לדלג לתוכן

חטיבת התורה, ההערכה וההדרכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבת התורה, ההערכה וההדרכה
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
בסיס האם מחנה רבין
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1947–הווה (כ־79 שנים)
פיקוד
יחידת אם אגף המבצעים
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקדים ראו בהמשך הערך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אגף ההדרכה היה אחד האגפים במטה הכללי של צה"ל עם הקמתו, בהמשך הפך למחלקת ההדרכה באגף המטה הכללי ולימים הפך לחטיבת התורה, ההערכה וההדרכה[1][2] תחת אגף המבצעים.

מקורו של האגף בלשכת ההדרכה של ארגון ההגנה. כחלק מההכנות להקמת צבא, מונה חיים לסקוב בספטמבר 1947 לראש לשכת ההדרכה והוטל עליו לארגן מחדש את הלשכה ואת מערך ההדרכה, כך שיכשיר צבא סדיר. חיכוכים ומחלוקות עם מפקדי ההגנה האחרים, שלא הסכימו לאמץ שיטות הדרכה מהצבא הבריטי ובפרט שיטת "תרגולת הקרב" (Battle Drill) שניסה לסקוב להטמיע, הביאה למינויו של אליהו בן חור לראש הלשכה, כשלסקוב משמש כסגנו, ומתרכז בהכנת קורס המ"מים.[3] בדצמבר 1947 הוחלט בישיבת המטה הכללי להקים צבא בן 20,000 חיילים והוגדר תפקידו של אגף ההדרכה החדש להכין את הכוח הנ"ל. מבנה אגף ההדרכה כלל שלוש מחלקות: הדרכה, מינהל, ואפסנאות. תפקידו כלל הכנה ואישור של כל תוכניות האימונים בבתי הספר הארציים ובחטיבות, פרסום ספרות הדרכה והפצתה, השגת עזרי אימון והקצבתם ליחידות, חלוקת תחמושת אימונים, ביצוע קורסים מפקדי כיתות ומפקדי מחלקות, השתלמויות מפקדים ואימונם למחלקות הנשק המסייע. לאחר הקמתם של החילות המקצועים באפריל 1948, שונתה הגדרת תפקידו של האגף והוא כלל אימון מפקדים, פיקוח על ההדרכה בחטיבות, ותיאום ההדרכה בחילות ובשירותים השונים.[4]

בחודשים הבאים, סבל אגף ההדרכה משיתוק, כאשר לחץ המבצעים במלחמת העצמאות הביאו לביטול תוכניות השתלמות שונות, לקיחת מדריכים לצורך הקמת יחידות חדשות כמו גדוד ייעודי לצורך מבצע נחשון, ומינוי של בן חור לקצין המינהלה של המבצע. ביקורת על תפקוד האגף הביאה להדחתו של בן חור ולמינויו של לסקוב ביולי 1948 לתפקיד. לסקוב ערך רפורמה באגף ובתקופתו התרכז בהכשרת חיל רגלים כשהאגף הורכב ממטה האגף, מחלקה להוצאה לאור, מרכז בתי ספר לחיל רגלים ושירות לאימון גופני. בספטמבר 1949, הוקם במחנה סרפנד "מרכז אימונים ותגבורות לחיל השריון", שלימים הפך לבה"ד 5 ובית הספר לשריון.

האגף הפך למחלקה באגף המטה הכללי ובראשו עמד מאיר זורע, בדצמבר 1953 הוחלט על הקמת שני אגפים חדשים במטה הכללי, אגף ההדרכה ואגף המודיעין, ולתפקיד ראש אגף ההדרכה מונה אלוף-משנה יצחק רבין שקודם לאחר שנה לדרגת אלוף.

לפני מבצע קדש הוחלט כי אגף ההדרכה יחזור להיות למחלקת הדרכה (מה"ד) באגף המטה הכללי ומפקדו קצין בדרגת אלוף-משנה, לאחר מינויו של צבי זמיר ב-1960 שונה התקן לאלוף. לאחר מלחמת ששת הימים הועברו סמכויות הדרכת החי"ר למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי.

