ז'ילברטו ז'יל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'ילברטו ז'יל
Gilberto Gil
Gilberto Gil 1719MC198.jpg
לידה 26 ביוני 1942 (בן 75)
סלבדור, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה פופולרית ברזילאית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר, גיטריסט, פזמונאי, מלחין, גיטריסט ג'אז, שר עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ACT מיוזיק עריכת הנתון בוויקינתונים
Allmusic mn0000652255
www.gilbertogil.com.br
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ז'ילברטו ז'יל

ז'ילברטו פאסוס ז'יל מוריירהפורטוגזית: Gilberto Passos Gil Moreira, נולד ב-26 ביוני 1942), מוכר כז'ילברטו ז'יל, זמר, גיטריסט, מלחין ואיש ציבור ברזילאי. הוא נחשב אחד מגדולי המוזיקה הפופולרית הברזילאית. בשנים 20022008 כיהן כשר התרבות של ברזיל, במקביל לקריירה שלו כזמר.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'יל החל את דרכו כזמר בוסה נובה. בשלהי שנות ה-60, יחד עם זמרים ברזילאים כקייטנו ולוזו, גל קוסטה, מריה בתניה ואחרים ובהשפעת יצירות מאוחרות של הביטלס, פיתח את סגנון הטרופיקליה: שילוב של פופ ברזילאי, רוק'נ'רול ומוזיקה אמנותית מתקדמת, שהביא לסגנון בינלאומי יותר בעל גוון פסיכדלי ומסרים חברתיים (ראו גם רוק ברזילאי). סגנון זה נתן את הטון באלבומיו הראשונים שהוציא במהלך שנות ה-60. באלבומים שהקליט במהלך שנות ה-70 הוסיף ז'יל אלמנטים אפריקניים וצפון-אמריקניים ליצירתו.

במקביל לקריירת הסולו שלו, ניגן ז'יל גם עם להקת יס ולהקת פינק פלויד. בשנות ה-70 סייר בארצות הברית והקליט אלבום דובר אנגלית. הוא שיתף פעולה גם עם ג'ימי קליף וב-1980 הקליט גרסת כיסוי לשירו של בוב מארלי "No Woman, No Cry" שהפך להיט והביא את סגנון הרגאיי לברזיל.

ז'יל שיתף פעולה עם זמרים ברזילאים רבים, ביניהם קייטנו ולוזו, אליס רז'ינה וז'ואו ז'ילברטו. בתו, פְרֶטָה ז'יל, מוזיקאית גם היא.

ז'יל הופיע בישראל ב-1982, 1989, 2011 ו-2013. הוא צפוי לשוב להופעה בישראל ב-4 ביולי 2018 במסגרת סיבוב הופעותיו העולמי במלאת 40 שנה לאלבומו "ראפבלה".[1]

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'יל, כשר התרבות של ברזיל, במהלך מסיבת עיתונאים.

מאז ומתמיד היה ז'ילברטו ז'יל בעל מודעות חברתית גבוהה ופעיל פוליטי. רבים משיריו נושאים תוכני מחאה חברתית. בשנת 1969, נעצר יחד עם חברו הזמר קייטנו ולוזו על ידי השלטון הצבאי בברזיל בעוון פעילות נגד השלטון, ונכלא למספר חודשים. עם תום תקופת המאסר הוגלו השניים ללונדון.

ב-1990, כאות למעורבותו החברתית, נבחר לכהן בעיריית סלבדור עיר מגוריו. בשנת 2002 בחר בו הנשיא לואיס אינסיו דה סילבה (המכונה "לולה") לתפקיד שר התרבות של ברזיל[2].

בשנת 2005 היה הראשון מאמריקה הלטינית שקיבל את פרס פולאר למוזיקה בסטוקהולם, על ידי מלך שוודיה. באותה שנה הוענק לו אות לגיון הכבוד מממשלת צרפת במסגרת ציון "שנת ברזיל" בצרפת. ב-2006 זכה בפרס גראמי בקטגוריית אלבום מוזיקת עולם.

ביולי 2008 הודיע ז'יל על פרישתו מתפקיד שר התרבות, עקב העומס הרב שבו היה נתון[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הזמר והמוזיקאי ז'ילברטו ז'יל ישוב להופעה בישראל: כל הפרטים - וואלה! תרבות". וואלה! NEWS (בעברית). בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2018. 
  2. ^ מערכת מיקסר, הזמר ז'ילברטו ז'יל מונה לשר התרבות של ברזיל, באתר ערוץ עשר, 19 בדצמבר 2002 (במקור, מאתר "nana10")
  3. ^ סוכנויות הידיעות, ז'ילברטו ז'יל פורש מהממשלה, באתר nrg‏, 31 ביולי 2008