הומו נאלדי

הומו נאלדי
	ארבעה הבטים של גולגולת LES1
תקופה
	פליסטוקן, כ-335–236 אלף שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	פרימטים
תת־סדרה:	בעלי אף יבש
משפחה:	הומינידיים
סוג:	אדם
מין:	הומו נאלדי
שם מדעי
	Homo naledi; ‏ברגר וואחרים, 2015
תחום תפוצה

הומו נאלדי (שם מדעי: Homo naledi; "הומו" מלטינית = "אדם", "נאלדי" מססוטו (אנ') = "כוכב") הוא מין נכחד של אדם קדמון, שעצמותיו המאובנות התגלו בשנת 2013 במערת "רייזינג סטאר" (באנגלית: Rising Star - "הכוכב העולה") באזור ערש המין האנושי בדרום אפריקה.

למעלה מ-1,600 שברי עצמות ושיניים, המייצגים לפחות 18 פרטים, מבוגרים וילדים, חולצו מתוך שני חדרים נפרדים במערה, שהגישה אליהם קשה מאוד. השרידים נחקרים על ידי צוות חוקרים בינלאומי גדול בראשות הפלאואנתרופולוג לי ברגר מאוניברסיטת ויטווטרסראנד ביוהנסבורג, שפרסמו והגדירו את המין בספטמבר 2015. מאסף העצמות במערה הוא המאסף העשיר ביותר של שרידי הומינינים מאובנים באפריקה, ואחד העשירים בעולם. הוא תוארך לתקופת הפליסטוקן התיכון, בין 335 אלף שנה ל-236 אלף שנה לפני זמננו, באמצעות שילוב של מספר שיטות תיארוך.

לא התגלה כל סימן אחר להתיישבות אנושית בתוך המערה, כגון כלי אבן או עצמות בעלי חיים שנאכלו. בשל כך ולפי מצב השימור של העצמות הציעו החוקרים כי גופות המתים הושלכו למערה במכוון על ידי חבריהם, פעולה הרומזת על אינטליגנציה גבוהה, המתקרבת לזו של האדם המודרני. לעומת זאת, כמה מתכונותיו האנטומיות של שלד הומו נאלדי רומזות על מוצא קדום באבולוציה של האדם, כמו מוחו הקטן כדי שליש עד מחצית בלבד ממוחות בני-אדם בני-ימינו, והתאמת בית החזה ואצבעות הידיים שלו לטיפוס על עצים.

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערש המין האנושי הוא אזור סמוך ליוהנסבורג בדרום אפריקה, העשיר במערות בהן נמצאו מאובנים חשובים רבים של הומינינים מן האבולוציה של האדם. בשנת 2012, שני חוקרי מערות חובבים שעבדו בשיתוף עם אוניברסיטת ויטווטרסראנד סקרו את מערת רייזינג סטאר (Rising Star) באזור, וגילו בה פיר סלע אנכי בעומק של 12 מטר וברוחב ממוצע של 20 ס"מ בלבד. הפיר הוביל לחדר בלתי-ידוע עד אז שעומקו הכולל 30 מטר מתחת לפני הקרקע, וקיבל את השם "דינאלדי" ("חדר הכוכבים" בשפת ססוטו של ילידי לסוטו הדרום אפריקנים). על רצפת החדר נערמו אלפי שברי עצם שזוהו כעצמות הומינינים. מבצע הוצאת העצמות וחקירתן נערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי גדול בראשותו של לי ברגר, פלאואנתרופולוג מאוניברסיטת ויטווטרסראנד, האחראי על רבות מן החפירות בערש המין האנושי. ברגר כבר גילה קודם לכן, בשנת 2007, את ההומינין הנכחד אוסטרלופיתקוס סדיבה במערה אחרת באזור ערש המין האנושי, מערת מאלאפה.

איסוף העצמות היה מסובך ומסוכן לביצוע משום שעומק הפיר וצרותו הקשו מאוד על הכניסה לחדר דינאלדי. בספטמבר 2013 פרסם ברגר מודעות ברשתות החברתיות פייסבוק, טוויטר ולינקדאין בחיפוש אחר פלאואנתרופולוגים עם ניסיון בעבודת שדה וחקר מערות, שגופם קטן ורזה דיו על-מנת להידחק לתוך הפיר. מתוך כ-60 חוקרים שענו למודעות נבחרו שש סטודנטיות קטנות גוף שכונו על ידי הצוות "אסטרונאוטיות תת-קרקעיות". בנובמבר 2013, במהלך מבצע שארך שלושה שבועות וזכה לכיסוי תקשורתי צמוד בטוויטר, החוקרות ירדו פעמים רבות לתוך חדר דינאלדי והוציאו ממנו אלפי שברי עצם למחקר. מבצע נוסף נערך במרץ 2014.

