עזריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עזריה
MOSHAV AZARYA.jpg
הכניסה למושב
מחוז המרכז
מועצה אזורית גזר
גובה ממוצע[1] ‎96‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,225 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.6%‏ בשנה עד סוף 2017
http://www.azarya.org
הבור שנפער במושב - דצמבר 1979

עֲזַרְיָה הוא מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים. יושב באזור השפלה, כ-5 קילומטרים מדרום-מזרח לרמלה, בסמוך לקילומטר ה-9 בכביש 424 מלטרון למחלף נשרים, בין היישוב בית חשמונאי לבין מושב יד רמב"ם ושייך למועצה אזורית גזר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב נוסד ביום 30 באוקטובר 1949 על ידי גרעין התיישבות ירושלמי, בין המייסדים היו חברי ארגון יעזק - יהודים עולי זאכו קורדיסטן[2], תנועת המזרחי וכן משוחררי צה"ל בוגרי מלחמת העצמאות[3].

בתחילה נקרא כפר יעזק, אולם עם הקמתו שינה יצחק בן צבי את שמו לעזריה. אולם יש הרואים בו את ראשי התיבות של המשפט: "עולי זאכו ראו ישועת ה'"[4].

המייסדים הגיעו לאזור חורבות הכפר הערבי אל-בריה[5] שננטש על ידי תושביו שברחו ממנו במלחמת העצמאות. הקבוצה מנתה כ-28 משפחות שהגיעו מירושלים ומארגוני התיישבות שנוסדו טרם הקמת המדינה. מוצאם של המתיישבים היה מכורדיסטן, עיראק, פרס, סוריה וטורקיה, שעלו לארץ עוד לפני מלחמת העצמאות. בכך היו המתיישבים דומים לאלו של תנועת מן העיר אל הכפר שהוקמה לאחר יותר משנתיים, ב-1952.

בשנות החמישים הראשונות לאור המצב הביטחוני הרעוע, עקב הקרבה לגבול ופעילות של מסתננים, חלק גדול ממשפחות המייסדים עזב את המושב ובמקומם נקלטו עולים חדשים מטריפולי שבלוב ומעיראק. בשנים 1950-51 נבנו בתי המושב החדשים והתושבים עברו למשכנם החדש. בתחילה עסקו רוב חברי המושב בחקלאות: גידול ירקות, רפת ולול בנוסף היו גידולי שדה, כותנה ופרדס משותפים ותחנת שירות לטרקטורים[6].

בתחומי המושב היה מספר רב של בורות מים ובארות מים שהיו חלק מהכפר הערבי אל-בריה, אולם כל אלו נסתמו במהלך השנים מטעמי בטיחות. השרידים היחידים הקיימים במושב עזריה לכפר הערבי ששכן במקום עד למלחמת השחרור הם שני מבנים, האחד מבנה בטון המשמש כמחסן ועליו עדיין ניתן להבחין בפגיעות ירי, ומבנה עשוי אבן אשר ככל הנראה שימש כבית הספר של הכפר הערבי.

בדצמבר 1979 התפרסם מושב עזריה בעקבות בור (בולען) שנפער בו, עומק הבור היה כ 25 מטרים וקוטרו 8 מטרים. הבור המסתורי משך אלפי סקרנים מכל רחבי הארץ אשר באו לבחון את התופעה המוזרה, גאולוגים קבעו כי המדובר בקריסה פתאומית של פני הקרקע. לאחר ששני בני-נוער נעלמו והיה חשש כי נפלו לתוך הבור (הדבר לא קרה), נפלה החלטה לסתום את הבור, לשם כך היה צורך ביותר משבעים משאיות עפר. עוד התפרסם המושב בעקבות מספרם הרב של המשקים החקלאיים אשר עסקו בפיטום אווזים.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 נקלעה המושב לקשיים כלכליים ולקח חלק בהסדר חובות המושבים, שלאחריו נותרו ביישוב מספר קטן של משקים חקלאים פעילים בתחום לול, רפת, גידולי שדה וכרמים. במסגרת המאמצים למציאת פתרון לבעיית חובות המושב, הוחלט על מכירת זכויות בקרקע חקלאית שקיבלה האגודה השיתופית של המושב, לטובת הרחבה קהילתית, על פי החלטה 737 של מינהל מקרקעי ישראל. בעקבות בג"ץ הקרקעות, עתירה שהגישה בשנת 2001 על ידי הקשת הדמוקרטית המזרחית, בוטלה הזכות של מושבים לקבל אחוזים מערך הקרקע לאחר לשינוי יעוד של קרקע חקלאית לבנייה. האגודה השיתופית של המושב עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את מינהל מקרקעי ישראל להתיר למושב לסיים את שיווק המגרשים הכלולים בתוכנית ההרחבה שלו[7].

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב 65 משקים חקלאיים, 28 משקי עזר מקצועיים ו-81 יחידות מגורים המוקמות לבני המקום (הרחבה).

ביישוב גני ילדים, בית כנסת, צרכניה, מועדון נוער, מגרש כדורגל וכדורסל וכמו כן קבוצת איגרוף מקומית "מכבי נש"ר עזריה" (ע"ש נופלי המושב במערכות ישראל). כמו כן במושב קיימים מספר עסקים קטנים כגון מחלבות וייצרני גבינות, תחנת שירות לכלים חקלאיים וכלי גינה ממונעים, מעבדה, נגרייה, מסגרייה ועוד. כל האווזיות אשר פעלו במושב נסגרו מאז חוקק החוק האוסר על פיטום אווזים בשנת 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ יצחק זיו אב, האדמה הצמאה, הד המזרח, 14 באפריל 1950
  3. ^ http://www.azarya.org/about.htm
  4. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 הערך עזריה עמ' 985.
  5. ^ עד למלחמת העצמאות היה במקום הכפר הערבי אל-בריה, البرّيّة, שהיה ממוקם בנ"צ 1423.1440 (רשת ישנה) ותואם היום את המיקום של מרכז היישוב בית חשמונאי הגובל בעזריה
  6. ^ חוברת מידע, מועצה אזורית גזר, יוני 1977.
  7. ^ (מאת אליסה אודנהיימר, מושב עזריה לבג"ץ: מינהל המקרקעין מונע שיווק מגרשים הכלולים בתוכנית ההרחבה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2002