חטיבת התורה, ההערכה וההדרכה
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| בסיס האם | מחנה רבין |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1947–הווה (כ־79 שנים) |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אגף המבצעים |
| דרגת המפקד |
 תת-אלוף |
| מפקדים | ראו בהמשך הערך |
  | |
אגף ההדרכה היה אחד האגפים במטה הכללי של צה"ל עם הקמתו, בהמשך הפך למחלקת ההדרכה באגף המטה הכללי ולימים הפך לחטיבת התורה, ההערכה וההדרכה[1][2] תחת אגף המבצעים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורו של האגף בלשכת ההדרכה של ארגון ההגנה. כחלק מההכנות להקמת צבא, מונה חיים לסקוב בספטמבר 1947 לראש לשכת ההדרכה והוטל עליו לארגן מחדש את הלשכה ואת מערך ההדרכה, כך שיכשיר צבא סדיר. חיכוכים ומחלוקות עם מפקדי ההגנה האחרים, שלא הסכימו לאמץ שיטות הדרכה מהצבא הבריטי ובפרט שיטת "תרגולת הקרב" (Battle Drill) שניסה לסקוב להטמיע, הביאה למינויו של אליהו בן חור לראש הלשכה, כשלסקוב משמש כסגנו, ומתרכז בהכנת קורס המ"מים.[3] בדצמבר 1947 הוחלט בישיבת המטה הכללי להקים צבא בן 20,000 חיילים והוגדר תפקידו של אגף ההדרכה החדש להכין את הכוח הנ"ל. מבנה אגף ההדרכה כלל שלוש מחלקות: הדרכה, מינהל, ואפסנאות. תפקידו כלל הכנה ואישור של כל תוכניות האימונים בבתי הספר הארציים ובחטיבות, פרסום ספרות הדרכה והפצתה, השגת עזרי אימון והקצבתם ליחידות, חלוקת תחמושת אימונים, ביצוע קורסים מפקדי כיתות ומפקדי מחלקות, השתלמויות מפקדים ואימונם למחלקות הנשק המסייע. לאחר הקמתם של החילות המקצועים באפריל 1948, שונתה הגדרת תפקידו של האגף והוא כלל אימון מפקדים, פיקוח על ההדרכה בחטיבות, ותיאום ההדרכה בחילות ובשירותים השונים.[4]
בחודשים הבאים, סבל אגף ההדרכה משיתוק, כאשר לחץ המבצעים במלחמת העצמאות הביאו לביטול תוכניות השתלמות שונות, לקיחת מדריכים לצורך הקמת יחידות חדשות כמו גדוד ייעודי לצורך מבצע נחשון, ומינוי של בן חור לקצין המינהלה של המבצע. ביקורת על תפקוד האגף הביאה להדחתו של בן חור ולמינויו של לסקוב ביולי 1948 לתפקיד. לסקוב ערך רפורמה באגף ובתקופתו התרכז בהכשרת חיל רגלים כשהאגף הורכב ממטה האגף, מחלקה להוצאה לאור, מרכז בתי ספר לחיל רגלים ושירות לאימון גופני. בספטמבר 1949, הוקם במחנה סרפנד "מרכז אימונים ותגבורות לחיל השריון", שלימים הפך לבה"ד 5 ובית הספר לשריון.
האגף הפך למחלקה באגף המטה הכללי ובראשו עמד מאיר זורע, בדצמבר 1953 הוחלט על הקמת שני אגפים חדשים במטה הכללי, אגף ההדרכה ואגף המודיעין, ולתפקיד ראש אגף ההדרכה מונה אלוף-משנה יצחק רבין שקודם לאחר שנה לדרגת אלוף.
לפני מבצע קדש הוחלט כי אגף ההדרכה יחזור להיות למחלקת הדרכה (מה"ד) באגף המטה הכללי ומפקדו קצין בדרגת אלוף-משנה, לאחר מינויו של צבי זמיר ב-1960 שונה התקן לאלוף. לאחר מלחמת ששת הימים הועברו סמכויות הדרכת החי"ר למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי.
