייתו, אביגייל אדמס:

"היום השני בחודש יולי, 1776, יהיה היום הזכור ביותר בהיסטוריה של אמריקה. אני נוטה להאמין שיום זה יצוין בחגיגות על ידי הדורות הבאים כיום של חגיגות גדולות. יום זה צריך להיות מצוין כיום של ישועה, באמצעות מעשים קדושים של מסירות לאל הכול יכול. יום זה צריך להיות מצוין בהדר ובמצעדים, עם מופעים, עם משחקים, עם אירועי ספורט, תותחים, פעמונים, מדורות ואורות, מקצה אחד של יבשת זו לקצה השני שלה, מעתה ועד עולם".[2]

נבואתו של אדמס התגשמה למעשה בתאריך מאוחר יותר ביומיים. מלכתחילה חגגו האמריקאים את ה-4 ביולי כיום העצמאות שלהם, התאריך בו פורסמה הכרזת העצמאות ולא את ה-2 ביולי, התאריך בו התקבלה החלטת העצמאות בישיבה סגורה של הקונגרס.[3]

בקרב ההיסטוריונים התנהל ויכוח על השאלה האם חברי הקונגרס חתמו על הכרזת העצמאות ב-4 ביולי, אף על פי שתומס ג'פרסון, ג'ון אדמס ובנג'מין פרנקלין, כתבו מאוחר יותר שהם אכן חתמו על ההכרזה באותו יום. רוב החוקרים סבורים שההכרזה למעשה נחתמה חודש לאחר מכן, ב-2 באוגוסט 1776 ולא ב-4 ביולי כפי שמקובל לחשוב.[4][5]

בצירוף מקרים, הן ג'ון אדמס והן תומאס ג'פרסון, החותמים היחידים על הכרזת העצמאות שמאוחר יותר שירתו כנשיאי ארצות הברית, מתו באותו יום, ה-4 ביולי 1826, שהיה יום העצמאות ה-50 של ארצות הברית. אף על פי שלא נמנה עם חותמי ההכרזה, אך היה אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית, מת ג'יימס מונרו, שגם הוא נבחר כנשיא ארצות הברית, ב-4 ביולי 1831 והיה הנשיא השלישי שמת בתאריך זה. קלווין קולידג', נשיאה ה-30 של ארצות הברית, נולד ב-4 ביולי 1872 והוא היחידי מכל נשיאי ארצות הברית עד כה שנולד בתאריך זה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-1777 נורו 13 מטחי כבוד, פעם אחת בוקרו של ה-4 ביולי ופעם אחת בערוב היום, בבריסטול, רוד איילנד. פילדלפיה ציינה את יום העצמאות הראשון באופן שיראה מוכר לאמריקאים בני זמננו: ארוחת ערב רשמית של הקונגרס הקונטיננטלי, הרמת כוסית, 13 מטחי כבוד, נאומים, תפילות, נגינת מוזיקה, מצעדים, תרגילי סדר וזיקוקים. הספינות שעגנו בנמל קושטו בדגלים בצבעי אדום, לבן וכחול.
  • ב-1778, במפקדתו ברוס היל ליד ניו ברנזוויק, ניו ג'רזי, ציין גנרל ג'ורג' וושינגטון את ה-4 ביולי עם הקצבה כפולה של רום שניתנה לחייליו ועם ירי מטחי כבוד. מעבר לאוקיינוס האטלנטי קיימו השגרירים, גון אדמס ובנג'מין פרנקלין ארוחת ערב עם חבריהם האמריקאים בפריז שבצרפת.
  • ב-1779 חל ה-4 ביולי ביום ראשון והחג צויין ביום שני, ה-5 ביולי.
  • ב-1781 הייתה המועצה המחוקקת של מסצ'וסטס לראשונה שהכירה ב-4 ביולי כחג לאומי.
  • ב-1783 קיימו חברי הכנסייה המורבית בסיילם, קרוליינה הצפונית חגיגה ב-4 ביולי עם תוכנית מוזיקלית שקובצה על ידי יוהאן פרידריך פטר. יצירה זו זכתה לשם "מזמורי השמחה" (The Psalm of Joy). הייתה זו החגיגה המתועדת הראשונה והיא נערכת שם עד היום באותה מתכונת.[6]
  • ב-1870 קבע הקונגרס של ארצות הברית שה-4 ביולי יהיה יום חג לאומי, אך שעובדי הממשלה לא יקבלו תשלום על היעדרותם מהעבודה באותו יום.
  • ב-1938 שינה הקונגרס את החוק וקבע כי ה-4 יולי יהיה יום חופש בתשלום.

מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום העצמאות הוא חג לאומי המצוין באווירה פטריוטית. בדומה לאירועי קיץ אחרים, חגיגות יום העצמאות מתרחשים לרוב במקומות פתוחים. זהו חג פדרלי, כך שכל המוסדות הפדרליים שפעילותם לא חיוניים, כמו שירות הדואר ובתי המשפט הפדרליים, סוגרים את שעריהם באותו יום. פוליטיקאים רבים מנצלים את ההזדמנות להופיע ביום זה בפומבי כדי להלל את המורשת, החוקים, ההיסטוריה, החברה והעם האמריקאיים.

משפחות חוגגות לרוב את החג באירוח קרובים וידידים או בעריכת פיקניק או ברביקיו. רבים מנצלים את יום החופש ובשנים מסוימות את סוף השבוע הארוך הצמוד לחג, כדי להתאסף עם קרובי משפחה וחברים. הבתים מקושטים בצבעי דגל ארצות הברית, אדום, לבן וכחול. מצעדים נערכים בדרך כלל בשעות הבוקר, לפני שהמשפחות מתאספות, בעוד שתצוגות הזיקוקים מתקיימות בערב לאחר רדת החשיכה במקומות ציבוריים כמו פארקים, ירידים או כיכרות הערים.