בספטמבר 2015 פורסמו הממצאים לראשונה בשני מאמרים מדעיים, אחד מהם^[1] שהגדיר ותיאר מין חדש של אדם קדמון - הומו נאלדי – והשני^[2] שתיאר את הגאולוגיה של המערה והחדר. הגילוי זכה לכותרות ראשיות באמצעי התקשורת בעולם, וכוסה בסרט תיעודי של רשת הטלוויזיה PBS. בסך הכל הוצאו מן החדר, עד זמן הפרסום בספטמבר 2015, 1,550 ממצאים הכוללים 1,413 עצמות שלמות או שברי עצם ו-137 שיניים. הם שייכים ל-15 (לכל הפחות) פרטי הומו נאלדי - תינוקות, צעירים ובוגרים - ושברי עצם רבים נוספים עדיין לא הוצאו מן החדר. זהו המצבור היחיד הגדול ביותר של עצמות הומינינים שנמצא עד כה ביבשת אפריקה, ואחד הגדולים בעולם. כל העצמות שנמצאו הן עצמות הומינינים, פרט למספר קטן של עצמות עופות ומכרסמים, אשר ייתכן שהשתייכו לדורסי לילה שקיננו פעם במערה ולטרף שהביאו עמם. נמצאו מספר דוגמאות מכל עצם ושן בגוף האדם (פרט לעצם הלשון) אשר השתייכו לזכרים ולנקבות, לבוגרים, לצעירים ולתינוקות.

לממצא שנבחר כממצא ה"הולוטייפ" (היינו, המגדיר את המין הומו נאלדי) ניתן הציון הקטלוגי DH1 (ראשי תיבות של "דינאלדי הומינין מספר 1"). DH1 כולל כיפת גולגולת חלקית, לסת עליונה חלקית ולסת תחתונה שלמה כמעט לגמרי עם כל שיניה, שהשתייכו ככל הנראה לזכר בוגר. בנוסף ל-DH1 גם הממצאים שצוינו DH4, DH3, DH2, ו-DH5 הם גולגולות חלקיות של בוגרים, הדומות זו לזו בחלקים האנטומים החופפים שלהן, פרט לאותם חלקים השונים בין גולגולות זכרים ונקבות. לפי גולגולות אלו הוכן דגם כולל של גולגולת הומו נאלדי, שתמונתו התפרסמה באמצעי התקשורת. עוד ממצאים ראויים לציון הם H1 - כף יד שלמה על כל עצמותיה, ו-F1 - כף רגל שלמה כמעט לגמרי.

במאי 2017 דיווחו חוקרי המערה על גילוי 133 עצמות נוספות בחדר אחר במערת רייזינג סטאר, המכונה חדר "לסדי" (Lesedi) - "חדר האור" בשפת ססוטו. חדר לסדי הוא החדר המרכזי במערה, ועומקו כ-30 מטר מתחת לפני השטח. הוא מרוחק מחדר דינאלדי כ-60 מטרים בקו אווירי וכ-145 מטרים במסלול הקצר ביותר בתוך המערה, והמאובנים בו מהווים איפוא מצבור נפרד. הם מיוחסים לשלושה פרטים לפחות מן המין הומו נאלדי, שני בוגרים וצעיר אחד. יחד עם ממצאי דינאלדי מספר הפרטים הכללי שהתגלה במערה הוא לפחות 18, אך החוקרים ציינו שרק חלק קטן מחדר לסדי נחפר עד לפרסום, וקרוב לוודאי שיש בו ממצאים נוספים. הממצא הבולט ביותר בחדר לסדי הוא השלד היחיד המפורט ביותר שנמצא עד כה במערה, שקיבל מן החוקרים את הכינוי "נאו" (Neo) - "מתנה" בשפת ססוטו. נאו הוא גדל-גוף יחסית למין נאלדי, וככל הנראה היה זכר בוגר. הגולגולת שלו המסומנת LES1 כוללת את הלסת התחתונה, והיא המפורטת ביותר שהתגלתה במערה. נפח המוח שלה מוערך כגדול מעט מאלו של הגולגולות בחדר דינאלדי^[3].

תיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב קשיים טכניים רבים, לא פורסם בתחילה תיארוך של שרידי חדר דינאלדי, והשערות שהציעו חוקרים שונים נעו מכמה עשרות אלפי שנים ועד למעלה משני מיליון שנה לפני זמננו^[4]. בעיתיות טכנית בביצוע תיארוך אופיינית לממצאים באתרי ערש המין האנושי, בעיקר משום שבניגוד לאתרי הומינינים באתיופיה ובקניה, בדרום-אפריקה נדירות מאוד שכבות גאולוגיות של אפר געשי, המאפשרות תיארוך בשיטות ארגון-ארגון ואשלגן ארגון. חוקרי הומו נאלדי לא ביצעו תיארוך בשיטת פחמן 14 משום שלשם כך יהיה צורך להשמיד כמה מן העצמות. בכל מקרה, תיארוך פחמן 14 ישים רק לתקופות של עד 50 אלף שנה לפני זמננו. במקרה הסביר שהעצמות עתיקות יותר, תיארוך פחמן-14 יאפשר איפוא לקבוע רק חסם תחתון לגילן. מרבית שיטות התיארוך קשות ליישום על שרידי חדר דינאלדי, בעיקר עקב קשיי הגישה לחדר. הפלאואנתרופולוג ג'ון הוקס, אחד מחוקרי הומו נאלדי, סיפר בראיון בספטמבר 2015 שהחוקרים החליטו לפרסם תיארוך רק כשיהיו בידיהם תוצאות משתי שיטות תיארוך בלתי-תלויות לפחות^[4].

במאי 2017 פרסמו חוקרי המערה הערכת תיארוך המבוססת על שילוב של תיארוך רדיומטרי אורניום-תוריום, פלאומגנטיזם ותרמולומינסנציה בשכבות שונות בחדר דינאלדי, וכן תהודה מגנטית אלקטרונית בכמה מן השיניים שהתגלו. שילוב השיטות הוליך אותם להערכה שכל מאובני הומו נאלדי בחדר שייכים לאותה שכבה שגילה בין 335 אלף שנה ל-236 אלף שנה לפני זמננו^[5].

אנטומיה ומורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובהו של הומו נאלדי הוערך על פי אורכה של עצם הירך השלמה ביותר שהתגלתה ב-144 עד 149 ס"מ. משקלו בעת שהיה בחיים הוערך על פי 8 עצמות ירך ב-39 עד 56 ק"ג. מידות גוף אלו דומות לשל הקטנים מבין בני-האדם החיים היום, כגון פיגמים מאיי אנדמן, וכן לאלו של מאובני דמאניסי ולאלו של הגדולים מבין מיני הסוג אוסטרלופיתקוס. האנטומיה של האגן, מפרק הירך וכף הרגל מעידות שהומו נאלדי הלך על שתיים בקומה זקופה, בדומה לשאר מיני האדם וגם לשאר מיני האוסטרלופיתקים. אך כפות רגליו ועצמות הקרסול של הומו נאלדי דומות יותר לאלו של מיני הסוג אדם מאשר לאלו של האוסטרלופיתקים.

אף אחת מגולגלות חדר דינאלדי אינה שלמה דיה למדידה מדויקת של נפח המוח, אך ריבוי הגולגולות שנמצאו מאפשר הערכה סבירה של טווח נפחי המוח בזכרים ובנקבות. נפח המוח בבוגרים מוערך בכ-465 סמ"ק אצל הנקבות הקטנות יותר ועד כ-560 סמ"ק בזכרים הגדולים יותר. הגולגולת הכמעט מושלמת LES1 שהתגלתה לאחר מכן בחדר לסדי היא מעט גדולה יותר, ונפח המוח שלה מוערך ב-610 סמ"ק^[3]. זהו נפח מוח קטן בהרבה משל האדם בן-זמננו (בממוצע כ-1,350 סמ"ק). הוא גם קטן משל כל גולגולות הומו ארקטוס הידועות פרט לשתי גולגולות ממאובני דמניסי, וממרבית גולגולות הומו הביליס הידועות. מבין מיני סוג האדם, נפח המוח בנאלדי גדול רק מזה של הומו פלורסיינסיס הגמדי (417 סמ"ק בנקבה אחת). הוא דומה לזה של מיני אוסטרלופיתקוס, וכן לזה של קופי גורילה בני-ימינו, שמשקל גופם גדול פי שניים ויותר ממשקל גופו של נאלדי.