במהלך מלחמת יום הכיפורים שימש ראש מה"ד אלוף מנחם מרון כמפקד אוגדה 440. כממלא מקומו מונה אלוף (מילואים) מאיר זורע והמחלקה הוכפפה לאגף כוח האדם.[5]

לאחר מלחמת יום הכיפורים קיבלה המחלקה גם את משימת המחקר ולימוד תורת הלחימה של האויב ויישום התגובות בהדרכה והאימונים של צה"ל.[6] לאחר מלחמת שלום הגליל הוקמה מפקדת חילות השדה והסמכויות לגיבוש תורת הלחימה והארגון של חילות השדה הועברו אליה, אגף התכנון הגדיר מחדש את נושאי האחריות של מחלקת ההדרכה ונקבע כי ייעודה בין היתר, להוות דרג מטה כללי להדרכה לכלל צה"ל, ותפקידו העיקרי בתחום זה התמקד בפיתוח ההדרכה, באמצעות מחלקת פיתוח הדרכה.[7]

ב־1986 הוקמה מפקדה לתכנון וביצוע מבצעים מיוחדים על בסיס מה"ד שהועברה ממקחצ"ר. המפקדה פקדה על מבצע כחול וחום ב־1988 ועסקה בהכנה למבצע בעיראק במלחמת המפרץ.[8]

בדצמבר 1990 הפכה מה"ד לאגף הדרכה ובטיחות (אגה"ב), בעקבות המלצת ועדה לבחינת תאונות האימונים בצה"ל בראשות אלוף יעקב לפידות להקים מנהל בטיחות בראשות אלוף בכפיפות ישירה לרמטכ"ל. בסוף 1991 פורק האגף והפך לחטיבת תוה"ד, בו נכללה מחלקת בטיחות מטכ"לית שנועדה לפעול בזיקה ישירה לרמטכ"ל ובתיאום עוזר ראש אג"ם.[9] קורס פו"ם הועבר למכללות הצבאיות, יחד עם המכללה לביטחון לאומי.[10] המפקדה לתכנון וביצוע מבצעים מיוחדים הועברה לחטיבת המבצעים.[8]

בשנת 1992 הועברה סמכות פיתוח ההדרכה ממחלקת הדרכה למפח"ש ונקבע כי המפח"ש תהווה גוף עם סמכות מטכ"לית, שתיתן שירותים כלל-צה"ליים בתחום פיתוח ההדרכה. בשנת 1995 פורקה מחלקת הפיתוח וההדרכה וענפיה צורפו לאחת החטיבות במפח"ש.

לאחר ארגון המטכ"ל ב-1999 והקמת אגף המבצעים הפכה המחלקה לחטיבת התורה וההדרכה באגף שבראשה אלוף וייעודה: "פיתוח הידע בתחום הפקת הלקחים, יישומם והטמעתם בצה"ל ולשאת באחריות מטה לתיעוד ותחקור מלחמות ומבצעים ברמה המערכתית-אסטרטגית ואימוני המפקדה הכללית והמפקדות הראשיות".[11] מחלקת בטיחות צומצמה לשני ענפים.[9]

ב־2004 צומצמה מחלקת בטיחות לענף אחד, כשמחלקת הבטיחות במז"י מקבלת את האחריות לחלק מתחומי האחריות שלה בעבר. הענף תוה"ד צומצם עד כדי קצין בודד.[9]

