מרכז פרס לשלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו מרכז פרס לשלום
בית מרכז פרס לשלום בשכונת גבעת עלייה ביפו
מרכז פרס לשלום
הרחבה שליד המבנה
חוף הים הנשקף מהאודיטוריום של מרכז פרס, ומצבות בית הקברות המוסלמי הצמוד למבנה מדרום
המבנה כפי שהוא משתלב בחוף גבעת עלייה

מרכז פרס לשלום הוא עמותה, השמה לעצמה למטרה לטפח שלום בר קיימא וקידמה במזרח התיכון על ידי עידוד סובלנות, שיתוף פעולה, רווחה ופיתוח כלכלי וטכנולוגי – כל זאת על פי חזונו של שמעון פרס.

אודות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז פרס לשלום פועל במטרה להעצים את האוכלוסיות באזור ולעודדן לקחת חלק פעיל בבניית השלום ויישומו. מאז, פועל המרכז מתוך האמונה באנשים וביכולת שלהם להוביל לשינוי משמעותי אשר ישרת את הכמיהות, החלומות והצרכים של תושבי המזרח התיכון כולו.

לאחר הפסדו של פרס בבחירות 1996, הוא פנה לאורי סביר ברעיון להקים מרכז לקידום תהליך השלום. הם גיבשו יחד עם מספר אישי ציבור ופעילים את החזון למרכז, ובסוף 1996 הוקם "מרכז פרס לשלום" כארגון בלתי תלוי, לא-מפלגתי, לא-ממשלתי, שהוגדר מוסד ללא כוונת רווח. באופן רשמי נחנך המרכז בסוף 1997, בכנס מועצת הנגידים הבינלאומית הראשונה שלו.

מנכ"ל המרכז, החל מינואר 2012, הוא עידו שריר.‏[1] אורי סביר משמש כנשיא כבוד. הוועד המנהל מורכב מאנשי עסקים ודמויות ציבוריות, בהם חמי פרס, רפי אדרי, יוסף צ'חנובר ומנואלה דבירי.

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום פועל המרכז במרבית תחומי החיים: רפואה; טכנולוגיה; עסקים; חקלאות; איכות סביבה; ספורט; חינוך; מנהיגות; אומנויות, ועוד. התוכניות החדשניות אותן הוא מפתח כוללות מגוון רחב ורבגוני של משתתפים – יהודים וערבים; ישראלים ופלסטינים; צעירים ומבוגרים; נשים, גברים, ילדים ובני נוער; אנשי מקצוע וסוכני שינוי.

ביולי 2007 ארגן המרכז משחק ראווה באצטדיון רמת גן בין קבוצת הכדורגל ריאל מדריד ל"קבוצת השלום" שהורכבה משחקנים ישראלים ופלסטינים. באוקטובר 2008 ציין המרכז עשור להיווסדו בטקס חגיגי תחת הכותרת "BELIEVE", בהשתתפות אנדראה בוצ'לי, מרסדס סוסה, גוסטאבו סנטלאולה, ליאל קולט, אחינועם ניני והסקספוניסט דייב קוז. בין השאר ביצעו שיר "Ray of Hope" שחיבר פרס.

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פרויקט "בתי ספר תאומים לספורט ולשלום"‏[2] משתתפים כ-1800 ילדים וילדות בכ-20 בתי ספר לכדורגל בערים ישראליות בפריפריה (ירוחם, שדרות, קריית גת, מועצה אזורית מרחבים, מועצה אזורית שפיר, קריית עקרון ועין ראפה) וברשות הפלסטינית (יריחו, בית סחור, טול כרם, נור א-שמס, אבו טור וחברון) הילדים והילדות הלוקחים חלק בפרויקט מגיעים פעמיים בשבוע לפעילות המתקיימת בקהילותיהם והכוללת אימוני ספורט (כדורגל / כדורסל / טניס שולחן / קריקט ועוד), שיעורי העשרה ולימוד שפתו של ה"אחר". אחת לחודש, נפגשים הילדים לפעילות משותפת עם בית הספר ה"תאום" שלהם, משחקים יחדיו כקבוצה אחת בעלת מטרה משותפת, לפי חוקי ה"משחק ההוגן". הילדים משוחחים, לומדים אחד על השני, ומאפשרים לפחדים, למחסומים ולסטריאוטיפים העומדים בפניהם לפנות מקום לספורט ולשלום.‏[3]

רפואה בשירות השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם הכשרת רופאים פלסטינים בבתי חולים ישראלים: המיזם מבקש לתרום לשיפור חיי היחידים והקהילות ברשות הפלסטינית באמצעות חיזוק תשתית כוח האדם של בתי החולים והמרפאות ברשות הפלסטינית, ולפתח רשת התקשרויות ומקצועית בין בתי חולים בישראל וברשות הפלסטינית.

