קרב מגידו (609 לפנה"ס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרב מגידו הוא קרב שנערך בשנת 609 לפנה"ס בין ממלכת יהודה לממלכת מצרים בסביבות מגידו. הקרב הסתיים בניצחון מצרי, מות יאשיהו מלך יהודה ושעבוד ממלכת יהודה למצרים. על הקרב מסופר בספר מלכים ובספר דברי הימים.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה האשורית נמצאה בתהליך קריסה ובמקומה עלתה בבל כמעצמה. בהנהגת נבוכדנאצר יורש העצר, נלחם הצבא הבבלי באשורים. פרעה נכו מלך מצרים שחשש מעליית הבבלים עלה צפונה כדי להלחם בבבלים לצד אשור. הקרב הסתיים בהפסד הברית המצרית-אשורית (קרב כרכמיש).

קרב מגידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרכם לעימות מול הצבא הבבלי, צריכים היו המצרים לעבור בארץ ישראל, אך יאשיהו, מלך יהודה, סירב לתת למצרים לעבור, כנראה בגלל התועלת המדינית שסבר שיוכל להפיק מהבבלים, או בגלל ברית עמם (רבי יונתן[1] סבור שיאשיהו דרש את הפסוק‏[2] "וחרב לא תעבור בארצכם" כהצדקה להתקפה, אך צבא מצרי קודם שעלה להילחם בבבל לא הופרע על ידי יאשיהו והברית נוסדה בין שני האירועים האלו).

פרעה נכו הזהיר את מלך יהודה שלא יפריע לו במעבר: "מַה-לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה? לֹא-עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל-בֵּית מִלְחַמְתִּי וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל-לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר-עִמִּי וְאַל-יַשְׁחִיתֶךָ" (דברי הימים ב', ל"ה, כ"א). יאשיהו התעלם מהאזהרה, ובניגוד לעצת הנביא ירמיהו, ניסה לעצור את הצבא המצרי בבקעת מגידו, שם הובס ונהרג.

הארכאולוג האמריקאי אריק קליין מציין כי בעת שישנם מומחים המצדדים בתיאור התנכ"י לקרב, יש הסוברים כי מדובר ב"יפוי המציאות" של המספר התנכ"י. חוקרים אלו מבססים את טענתם על כך שסיפור מותו של יאשיהו, מהפגעותו בחץ בקרב ועד קבורתו בירושלים, דומה במידה רבה לתיאורי מותם של אחאב מלך ישראל ואחזיה מלך יהודה, שהתרחשו לפחות שתי מאות לפני מות יאשיהו. קליין מציע את האפשרות שהמספר התנכ"י השתמש בפרטים מסיפורים אלו לתיאור מות יאשיהו.

ההיסטוריון המקראי נדב נאמן העלה את הדעה, כי יהודה הפכה להיות כפופה למצרים רק לאחר סוף שלטונה של אשור. נדב נאמן אף הציע אפשרות שיאשיהו הוזמן למגידו כשנה לאחר עליית פרעה נכו לשלטון למתן שבועת אמונים, ועם זאת החליט מלך מצרים מסיבה כלשהי להרגו, אפשר בשל ניסיונו של יאשיהו לפלוש אל אזור ההר סביב שומרון.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התיאור התנכ"י, אחרי מות יאשיהו, ירש אותו בנו יהואחז, כנראה בהשפעת תומכי ההשפעה הבבלית, שמלך במשך שלושה חודשים ואז הודח על ידי פרעה נכו ואחיו הגדול יהויקים, שהיה משועבד למצרים, הומלך עד אשר הובסה מצרים על ידי הבבלים.

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ב, עמוד ב'
  2. ^ ויקרא, כ"ו, ו'