ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/שן אנושית
שן אנושית היא איבר בפה האדם, המשמש לחיתוך ולעיסה (עיבוד ראשוני) של המזון.
מבנה השן[עריכת קוד מקור]
חלקי השן העיקריים[עריכת קוד מקור]
כל שן מורכבת מהחלקים הבאים:
- הכותרת - היא חלק השן הנראה לעין.
- הצוואר - הוא החלק המחבר בין הכותרת לשורש.
- השורש - הוא חלק הסמוי מן העין ונמצא בתוך הלסת.
חלקי השן המשניים[עריכת קוד מקור]
השורש והכותרת מורכבים מהחלקים הבאים:
- מוך השן - החלק הפנימי ביותר של השן המורכב מרקמת תאים רכה עם כלי דם ועצבים. חלק זה הוא האחראי לתחושה בשן. המוך מחולק ל-3 חלקים: כותרתי - לישכה וקרני מוך. ושורשי - תעלות המוך. (בזמן טיפול שורש מנקים את השן ואת התעלות, ובמקום המוך ממלאים בחומר המיועד לכך) לכן במקרים מסוימים השן אינה מעוצבבת ולכן אין תחושה מהשן, כגון לאחר טיפול שורש.
- דנטין - חלק העשוי מרקמה קשיחה העוטפת את מוך השן.
- שכבת מלט השן (צמנטום) - שכבה דקה העוטפת את הדנטין המשכית לשכבת האמייל הכותרתי באזור השורש. נקודת המפגש בין האמייל לצמנטום נקראת: צמנטום אמייל ג'נקשיין.
- אמייל - החומר ממנו עשויה השכבה שעוטפת את הכותרת, והיא עבה יותר מהצמנטום. אמייל השן המצפה את הכותרת הוא החומר הקשיח ביותר בגוף האדם. האמייל עשוי גבישים של הידרוקסי אפטיט Ca10(PO4)6(OH)2. החלפת חלק מיוני ההידרוקסיל -OH ביוני פלואוריד (למשל על ידי שימוש במשחת שיניים המכילה פלואור או שתיית מים מופלרים) מגדילה את יציבות האמייל להמסה בחומצה.
- Periodontal Ligament - סיבים אלו מחברים את השן אל עצם הלסת.
נקודת המגע[עריכת קוד מקור]
אזור השן שקרוב יותר לשן שלצידה מכונה נקודת המגע. תפקידה של נקודת המגע הוא להגן על אזור החניכיים, ועל חלקי השן הקרובים יותר לחניכיים. בניגוד לשם, מדובר על קרבה גדולה, אך לא על חיכוך בין השיניים. המרחק בין שתי שיניים בנקודת המגע משתנה בין אנשים שונים, ואף בפה של אותו אדם. אצל חלק מהאוכלוסייה יש שיניים שחוט דנטלי עבה מדי מכדי לעבור בנקודת המגע. מנגד, מקום שבו המרחק בנקודת המגע גדול בהשוואה לעובי של חוט דנטלי הוא בעייתי.
סוגי המשנן[עריכת קוד מקור]
המשנן הוא קבוצת כל השיניים בפה. מבחינים בין שני משננים עיקריים:
משנן נשיר - השיניים הנשירות[עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – משנן נשיר
אצל ילדים, המשנן הנשיר מורכב מ-20 שיניים. השן החותכת הראשונה בוקעת בדרך כלל כשהתינוק בן 6-10 חודשים, כאשר בדרך כלל החותכות התחתונות הן הראשונות לבקוע ואחר כך החותכות העליונות, כאשר בקיעת כל השיניים הנשירות צפויה להסתיים עד שתיים וחצי שנים. לאחר שכל השיניים הנשירות צמחו, בכל רבע של הפה צריכות להיות שתי שיניים חותכות, ניב אחד, ושתי שיניים טוחנות. בשיניים הטוחנות החלביות החריצים והחרירים באזור שטחי הלעיסה עמוקים מאוד, ובשילוב העובדה שילדים (עד גיל 11 בערך) מצחצחים שיניים ביעילות פחותה[1], הרי ששיניים אלו פגיעות במיוחד לעששת (חורים).