ראשי אגף, מחלקת וחטיבת ההדרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
'שםתפקידתקופת כהונההערות
אלוף אליהו בן חורראש אגף ההדרכה1948
אלוף חיים לסקובראש אגף ההדרכה ופיקוד ההדרכה1948–1951לימים הרמטכ"ל ה-5
אלוף-משנה מאיר זורעראש מחלקת ההדרכה1951–1953
אלוף יצחק רביןראש אגף ההדרכה1953–1956לימים הרמטכ"ל ה-7 וראש ממשלת ישראל
אלוף-משנה חיים בר-לבראש מחלקת ההדרכה1956–1957לימים הרמטכ"ל ה-8 ושר בממשלות ישראל
אלוף-משנה אברהם יפה1957–1958
אלוף-משנה מאיר זורע1958
אלוף-משנה יוסף גבע1958–1960
אלוף צבי זמיר1960–1962
אלוף ישעיהו גביש1962–1966
אלוף אריאל שרון1966–1969לימים אלוף פיקוד דרום וראש ממשלת ישראל
אלוף יצחק חופי1969–1972
אלוף שמואל גונן1972–1973
אלוף מנחם מרון1973–1975במהלך מלחמת יום הכיפורים פיקד על אוגדה 440 ואלוף מאיר זורע מילא את מקומו
אלוף אברהם רותם1975–1978
אלוף אמיר דרורי1978–1981
אלוף אורי שמחוני1981–1983
אלוף יוסי פלד1983–1986
אלוף יצחק מרדכי1986
אלוף דורון רובין1987–1991
אלוף יעקב אורראש חטיבת התורה וההדרכה1992–1997
אלוף דורון אלמוג1997–2000
תת-אלוף גרשון הכהן2000–2003
תת-אלוף מאיר כליפי2003–2005
תת-אלוף דן ביטון2005–2007
תת-אלוף אלי רייטר2007–2011
תת-אלוף תמיר ידעי2011–2013לימים מפקד זרוע היבשה וסגן הרמטכל
תת-אלוף תמיר היימן2013–2015לימים מפקד המכללות הצבאיות מפקד הגיס הצפוני וראש אמ"ן
תת-אלוף מוטי ברוך2015–2018לימים מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים והגיס המטכ"לי
תת-אלוף יעקב בנג'וראש חטיבת התורה, ההערכה וההדרכה2018–2020במהלך התפקיד הועלה לדרגת אלוף ומונה במקביל למפקד הגיס הצפוני
תת-אלוף אבי גיל2020–2021לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
תת-אלוף גל שוחמי2021–2023
תת-אלוף נדב לוטן2023–2024לימים מפקד זרוע היבשה
תת-אלוף איתמר לסרי 2024 - ראש החטיבה הנוכחי

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. מערכת את"צ, כנס ההדרכה הצבאית של אגף המבצעים, באתר צה"ל, 15 בפברואר 2018
  2. אמיר בוחבוט, מתיחות בצמרת צה"ל: ביקורת על הרמטכ"ל סביב מינוי מפקד זרוע היבשה, באתר וואלה, 3 בנובמבר 2024
  3. יואב גלבר, גרעין לצבא עברי סדיר, הוצאת יצחק בן צבי, תשמ"ו, עמ' 172
  4. יואב גלבר, גרעין לצבא עברי סדיר, הוצאת יצחק בן צבי, תשמ"ו, עמ' 174
  5. אלחנן אורן, תולדות מלחמת יום הכיפורים, תל אביב: המחלקה להיסטוריה, 2013, עמ' 255–256
  6. איתן הבר, זאב שיף, לקסיקון לביטחון ישראל, זמורה ביתן מודן הוצאה לאור
  7. מבקר המדינה, דו"ח שנתי 51א, 2000, עמ' 128-129
  8. 1 2 מאיר פינקל, המטכ"ל: כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן, מודן הוצאה לאור, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2020, עמ' 378
  9. 1 2 3 מאיר פינקל, המטכ"ל: כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן, מודן הוצאה לאור, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2020, עמ' 365–368
  10. מאיר פינקל, המטכ"ל: כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן, מודן, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2020, עמ' 31
  11. מבקר המדינה, דו"ח שנתי 51א, 2000, עמ'42