ואדי רם

ואדי רם
ואדי רם מפסגתו של הר רם
ואדי רם מפסגתו של הר רם
אתר מורשת עולמית
האזור המוגן של ואדי רם
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית מעורב בשנת 2011, לפי קריטריונים 3, 5, 7
מידע כללי
סוג ואדי, אזור מוגן עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
גובה 1,750 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 100 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 74,179.7 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ירדןירדן ירדן
מיקום עקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 29°34′35″N 35°25′12″E / 29.5765°N 35.419927777778°E / 29.5765; 35.419927777778
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חתך באזור המוגן של ואדי רם לאחר בליה וסחיפה

ואדי רם (ערבית وادي رم) הוא ואדי בדרום ירדן, הארוך ביותר בממלכה ההאשמית, ובו נופי אבן חול וסלעי גרניט. מקור שמו של הוואדי בארמית ופירושו: גבוה. הוואדי מכונה "בקעת הירח",[1] וככל הנראה נקרא כך על ידי הבדואים שדימו את השטח המחורץ לפני הירח.[2]

ואדי רם ממוקם בדרום-מערב ירדן, מזרחית לערבה, כ-60 ק"מ צפונית-מזרחית לעקבה וכ-370 ק"מ דרומית לעמאן. הר רם בשוליו מתנשא לגובה של 1,754 מטרים, והוא ההר השני בגובהו בירדן. הוואדי מהווה אחד מאתרי התיירות החשובים בירדן.

אזור מוגן ואתר מורשת עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 הכריזה ממשלת ירדן על שטח של 720 קמ"ר[3] הכולל את הוואדי וסביבתו כ"אזור מוגן", ופיתחה תוכנית שימור שמטרתה הגנת ערכי הטבע מפני מטיילים וציידים ושמירת האיזון האקולוגי המדברי העדין.[4]

האזור המוגן של ואדי רם הוכרז בשנת 2011 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, לפי קריטריונים מעורבים לאתרי טבע ולאתרי תרבות. הסיבות הטבעיות כוללות נוף מדברי הכולל מגוון של ערוצים צרים, קשתות טבעיות, צוקים גבוהים, מפולות ענק ומערות טבעיות. הסיבות התרבותיות כוללות כ-25,000 פטרוגליפים, כ-20,000 כתובות וממצאים ארכאולוגיים רבים המעידים על 12,000 שנים של אינטראקציה אנושית עם הסביבה הטבעית באמצעות חקלאות ועיור. בכתובות קיימת עדות לרצף של מחשבה האנושית ולהתפתחות כתב אלפביתי קדום.[5]

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרטיגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החתך הסטרטיגרפי של הוואדי מייצג שכבות נטויות בכ-15 מעלות מזרחה, ובהן:

בחתך זה בולטות כמה יחידות תשתית שהן מסיבים, בהן מסיב הר רם שאורכו 15 ק"מ ועומקו הממוצע 800 מטרים, מעליו בולטת פסגת הר רם.[7]

תשתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום לוויין של ואדי רם, "בקעת הירח" של ירדן[8] (NASA)
הר "שבעת עמודי החוכמה"

התשתית של דרום ירדן מהווה את חלקו הצפון-מערבי של השילד הערבו-נובי, ובתוכה גם התשתית של ואדי רם וסביבתו.[9] תשתית זו מורכבת מסלעי גרניט, דיוריט, ריוליט, פגמטיטים וסלעים מותמרים. הסלעים הפלוטוניים של תשתית הוואדי נחצים על ידי דייקים בהרכב בינוני ובזלתי.

מעל התשתית מצויה אי התאמה זוויתית הנובעת ממשטח יבשתי שנוצר בעקבות גידוע, ומעליה סלעי משקע קלאסטיים מהפלאוזואיקון שמילאו את התבליט הטופוגרפי הפרקמברי והצטברו מעליו.

כיסוי משקעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיסוי המשקעי שעוביו 1,600 מטרים החל להיווצר בשלהי הפרקמבריון כתוצאה מהצפה מחזורית של ים טתיס.[10] כיסוי זה מורכב מסלעים מהקמבריון, מהאורדוביק, מתחילת הסילור, משלהי הפרם, מהטריאס, מהיורה ומתחילת הקרטיקון. המשקעים האורדוביקיים בוואדי רם ומזרחית לו מייצגים את המחשופים הפלאוזואיקוניים באזור.[11] משקעים צעירים יותר נמשכים לכיוון מזרח ומסתיימים במשקעים מהסילור. משקעים מהדבון, מהקרבון ומהפרם אינם חשופים אך מצויים בכיוון סוריה וצפון-מערב ערב הסעודית, ומצביעים על אירוע סחיפה נרחב בשטח ירדן. גם משקעים מהטריאס והיורה נסחפו באזור הוואדי אך הם מצויים בצפון ובמרכז ירדן. אבן חול שנוצרה באמצעות תהליכי התרוממות וסחיפה שחלו במהלך היורה הורבדה בקרטיקון מעל משקעים מהפלאוזואיקון באי התאמה זוויתית קלה.

