שלמה אלישיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלשם
ShlomoElyashiv1.jpg
שלמה אלישיב, "בעל הלשם"
תאריך לידה תר"א
מקום לידה זאגר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה תרפ"ו (בגיל 86)
מקום פטירה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 5 בינואר 1840
תאריך פטירה לועזי 13 במרץ 1926
השתייכות מקובלים
תחומי עיסוק קבלה
תלמידיו הרב אהרן שלמה מהריל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב משה יעקב רביקוב.
חיבוריו לשם שבו ואחלמה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שלמה אלישיבכתיב יידי: עליאשאוו; י"ב בטבת תר"א, 5 בינואר 1840כ"ז באדר תרפ"ו, 13 במרץ 1926) היה מחשובי המקובלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בעל ספרי ה"לשם שבו ואחלמה", על שמם הוא נקרא גם בעל הלשם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בזאגר (Żagory) בליטא לרבי חיים חייקל ולסתירה גיטא. למד אצל אביו ואצל רבי גרשון תנחום ממינסק וכן בישיבת טלז.

הרב אלישיב זכה להערכה רבה מחכמי התורה של תקופתו. החזון אי"ש אמר עליו שהוא ה"מקובל האחרון". הרב קוק , שלמד איתו כתלמיד חבר כשהיה רבה של העיירה זיימל, קרא לו "גדול המקובלים בדורנו". ואף מצוטט משמו כי אמר עליו שהוא בקיא בחדרי הקבלה כמו שאדם בקיא בביתו[1].

היה מורו של הרב אהרן שלמה מהריל ועמד בקשרים עם הראי"ה קוק והרב אריה לוין.

עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ד והתיישב בירושלים. נפטר בכז באדר תרפ"ו (13 במרץ 1926) ונקבר בבית הקברות הר הזיתים. על הלוויתו סיפר רבי אריה לוין: "כשהוציאו המטה ברחובה של עיר הספידו מע"כ רבינו הגאון הצדיק המקובל מרן רבי אברהם יצחק הכהן ... בבכי תמרורים, ובתוך דבריו התפרץ בבכי וצעק בקול מר: אבי אבי רכב ישראל, אילו זכינו היינו רואים בעינינו כי פסק עמודא דנורא בין דידיה לדידן כראוי לחד בדרא או לתרי בדרא ... ואמנם ראינו פלא כשהעלו את ארונו אל מעלת הר הזיתים והתחילו להתעסק בקבורתו, זכינו כל המשתתפים שמה לראות בעינינו עמודא דנהורא כעין מראה הקשת תחת כיפת השמים ממזרח למערב עד סתימת הגולל, כולם ראו ותמהו".

חתנו, הרב אברהם אלישיב, אימץ את שם חותנו בעת עלייתם לארץ. נכדו הוא הרב יוסף שלום אלישיב.

ספריו והגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספריו שנקראו בשם כולל "לשם שבו ואחלמה" הוא מבאר ומרחיב את שיטת האר"י בקבלה, ומתפלמס עם שיטותיהם של מקובלים אחרים. הספר כלל ארבעה חלקים עיקריים (לפי סדר הדפסתם):

  1. ספר הקדו"ש: הקדמות ושערים - "לכל מי שחשקה נפשו לכנוס בהיכלי הקודש פנימה..."[2]
  2. ספר הדע"ה: הוא דרושי עולם התוהו - "סוד המלכין קדמאין... ומדרגות מצב העולמות שקודם החטא ושינויים אשר על ידי החטא"[3]
  3. לשם שבו ואחלמה, חלק הכללים- "בסוד אריגת העולמות והשתשלותם מהעולם היותר עליון אשר ברום מעלה עד סוף כלל העולמות..."[4]
  4. לשם שבו ואחלמה, חלק הביאורים - פירוש על עץ חיים (ספר) של רבי חיים ויטאל

לאחר פטירתו נדפס ספר "גליוני לשם שבו ואחלמה", מגיליונות שכתב בשולי ספריו, וכן "נגלות לשם שבו ואחלמה" המלקט מתוך ספריו את העניינים השייכים לחלק הנגלה שבתורה. נותרו עדיין בכתבי יד ביאורו על ספר היצירה, וביאור על ספרא דצניעותא[5].

הרב אלישיב היה תומך של שיטת הגר"א בקבלה שדגלה בהיצמדות למקורות התלמודיים. באחד מספריו כתב ה"לשם" נגד שיטותיהם בקבלה של הרמח"ל ושל הבעל שם טוב[6]. עם זאת במקום אחר[7] נראה שחזר בו מלייחס לרמח"ל את הדברים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שריה דבליצקי, ארי במסתרים
  • הרב אריה לוין, תולדות בעל הלשם (הודפס בחלק מהמהדורות בראש חלק הכללים)
  • אור האורות, אור יקרות, תולדות חייו של רבי שלמה עליאשוב וקשריו עם הראי"ה קוק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות

ספרו "לשם שבו ואלחמה"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שבת הראי"ה פרשת בחוקותי (גיליון 23), אתר ישיבה
  2. ^ מתוך הקדמתו לספר
  3. ^ מתוך ההקדמה
  4. ^ מהקדמתו להקדו"ש
  5. ^ עצתו אמונה, תולדות בעל הלשם מאת הרב אריה לוין, עמ' 45
  6. ^ ספר הדע"ה, חלק א, דרוש ה, סימן ז, אות ח
  7. ^ חלק הביאורים, חלק א, דרושי עיגולים ויושר, הקדמה לענף ב, אות ב
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.