חולות ראשון לציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לחצו כדי להקטין חזרה
שפד"ן אגמון הסופרלנד יס פלאנט תל יונה אצטדיון הברפלד מנחת ראשון לציון אגם הנקיק שפד"ן בית הספר הארצי לכבאות ולהצלה סופרלנד מחלף חולות מחלף מבוא איילון תחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין מחלף משה דיין נתיבי איילון נתיבי איילון כביש 441 בית העלמין הדרום (בת ים) חולות ראשון לציון חולות ראשון לציון הים התיכוןRslclh map.png
אודות התמונה

מפת אזור חולות ראשון לציון כיום (גוש החולות המערבי ששרד מהדיונה המקורית)

מבט מהאוויר

חולות ראשון לציון או חולות יפו הוא מתחם חולות ודיונות שהשתרע מפאתי יפו ועד לנחל שורק. לאחר בניה מסיבית נותרו מהחולות כ-28,000 דונם באזור שבין חולון ועד נחל שורק, על חוף הים התיכון. גושי החולות הגדולים ביותר שנותרו הם חולות ראשון לציון וחולות חולון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר השתרעו החולות על שטח רחב של 59,000 דונם, מפאתי יפו ועד לנחל שורק, גבולו המזרחי של האזור חופף בערך לתוואי של כביש 412 שהוקם על הדרך הישנה שעקפה את אזור החולות. בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל הוענק שטח נרחב מהחולות לראשון לציון, שלא יכלה במשך שנים רבות לפתח שטח עצום כזה[1]. עם העלייה השלישית בשנות ה-20 החלו עולים להתיישב בצפון אזור החולות, בשכונות שהיוו את הבסיס לערים בת ים וחולון. לאחר הקמת המדינה התפתחו מאוד בת ים וחולון ובת ים שנעדרה עתודות קרקע החלה לדרוש שיועברו לה כמה אלפי דונמים מאזור החולות לצורך פיתוחה של העיר. דרישה זאת נתקלה בהתנגדות עזה של ראש עיריית ראשון לציון[2]. בספטמבר 1973 החליטה ועדה של משרד הפנים להעביר לידי בת ים 900 דונם[3], אולם ביצוע ההעברה התעכבה במשך שנים רבות בגלל ערעורים של ראשון לציון[4]. באמצע שנות השבעים הוחל בהקמת שכונות בחולות על ידי עיריית ראשון לציון. תחילה הוקמה גני יהודית, באמצע שנות ה-70[5], ולאחר מכן קריית כורש, שכונה של וילות של עולים מאיראן[6]. בתחילת שנות ה-80 החלה חברת קלרין לשווק דירות בשכונת פואבלו אספניול[7].

בראשית שנות ה-60 הוחל בהקמת השפד"ן באזור[8].

בעקבות הבנייה המסיבית באזור, רק פחות מ-50% מהאזור נותרו כחולות פתוחים. בעתיד, עם מימוש תוכניות הבנייה העתידיות, ייוותר מהשטח רק כחמישית ממה שהיה בו בעבר, כ-12,500 דונם.

מאפייני האזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקים נרחבים מהחולות עשויים מכורכר, חמרה חולית ורכס כורכר חופי. קו החוף של רוב האזור הוא נמוך.

הקרקע מכוסה בצמחייה בגובה בינוני עד גבוה. באזור תועדו עד כה כ-774 מיני צמחים, מתוכם 118 מיני צמחי חולות. מינים פולשים באזור, כמו שיטה כחלחלה או טיונית החולות, מפירים את המערכת הטבעית ומהווים איום של בית הגידול הטבעי. באזור ישנם ריכוזים נדירים של אירוס הארגמן.

החולות מהווים גבול תפוצה צפוני של מיני בעלי חיים חובבי חולות, כמו הלטאה כח אפור.

חולות ראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולות ראשון לציון הם גוש החולות הגדול ביותר ששרד מהדיונה המקורית. רוב שטחי החולות בחלקיו המזרחיים של הגוש מיוצבים אך כמה אזורים בשטח הצבאי הסגור נותרו שמורים. באזור מוצעת שמורת טבע "חולות ראשון לציון", המשתרעת על כ-9,000 דונם. במרכז האזור נמצא השפד"ן, מפעל לטיהור שפכי גוש דן. חלק גדול מהשמורה הוא אזור צבאי סגור במסגרת מטווח 24. אתרים נוספים באזור הם מנחת ראשון לציון, מתחם יס פלאנט, אצטדיון הברפלד והסופרלנד.

חולות חולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולות חולון הם מובלעת חולות בין העיר חולון לראשון לציון. מבחינת מגוון ביולוגי אין הבדל מהותי בינם לחולות ראשון לציון אך האזור אינו מוגן ומיועד כולו לבינוי, פרט לרצועת חולות יחידה אשר נמצאת בנתיב הטיסה של המטוסים הממריאים מנתב"ג. עקב מגבלות רעש, הבינוי ברצועה זו אסור, והיא תיועד לפארק חולות עירוני.[9]

תוכנית ח-500 הנמצאת בשלבי תכנון סופיים לפני פרסומה, קובעת כי במרכז המתחם מתוכננת ליבה ירוקה בשטח של כ-1,200 דונם לפיתוח של פארק חולות מטרופוליני. מרכז הפארק, המכונה 'הלב השמור', יכלול דיונות טבעיות בהיקף שלא יקטן מ-400 דונם, על-מנת לשמר מערכות אקולוגיות ייחודיות הכוללות מיני צמחים נדירים ומוגנים, שאין כמותם בשום מקום אחר במישור החוף. הטבעת שתקיף את 'הלב השמור' תהווה מעטפת חיצונית של הפארק, ותיועד לפעילויות  בילוי ופנאי כלל-עירונית.[10]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חולות ראשון לציון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]