אן-סופי מוטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אן-סופי מוטר
Anne-Sophie Mutter B10-13.jpg
לידה 29 ביוני 1963 (בת 56)
באדן-וירטמברג, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג אנדרה פרווין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ציריך לאמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כנרית, מחנכת מוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין מסדר האמנויות והספרות
  • מסדר ההצטיינות הבווארי
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג
  • האות האוסטרי למדע ואומנות
  • אות כבוד להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • פרס לאוני סונינג למוזיקה (2001)
  • מסדר מקסימיליאן הבווארי למדעים ואמנויות (2001)
  • פרס אריך פרום (2011)
  • שבלייה בלגיון הכבוד
  • פרס ליפציג הבינלאומי ע״ש מנדלסון (2008)
  • מדליית ברהמס (8 ביולי 2011)
  • פרס המוזיקה ע״ש הרברט פון קאראיין (2003)
  • פרס ארנסט פון סימנס (2008)
  • Maecenas-Ehrung (2010)
  • פרס פולר למוזיקה (2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.anne-sophie-mutter.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אן-סופי מוּטֶר (Anne-Sophie Mutter; נולדה ב-29 ביוני 1963 בבאדן-וירטמברג, גרמניה) היא כנרת גרמנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטר החלה לנגן בפסנתר בגיל חמש וזמן קצר לאחר מכן עברה לנגן בכינור, אצל ארנה הוניברגר וואיידה שטוקי.

לאחר שזכתה בפרסים אחדים, שוחררה מן הלימודים הסדירים כדי להקדיש את זמנה לנגינה. כשהייתה בת 13 הזמין אותה המנצח הרברט פון קאראיין לנגן עם הפילהרמונית של ברלין. בשנת 1977 הופיעה לראשונה בפסטיבל זלצבורג ועם התזמורת הקאמרית האנגלית בניצוח דניאל בארנבוים.

בגיל 15 ביצעה מוטר את ההקלטה הראשונה שלה, הקונצ'רטי השלישי והחמישי של מוצרט, עם הפילהרמונית של ברלין בניצוח הרברט פון קאראיין. באותה שנה הוכתרה בתואר "אמנית השנה".

בשנת 1980 הופיעה לראשונה בארצות הברית עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוח זובין מהטה. בשנת 1985, בהיותה בת 22, הוכתרה לחברת כבוד באקדמיה המלכותית למוזיקה (לונדון) ולראש הפקולטה ללימודי כינור בין-לאומיים שם. בשנת 1988 יצאה לסיור רחב-ממדים בקנדה ובארצות הברית וניגנה לראשונה בקרנגי הול. בשנת 1998 ניגנה והקליטה לתקליטורים ו- DVD את מכלול הסונאטות לכינור של בטהובן, בליווי לאמברט אורקיס; ההקלטות שודרו בטלוויזיה בארצות רבות.

אף כי הרפרטואר של מוטר כולל יצירות קלאסיות רבות, היא נודעת בעיקר בביצועי מוזיקה מודרנית. מספר יצירות נכתבו במיוחד למענה או הוקדשו לה, ביניהן Sur le Même Accord של אנרי דיטייה, פרטיטה של ויטולד לוטוסלבסקי, הקונצ'רטו השני לכינור של קשישטוף פנדרצקי ו"Gesungene Zeit" של וולפגנג ריהם. היא קיבלה פרסים שונים, ביניהם פרסי גראמי אחדים. כמו כן יש לה שני כינורות סטרדיוואריוס ("אמיליאני" מ-1703 ו"לורד דן-ראוון" מ-1710).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 נישאה אן-סופי מוטר לבעלה הראשון, דטלף וונדרליך, שמת בשנת 1995. לשניים שני ילדים, אראבלה וריכרד. היא נישאה שוב לפסנתרן והמנצח אנדרה פרווין בשנת 2002. הזוג חי במינכן עם ילדיה של מוטר.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס גראמי על ביצוע מצטיין של מוזיקה קאמרית:

  • אן סופי מוטר ולמברט אורקיס על בטהובן: הסונאטות לכינור (מס' 1-3 אופוס 12; מס' 1-3, אופוס 30; סונאטת "האביב") 2000

פרס גראמי על ביצוע כלי מצטיין לסולן (עם תזמורת):

  • אן-סופי מוטר ואנדרה פרווין (מנצח) על פרווין: קונצ'רטו לכינור "אן-סופי"/ברנשטיין: סרנדה (2005)
  • אן סופי מוטר, קשישטוף פנדרצקי (מנצח) והתזמורת הסימפונית של לונדון על פנדרצקי: קונצ'רטו לכינור

מס' 2, מטאמורפוזות (1999)

פרס ארנסט פון סימנס (2008)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אן-סופי מוטר בוויקישיתוף


  1. ^ Anne-Sophie Mutter receives Praemium Imperiale Award באתר גרמופון,‏ 17 בספטמבר 2019 (באנגלית)