שלד כף היד של נאלדי מצטיין באגודל חזק וארוך כשל האדם המודרני, וגם מורפולוגית שורש כף היד שלו דומה לזו של האדם המודרני. תכונות אלו נחשבות כהתאמות להחזקת חפצים ולטיפול בכלים. עם זאת, עצמות האצבעות של נאלדי ארוכות ומעוקלות מאלו של האדם המודרני ואף מאלו של מרבית האוסטרלופיתקים, ודומות בכך לעצמות האצבע של קופי אדם המצטיינים בטיפוס כמו הגיבון, הסיאמנג והאורנגאוטן. תכונה זו רומזת כי נאלדי השתמש בידיו לטיפוס על עצים, למרות קומתו הזקופה. גם תצורת בית החזה של נאלדי שונה מזה של האדם ורומזת על התאמה לטיפוס^[6].

אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד ידוע על אורח חייו של נאלדי, שכן מערת רייזינג סטאר ככל הנראה לא שימשה כמקום מגורים, לא נמצאו בה כלי אבן שסיתת או עצמות בעלי-חיים שמהם ניזון. סביר להניח שנאלדי, בדומה לכל שאר מיני סוג האדם הידועים כיום (ובכללם אפילו פלורסיינסיס קטן המוח), סיתת כלי אבן והשתמש בהם.

בדומה לכל מיני סוג האדם, נאלדי הלך על הקרקע בקומה זקופה, אך מבנה בית החזה שלו ואצבעות כף היד המעוקלות מעידים שבדומה לאוסטרלופיתקים, ואולי גם למיני האדם המוקדמים הביליס ורודולפנסיס, הוא עדיין שמר על יכולת טובה של טיפוס על עצים.

היעדרותם הכמעט מוחלטת של שרידי בעלי-חיים אחרים מחדר דינאלדי אינה תואמת להסבר שמצבור העצמות נוצר משאריות של ארוחות טורפים - ההסבר המקובל כיום למצבורים אחרים של מאובני בעלי-חיים ומאובני אוסטרלופיתקים שנמצאו בדרום-אפריקה. במקום זאת היא רומזת על האפשרות שהגופות הושלכו לחדר לאחר המוות על ידי חבריהם החיים. התנהגות כזו מעלה על הדעת מנהגי קבורה ואמונה בחיים לאחר המוות, הנחשבות כהתנהגות טקסית מתקדמת, אשר עד עתה היה מקובל לייחסה רק להומו ספיינס ולהומינינים מאוחרים יחסית באבולוציה האנושית. למשל, סילוק גופות הוא הסבר מקובל למצבור עצמות ההומינינים בארובת הסלע סימה דה לוס ווסוס (Sima de los huesos) בהרי אטאפוורקה בספרד, אשר מיוחס להומו היידלברגנסיס, הומו ספיינס ארכאי או ניאנדרטלים ארכאיים, והגולגולות שנמצאו בו הן בנפח ממוצע של כ-1200 סמ"ק, פי שניים ויותר מנפח מוחו של נאלדי. לכן רמזים להתנהגות מתקדמת כזו אצל נאלדי הם מפתיעים ויוצאי דופן.

מסיבה זו, ב-2016 טענו חוקרים אחרים שהעדויות להטמנת גופות מכוונת בחדר דינאלדי עדיין אינן מספקות; ייתכן ששרידי ההומינידים הגיעו לחדר כאשר עדיין הייתה פתוח ונגיש, על ידי טורף גדול, נפילה, או תהליך אחר. לחדר היה עשוי להיות פתח נוסף גדול יותר (שהתמוטט ונסתם מזמן) כפי שמרמזים שיירי עצמות של מכרסמים - אולי שרידי צניפות של דורסים שקיננו במערה. רמז נוסף להשתנות המערה במהלך הזמן הוא סימני כרסום של חרקים שאינם שוכני מערות על עצמות האדם^[7]. חוקרי המערה והשרידים אינם מקבלים טענות אלו, וסבורים שלא ייתכן שהיה לו בעבר פתח נוסף. המחקר הטפונומי של העצמות, בשילוב עם תיארוך הממצאים ולימוד ההיסטוריה של המערה, עשויים לספק תשובה לבעיה זאת.