פרויקט Saving Children: באמצעות הפרויקט מופנים תינוקות וילדים ברשות הפלסטינית, לבתי חולים ישראלים לצורך תהליכי אבחון מורכבים וניתוחים, אשר אינם מצויים ברשות הפלסטינית. הפרויקט מסייע לשיפור היחסים בין ישראלים לבין שכניהם ולקידום הפיוס באזור. זאת בתקווה שכשיגדלו יוכלו הילדים להיות "שגרירים של שלום" בביתם ובקהילתם. עד כה ארגן הפרויקט ל-5000 ילדים טיפולים בבתי חולים ישראליים.‏[4]

כלכלה ועסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות בתחום זה כוללת מאות אנשי עסקים ישראלים ופלסטינים שנפגשים ובונים תשתית של שיתוף פעולה של הסקטור העסקי באמצעות קבוצות עבודה משותפות. דרך מחקר כלכלי משותף, סדנאות של בניית יכולות ופיתוח מקצועי של קשרים עסקיים, ישנו מרחב חשוב לאינטראקציה בין אנשי עסקים בעלי השפעה באזור, ובכך סיוע בפיתוח שווקים כלכליים, תוך עידוד שותפות ותקשורת בלתי אמצעית בתחומים של: הייטק, תיירות, טכנולוגיה, טקסטיל ואופנה, מזון ועוד.‏[5]

חקלאות מים וסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז פרס לשלום יוזם ומוציא לפועל פרויקטים אשר מסייעים למחקר חוצה גבולות ובניית תשתיות ושיתוף פעולה בתחומי החקלאות, סביבה ומים. הפרויקטים מגוונים וכוללים: מזיקים ללא גבולות, מדגה, גידולים חקלאיים רווחיים ומחקר אזורי בתחום המים, שמן זית חוצה גבולות ועוד.‏[6]

מדיה חברתית וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצעות טכנולוגיות חדישות כגון קבוצות פייסבוק, דיאלוגים ויטואליים, פלטפורמת Google Hangouts ועוד, מפתח מרכז פרס תוכניות שמאפשרות לאנשים מהמזרח התיכון, בייחוד צעירים, להשתלב בדיאלוג גלוי וחסר תקדים על הקונפליקט ועל חייהם, בסביבה וירטואלית בטוחה ומאפשרת.‏[7]

תרבות, מדיה ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצעות כלי אמנויות הבמה, הציור, הצילום, הקולנוע ועוד, מרכז פרס לשלום מביא יחד ישראלים ופלסטינים ויהודים וערבים ממגוון גילאים ולהעביר מסרים של סובלנות, קיום משותף והכרת ה"אחר".‏[8][9][10]

מנהיגות אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז פרס מתכנן ומוציא לפועל תוכניות העשרה ופרויקטים מקצועיים העוסקים בחברה האזרחית ובמנהיגות הקהילתית משני הצדדים, ובכך נוצרת רשת חזקה של קשרים ישראלים-פלסטינים ויהודים-ערבים.‏[11]

פעילות קהילתית ביפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז העביר מרכז פרס לשלום את משכנו ליפו, הוא שם לעצמו למטרה להשתלב באופן מלא בשכונות הסמוכות לבית פרס לשלום, ולתרום מניסיונו ומשאביו לקידום הקהילה המקומית. המתחמים "קדם" ו"שם הגדולים" נמצאים בשכונת לבית פרס, ומתגוררים בהם כ-100 משפחות ערביות. מרבית התושבים מתגוררים במתחמים מאז ראשית שנות ה-80, ושני שליש מהם הם דיירי הדיור הציבורי. מרכז פרס מסייע לקהילה בתחומי ייעוץ משפטי, ילדים ונוער, העצמה קהילתית ופעילויות פתוחות לקהל הרחב בבית פרס.‏[12]

בית פרס לשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 נערך טקס הנחת אבן הפינה לבניין החדש של מרכז פרס לשלום, שנמצא בשכונת גבעת עלייה ביפו, בצמוד לבית הקברות המוסלמי ויכונה "בית פרס לשלום". המגרש, שעליו נבנה הבניין, היה חלק מבית החולים הממשלתי ביפו, שנסגר בשנות ה-80. הבניין תוכנן על ידי האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקסס. הבניין החדש נבנה על מגרש הצופה אל הים, שטחו הוא כ-2,500 מ"ר וגובהו חמש קומות. הבניין מיועד לשמש למשרדי הנהלת המרכז וכן לחדרי סדנאות, לאודיטוריום, למרכז מידע ולמרכז מבקרים. בבניין צפויות להיות מוקמות ספרייתו הפרטית של פרס וספריית מרכז השלום, וכן מוזיאון למוצגים, מסמכים ומתנות הקשורים בשלום. מסביב לבניין מתוכנן להיות מוקם "פארק השלום", פארק ציבורי פתוח שיגיע במדורג עד קו החוף.

על בניית המבנה בלב שכונת מצוקה ערבית, תוך הוצאה של כ-16 מיליון דולר, נמתחה ביקורת.‏‏‏‏‏[13][14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת עלייה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
חורשת עציון יפו ג' בית קברות ארמני בת ים המישלמה ליפו בית יצחק שדה בית קברות יווני אורתודוקסי בית קברות קתולי בית קברות יווני קתולי בית קברות מוסלמי מרכז פרס לשלום חוף גבעת עלייה רחוב קדם גשר חלון ליפו גן קידרון מסגד ג'בליה רחוב יפת מדרון יפו עג'מי גן טולוז המרכז הערבי-יהודי ביפו מרכז פיס בית השגריר הצרפתי תיכון עירוני י"בGivat Alija.png
אודות התמונה