| שיניים | בקיעה בלסת עליונה | בקיעה בלסת תחתונה | זמן נשירה |
|---|---|---|---|
| חותכות מרכזיות | 8 - 12 חודשים | 6 - 10 חודשים | 6 - 7 שנים |
| חותכות צידיות | 9 - 13 חודשים | 10 - 16 חודשים | 7 - 8 שנים |
| ניבים | 16 - 22 חודשים | 17 - 23 חודשים | 10 - 12 שנים |
| טוחנת ראשונה | 13 - 19 חודשים | 14 - 18 חודשים | 9 - 11 שנים |
| טוחנת שנייה | 25 - 33 חודשים | 23 - 31 חודשים | 10 - 12 שנים |
משנן קבוע - השיניים הקבועות[עריכת קוד מקור]
המשנן הקבוע מתחיל להתפתח עוד לפני הלידה, וממשיך לגדול בתוך הלסתות במשך כל הזמן שהשיניים הנשירות נמצאות בפה. השן הקבועה הראשונה שבוקעת בפה היא הטוחנת הראשונה (שן מספר 6), היא צפויה לבקוע כבר בגיל 6. השן האחרונה שצפויה לבקוע היא הטוחנת השלישית, היא מופיעה עם תום גיל ההתבגרות, בסביבות גיל 18 - 25, וקרויה שן בינה. במשנן הקבוע, לאחר שכל השיניים הקבועות צמחו, בכל רבע של הפה צריכות להיות שתי שיניים חותכות, ניב אחד, שתי מלתעות ושלוש טוחנות, סך הכול 32 שיניים כולל שיני הבינה.
בעבר היה מקובל, בעקבות אריסטו[2], כי לגברים מספר גדול יותר של שיניים מאשר לנשים. כיום הדבר מופרך מדעית.
במספר מקורות מדרשיים באחרונים מופיעה הבחנה, לפיה מספר השיניים שונה בין יהודי לגוי, בהפרש של שן אחת יותר אצל גוי (או שן אחת פחות)[3].
מספור השיניים[עריכת קוד מקור]
על מנת להקל על החלפת מידע נהוג למספר את השיניים. קימות כמה שיטות למספור[4]. בישראל נפוצה שיטת[5]FDI: מחלקים את המשנן לארבעה רבעים. הרביעים ממוספרים באופן שיוצר מעגל. את השיניים בכל רביע ממספרים מהקדמיות לאחוריות. בטבלאות הבאות, ימני ושמאלי הן של האדם שאת שיניו בוחנים. כלומר החלק הימני של פיו נמצא בצד שהוא חושב עליו כצד ימין.
מספור של משנן קבוע, 32 שיניים[עריכת קוד מקור]
| לסת עליונה | לסת תחתונה | |||
|---|---|---|---|---|
| רביע ימני עליון - 1 | רביע שמאלי עליון - 2 | רביע שמאלי תחתון - 3 | רביע ימני תחתון - 4 | |
| מספר השן החותכת הקיצונית ביותר ברביע | 11 | 21 | 31 | 41 |
| מספרי השיניים האמצעיות | 12 ... 17 | 22 ... 27 | 32 ... 37 | 42 ... 47 |
| מספר השן הטוחנת הקיצונית ביותר ברביע, שן הבינה | 18 | 28 | 38 | 48 |
מספור של משנן מתחלף, 20 שיניים[עריכת קוד מקור]
| לסת עליונה | לסת תחתונה | |||
|---|---|---|---|---|
| רביע ימני עליון - 5 | רביע שמאלי עליון - 6 | רביע שמאלי תחתון - 7 | רביע ימני תחתון - 8 | |
| מספר השן החותכת הקיצונית ביותר ברביע | 51 | 61 | 71 | 81 |
| מספרי השיניים האמצעיות | 52 ... 54 | 62 ... 64 | 72 ... 74 | 82 ... 84 |
| מספר השן הטוחנת הקיצונית ביותר ברביע | 55 | 65 | 75 | 85 |
דה-מינרליזציה ורה-מינרליזציה[עריכת קוד מקור]
המעטפת החיצונית של השן בנויה בעיקרה מסידן וזרחן, המתמוססים בחומצות. בעת האכילה נוצרות בפה חומצות כתוצאה מפירוק המזון. החומצות מפרקות את זגוגית השן בתהליך הקרוי דה-מינרליזציה (Demineralization). עלייה משמעותית של החומציות בפה יכולה לנבוע כתוצאה מאכילת מאכלים חמוצים במיוחד, כמו לימון ומשקאות קלים, או כתוצאה מהקאות מרובות שגורמות להימצאות מיצי עיכול חומציים בפה. לחיידקים המתפתחים על פני שטח השן (פלאק) יש תפקיד מרכזי בעליית החומציות. הם מפרקים פחמימות ותוך כדי כך מייצרים חומצת חלב. תהליך הדה-מינרליזציה מוביל לדילול השכבה המגנה על השן ובהמשך לעששת ("חור" בשן).
