מרכז פרס לשלום ולחדשנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מרכז פרס לשלום)
מרכז פרס לשלום ולחדשנות
Peres Center for Peace
Peres Center for Peace Logo.svg
לוגו מרכז פרס לשלום ולחדשנות
הכניסה לבית מרכז פרס לשלום ולחדשנות
הכניסה לבית מרכז פרס לשלום ולחדשנות
פעילות מרכז ללא כוונת רווח הפועל בתחום קידום השלום במזרח התיכון על פי חזונו של שמעון פרס
מדינה ישראל
מטה הארגון רחוב קדם 132, תל אביב-יפו
מייסדים שמעון פרס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים אורי סביר, יונתן קולבר, מנואלה דבירי, צבי ימיני, צביה ולדן, יוני פרס, נוף עתאמנה אסמעיל, תמיר פרדו
יושב ראש חמי פרס
מנכ"ל אפרת דובדבני
עובדים 50
תאריך הקמה 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.peres-center.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרכז פרס לשלום ולחדשנות (בעבר: "מרכז פרס לשלום"[1][2]) הוא מרכז ללא כוונת רווח, שהוקם בשנת 1996, ופועל בתחום קידום השלום במזרח התיכון על פי חזונו של שמעון פרס[3].

אודות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996, לאחר הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, חבר פרס לאורי סביר על מנת לקדם הקמת מרכז לקידום תהליך השלום. יחד עם אישי ציבור ופעילים נוספים גובש החזון להקמת המרכז. בסוף 1997 נחנך המרכז בכנס מועצת הנגידים הבינלאומית הראשונה שלו. המרכז הוא ארגון לא-ממשלתי ולא מפלגתי השייך למגזר השלישי בישראל, שהוגדר עם הקמתו כמוסד ללא כוונת רווח.

בשנת 2003 נערך טקס הנחת אבן הפינה ל"בית פרס לשלום", הבניין החדש של המרכז בשכונת גבעת עלייה ביפו. המגרש עליו נבנה הבניין היה בעבר חלק מבית החולים הממשלתי ביפו, שנסגר בשנות ה-80. הבניין תוכנן על ידי האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקסס. שטחו הוא כ-2,500 מ"ר ובו חמש קומות. בבניין משרדי הנהלת המרכז, חדרי סדנאות, אודיטוריום, מרכז מידע ומרכז מבקרים. מסביב לבניין קיים "פארק השלום": פארק ציבורי פתוח אשר מגיע עד קו החוף. בעבר שכנה בקומה השלישית של הבניין לשכתו של שמעון פרס.

מנכ"לית המרכז היא אפרת דובדבני ונשיא הכבוד אורי סביר. שמעון פרס שימש כנשיא הכבוד עד למותו ב 2016. נכון ל-2018 יו"ר הוועד המנהל הוא חמי פרס והחברים האחרים בו הם: אורי סביר, יונתן קולבר, מנואלה דבירי, צבי ימיני, צביה ולדן, ד"ר יוני פרס, ד"ר נוף עתאמנה אסמעיל ותמיר פרדו. בעבר היו חברים בוועד גם אברהם נאמן, רפי אדרי, טלי ליפקין-שחק, עליזה גורן, אילן חת, משה תאומים ועוד.

בשנת 2016 החליט ארגון אונסק"ו לחתום על הסכם לשיתוף פעולה עם מרכז פרס לשלום, במסגרתו יאמץ אונסק"ו מספר פרויקטים של המרכז מתחום החינוך לשלום ועידוד לדו קיום בין ישראלים ופלסטינים[4]. ההסכם כולל שיתוף פעולה בין הארגונים, החלפת מידע, אימון אנשי צוות והכשרה מקצועית. במעמד חתימת ההסכם הוענק לפרס פסל "Tree of Peace" כהערכה על תרומתו[5]. ב-1993 הוענק למרכז פרס לשלום על שם פליקס הופואה-בואני מטעם אונסק"ו[6]. ב-19 בדצמבר 2018 הוצב במרכז פרס ארונה של רונה רמון שנפטרה לאחר מאבק בסרטן, ושם התקיים טקס האשכבה בנוכחות משפחה, חברים ונשיא המדינה, ראובן ריבלין.

