שלמה הרברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

שלמה יוסף הֶרבֶּרג (כ' בתשרי תרמ"ה, 9 באוקטובר 1884, ולָדיסלָבוב (נוישטדט-שירווינדט), פלך סובאלק, האימפריה הרוסית (פולין-ליטא) - כ"ו באדר תשכ"ו, 18 במרץ 1966, תל אביב) היה משורר, מספר מתרגם עברי. מראשוני המתרגמים העבריים המקצועיים בארץ ישראל. חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לשנת תשי"ט. פרסם שירים, סיפורים ורשימות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה יוסף בן גרשון הרברג נולד בסתיו 1884 בעיירה ולָדיסלָבובפולנית: Władysławów; לימים ניישטוט שָאקי; כיום קוּדירקוֹס נאומייסטיס, Kudirkos Naumiestis) שליד העיר שאקי בפלך סובאלק שבמערב האימפריה הרוסית, באזור פולין-ליטא.[1]

קיבל חינוך תורני מסורתי ב"חדר" ולאחריו התחנך בישיבות החשובות של ליטא, ישיבות סלוֹבּוֹדקָה, טֶלז וווֹלוֹז'ין. לאחר מכן הכשיר עצמו בהשכלה כללית, למד שנתיים ב"קורסים הפדגוגיים" העבריים למורים של אהרן כהנשטם ושלום יונה טשרנא בגרודנו, והוסמך להוראה. נישא למרים אורינובסקי, גננת, מחלוצות גן הילדים העברי.[2]

כציוני, ביקש לעלות לארץ ישראל. הוא הגיע לעיר קושטא שבטורקיה, וב-1920 הצליח לעלות ארצה הודות להשתדלותו של אהרן זאב בן-ישי, שעמד בראש קבוצת החלוצים שהמתינו שם לקבל סרטיפיקטים, אצל ראש ועד העלייה זאב טיומקין.[3] בארץ עבד תחילה במשך שנים אחדות כמורה בבתי ספר שונים בפתח תקווה ובתל אביב. אחר כך התמסר לעבודת התרגום, והיה מראשוני המתרגמים המקצועיים לעברית. תרגם משפות שונות (בעיקר מרוסית ומגרמנית, וגם מאנגלית, מיידיש ועוד). תרגם קרוב ל-40 ספרים, בהם ספרות יפה (רומנים וסיפורים), ספרות ילדים וספרי עיון.

בנוסף, שלח ידו בעבודה ספרותית מקורית. יצירותיו הראשונות הופיעו ב-1902 בעיתון הילדים "עולם קטן" שיצא בוורשה. פרסם שירה, פרוזה ורשימות בעיתונים וכתבי עת שונים, בהם "הדים", "מאזנים", "הפועל הצעיר", "העולם", "הארץ", "דבר", ובמאספים. בערוב ימיו כונסו יצירותיו לספרו "במעגל" (תל אביב: מחברות לספרות, 1963).

בשנת 1960 הוענק להרברג פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (ספרות יפה) לשנת תשי"ט, על תרגום "עוּל ימים" לדוסטויבסקי.[4]