בעבר היה הלילה שלפני ה-4 ביולי מוקד החגיגות שצוין בהתכנסויות רועשות שכללו לעתים קרובות מדורות. בניו אינגלנד, התקיימו בערים שונות תחרויות בניית פירמידות עשויות מחביות. אלה הודלקו עם רדת הלילה כדי לציין את כניסת החג. הפירמידות הגבוהות ביותר היו בסיילם (על גבעת גאלווס, האתר המפורסם בו הוצאו להורג 13 נשים ו-6 גברים ב-1692 בעוון כישוף במהלך ציד המכשפות בסיילם), שם מסורת המדורות המשיכה והפירמידות היו בנויות מ-40 חביות והיו אלו המדורות הגדולות ביותר. המנהג פרח במאות ה-19 וה-20 והוא עדיין נהוג בכמה ערים בניו אינגלנד.[7]

תצוגות הזיקוקים של יום העצמאות מלוות לרוב בנגינת שירים כמו המנון ארצות הברית, "אלוהים ברך את אמריקה" (אנ'), "אמריקה היפה" (אנ'), "אמריקה" (אנ'), "ארץ זו היא ארצך" (אנ'), "הכוכבים והפסים לעד" (אנ') ובנוסף, יאנקי דודל במדינות הצפוניות ודיקסי במדינות הדרום. חלק ממילות השירים מאזכרות דמויות ממלחמת העצמאות של ארצות הברית וממלחמת 1812.

תצוגות זיקוקים נערכות במדינות רבות וזיקוקים רבים נמכרים לשימוש אישי או כחלופה לתצוגות ציבוריות. שיקולי בטיחות גרמו לכמה מדינות לאסור את תצוגות הזיקוקים או להגביל את היקפם או את אופיים. בנוסף, תנאי מזג האוויר היבשים במקומות מסוימים עשויים להכתיב את ההחלטה אם להתיר או לאסור את השימוש בזיקוקים. במקרים כאלה עשוי לחול איסור על הציבור לרכוש זיקוקים או להפעיל אותם, אך תצוגות מקצועיות כן מתקיימות תוך נקיטת אמצעי זהירות.

ירי של חמישים פגזי תותחים לכבוד כל מדינות ארצות הברית, הקרוי "ההצדעה לאיחוד" (salute to the union) מתבצע בצהרי היום על ידי כל בסיס צבאי המסוגל לכך.[8]

ב-2009 התקיימה בעיר ניו יורק תצוגת הזיקוקים הגדולה ביותר בארצות הברית ובה נעשה שימוש ביותר מ-22 טונות של חומרי נפץ.[9] החגיגות בניו יורק נערכות בדרך כלל על גדות האיסט ריבר. תצוגות מרכזיות נוספות נערכות בשיקגו על גדות ימת מישיגן, בסן דייגו על גדות מפרץ מישון, בבוסטון על גדות נהר צ'ארלס, בסנט לואיס על גדות נהר המיסיסיפי, בסן פרנסיסקו על גדות מפרץ סן פרנסיסקו ובמול שבוושינגטון הבירה.

במהלך פסטיבל החירות הבינלאומי השנתי של וינדזור ודטרויט, מתקיימת בדטרויט אחת מתצוגות הזיקוקים הגדולות בעולם על גדות נהר דטרויט לרגל יום העצמאות בשיתוף עם יום קנדה שנחגג בוינדזור, אונטריו השכנה.

השבוע הראשון של חודש יולי הוא אחד העמוסים בנתיבי התחבורה בארצות הברית במהלך השנה, שכן אנשים רבים לוקחים לעצמם סוף שבוע מורחב ויוצאים לנופש ולטיולים.[10]

אירועים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאז 1785 נערך מצעד יום העצמאות בבריסטול שברוד איילנד וזהו המצעד הוותיק ביותר בארצות הברית שנערך ברציפות.
  • מאז 1868 מתקיימות בעיר סיוארד שבנברסקה חגיגות בכיכר העיר. ב-1979 הוענק לעיר התואר "עיר הארבעה ביולי הרשמית של ארצות הברית" על פי החלטה של הקונגרס. סיוארד גם הוכתרה על ידי מושל המדינה, ג'יימס אקסון בתואר "עיר הארבעה ביולי הרשמית של נברסקה". סיוארד היא עיירה המונה 6,000 תושבים אך ביום העצמאות מצטרפים אליהם יותר מ-40,000 איש.[11]

בארצות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאז 1912 מקיימת "אגודת רבילד" (Rebild Society), אגודת ידידות אמריקאית-דנית, בעיר רבילד שבדנמרק, חגיגות הנמשכות על פני כל סופי השבוע של חודש יולי ומהוות הזדמנות לחופשת מולדת עבור אמריקאים ממוצא דני.[12]
  • בפיליפינים נחגג ה-4 ביולי כיום הרפובליקה, לציון סיום השליטה האמריקאית במדינה בשנת 1946. ארצות הברית בחרה בכוונה בתאריך זה למתן העצמאות לפיליפינים בשל היותו יום העצמאות שלה והוא נחגג ככזה עד 1962. ב-1964 שונה שמו של החג ל"יום הרפובליקה".
  • ברואנדה, נחגג ה-4 ביולי כחג רשמי הידוע בשם "יום השחרור", לציון תום רצח העם ברואנדה ב-1994 שבו לקחה גם ארצות הברית חלק.

גלריית חגיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]