במהלך מלחמת יום הכיפורים שימש ראש מה"ד אלוף מנחם מרון כמפקד אוגדה 440. כממלא מקומו מונה אלוף (מילואים) מאיר זורע והמחלקה הוכפפה לאגף כוח האדם.[5]
לאחר מלחמת יום הכיפורים קיבלה המחלקה גם את משימת המחקר ולימוד תורת הלחימה של האויב ויישום התגובות בהדרכה והאימונים של צה"ל.[6] לאחר מלחמת שלום הגליל הוקמה מפקדת חילות השדה והסמכויות לגיבוש תורת הלחימה והארגון של חילות השדה הועברו אליה, אגף התכנון הגדיר מחדש את נושאי האחריות של מחלקת ההדרכה ונקבע כי ייעודה בין היתר, להוות דרג מטה כללי להדרכה לכלל צה"ל, ותפקידו העיקרי בתחום זה התמקד בפיתוח ההדרכה, באמצעות מחלקת פיתוח הדרכה.[7]
ב־1986 הוקמה מפקדה לתכנון וביצוע מבצעים מיוחדים על בסיס מה"ד שהועברה ממקחצ"ר. המפקדה פקדה על מבצע כחול וחום ב־1988 ועסקה בהכנה למבצע בעיראק במלחמת המפרץ.[8]
בדצמבר 1990 הפכה מה"ד לאגף הדרכה ובטיחות (אגה"ב), בעקבות המלצת ועדה לבחינת תאונות האימונים בצה"ל בראשות אלוף יעקב לפידות להקים מנהל בטיחות בראשות אלוף בכפיפות ישירה לרמטכ"ל. בסוף 1991 פורק האגף והפך לחטיבת תוה"ד, בו נכללה מחלקת בטיחות מטכ"לית שנועדה לפעול בזיקה ישירה לרמטכ"ל ובתיאום עוזר ראש אג"ם.[9] קורס פו"ם הועבר למכללות הצבאיות, יחד עם המכללה לביטחון לאומי.[10] המפקדה לתכנון וביצוע מבצעים מיוחדים הועברה לחטיבת המבצעים.[8]
בשנת 1992 הועברה סמכות פיתוח ההדרכה ממחלקת הדרכה למפח"ש ונקבע כי המפח"ש תהווה גוף עם סמכות מטכ"לית, שתיתן שירותים כלל-צה"ליים בתחום פיתוח ההדרכה. בשנת 1995 פורקה מחלקת הפיתוח וההדרכה וענפיה צורפו לאחת החטיבות במפח"ש.
לאחר ארגון המטכ"ל ב-1999 והקמת אגף המבצעים הפכה המחלקה לחטיבת התורה וההדרכה באגף שבראשה אלוף וייעודה: "פיתוח הידע בתחום הפקת הלקחים, יישומם והטמעתם בצה"ל ולשאת באחריות מטה לתיעוד ותחקור מלחמות ומבצעים ברמה המערכתית-אסטרטגית ואימוני המפקדה הכללית והמפקדות הראשיות".[11] מחלקת בטיחות צומצמה לשני ענפים.[9]
ב־2004 צומצמה מחלקת בטיחות לענף אחד, כשמחלקת הבטיחות במז"י מקבלת את האחריות לחלק מתחומי האחריות שלה בעבר. הענף תוה"ד צומצם עד כדי קצין בודד.[9]
ראשי אגף, מחלקת וחטיבת ההדרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| 'שם | תפקיד | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|---|
| אלוף אליהו בן חור | ראש אגף ההדרכה | 1948 | |
| אלוף חיים לסקוב | ראש אגף ההדרכה ופיקוד ההדרכה | 1948–1951 | לימים הרמטכ"ל ה-5 |
| אלוף-משנה מאיר זורע | ראש מחלקת ההדרכה | 1951–1953 | |
| אלוף יצחק רבין | ראש אגף ההדרכה | 1953–1956 | לימים הרמטכ"ל ה-7 וראש ממשלת ישראל |
| אלוף-משנה חיים בר-לב | ראש מחלקת ההדרכה | 1956–1957 | לימים הרמטכ"ל ה-8 ושר בממשלות ישראל |
| אלוף-משנה אברהם יפה | 1957–1958 | ||
| אלוף-משנה מאיר זורע | 1958 | ||
| אלוף-משנה יוסף גבע | 1958–1960 | ||
| אלוף צבי זמיר | 1960–1962 | ||
| אלוף ישעיהו גביש | 1962–1966 | ||
