הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר
 | |||
| חזית הכניסה לגלריה | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| סוג | גלריה לאמנות | ||
| כתובת | רחוב חיים לבנון 64, תל אביב-יפו | ||
| מיקום |
תל אביב-יפו  | ||
| מדינה |
ישראל | ||
| בעלים | אוניברסיטת תל אביב | ||
| מייסדים | מרדכי עומר[1] | ||
| אוצר ראשי | ד"ר תמר מאיר | ||
| הקמה ובנייה | |||
| תקופת הבנייה | ?–1977 | ||
| תאריך פתיחה רשמי | דצמבר 1988 | ||
| אדריכל | דן איתן וערי גושן, ברכה ומיכאל חיוטין | ||
| קואורדינטות | 32°06′49″N 34°48′09″E / 32.11361111°N 34.8025°E | ||
| https://arts.tau.ac.il/gallery | |||
|
(למפת גוש דן רגילה)   הגלריה האוניברסיטאית לאמנות
 | |||
  | |||
הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר היא גלריה השוכנת בכיכר אנטין באוניברסיטת תל אביב ברמת אביב, ומנוהלת על ידי הפקולטה לאומנות ע"ש יולנדה ודוד כץ. במקום מתקיימות תערוכות בנושאי אומנות נבחרים, וכן בתחומי הארכאולוגיה, הספרות, התיאטרון, הפילוסופיה והפסיכולוגיה. עוד משמשת הגלריה כמרכז ללימודי מוזאולוגיה, ובה ספרייה העוסקת בתחום.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגלריה החלה לפעול בשנת 1977, ביוזמות מרדכי עומר, ושכנה תחילה באולם הכניסה של בניין מקסיקו של הפקולטה לאמנויות. אחת התערוכות הראשונות הייתה תערוכה של איורים מהמאות ה-14 וה-15, על נושאים הלקוחים מתוך "הקומדיה האלוהית של דנטה[2].
בשנת 1982, נערכה בגלריה תערוכה של איורים וצילומים של יצירות הפסל האנגלי הנרי מור, שאצר עוזי אגסי[3].
בינואר 1983, נערך טקס פתיחה רשמי של הגלריה, אף על פי שהיא פעלה כבר מספר שנים קודם, והוצגה תערוכה של איורים לשירי המשורר הסקוטי ג'יימס תומסון[4].
בפברואר 1987 הוצגה תערוכה של הצלם אברהם חי, "מפגשים עם אמנים", צילומים של אמנים ישראלים בעת עבודתם[5].
מבנה הגלריה הנוכחי תוכנן על ידי האדריכלים דן איתן וערי גושן וברכה ומיכאל חיוטין והוא נחנך בדצמבר 1988[6].
ב-23 במאי 1989 נחנך גן הפסלים ע"ש לוי ופורטונה אשכנזי בצמוד לגלריה, ובו מוצגת תערוכת קבע של פסלים.
בשנת 2001 הורחבה הגלריה והוקם אגף חדש, ששטחו כ-800 מ"ר, בו מוצגות, בתצוגת קבע, אוספי האמנות של הגלריה. בהם אוסף מיצירותיו של מרסל דושאן, שתרם ארטורו שוורץ, ואוסף יודאיקה שהוצג בעבר בספרייה המרכזית של האוניברסיטה. כמו כן מוצגים באגף 40 ציורי שמן של צייר אסכולת פריז מישל קיקואין. בתו של קיקואיין, קלייר מראטייה, תרמה את הכסף להקמת האגף, שנקרא על שם אביה. והיא קיבלה על כך מהאוניברסיטה תואר דוקטור לשם כבוד[7].
בקיץ 2011, הוצגה התערוכה "רוח דרומית: מבטים על הנגב באמנות ישראלית עכשווית", שאצרה דליה מנור[8].
בקיץ 2012, הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית של פסלי נחום טבת, "פסלים קטנים, 1980 - 2012", תערוכה מקיפה של פסלי קיר קטנים שייצר במשך השנים[9].
בסוף 2013, שכר איש העסקים ואספן האמנות יגאל אהובי, למשך ארבע שנים, את רוב שטח הגלריה, במטרה להציג בגלריה סדרה של 12 תערוכות של יצירות מהאוסף הפרטי שלו, להם הכניסה הייתה בחינם[10]. ההסכם הוגדר כתרומה[11], וגרר ביקורת על חוסר שקיפות ועל חדירת בעלי ההון למרחב הציבורי[12]. מצד שני, זכה המהלך לתגובות חיוביות, על הזדמנות שהוא נותן לציבור להיחשף ליצירות מהשורה הראשונה של אמנים ישראלים ובינלאומיים[13][14].
בשנים 2014–2015 אצרה שרית שפירא שלוש תערוכות של יצירות מאוסף יגאל אהובי, "המגדל הבוער", "שממה הורה" ו"קירות נמסים"[15]. באפריל 2015 הוצגו יצירות של סיגלית לנדאו ומשה קופפרמן[16], ובאפריל 2016 הוצגה התערוכה "אנשים" שאצר מתן דאובה, שוב מיצירות אוסף יגאל אהובי[17].
במאי 2015, הוצגה התערוכה "מעבר להירושימה: שובו של המודחק. זיכרון המלחמה, פרפורמטיביות ותיעוד בצילום וידאו־ארט עכשווי מיפן", לציון 70 שנה להטלת פצצות האטום על נגסקי והירושימה. אוצרת התערוכה הייתה אילת זהר[18].