חוקרי המערה גם סבורים שכניסה לחדר כה עמוק וחשוך מעידה על שימוש באש לתאורה אצל הומו נאלדי, אף שלא דווח רשמית על אפר או סימני אש אחרים במערה^[8]. עדויות לשימוש באש אצל הומו ארקטוס מוכרות מאתרים עתיקים יותר באפריקה, בישראל ובסין, עד כ-1.5 מיליון שנה לפני זמננו, אך לא אצל מיני סוג האדם קטני-מוח, כמו הומו פלורסיינסיס. בדצמבר 2022 אמר ברגר בהרצאה במכון קרנגי למדע בוושינגטון הבירה כי הצוות גילה שרידי פיח רבים על קירות המערה, עצמות ואבני כיריים שרופות, והראה מספר תצלומים שלהם. ואולם ממצאים אלו לדבריו עדיין נחקרים, ולא פורסמו כמקובל במאמר מדעי שעבר ביקורת עמיתים. הפלאואנתרופולוג כריס סטרינגר מן המוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון מתח ביקורת על ההודעה בטרם פרסום מדעי^[9].

בשנת 2023 טען לי ברגר ושותפיו כי גילו במערה בדרום אפריקה מאובנים של מבוגרים וילדים של הומו נאלדי בבורות קבורה רדודים, כשגופם בתנוחה עוברית, דבר המעיד על טקסי הקבורה הקדומים בעולם. טענה זו עדיין לא פורסמה בכתב עת מדעי עם ביקורת עמיתים. ^[10]

אבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תיארוך השרידים ממערת רייזינג סטאר (ראו פרק תיארוך) לתקופת הפליסטוקן התיכון, אין מחלוקת בתחום הפלאואנתרופולוגיה על הכללתו של הומו נאלדי בסוג האדם, בדומה למינים מוכרים כמו הומו ספיינס, הומו ארקטוס והומו הביליס^[8]. תכונות שלד מובהקות המשייכות את הומו נאלדי לסוג האדם הן רגליים ארוכות מן הזרועות, מאחזי עצם המצביעים על שרירי עכוז מפותחים, כפות רגליים מודרניות בצורתן, כף יד מותאמת לאחיזה עדינה, קופסת מוח גבוהה יחסית ודקת-דופן, וקשת שיניים בעלת צורה פרבולית, עם שיניים קטנות הדומות לשיני הומו ספיינס ושונות מאוד משיני אוסטרלופיתקים. האנטומיה של הומו נאלדי מפגינה אמנם מספר תכונות "פרימיטיביות" האופייניות לאוסטרלופיתקים, כמו התאמות לטיפוס על עצים בשלד אצבעות כף היד ובכתף, ונפח-מוח קטן מזה של מרבית מיני האדם. ואולם גם מיני האדם הומו הביליס והומו רודולפנסיס הם בעלי תכונות שלד המפגינות התאמה מסוימת לטיפוס, ונפח המוח של הומו פלורסיינסיס קטן אף מזה של הומו נאלדי.

עם זאת היו חוקרים שהביעו ספק לגבי סיווג שרידי מערת רייזינג סטאר כמין חדש, והציעו לסווגם לאחד המינים המוכרים בסוג האדם. טים וייט הציע שהשרידים מייצגים צורה קטנת-קומה ופרימיטיבית של הומו ארקטוס. מנגד הציע ג'פרי שוורץ, פלאואנתרופולוג בעל שם מאוניברסיטת פיטסבורג, שהעצמות במערה משתייכות ליותר ממין אחד של אדם. ואולם הצעות אלו לא התבססו על מחקר יסודי של העצמות, וג'ון הוקס, אחד מחוקרי הומו נאלדי, התנגד להן^[11].