| אלוף אריאל שרון | 1966–1969 | לימים אלוף פיקוד דרום וראש ממשלת ישראל | |
| אלוף יצחק חופי | 1969–1972 | ||
| אלוף שמואל גונן | 1972–1973 | ||
| אלוף מנחם מרון | 1973–1975 | במהלך מלחמת יום הכיפורים פיקד על אוגדה 440 ואלוף מאיר זורע מילא את מקומו | |
| אלוף אברהם רותם | 1975–1978 | ||
| אלוף אמיר דרורי | 1978–1981 | ||
| אלוף אורי שמחוני | 1981–1983 | ||
| אלוף יוסי פלד | 1983–1986 | ||
| אלוף יצחק מרדכי | 1986 | ||
| אלוף דורון רובין | 1987–1991 | ||
| אלוף יעקב אור | ראש חטיבת התורה וההדרכה | 1992–1997 | |
| אלוף דורון אלמוג | 1997–2000 | ||
| תת-אלוף גרשון הכהן | 2000–2003 | ||
| תת-אלוף מאיר כליפי | 2003–2005 | ||
| תת-אלוף דן ביטון | 2005–2007 | ||
| תת-אלוף אלי רייטר | 2007–2011 | ||
| תת-אלוף תמיר ידעי | 2011–2013 | לימים מפקד זרוע היבשה וסגן הרמטכל | |
| תת-אלוף תמיר היימן | 2013–2015 | לימים מפקד המכללות הצבאיות מפקד הגיס הצפוני וראש אמ"ן | |
| תת-אלוף מוטי ברוך | 2015–2018 | לימים מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים והגיס המטכ"לי | |
| תת-אלוף יעקב בנג'ו | ראש חטיבת התורה, ההערכה וההדרכה | 2018–2020 | במהלך התפקיד הועלה לדרגת אלוף ומונה במקביל למפקד הגיס הצפוני |
| תת-אלוף אבי גיל | 2020–2021 | לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה | |
| תת-אלוף גל שוחמי | 2021–2023 | ||
| תת-אלוף נדב לוטן | 2023–2024 | לימים מפקד זרוע היבשה | |
| תת-אלוף איתמר לסרי | 2024 - | ראש החטיבה הנוכחי |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑
מערכת את"צ, כנס ההדרכה הצבאית של אגף המבצעים, באתר צה"ל, 15 בפברואר 2018 - ↑ אמיר בוחבוט, מתיחות בצמרת צה"ל: ביקורת על הרמטכ"ל סביב מינוי מפקד זרוע היבשה, באתר וואלה, 3 בנובמבר 2024
- ↑ יואב גלבר, גרעין לצבא עברי סדיר, הוצאת יצחק בן צבי, תשמ"ו, עמ' 172
- ↑ יואב גלבר, גרעין לצבא עברי סדיר, הוצאת יצחק בן צבי, תשמ"ו, עמ' 174
- ↑ אלחנן אורן, תולדות מלחמת יום הכיפורים, תל אביב: המחלקה להיסטוריה, 2013, עמ' 255–256
- ↑ איתן הבר, זאב שיף, לקסיקון לביטחון ישראל, זמורה ביתן מודן הוצאה לאור
- ↑ מבקר המדינה, דו"ח שנתי 51א, 2000, עמ' 128-129
- 1 2 מאיר פינקל, המטכ"ל: כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן, מודן הוצאה לאור, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2020, עמ' 378
- 1 2 3 מאיר פינקל, המטכ"ל: כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן, מודן הוצאה לאור, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2020, עמ' 365–368
- ↑ מאיר פינקל, המטכ"ל: כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן, מודן, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2020, עמ' 31
- ↑ מבקר המדינה, דו"ח שנתי 51א, 2000, עמ'42
בקרת זהויות  |
|
|---|