במרץ 2018, נפתחה התערוכה "נימוסי שולחן" שאצרו ד"ר ספי הנדלר וד"ר שרון אהרונסון להבי, ועסקה בבביטויים אמנותיים הקשורים באוכל, בישול, אכילה וגוף ובאופנים המגוונים שיצירות אמנות בוחנות ומשקפות התנהגות אנושית וחברתית דרך אחת מהפעולות הבסיסיות והיומיומיות ביותר.
ביוני 2016, נפתחה תערוכת "התפריט" שאצרה רונית ורד ועסקה בתפריטי בתי האוכל המוצגים בישראל – ממזנון, דרך מסעדות אתניות ושיפודיות ועד למסעדות של מטבח עילי ובחזרה למזנון – ומספקים מבט מיוחד במינו על ההוויה הישראלית.
בנובמבר 2018, נפתחה התערוכה "קווי הגנה. מאז'ינו, בר-לב ומעבר" שאצרה גליה גור זאב, שעסקה ב"תופעת הביצור"[19].
בינואר 2020 נפתחה התערוכה "Plan[e]t — צמחים חושבים, חושבים צמחים", תערוכה קבוצתית שאוצרו ד"ר ספי הנדלר, מנהל הגלריה, וד"ר תמר מאיר, אוצרת ראשית. התערוכה ביקשה להתבונן אחרת על הצמחייה ועל הסביבה הצמחית של העיר[20]. התערוכה נסגרה עקב מגפת הקורונה בישראל ונפתחה שוב ביוני 2021[21].
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
"מפולת" (1990) מאת פייר ארמאן - פסל בגן הפסלים של הגלריה -
מראה בגן הפסלים של הגלריה -
גן הפסלים ומבנה הגלריה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רותי רובין, לא נוגע במכחול, חדשות, 11 בדצמבר 1987
- ^ הקומדיה האלוהית באוניברסיטת תל־אביב, אולם הכניסה של הפקולטה, דבר, 28 בינואר 1977
- ^ הנרי מור בישראל- תערוכת גרפיקה ופיסול, מעריב, 15 באוקטובר 1982
- ^ רחל אנגל, איורים לשירת תומסון, מעריב, 21 בינואר 1983
- ^ משה בן שאול, לתועלת הציבור, לתועלת האמנות, מעריב, 27 בפברואר 1987
- ^ רותי רובין, מקדש אפור, חדשות, 2 בדצמבר 1988
- ^ אגף חדש לגלריה האוניברסיטאית בתל אביב, באתר הארץ, 2 במאי 2001
- ^ סמדר שפי, התערוכה "רוח דרומית", המוצגת כעת בגלריה האוניברסיטאית בתל אביב, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2011
- ^ נורית אסיאג, עכבר העיר, נחום טבת - פסלים קטנים, 1980 - 2012, באתר הארץ, 10 במאי 2012
- ^ שני ליטמן, אוניברסיטת ת"א תשכיר את הגלריה האוניברסיטאית לאספן יגאל אהובי, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2013
- ^ חגית פלג-רותם, אהובי ישלם לאונ' תל-אביב 75 אלף ד' לשנה, באתר גלובס, 13 בינואר 2014
איתן בוגנים, נחשף ההסכם בין האספן יגאל אהובי לגלריה האוניברסיטאית בת"א, באתר הארץ, 11 בינואר 2014 - ^
גליה יהב, למה אוניברסיטת תל אביב לא חושפת את פרטי ההסכם עם איל הנדל"ן יגאל אהובי?, באתר הארץ, 2 בינואר 2014
איתן בוגנים, מחריף המאבק נגד אוניברסיטת ת"א והאספן יגאל אהובי, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2013 - ^ איתן בוגנים, התערוכה הראשונה של אוסף אהובי בגלריה האוניברסיטאית תוקדש למגדלים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2013
- ^ טל ניב, מה תעשה בלי יגאל אהובי?, באתר הארץ, 4 בפברואר 2014
- ^ חגית פלג-רותם, מושך אש: "המגדל הבוער" - תערוכה של יגאל אהובי בגלריה האוניברסיטאית, באתר גלובס, 12 בפברואר 2014 גליה יהב, הגלריה האוניברסיטאית גאה להציג: שקשוקה של אמנות וכסף, באתר הארץ, 13 באפריל 2014
חגית פלג-רותם, אספן בתוך אוספו הוא גר, באתר גלובס, 3 במרץ 2015 - ^ שני ליטמן, מחלוקת סביב תערוכה שאצר יגאל אהובי באוניברסיטת תל אביב, באתר הארץ, 15 באפריל 2015
- ^ גליה יהב, האוצר של אוסף אהובי הבטיח פופוליזם – ומקיים, באתר הארץ, 7 באפריל 2016
- ^ גליה יהב, אחרי התיעוד הדוקומנטרי על אסון הירושימה קשה לעשות בהשראתו אמנות, באתר הארץ, 15 במאי 2015
- ^ רועי אלטר, העבודות בתערוכה "קווי הגנה" מדגימות את עומק האידיוטיזם האנושי, באתר הארץ, 6 בפברואר 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים עכבר העיר, קווי הגנה. מאז'ינו, בר-לב ומעבר, באתר הארץ - ^ אחרי הוואו הראשוני מהגודל, נדרשת מהצופים התבוננות וחשיבה, באתר הארץ, 29 בינואר 2020
מיטל רז, תערוכה חדשה הופכת לגמרי את היחס לצמחים באמנות, באתר "Time Out ישראל", 9 בינואר 2020 - ^ כדור הארץ יא חתיך: התערוכה הכי יפה וירוקה בעיר חוזרת, באתר "Time Out ישראל", 9 ביוני 2021