הרברג התגורר עם אשתו ברחוב חיסין 22 בתל אביב. לבני הזוג לא היו ילדים. בינואר 1953 נפטרה אשתו. בשנותיו האחרונות התגורר בגפו בדירת חדר שבבעלותו בשדרות בן ציון 21 בתל אביב. נפטר באביב 1966. נקבר בבית העלמין קריית שאול לצד אשתו.[5]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ל’ טולסטוי, סונאטת קרויצר: רומן; תרגם: ש’ הרברג,‫ ירושלים: מצפה ('ספרית מצפה: ספרי פרוזה'), תרפ"ז 1926. (מרוסית)
  • מכסים גורקי, פומה גורדייב; תרגום: ש’ הרברג, 2 כרכים, ירושלים: מצפה ('ספרית מצפה: ספרי פרוזה'), תרפ"ז. (מרוסית)
  • ח’ חיסין, מיומן אחד הבילו"יים; תרגם: ש’ הרברג, תל אביב: הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ ישראל – ועדת התרבות, תרפ"ח. (מרוסית)
  • ג. אברס, בת-פרעה: רומן היסטורי; תרגם: ש. הרברג, 2 כרכים, תל אביב: אמנות, תרפ"ח. (מגרמנית)
  • פ.מ. דוסטויבסקי, אידיוט: רומן; תרגום ש’ הרברג, 2 כרכים, ירושלים – תל אביב: מצפה ('ספרית תרבות'), תרפ"ט. (מרוסית)
  • פ"מ דוסטויבסקי, שדים: רומן; ש’ הרברג, 2 כרכים, ירושלים – תל אביב: מצפה ('ספרית תרבות'), תר"ץ. (מרוסית)
  • ג. אברס, ורדה; תרגם: ש. הרברג, 3 כרכים, תל אביב: אמנות, תר"ץ. (סיפור) (מגרמנית)
  • רות רולד, ינקו – הנער ממקסיקו; תרגם: ש’ הרברג, תל אביב: מצפה, 1931. (לילדים)
  • פ"ק שוברט, ואף על פי כן – נוע תנוע; תרגם: ש’ הרברג, 2 כרכים, תל אביב: אמנות ('ספריה לכל'), תרצ"ב.
  • אסד ביי [=לב נוסימבאום], דם ונפט במזרח; תרגום: ש’ הרברג, תל אביב: מצפה, תרצ"ג.
  • סיגורד וסלי כריסטיאנסן, שנַים חיים ואחד מת: רומן; תרגם: ש’ הרברג, תל אביב: מצפה, תרצ"ד 1933.
  • א. ארנבורג, חזית מאֻחדת; תרגם: ש’ הרברג, תל אביב: א"י שטיבל, 1933. (מרוסית)
  • ס. צווייג, מרי אנטואנט תרגום מגרמנית: ש’ הרברג, 2 כרכים, תל אביב: מצפה, תרצ"ד. (מגרמנית)
  • מכסים גורקי, מפעל בית ארטמונוב תרגם מרוסית: ש’ הרברג, תל אביב: א"י שטיבל, 1934. (מרוסית)
  • ו. צ'רנוב, זרמים בסוציאליזם; תרגם: ש’ הרברג, תל אביב: המרכז לנוער של הסתדרות העובדים בארץ ישראל ('הספרייה למדריך'), תרצ"ה. (חוברת א: "המרכסיזם הקלאסי: קואליציוניזם וסוציאל-רפורמיזם") (מרוסית)
  • פ. סילנפאה, סיליה השפחה: רומן; תרגם: ש’ הרברג, תל אביב: מצפה, תרצ"ה.
  • אלי ברטה, תלמידות; תרגם: ש’ הרברג, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ה.[6] (סיפורים לילדים) (מגרמנית)
  • מרים זינגר, מטוס בארץ; תרגם מכתבי יד: ש’ הרברג, תל אביב: א"י שטיבל, 1936. ‬(סיפור לילדים) (מגרמנית)
  • א"ל וויניטש, ידידות שנפסקה: רומן; תרגם: ש’ הרברג, תל אביב: מצפה, תרצ"ו. (מאנגלית) (מהדורה נוספת: תל אביב: עידית, תשט"ו.[7])
  • יעקב דינזון, הרשלה: ספור; תרגם: ש’ הרברג, 2 כרכים, תל אביב: מצפה, 1937. ‬(מיידיש)
  • יעקב דינזון, שתי אמות: רומן; תרגם: ש’ הרברג, תל אביב: מצפה, 1937. ‬(מיידיש)
  • ה. הסה, פטר קמנצינד: ספור; תרגם מגרמנית: ש’ הרברג, תל אביב: מסדה; בסיוע מוסד ביאליק ('ספרית רמון'), תש"א. (מגרמנית) (בעריכה חדשה מאת יותם ראובני: ירושלים ותל אביב: שוקן, תשל"ו.)
  • יום טוב בטו, דון יוסף נשיא: פרשת חיים; תרגם מכתב היד הגרמני: ש’ הרברג, תל אביב: מסדה; בסיוע מוסד ביאליק ('ספרית רמון'), תש"ב.
  • יעקב לשצ'ינסקי, היהודים ברוסיה הסוביטית: ממהפכת אוקטובר עד מלחמת העולם השניה; תרגם: ש’ הרברג, תל אביב: עם עובד, תש"ג.