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מפעיל פרויקטים בתחומים: טכנולוגיה, עסקים, חקלאות, ספורט, חינוך ורפואה. תוכניות המרכז פונות למשתתפים מכל המגזרים, המינים והגילאים.

בתחום החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום זה פיתח המרכז מתודות חינוכיות המשלבות כלים שמטרתם המוגדרת היא לאפשר לצעירים יהודים וערבים להשתתף בפעילויות העוסקות בהתמודדות עם מכשולים, לאפשר דיאלוג בסביבה בטוחה, ולהכשיר אותם תוך שימוש בכלים המיועדים לפיתוח מנהיגות. בין התוכניות שמפעיל המרכז:

בית מרכז פרס לשלום בשכונת גבעת עלייה ביפו
  • בתי ספר תאומים לשלום ולספורט[7]: פרויקט בתחום הכדורגל הפועל בקהילות מגוונות ברחבי ישראל והאזור. במסגרת התוכנית קבוצות כדורגל יהודיות-ערביות וישראליות-פלסטיניות משחקות יחד לאורך שנת הפעילות. המאמנים מקבלים הכשרה וליווי מהמרכז להעברת האימונים תוך שימוש במתודות חינוכיות שפותחו במרכז פרס.
  • משחקים הוגן, מובילים שלום: הפרויקט עוסק בהכשרת סטודנטים בנושאי מנהיגות, חינוך ושלום באמצעות ספורט. לאחר ההכשרה, הסט
    מרכז פרס לשלום
    ודנטים משולבים בניהול והפעלת תוכניות חינוכיות בבתי ספר ברחבי הארץ.
  • גשרים לשלום: תוכנית חינוכית המופעלת על ידי המרכז בשיתוף עם אורט ישראל, קרן אדמונד דה רוטשילד, גוגל ישראל ומשרד החינוך. במהלך התוכנית תלמידי תיכון דרוזים, מוסלמים ויהודים בישראל עובדים על יישום יוזמות חברתיות לחיבור בין החלקים השונים של החברה הישראלית.
  • יאללה - מנהיגים צעירים[8]: במסגרת הפרויקט נפגשים צעירים מרחבי המזרח התיכון ברשתות חברתיות. אלפי משתתפים לקחו חלק בפעילויות הפרויקט דרך פייסבוק.

בתחום הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הרפואה המרכז מקדם פרויקטים:

הרחבה שליד המבנה

הכשרת רופאים: הפרויקט עוסק בעידוד הכשרה מקצועית של רופאים פלסטינים על ידי אנשי מערכת הבריאות הישראלית. המרכז נעזר המרכז בידע הרפואי בישראל כדי לסייע בקידום של מערכת הבריאות הפלסטינית.

Saving Children[9]: הפרויקט מטפל בצרכים הומניטריים של ילדים פלסטינים הנזקקים לטיפולים מצילי חיים שאינם זמינים להם במערכת הבריאות הפלסטינית.

בתחומי היזמות והעסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז פועל בתחום שיתוף הפעולה הכלכלי אזורי. לצד שיתופי פעולה כלכליים מופעלות במסגרת המרכז גם סדנאות לבניית יכולות ופיתוח מקצועי של קשרים עסקיים וסביבתיים.

פרויקט קידום שותפויות עסקיות חוצות גבולות מקדם שיתוף פעולה כלכלי אזורי דרך מחקר משותף, פיתוח מקצועי, וחיבור עסקי בין חברות ואנשי מקצוע בעלי השפעה באזור.

מאיץ היזמות מזנקים ביחד מופעל על ידי מרכז פרס בשותפות עם קרן אדמונד דה רוטשילד, מאיץ הסטארט-אפים MassChallenge Israel וקרן ההשקעות TAU Ventures של אוניברסיטת תל אביב, במסגרתו יזמים מתחילים מכל רחבי הארץ (בדגש על הפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל) עוברים סדנאות מקצועיות ומקבלים סיוע בפיתוח מוצר ובניית מיומנויות. את המשתתפים מלווים מנטורים מובילים מעולם היזמות והטכנולוגיה.

