הדס קלדרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדס קלדרון
קלדרון, ינואר 2009
קלדרון, ינואר 2009
לידה 10 בדצמבר 1975 (בת 42)
תל אביב, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, שחקנית קולנוע, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הדס קלדרון, מתוך "העלמה אלזה" לשניצלר, בהצגה "דודה פרידה: המוזיאון"

הדס קלדרון (נולדה ב-10 בדצמבר 1975) היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלית כותבת ובמאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלדרון היא בתם של האדריכל משה קלדרון, יליד ישראל; והציירת רינה סוצקבר, ילידת מוסקבה. היא נכדתו של משורר היידיש זוכה פרס ישראל אברהם סוצקבר.[1]

בגיל 10 השתתפה במבחן בד בתיאטרון "הבימה" ונבחרה לשחק בהצגה "המלך מתיא הראשון" בבימוי אורי פסטר. בנעוריה המשיכה לשחק ב"הבימה" ובתיאטרון לילדים ולנוער, בין היתר את דורותי ב"הקוסם מארץ עוץ", ותפקיד של בן ב"בעל זבוב".[2]

בצה"ל שירתה כמפקדת פלוגת טירוניות בבה"ד 12 וסיימה בדרגת סגן. במהלך שירותה הצבאי נטשה את המשחק וחזרה אליו רק לאחר השחרור. ב-2001 סיימה 3 שנות לימודי משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב. הצגת הסיום שלה, "ברטה והים הגדול", בויימה על ידי מיכאל גורביץ'. עם סיום הלימודים נסעה קלדרון למוסקבה להשתלם במשחק אצל אנטולי וסילייב. כשחזרה לישראל הצטרפה לאנסמבל עיתים של רנה ירושלמי וגילמה את קליטמנסטרה בפרויקט "מיתוס". לאחר שנה וחצי קיבלה הצעה לגלם את התפקיד של סטלה ב"חשמלית ושמה תשוקה" שכתב טנסי ויליאמס והועלתה בתיאטרון בית ליסין. מאז משמשת קלדרון כשחקנית בית בתיאטרון זה.

במקביל, קלדרון היא גם שחקנית-יוצרת. היא הייתה שותפה ביצירת "דודה פרידה: המוזיאון", הצגה שזכתה בפסטיבל עכו לשנת 2006, וכן יזמה את ההצגה "הגר" שלאחר מכן הועלתה ב"תיאטרונטו".[1]

בשנת 2010 נסעה קלדרון לגרמניה להשתתף בפרויקט "קשרי משפחה", שיתוף פעולה בין תיאטרון היידלברג ותיאטרון בית לסין, שם יצרו את ההצגה "קוראים לי ייקה" בשיתוף השחקנים. בערב הפרמיירה של ההצגה בגרמניה הלך לעולמו סבה של קלדרון, המשורר אברהם סוצקבר, שבהשראתו נוצרה. ב-2012 יזמה והפיקה את ההצגה "התאומות" בבימוי דורונה בן דור, על פי סיפור של סבה, שעלתה בפסטיבל ישראל וכן בפסטיבל בווילנה.

ב-2017 כתבה וביימה ביחד עם עודד אהרליך את "החבר הכי טוב שלי", הצגת ילדים שזכתה להצלחה גדולה ורצה במסגרת תיאטרון הקיבוץ.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 גילמה את קליטמנסטרה בהצגה "מיתוס" שהעלה אנסמבל עיתים. ב-2006 השתתפה בהצגה שיצרו נעמי יואלי יחד עם דפנה אריאל וגליה יואלי "דודה פרידה: המוזיאון" והועלתה באופן עצמאי. ההצגה זכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר פסטיבל עכו לשנת 2006.

בתיאטרון בית ליסין: ב-2003 גילמה את סטלה בהצגה "חשמלית ושמה תשוקה" שכתב טנסי ויליאמס. ב-2004 גילמה את איזבל, התפקיד הראשי בהצגה "אהבה ממבט שלישי" שכתבה סוזן סנדלר; וגילמה את תהילה בהצגה "מקווה" שכתבה הדר גלרון. ב-2005 גילמה את הגר בהצגת היחיד "הגר" שכתבה יוכי ברנדס שעלתה קודם לכן בתיאטרונטו. ב-2007 גילמה את סוזנה בהצגה "איש הגשם" מאת: רונלד באס; וגילמה את נטע, התפקיד הראשי בהצגה "דולפינים" שכתבה מאיה שעיה. כמו כן גילמה את אלונה בהצגה "סופה של בדיחה" שכתב נועם גיל. ב-2009 גילמה את מיקי נדב בהצגה "בראנז'ה" שכתב בעז גאון. ב-2010 גילמה את אורנה בהצגה "פועלת זרה" שכתבה רחל גיל. ב-2010 השתתפה בהצגה "קוראים לי ייקה" שהייתה יצירה בשיתוף השחקנים של הבמאית נינה גולסטרוף, בשיתוף תיאטרון היידלברג. ב-2016 שיחקה בהצגה ״שעה של שקט״ בבימוי משה נאור. ב-2017 גילמה את מנהלת המדרשה דבורי בהצגה ״הסודות״ מאת הדר גלרון (על פי התסריט של הדר גלרון ואבי נשר) בבימויו של כפיר אזולאי.

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 גילמה תפקיד אורח בסדרה "שאול" שביימו איתן ענר ושירלי שטרן. ב-2003 גילמה אחות בטלנובלה "משחק החיים" שביים יצחק שאוליוגילמה אחות בסדרת "החצר" שביים אבי כהן. ב-2006 גילמה את רות קליגר-עליאב (תפקיד ראשי) בסרטו של ארז לאופר "דילמת הדריין". באותה שנה גילמה את יעלי בסרט סטודנטים בשם "חיילת בודדה" שביימה טליה לביא. ב-2007 גילמה את נוגה שומרון (תפקיד ראשי) בסרטו של אביב טלמור "אני ביאליק". ב-2008 גילמה את שפרה בסדרת הטלוויזיה של אורי ובני ברבש "האמת העירומה". ב-2012 גילמה את עמליה בסדרת הטלוויזיה "גאליס" שביים עודד רז. בשנת 2012 השתתפה בסדרה אמא ואבאז של אבנר ברנהיימר, בסרט של אבי נשר ״פלאות״. בשנת 2015 השתתפה בסרט ״המילים הטובות״ של שמי זרחין. ב-2017 השתתפה בסרט של חורחה גורביץ׳ ״בחזרה למרקנה״

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 הייתה מועמדת לפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המבטיחה - על תפקידה ב"חשמלית ושמה תשוקה"[3]. בשנת 2009 זכתה קלדרון בפרס רוזנבלום לאמנית מצטיינת מטעם עיריית תל אביב-יפו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדס קלדרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]