בעקבות התיארוך של שרידי דינאלדי לזמן מאוחר יחסית, בין 335 אלף שנה ל-236 אלף שנה לפני זמננו, נאלדי הוא הדוגמה הידועה היחידה של אדם קטן-מוח בתקופת הפליסטוקן התיכון באפריקה, ולמעשה בכל מקום בעולם פרט לאי פלורס באינדונזיה, שם נמצאו שרידי פלורסיינסיס שמוחו קטן אף יותר. בתקופה זו נפח המוח הטיפוסי של בני הסוג אדם מן המינים ארקטוס והיידלברגנסיס היה כפול בגודלו ממוח נאלדי. התיארוך של נאלדי מספק ראייה נוספת לכך שהאבולוציה של סוג האדם (הומו) הייתה מסועפת ו"דמוית שיח", ולא קווית "דמוית סולם". מתקופתם של שרידי דינאלדי ידועות כבר מספר שושלות נוספות בסוג האדם: האדם הניאנדרטלי, האדם הדניסובי, ארקטוס, היידלברגנסיס ופלורסיינסיס, ומתקופה קצרה לאחר מכן, כ-200 אלף שנים לפני זמננו, נמצא במזרח-אפריקה המאובן הידוע הקדום ביותר של הומו ספיינס מודרני אנטומית^[8].

למרות התיארוך המאוחר יחסית של ממצאי חדר דינאלדי לפליסטוקן התיכון, חוקרי מערת רייזינג סטאר סבורים שהתכונות הפרימיטיביות של נאלדי ובייחוד מוחו הקטן מעידים על מוצא קדום יותר של המין בפליסטוקן המוקדם, ביחד עם המינים הפרימיטיבים יותר של סוג האדם כמו הומו הביליס, הומו רודולפנסיס והומו גאורגיקוס^[8]. באפריל 2017, לפני פרסום התיארוך של שרידי דינאלדי, ערכו פלאואנתרופולוגים אוסטרלים ואמריקנים ניתוח פילוגנטי קלדיסטי על-פי 133 מאפייני גולגולת, שיניים ושלד במאובנים של מספר מיני אדם ואוסטרלופיתקוס, ובכללם הומו נאלדי. למרות שימוש במספר שיטות שונות לפענוח העץ הפילוגנטי במחקר זה, בכולן סווג נאלדי באופן חלש אך עקבי לענף אחד עם הומו גאורגיקוס, ובנפרד מן הענפים של ארקטוס, הומו ארגסטר, הומו הביליס או הומו ספיינס^[12].

השוואה בין גולגולות ארבעה מיני אדם (משמאל): הומו הביליס, הומו ארקטוס, הומו פלורסיינסיס והומו נאלדי, מראה ארבע תכונות המבדילות ביניהן. הומו נאלדי שונה מהומו הביליס בעצם עורף בולטת לאחור ובשיניו הקטנות, מהומו ארקטוס בדופן גולגולת דק ושיניים קטנות, ומפלורנסיינסיס בגולגולת דקת דופן וגבוהה. הגולגולות אינן באותו קנה-מידה.

משמעו של מוצא מוקדם של נאלדי בפלייסטוקן התיכון יהיה שהמין שרד יותר ממיליון שנה לצד מיני אדם אחרים, ללא גידול בנפח המוח. עם זאת, בתסריט כזה יש להסביר את התכונות המודרניות יחסית של המין, כמו כף היד, כף הרגל ושיניו הקטנות, כהתפתחות מקבילה לזו של מיני אדם אחרים. חוקרי המערה גם הציעו אפשרות של רביית כלאיים בין נאלדי לבין מיני אדם שחיו באותה תקופה, בדומה לרביית הכלאיים הידועה בין האדם המודרני לאדם הניאנדרטלי ולאדם הדניסובי, ואף שרבייה זו תרמה להתפתחותו של ספיינס מודרני אנטומית באפריקה. חקר המגוון הגנטי של בני-אדם אפריקאים כיום אכן מצביע על תרומות גנטיות של בני-אדם ארכאיים, אולם בדיקת ההשערה שהומו נאלדי היה בין התורמים תחייב קרוב לוודאי מיצוי DNA משרידי מערת רייזינג סטאר, משימה קשה אם כי לא בלתי-אפשרית. רצף דנ"א מיטוכונדריאלי כבר מוצה בהצלחה ממאובני לוס ווסוס בהרי אטאפוורקה, שהתיארוך שלהם אף מעט עתיק משל שרידי דינאלדי.