היווצרות המבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות טקטונית שהתרחשה מסוף המיוקן ותחילת הפליוקן התמשכה עד לפליסטוקן והיא קשורה לתחילת פתיחתו של ים סוף. לאחר היווצרות השבר הסורי-אפריקאי והיפרדות מאוחרת של הלוח הערבי מהלוח הלבנטיני נדד האזור צפונה בכ-105 ק"מ לאורך הבקע. העתקה זו עדיין פעילה כיום, אם כי בקצב של פחות מחצי מהקצב של תחילת הביקוע. מערכת ההעתקים העתיקה התמלאה במשקעים שנוצרו מאמצע המיוקן ועד להולוקן.

המבנים באזור ואדי רם מורכבים מערוצים ביניהם בולטים הרים מבודדים.[12] מקורם של "איים סלעיים" אלה בשילוב של גורמים:[13]

  • תנועה טקטונית גרמה למעוות, להתרוממות ולקימוט כיפתי של האזור, ולשבירתו באמצעות רשת של העתקים.
  • תנאים אקלימיים סיפקו זרימת מים, שהעמיקה והרחיבה את ההעתקים ויצרה בהם קניונים. דרום ירדן הוא אזור מדברי, אך בוואדי רם עשוי לרדת מדי פעם שלג.[14]
  • מפולות סלעים שנגרמו מכבידה הרחיבו ומיתנו את שיפוע גדות הקניונים.
  • שיטפונות בזק גרמו להסרה של משקעים, לסחיפתם ולהשקעתם במקומות נמוכים.
  • סחיפה של מסלע רך יצרה הרי שולחן במסלע הקשה מעליו.
  • רוחות נושאות גרגרי חול ומסייעות להצטברותן כחוליות באזורים נמוכים ומוגנים בתוך הוואדי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרוגליף בוואדי רם

ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שאזור ואדי רם היה מיושב עוד בתקופות פרהיסטוריות. בכתובות ובפטרוגליפים שהתגלו באזור נראות סצנות של ציד ודמויות של אלים ואלות, כמה מהם מהתקופה הנאוליתית. עם זאת, מרבית הממצאים והמקדשים מתוארכים לתקופה בה נדדו נבטים ועמים אחרים בדרכים העתיקות הסמוכות לוואדי.[10] האזור נכבש פעמים רבות לאורך התקופות, החל מהעידן הפרהיסטורי. כיום חיים באזור מספר שבטים בדואיים.

ואדי רם התפרסם בין היתר בזכות לורנס איש ערב, שכתב את ספרו "שבעת עמודי החוכמה"[15] בעת שהותו באזור בתקופת המרד הערבי. שמו של הספר הוענק לאחד מן ההרים בוואדי.

צילום סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 צולם בוואדי רם הסרט "לורנס איש ערב", בבימויו של דייוויד לין ובבכיכובם של פיטר או'טול בתפקיד לורנס, עומר שריף, אנתוני קווין ואלק גינס. סרטים נוספים צולמו בוואדי רם. באחד מהם – "Red Planet" משנת 2000 בהשתתפות ואל קילמר וקארי-אן מוס – שימש הוואדי כפני השטח של כוכב הלכת מאדים. כמו כן, בשנת 2015 צולמו נופי הוואדי לצורך הסרט "להציל את מארק וואטני", בבימויו של רידלי סקוט. הוואדי שימש גם בסרט זה כפני השטח של כוכב הלכת מאדים. גם הסרט "חולית: חלק ראשון" צולם כאן.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי מקדש נבטי בוואדי רם
מאהל תיירותי בוואדי רם
מרכז המבקרים בוואדי רם

אזור זה הוא אחד מיעדי התיירות החשובים ביותר של ירדן, ותיירים מכל רחבי תבל נוהרים אליו בקצב הולך וגובר. באזור מתקיים שלל פעילויות אתגריות, כגון לינה בשטח, רכיבה על סוסים ערביים, מסלולי טיול רגלי, וטיפוס על סלעים מאסיביים בלב המדבר. האזור פופולרי במיוחד בקרב מטפסי הרים הנמשכים אל הסלעים המשופעים העשויים אבן חול וגרניט, וכמובן בקרב המטיילים הרגליים בשטחים העצומים הפתוחים שהאזור נתברך בהם.

כתוצאה מזרם התיירות הגובר, השתפר מאוד מצבם הכלכלי של בדואים רבים באזור, המתפרנסים משירותים שונים לתיירים. בכפר ואדי רם בו חיים כמה מאות בדואים באוהלי צמר כבשים ובבתי בטון, ישנם גם בית ספר, מספר חנויות וכן המטה הראשי של סייר המדבר. סמוך ממערב לוואדי חולפות "אוטוסטרדת המדבר" (כביש מספר 15), כביש מהיר המוביל מעמאן לעקבה, וכן מסילת הרכבת לעקבה המשמשת בעיקר להובלת מטען, ולעיתים לרכבות נוסעים תיירותיות מעקבה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואדי רם
ואדי רם