חוף הים הנשקף מהאודיטוריום של מרכז פרס, ומצבות בית הקברות המוסלמי הצמוד למבנה מדרום

פרויקט CityZoom מקדם את עולם הערים החכמות בישראל באמצעות שיתופי פעולה חוצי מגזרים בין סטארטאפים וחברות טכנולוגיה, חברות ישראליות ורב לאומיות וגופים מוניציפליים. במהלך הפרויקט מקיימת קהילת CityZoom מפגשים בין מנהלים ואנשי מפתח מהתעשייה, רשויות מקומיות ואקדמיה, ועורכת דיוני 'שולחן עגול' וסמינרים עם מומחי חדשנות, יזמים וחוקרים. הפרויקט בשותפות עם משרד הכלכלה, משרד הפנים, ישראל דיגיטלית, אוניברסיטת תל אביב ועתידים.

מרכז החדשנות של ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז החדשנות של ישראל

ביוני 2016 הכריז מרכז פרס לשלום ולחדשנות על הקמת מרכז החדשנות של ישראל. המרכז נפתח למבקרים בשנת 2019 והוא מיועד לביקור של תיירים ומשלחות עסקיות וממשלתיות מישראל ומהעולם. המרכז מציג את סיפורה של מדינת ישראל מיום הקמתה עד היום תוך התמקדות בהתפתחויות בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות. הסיור במרכז כולל בין היתר ציר זמן של החדשנות הישראלית, הולוגרמות של אישים בתחום (בין היתר: גיל שוויד, פרופ' רות ארנון, פרופ' אמנון שעשוע), קפסולת מציאות מדומה ותערוכה שנתית מתחלפת בה מוצגים פיתוחים בתחום מהשנה החולפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הילה שמר ואיתי כ"ץ, אל נא תאמר לי שלום: הבניין של מרכז פרס ביפו יהפוך למרכז חדשנות, באתר xnet‏, 30 באפריל 2016
  2. ^ מזכירות הממשלה, דברים שנאמרו בפתח ישיבת הממשלה המיוחדת לזכרו של שמעון פרס - סעיף מספר 1977 של הממשלה, באתר משרד ראש הממשלה, 28 בספטמבר 2016: "רק לפני חודשיים הגעתי עם רעייתי להשקת 'מרכז פרס לשלום ולחדשנות', חלקנו חזון משותף, חזון של קידמה וטכנולוגיה. שמעון ראה את התייצבותה של ישראל בחזית הקדמה הטכנולוגית והמדעית, בצדק, כמפתח לרווחת האנושות, כמפתח לשלום."
  3. ^ דף הבית באתר של מרכז פרס לשלום
  4. ^ אונסק"ו מאמץ פרויקטים של מרכז פרס: "מורשת עולמית מהלכת", ynet, ‏2016-03-07
  5. ^ UNESCO
  6. ^ Félix Houphouët-Boigny Peace Prize
  7. ^ בתי ספר תאומים לספורט ושלום, באתר של מרכז פרס לשלום
  8. ^ יאללה - מנהיגים צעירים, באתר של מרכז פרס לשלום
  9. ^ Saving Children, באתר של מרכז פרס לשלום
גבעת עלייה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
חורשת עציוןיפו ג'בית קברות ארמניבת יםהמישלמה ליפובית יצחק שדהבית קברות יווני אורתודוקסיבית קברות קתוליבית קברות יווני קתוליבית קברות מוסלמימרכז פרס לשלוםחוף גבעת עלייהרחוב קדםגשר חלון ליפוגן קידרוןמסגד ג'בליהרחוב יפתמדרון יפועג'מיגן טולוזהמרכז הערבי-יהודי ביפומרכז פיסבית השגריר הצרפתיתיכון עירוני י"בGivat Alija.png
אודות התמונה