  • אלי ברטה, ג’ואנה מקסיקנית קטנה ולורי הכושית הקטנה: ספורי ילדות קטנות; תרגם: ש’ הרברג, תל אביב: מצפה, תש"ד. (לילדים)
  • מ. גורקי, ספורי מעשיות על איטליה; תרגם: ש. הרברג, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ה.
  • ו"ר ויליאמס, יסודות עבודת האדמה; תרגם מרוסית: ש’ הרברג; ההגהה ועריכת המונחים החקלאיים בידי אוריה פלדמן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ו.
  • א. בוגדנוב, תורת הכלכלה המדינית; תרגם מרוסית: ש’ הרברג, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ו.
  • משה מנדלסזון, ירושלים; כתבים קטנים בענייני יהודים ויהדות; עם מבוא מאת נתן רוטנשטרייך, תל אביב: מסדה; 'לגבולם' בהשתתפות מוסד ביאליק, תש"ז. ("ירושלים" תרגם מגרמנית: ש’ הרברג; כתבים קטנים: י"ל ברוך)
  • פ. טימרמנס פיטר ברויגל תרגם: שלמה הרברג, תל אביב: עם עובד ('ספרית שחרות'), תש"ח.
  • ל. ליאונוב, הגנב: רומן; תרגם: ש’ הרברג, תל אביב: עם עובד ('ספריה לדור'), תש"ט. (מרוסית)
  • ק"א טימירייאזוב, צ’ דרווין ותורתו; מרוסית: ש’ הרברג; עריכה מדעית: ד’ זיצק, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"י. (מרוסית)
  • מאקסים גורקי, קלים סאמגין: רומאן; מרוסית: ש’ הרברג, 3 כרכים,‫ מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ('ספרית פועלים: לכל'), 1950–1951.
  • ט"ד ליסאנקו, אגרוביולוגיה; עריכה מדעית: ש’ הורביץ; תרגמו: ש’ הרברג, א’ ראובני, ש"א, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ב. (מרוסית)
  • א’ וינוגראדוב, שלושת צבעי הזמן: רומאן; עברית: ש’ הרברג, א' גלבוע, 2 כרכים, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ('ספרית פועלים: לכל'), 1952–1953. (מרוסית)
  • גורקי, כתבים; התרגום בידי מתרגמים רבים, 3 כרכים, מרחביה: ספרית פועלים ('ספרי מופת'), 1953–1959 – הרברג תרגם את "אוניברסיטאות שלי", בכרך ב, 1954; ואת "פומה גורדיב" ו-"בית ארטאמונוב", בכרך ג, 1959.
  • מרטין אנדרסן-נקסה, פלה הכובש; עברית: ש’ הרברג, 4 כרכים, מרחביה: הקבוץ הארצי השומר הצעיר ('ספרית פועלים: לכל'), 1955.
  • פ.מ. דוסטויבסקי, עול ימים: רומאן; מרוסית: ש’ הרברג, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ט.[8]
  • אבנר הולצמן ויצחק כפכפי (עורכים), כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בן גריון), 10 כרכים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1996–2011 – כרך י: אבנר הולצמן (עורך), מאמרים ביידיש, מאמרים בגרמנית, הגיגים מן היומן; תרגמו: יצחק כפכפי, שלמה הרברג, מ"ז ולפובסקי, יוסף אבן, 2011.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נוישטדט-שירווינדט, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית).
  2. ^ ספריה על-שם מרים הרברג-אורינובסקי, דבר, 15 בינואר 1960.
  3. ^ סתם "סופר", מעריב, 27 באפריל 1960.
  4. ^ פרס טשרניחובסקי הוענק לאפרת, הרברג, הלוי ועצמון, דבר, 26 באפריל 1960.
  5. ^ שלמה הרברג באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  6. ^ ביקורת: מר-דרור, "תלמידות"?, דבר, 2 באוגוסט 1935.
  7. ^ ביקורת: יוחנן פוגרבינסקי, בספרות המתורגמת: א. "ידידות שנפסקה", חרות, 23 בספטמבר 1955.
  8. ^ ביקורת: מיכאל אוהדספר חדש של דוסטויבסקי, דבר, 6 במרץ 1959.