בין הארוחות, לרוק תפקיד מכריע בסתירתן של החומצות. בעזרת חומרים בסיסיים מצליח הרוק, בתהליך אטי, לעצור את המשך פירוק פני שטח השיניים. ככל שכמות הרובד החיידקי על פני השיניים גדולה יותר, כך לבסיסי הרוק יהיה קשה לסתור את החומצות המיוצרות על ידי חיידקי הרובד. כאשר הרוק שוטף את פני השטח של הזגוגית ונוצרת סתירה מוחלטת של חומציות הרובד, מתחיל תהליך של היצמדות מינרלים הבונים את הזגוגית מחדש בתהליך הקרוי רה-מינרליזציה (Remineralization). תהליך זה מתרחש בעת חשיפת השן ליונים של סידן, זרחן ופלואור, בתנאים שאינם חומציים.
ראו גם[עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- למה צריכים שיני חלב ושיני בשר בקרב בני אדם ובעלי חיים, באתר נענע
- מדוע חשוב לצחצח שיניים? סרטון עם הסברים, באתר צמ"ד אונליין
- האגף לבריאות השן במשרד הבריאות
- ד"ר רונן בורדובסקי, הכתר נפל? הדביקו במסטיק. טיפולי חירום עצמיים, באתר ynet, 24 ביולי 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ Douglas S. Ramsay, Patient compliance with oral hygiene regimens: A behavioural self-regulation analysis with implications for technology, International Dental Journal (2000) Vol. 50/No.6
- ^ ראו אריסטו, On the Generation of Animals (אנ'), ספר 3.
- ^ רבי שמואל בן משה מסוויסלוץ', שם שמואל, ספר בראשית, ד"ה אבל לעניננו, וספר שמות, ד"ה הטעם שצוה, פרנקפורט שעל האודר תנ"ט, דף ט"ז, טור ג', ודף כ"ח, טור ג' (פודגוז'ה תרנ"ו, דף י"ד); רבי אליהו הכהן, מדרש תלפיות, אות א', ענף אברים, ד"ה אמר המאסף קבלתי, קושטא ת"ף, דף י"א, טור ב' (ורשה תרל"ה, דף י"ב, טור ד'), וראו שם שתמה על כך; רבי ברכיה ברך בן אליקים גצל, זרע ברך שלישי, מסכת ברכות, פרנפורט של האודר, אחר שנת תצ"ה, דף ל"ב, טור ג', ד"ה בדף הנ"ל; רבי חיים פלאג'י, עמודי חיים, עמוד העבודה, אות כ"ה, ד"ה חקר, אזמיר תרל"ה, דף ק"ד, טור ג'; ועוד.
ראו גם הרב דוד יואל וייס, מגדים חדשים, במדבר, עמ' שכ"ט-של"א, על הדעות השונות בעניין, וראו עוד שם שדן מאיזה תקופה נהיה הבדל זה, וכן בעניין גר, וראו שם שסיים שבימינו לא ידוע ברפואה על הבדל כזה, ושאולי השתנו הטבעים. וראו הרב צבי יברוב (עורך), דרך שיחה, פרשת וארא, על פרק ט', פסוק ג', בני ברק תשס"ד, עמ' רכ"ז, שמביא מהרב חיים קניבסקי בשם גיסו הרב יצחק זילברשטיין, שיודע על רופא שיניים אנטישמי בארצות הברית שנמנע מלטפל בלקוחות שמוצא כי יש להם 32 שיניים. ראו גם דניאל בלס, ליהודי וגוי יש אותו מספר שיניים?, באתר הידברות, כ"ו באדר א' ה'תשע"ד, שניסה לתת הסבר מדעי לתופעה, שהוא מחמת השוני של היהודים האירופיים, משכניהם האירופאים הגויים, שאלו הראשונים מוצאם מאסיה. - ^ americantooth.com, באנגלית, ללא מידע מסחרי: מספור FDI, PALMER, UNIVERSAL
- ^ בצרפתית, Fédération Dentaire Internationale, אך הקישור לערך באנגלית
| סממנים חיצוניים בגוף האדם | ||
|---|---|---|
| ראש וצוואר | קרקפת • פנים • מצח • רקה • עצם הרקה • עין • אוזן • תנוך • לחי • אף • פה • שפתיים • לשון • שיניים • סנטר • גרגרת • עורף • גרון |  |
| גו | בית החזה • בית השחי • שדיים • פטמה • בטן • טבור • אגן • מותן • פות • פין • אשכים • גב • פי הטבעת | |
| יד | כתף • זרוע • מרפק • אמה • שורש כף היד • כף יד • אצבעות (אגודל, אצבע מורה, אמה, קמיצה, זרת) • ציפורניים | |
| רגל | עכוז • ירך • ברך • שוק • קרסול • כף רגל • סוליה (עקב, קשת, כרית) • אצבעות כף הרגל (בוהן) | |
| עור | שיער • שיער פנים • ריסים • גבות • שער הערווה | |
| פורטל גוף האדם | ||
| מרכיבי מערכת העיכול | ||
|---|---|---|
|
[[:קטגוריה:שיניים|*]]